חלוק נחל
חלוק נחל הוא סלע מסוג סלע קלאסטי, הנשחק על ידי מים ונמצא לרוב ליד נחלים.
לחלוקי נחל צבעים ומרקמים שונים. למרות שהם חלקים לרוב, תדירות המגע עם המים היא גורם המשפיע על חלקות הסלע ואם יצמחו עליו חזזיות. בנוסף, המגע עם סלעים אחרים עלול להיות גורם נוסף המשפיע על חלקות הסלע.
חלוקי נחל ניתן למצוא בשטחי נהרות קדומים ובבריכות.
תהליך ההיווצרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]חלוקי הנחל מתחילים כשברי סלע גדולים יותר שצורתם זוויתית. כאשר הם נסחפים בזרם מים, הם מתנגשים ומתחככים זה בזה ובקרקעית הנחל. תהליך זה משפיע על הסלע בשני אופנים: הקטנת גודלו ושחיקת צורתו. קצב השחיקה פרופורציונלי לעקמומיות המקומית של פני השטח של האבן, לכן אזורים בעלי עקמומיות גבוהה יותר (כמו קצוות ופינות) נשחקים מהר יותר.[1]
במחקר משנת 2014 הראו החוקרים כי תהליך היווצרות חלוקי הנחל מתרחש בשני שלבים מובחנים. בשלב הראשון, אותו כינו "השלב הפוליהדרלי", הקצוות והפינות החדות של האבן נשחקים במהירות, בעוד ממדי הצירים הכלליים נשארים קבועים. הקמירות של פני השטח גדלה ככל שהפינות מתעגלות, ועד כמחצית ממסת האבן עשויה להיאבד בשלב זה. השלב השני, המכונה "השלב החלק", מתחיל כאשר האבן הופכת לגמרי קמורה. בשלב זה, ממדי הצירים מתחילים להתקטן לאט והצורה מתפתחת לכיוון אליפסואיד או כדור.[1]
גודל החלוקים יורד באופן מעריכי עם המרחק במורד הזרם. קיימת מחלוקת מדעית לגבי התרומה היחסית של שחיקה לעומת מיון סלקטיבי בתהליך זה. בעוד ששחיקה משחקת תפקיד משמעותי, תהליכים אחרים כמו מיון לפי גודל במהלך ההובלה עשויים גם הם להשפיע על התפלגות גודל החלוקים לאורך הנהר.[1]
תהליך היווצרות חלוקי הנחל - אובדן מסה ושחיקת הצורה - משנה את ניידותו של החלוק ולכן עשוי להשפיע על צורת הנהר והתפתחותו. בתהליך זה נוצרים גם משקעי חול וסחף. מידת העיגול הנצפית בחלוקי הנחל בקרקעיות נחלים מאובנות מאפשרת להסיק לגבי תנאי זרימת נהרות עתיקים.[1]
מחוץ לכדור-הארץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]עדויות לאבנים הדומות לחלוקי נחל נמצאו גם מחוץ לכדור-הארץ: על טיטאן (אחד מירחיו של שבתאי) ועל מאדים.
בינואר 2005, במהלך נחיתת הגשושית הויגנס על טיטאן, נקלטה בתשדורת רדיו בין הויגנס לגשושית קאסיני השתקפות מפני השטח. הניתוח התמקד ברצועת שטח ברוחב של 1 מטר עד 2 ק"מ ממערב לנקודת הנחיתה, והראה כי פני השטח שטוחים יחסית ומכוסים באבנים מעוגלות בקוטר של 5 עד 10 סנטימטרים. תוצאות דומות התקבלו גם מתמונות שצולמו במצלמת DISR של הויגנס.[2] חוקרים משערים כי ייתכן שאבנים אלה קיבלו את צורתן בתהליך סחיפה בזרם של נוזל כלשהו, בדומה לחלוקי נחל בכדור-הארץ.[3]
בשנת 2013 התגלו אבנים עגולות קטנות במכתש גייל שבמאדים על-ידי קוריוסיטי. לדעת החוקרים אבנים אלה קיבלו את צורתן באותו אופן בו נוצרים חלוקי נחל בנהרות על פני כדור-הארץ, ומכאן הסיקו שהיו מים זורמים על פני מאדים ויותר מכך - שזרימות המים היו יציבות ולא רק זמניות.[4]
חלוקי נחל בתנ״ך
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ספר שמואל א', פרק י"ז, פסוק מ': ”וַיִּקַּ֨ח מַקְל֜וֹ בְּיָד֗וֹ וַיִּבְחַר־ל֣וֹ חֲמִשָּׁ֣ה חַלֻּקֵֽי־אֲבָנִ֣ים מִן־הַנַּ֡חַל”
מתוך סיפור דוד וגוליית, דוד בוחר חמישה חלוקי אבנים מהנחל. בהמשך ירה אחד מהם בקלע על גוליית. - ספר ישעיהו, פרק נ"ז, פסוק ו': ”בְּחַלְּקֵי־נַ֣חַל חֶלְקֵ֔ךְ הֵ֥ם הֵ֖ם גּוֹרָלֵ֑ךְ גַּם־לָהֶ֞ם שָׁפַ֥כְתְּ נֶ֙סֶךְ֙ הֶעֱלִ֣ית מִנְחָ֔ה הַ֥עַל אֵ֖לֶּה אֶנָּחֵֽם”
רש״י מפרש ״בְּחַלְּקֵי־נַ֣חַל״ - בחלוקי אבנים אשר בנחל.[5]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 G. Domokos, D.J. Jerolmack, A.Á. Sipos, Á. Török, How River Rocks Round: Resolving the Shape-Size Paradox, PLoS One 9(2), 2014 doi: 10.1371/journal.pone.0088657
- ^ Titan's pebbles 'seen' by Huygens radio, The European Space Agency, 25/07/2006
- ^ Stephen Battersby, Huygens sends postcards and sounds from Titan, New Scientist, 17 January 2005
- ^ Charles Q. Choi published, Pebbles on Mars Shaped by Ancient Long-Gone Rivers Dozens of Miles Long, Space.com, 2015-10-13 (באנגלית)
- ^ ישעיהו פרק נז פסוק ו, באתר מקראות גדולות הכתר