יעקב גלבוע

יעקב גלבוע
לידה	2 במאי 1920; קושיצ'ה, צ'כוסלובקיה
פטירה	9 במאי 2007 (בגיל 87); תל אביב
שם לידה	ארווין גולדברג
מוקד פעילות	ישראל
מקום לימודים	ארץ ישראל
עיסוק	מלחין
סוגה	מוזיקה קלאסית
כלי נגינה	פסנתר
פרסים והוקרה	פרס אנגל, פרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים, פרס אקו"ם

יעקב גלבוע (2 במאי 1920 - 9 במאי 2007) היה מלחין ישראלי.

יעקב גלבוע (ארווין גולדברג) נולד בקושיצ'ה, צ'כוסלובקיה. מגיל שלוש גדל בווינה, שם למד נגינה בפסנתר מגיל שמונה. בשנת 1938 עלה לארץ ישראל בזכות מלגת לימודים לטכניון בחיפה. אחרי מלחמת העצמאות, בה שירת בפלמ"ח, החל לעבוד כמנהל חשבונות בעיריית תל אביב. בשנת 1980 יצא לגמלאות והקדיש את כל זמנו להלחנה.

לימודים וראשית קריירה

גלבוע החל ללמוד מוזיקה בארץ ישראל, תחילה בכוחות עצמו, מספר "תורת ההרמוניה" של ארנולד שנברג, ואחר אצל יוסף טל בירושלים. הוא הספיק לסיים את לימודיו בבית המדרש למורים בירושלים לפני שהתגייס לפלמ"ח בשנת 1947. אחרי המלחמה המשיך ללמוד בעצמו ולבסוף למד באופן פרטי תזמור אצל פאול בן-חיים, בין השנים 1953 עד 1956. בשנים אלה החל להלחין בסגנון פוסט-רומנטי ים-תיכוני. יצירותיו משנים אלה היו:

"זעיריות" לפסנתר לילדים
"ספיח" (1954); ביצוע בכורה: רמה סמסונוב ותזמורת קול ישראל, בניצוח גאורג זינגר, 1962
"קטעים ליריים" בהשראת בנג'מין בריטן, לקול אישה, נבל וכלי קשת, למילים של רחל.
שלושה מחזורי שירים: "שבעה חרקים (1955);
"עבים חולפות" (1957); ביצוע בכורה: רמה סמסונוב, מצו סופרן, יונה אטלינגר, קלרינט, יעקב מנזה, צ'לו, רות מנזה, פסנתר 1961, לחרוזים של פניה ברגשטיין
"סונטות ערב" (1959); ביצוע בכורה: אדית גולדשמידט ורות מנזה, 1959, לשירים מאת יעקב פיכמן.

את השנים הבאות הקדיש גלבוע לחיפושי סגנון חדש, לאחר שסגנון הכתיבה הקודם לא ענה עוד על דרישותיו. הוא בחן את שיטת שנים-עשר הטונים, הסריאליזם והנאו-אימפרסיוניזם, בעיקר של ליגטי ואף השתתף בקורס למוזיקה חדשה בקלן, בהדרכת שטוקהאוזן ואחרים, אך סגנונם לא ישר בעיניו ולאחר שובו ארצה החל ליצור לו סגנון משלו, המאחד את סגנון האוואנגרד עם מאפיינים מזרח תיכוניים וחופשי מכל אסכולה מוגדרת.

רשימה חלקית של יצירותיו

אחת מיצירותיו החשובות של יעקב גלבוע היא "שנים-עשר החלונות של שאגאל בירושלים" (1966), עשרים וארבעה קטעים קצרים, מחציתם ווקאליים ומחציתם אינסטרומנטליים. הקטעים הווקאליים מוקדשים לשנים-עשר שבטי ישראל, קטע לכל שבט, וסדר נגינתם תלוי ברצון המנצח, אך עליו להקדים קטע אינסטרומנטלי לכל קטע ווקאלי. בביצוע הבכורה השתתפו זמרת הסופרן פרידל טלר-בלום, זמרים ונגנים מן התזמורת והמקהלה של התזמורת הסימפונית ירושלים, רשות השידור, עם הפסנתרן פרנק פלג והמנצח איתן לוסטיג, 1968. היצירה זכתה בפרס אנגל לשנת 1973.

