יעקב הרצנשטיין

יעקב הרצנשטיין (תרי"ח, 1858 – י"ח בכסלו תרפ"ט, 1 בדצמבר 1928) היה תעשיין ביל"ויי, מראשי הקהילה היהודית אשכנזית ביפו. יזם את כתיבת השיר משמר הירדן על ידי נפתלי הרץ אימבר, שהיה שירו העברי הלאומי המפורסם של אימבר לפני התקווה.

קורות חיים

נולד באודסה, בנו של אלכסנדר הרצנשטיין, שהיה סוחר אמיד. קיבל חינוך יהודי וכללי. החל ללמוד רפואה באוניברסיטת היידלברג בגרמניה, לאחר מכן למד משפטים והוסמך לעורך דין. הצטרף לתנועת ביל"ו.

בקיץ 1883 עלה לראשונה לארץ ישראל. בעקבות הקשיים שעשו פקידי החוף הטורקיים לעולים היהודים, מחה בפני הקונסול הרוסי ביפו. הוא נסע לבית הביל"ויים. למחרת ביקש להצטרף לחבריו הביל"ויים לעבודת במקוה ישראל, אך המנהל הירש סירב להכיר בו כביל"ויי ולתת לו עבודה. בעקבות זאת פרצה מריבה בין המנהל הירש לבין קבוצת הביל"ויים במקוה ישראל, ולבסוף התרצה והתיר להרצנשטיין לעבוד. אך הרצנשטיין נפגע מן היחס של הירש והחליט לשוב לרוסיה.

במרס 1885 עלה ארצה בשנית, הפעם כבעל הון ועסקים. בעוד חבריו הביל"ויים התנחלו בגדרה, הוא התיישב ביפו ועם הזמן היה מראשי הקהילה האשכנזית בעיר. ייסד ביפו בית מסחר לייבוא עצים לבנין ולייצוא צמוקים. בעסק העצים עבד אצלו כפקיד יעקב אלחנן ליטוינסקי, ובעסק הצימוקים הביל"ויי אלכסנדר הרכבי.

הרצנשטיין נסע לרוסיה לצורך פיתוח עסקיו. הוא הרחיב את עסקיו והחל לעסוק גם בעסקי בנקאות. הוא הגיש עזרה כספית לחבריו הבילו"יים שהתנחלו בגדרה. כמו כן החל לייבא נייר סיגריות.

באותה תקופה היה יבוא נייר הסיגריות כעין מונופול בידי הסוחר הגרמני הטמפלרי ברייש מיפו. ברייש נהג להדפיס על המעטפות של נייר הסיגריות את השיר הלאומי הגרמני משמר הריין ("וואכט אם רהיין"). לאחר שהרצנשטיין החל ביבוא נייר סיגריות, הוא ביקש מהמשורר נפתלי הרץ אימבר, שהיה אז בארץ, שיחבר שיר לאומי עברי, ואימבר חיבר את השיר "משמר הירדן", שקישט את מעטפות נייר הסיגריות שייבא הרצנשטיין.

בקיץ 1886, לאחר מותו של אברהם מויאל, שהיה מנהל ענייני חובבי ציון בארץ ישראל מטעם הועד האודסאי, התכנסה אספת עסקנים בביתו של הרצנשטיין ביפו, בה נבחר ועד לניהול העניינים בראשות שמואל הירש, בין חבריה היה גם הרצנשטיין, וכן יהושע אוסוביצקי, אברהם זלמן איכילוב וישראל בלקינד.

בעקבות עסקיו המסועפים היה בקשר הנהלת מקוה ישראל ועם פקידות הבארון לניהול המושבות וסייע להם. בעת מרד איכרי ראשון לציון נגד פקידי הברון, שיגר אליו יהושע אוסוביצקי מכתב דחוף וביקש את עזרתו לדרוש מרשויות השלטון העות'מאני שוטרים לריסון האיכרים. אך הפעם נמנע הרצנשטיין מלסייע לפקידות הבארון, ובזה מנע את התערבות השלטון העות'מאני בסכסוך יהודי פנימי שהיה עלול להסתיים באסון בגלל התנגשות עם השוטרים.

בשנת 1890 התכנסה בביתו, ביוזמת ד"ר זאב וילהלם הרצברג, אספה של עסקני יפו, שבה נוסדה לשכת בני ברית "שער ציון". באותה שנה השתתף בארגון הקהילה האשכנזית ביפו, ובאספתה הראשונה נבחר הרצנשטיין לוועד הקהילה יחד עם שמעון רוקח, חיים שמרלינג, יחיאל מיכל פינס ובצלאל לאפין.

בשנת 1892 נשא את פאני, בת אליהו ורוזה ציפרמן, אחות ברטה, אשת הבילוי"י יוסף פיינברג, ממייסדי ראשון לציון.

בשנת 1906 יצא לאלכסנדריה, משם נסע לצרפת, ובה שהה למעלה משלוש שנים, ולאחר מכן שב לאלכסנדריה והשתקע שם ועסק במסחר. הוסיף לתמוך בענייני היישוב בארץ. כשפרצה מלחמת העולם הראשונה, בעקבות זרם הפליטים והמגורשים מארץ ישראל לאלכסנדריה, יזם יחד עם דוד יודילביץ (ששימש אז מנהל סניף כרמל מזרחי באלכסנדריה) את פעילות העזרה למהגרים מארץ ישראל. כעבור זמן נבחר ועד מיוחד למטרה זו, והרצנשטיין היה חבר בו. גם אשתו פעלה בוועד זה יחד עם אשת הרב הראשי של אלכסנדריה רפאל דלה-פרגולה.

נפטר באלכסנדריה בשנת 1928.

קישורים חיצוניים