יסעור הכף

יסעור הכף
מצב שימור
	conservation status: least concern ללא חשש (LC)‏
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	עופות
סדרה:	יסעוראים
תת־סדרה:	תרופודה
משפחה:	יסעוריים
סוג:	Daption
מין:	יסעור הכף
שם מדעי
	Daption capense; ‏לינאוס, 1758
תחום תפוצה

יסעור הכף (שם מדעי: Daption capense) נקרא גם יונת כף, הוא מין יחיד בסוגו של עוף ימי השייך למשפחת היסעוריים, הנפוץ בחצי הכדור הדרומי. למין קשר הדוק עם היסעור השחפי, היסעור הענק ויסעור השלג, וככל הנראה, אלה מהווים תת-קבוצה. עוף ימי זה נפוץ ביותר, ואוכלוסייתו מוערכת בכשני מיליון.

אטימולוגיה

שמו המדעי Daption נגזר ממילה יוונית עתיקה שמשמעותה טורף קטן. שמו האחר, "יונת כף", ניתן לו מפני שיסעורים אלה נוהגים לנקר במים בחיפוש אחר מזון, בדומה ליונים.

באנגלית הוא נקרא Cape Petrel (מילולית: יסעור הכף). המילה Petrel, שמשמעותה "יסעור", נגזרת משמו של פטרוס, משליחיו של ישו, הידוע בסיפור הליכתו על פני המים. סיפור זה מזכיר את הרגלם של היסעורים, הנראים רצים על המים כדי להמריא.

תיאור

ליסעור הכף שני תת-מינים. האחד חי באיים הסאב-אנטארקטיים של ניו זילנד, והאחר חי בחצי הכדור הדרומי, צפונית לאנטארקטיקה.

ליסעור זה מראה ייחודי. ראשו וצווארו שחורים, אזור החזה ובטנו לבנים. אזור גופו שמתחת לכנפיים לבן, עם שוליים בצבע שחור. החלק העליון של כנפיו הוא שחור-לבן מנומר, וזנבו לבן אף הוא, עם חלק שחור מנומר. כאשר יסעורים אלה מגיעים לבגרות, הם שוקלים 230-300 גרם, אורך כנפיהם עומד על 89 ס"מ ואורך גופם 39 ס"מ.

היסעורים חולקים תכונות מסוימות. הם מייצרים שמן קיבה המורכב משעוות אסטר וטריגליצריד המאוחסן בקיבת הבלוטות שלהם. דבר זה עוזר להם כנגד טורפים וגם מייצר מזון עשיר באנרגיה המסייע לאפרוחים ועבור העופות הבוגרים בזמן טיסות ארוכות. יש להם בלוטת מלח מעל הנחיריים המסייע להתפיל את גופם, עקב כמות גבוהה של מים באוקיינוס שהם סופגים. הבלוטה מפרישה תמיסת מלח מאפם.

תזונה

רוב תזונת יסעור זה היא סרטנים וגם דגים ודיונונים. קריל היה הסרטן האהוב עליהם. הם נהגו לצוד אותם על החוף, או על ידי צלילה מתחת למים וסינונם החוצה. כיום הם ידועים כעוקבים אחרי ספינות דייגים, האוכלים את הפסולת האכילה (פגרי דגים למיניהם) הנזרקת מהסירות אל הים.

הם ידועים כתוקפניים מאוד בזמן האכילה. הם יורקים את שמן קיבתם על המתחרים לאוכל, לעיתים מתקיפים אפילו את בני מינם.

רבייה

כשאר מיני היסעור, יסעורי הכף חיים במושבות, הנוטות להיות קטנות יותר מאלו של מינים אחרים. יסעורי הכף מקננים על צוקים או על האדמה בקרבת החוף. את הקנים שלהם הם יוצרים בעזרת חלוקי נחל הממוקמות בנקיק או מתחת לאבן או סלע התלויים מעל לצורכי הגנה.

בחודשי נובמבר הנקבה מטילה ביצה אחת המודגרת במשך 45 ימים על ידי שני בני הזוג. כמו יסעור שחפי הם מגנים על הקן שלהם על ידי יריקת שמן הקיבה אותו הם מייצרים. חמסניים ידועים כטורפי גוזלי וביצי יסעור הכף.

לאחר הבקיעה, האפרוח נמצא בקן למשך עשרה ימים עד להומיאותרמיות. ולאחר מכן ההורים מסייעים לו בהאכלה. האפרוחים מצמיחים נוצות לאחר 45 ימים נוספים, סביב חודש מרץ. הגוזל מגיע לבגרות מינית לאחר 5 שנים.

במהלך עונת הרבייה, יסעור הכף מזין את עצמו על ידי המשאבים הזמינים מסביב לאנטארקטיקה, ובחורף הם עפים צפונה עד אנגולה ואיי גלאפגוס.

הם מתרבים באיים רבים של אנטארקטיקה: איי אוקלנד, איי צ'אטהם ואיי קמפבל. שטח הרבייה העיקרי שלהם הוא על חצי האי האנטארקטי, איי ג'ורג'יה הדרומית ואיי סנדוויץ' הדרומיים, איי בלאני, איי קרגלן וכן האיים בים סקוטיה. תוחלת חייהם 15-20 שנים.