"גבישים" (1967); לחליל, ויולה, צ'לו, פסנתר וכלי הקשה. אחד עשר רישומים זעירים, סימטריים במבנה ובתיווי.
"דרדרים" (1968); לקרן, צ'לו, פסנתר וכלי הקשה, נכתבה בהשראת סיפור חוה והנחש בספר בראשית. טקסט מן התנ"ך ומשלו, באנגלית, הוסיף המלחין לאחר זמן.
"טללים" (1968); חמישה שירים למקהלת ילדים מדברת ונבל למילים של שושנה גלבוע, אשתו של המלחין.
"אופקים בכחול וסגול" (1970); לחליל, קלרינט בס, כינור, כלי הקשה וסרט מוקלט, למילים של גלבוע עצמו.
"פסטלים" (1970); לפסנתר מעובד, על פי ציורים שלו עצמו.
"ארזים" (1972); לתזמורת גדולה. ביצוע בכורה: התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוח זובין מהטה, 1973. יצירה זו היא הראשונה בטרילוגיה "ציורים לתנ"ך". השנייה היא הקנטטה "ממגילות ים המלח" למקהלה מעורבת, מקהלת ילדים, שני עוגבים, תזמורת וסרט מוקלט (1972); ביצוע בכורה: תזמורת ומקהלת רדיו צפון גרמניה בניצוח ל. קופקוביץ. השלישית היא "קתרוס ופסנתרין", * "נושא והרהורים בארבעה מודוסים" לצ'מבלו, נבל, פסנתר (שעל מיתריו פורטים גם באצבעות) ותזמורת. הכלים שבשם היצירה נזכרים בספר דניאל והמלחין מנסה לשחזר את מצלולם. ביצירה זו עשה גלבוע שימוש בראגה הודית, מקאמה ערבית, קנטוס גרגוריאני וטעמי המקרא. ביצוע הבכורה: תזמורת מינסוטה בניצוח יהודי מנוחין, (1977). פרס אנגל לשנת 1980.
"ארבעה-עשר אפיגרמים לאוסקר ויילד" (1973); ביצוע בכורה: רייקיאוויק, איסלנד 1973.
"קינת קלונימוס" (1973); לתזמורת סימפונית. ביצוע בכורה: התזמורת הסימפונית ירושלים, רשות השידור, בניצוח חואן פאבלו איזיקיירדו, 1974.
"הרהורים על שלושה אקורדים לאלבן ברג" (1979) הייתה יצירת חובה למשתתפי תחרות ארתור רובינשטיין השלישית בשנת 1980. היצירה כתובה בשתיים עד ארבע חמשות והפסנתרן הוא המחליט מה לנגן ביד ימין ומה בשמאל.
סונאטה לצ'לו ופסנתר (1981). בפרק הראשון נדרש הפסנתרן לפרוט לפעמים על המיתרים עצמם ובפרק השני הוא מניח יד על המיתרים כדי להפיק צליל יבש.
"שלושה מבואות לירושלים" (1983); היצירה נכתבה בהשראת הפסנתרנית ורדה נשרי ובעידודה וגלבוע הקדיש לה את היצירה, שאותה ניגנה בטקס הענקת פרס ראש הממשלה ליעקב גלבוע. בהמשך הוסיף גלבוע עוד שלושה מבואות ליצירה וקרא לה "את אשר ראתה הרוח המזרחית", שישה מבואות לירושלים (1983): "קמרונות", "שער הפרחים", "להר הזיתים", "בעבור הרוח בין מיתרי הסנטור", "אזובים שבכותל" ו"הויטראז' בהיכל שלמה".

פרסים ואותות הוקרה

1983 היה הזוכה הראשון בפרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים
זכה ארבע פעמים בפרס אקו"ם
1973 פרס אנגל
1980 פרס אנגל

לקריאה נוספת

"נעימי זמירות ישראל", יהודה כהן, הוצאת עם עובד, 1990

קישורים חיצוניים

יעקב גלבוע, דף שער בספרייה הלאומית
יעקב גלבוע, בארכיון הבימה
יעקב גלבוע באתר איגוד הקומפוזיטורים בישראל