יחסי רוסיה–שוודיה
יחסי רוסיה–שוודיה | |
---|---|
רוסיה | שוודיה |
שטח (בקילומטר רבוע) | |
17,098,242 | 450,295 |
אוכלוסייה | |
144,474,856 | 10,627,776 |
תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
2,021,421 | 593,268 |
תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
13,992 | 55,822 |
משטר | |
רפובליקה פדרלית נשיאותית | מונרכיה חוקתית |
יחסי רוסיה–שוודיה הם היחסים הדיפלומטיים שבין רוסיה ושוודיה. היחסים בין שתי המדינות מתוארכים למאה העשירית; כאשר הוויקינגים השוודים שנקראו ורנגים הקימו מדינות חדשות שהתפתחו מאוחר יותר לרוסיה, אוקראינה ובלארוס.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשית היחסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מבחינה היסטורית שתי המדינות היו קשורות עוד מימי קדם, בהן הוויקינגים השוודים סחרו בנהרות הרוסים הגדולים והתחילו יישובים שהפכו לימים לערים גדולות כמו נובגורוד וקייב. יישובים אלה הולידו קשרים הדדיים שהיו גם שושלתיים, שכן מלך שוודי (רוריק) הקים שושלת ששלטה ללא הפרעה מהמאה ה-8 עד המאה ה-16 כפי שתוארה בכרוניקה של נסטור. אפילו השם של רוסיה מקורו משוודיה, שכן השם הישן עבור הוויקינגים השוודים ממזרח היה רוס.
המלחמות הרוסיות-שוודיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך ימי הביניים נלחמו השוודים והרוסים 11 מלחמות רק מאז המאה ה-12.
הנושא המרכזי בשנים 1600–1725 היה המאבק בין שוודיה לרוסיה על השליטה בים הבלטי, כמו גם בשטחים סביבו. רוסיה הייתה בסופו של דבר המנצחת, ושוודיה איבדה את מעמדה כמעצמה ראשית.[1] בשנת 1610 צעד הצבא השוודי למוסקבה בפיקודו של יעקב דה לה גרדי. בשנים 1623–1709, המדיניות השוודית, במיוחד תחת גוסטבוס אדולפוס וקרל השנים עשר, עודדה ותמכה צבאית בהתנגדות אוקראינה להגמוניה רוסית מוסקובית. גוסטבוס אדולפוס נלחם במלחמת אינגריה נגד רוסיה, אשר הסתיימה בשנת 1617 בהסכם סטולבובו, שהדיר את רוסיה מהים הבלטי. התבוסה הדרמטית ביותר של שוודיה בשדה הקרב הייתה בשנת 1709 בקרב פולטבה, בניסיון לחבור אל מנהיג המרד האוקראיני איוואן מזפה.[2] במלחמות אלה הכוחות הרוסיים עלו בכוחם על השוודים, אולם לעיתים קרובות הם הובסו בקרבות כמו קרב נארווה (1700) וקרב סוונסקסונד (1790) בגלל הארגון הצבאי המעולה בשוודיה.
מלחמת הצפון הגדולה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1700, ברית משולשת של דנמרק-נורווגיה, סקסוניה–פולין-ליטא ורוסיה פתחו במתקפה משולשת על דוכסות הולשטיין-גוטורפ השוודית, ופרובינציות ליבוניה ואינגריה, במטרה לנצל את היתרון שכן שוודיה נשלטה על ידי מלך צעיר וחסר ניסיון, ובכך פרצה מלחמת הצפון הגדולה. למרות זאת, הצבא השוודי בהנהגת קרל השנים עשר זכה בניצחונות מרובים, ובשנת 1700 בקרב נארווה נאלץ פיוטר הגדול לתבוע הסכם שלום אותו דחה קרל אז. בשנת 1706 הביסו כוחות שוודים תחת הגנרל קרל גוסטב רנסקיולד צבא משולב של סקסוניה ורוסיה בקרב פרבה. רוסיה הייתה כעת המעצמה הבלעדית שנותרה במלחמה.[3]
הצעדה שלאחר מכן של קרל למוסקבה זכתה להצלחה ראשונית כאשר ניצחון הגיע בעקבות ניצחון, כשהמשמעותי שבהם היה קרב הולובצ'ין, בו ניצח הצבא השוודי הקטן יותר צבא רוסי כפול מגודלו. המערכה הסתיימה באסון כאשר הצבא השוודי ספג אבדות כבדות לכוח רוסי שגודל פי שניים מגודלו בקרב פולטבה, קרל כבר נפצע לפני הקרב, מה שהפך אותו למשולל יכולת פיקוד. אחרי התבוסה הגיעה הכניעה בפרלבוצ'נה. קרל בילה את השנים הבאות בגלות באימפריה העות'מאנית לפני שחזר להוביל תקיפה על נורווגיה, בניסיון להוציא את המלך הדני מהמלחמה פעם נוספת, כדי לכוון את כל כוחותיו נגד הרוסים, אולם הוא נהרג במהלך המצור על פרדרסטן בשנת 1718.[4]
באותה תקופה, רוב האימפריה השוודית הייתה תחת כיבוש צבאי זר, אם כי שוודיה עצמה עדיין הייתה חופשית. מצב זה התקבע מאוחר יותר, אם כי התמתן קצת בהסכם ניסטאד שאחריו. המקורבים ראו לא רק את סופה של האימפריה השוודית, אלא גם את המונרכיה החזקה ומכונת המלחמה שלה.[5][6]
במלחמת הצפון הגדולה נשלחו שבויי מלחמה שוודים במספרים ניכרים לסיביר, שם הם מנו אולי 25% מאוכלוסיית טובולסק, בירת סיביר, וחלקם התיישבו בה לצמיתות. סנקט פטרבורג, שנמצאת באותו מקום שבו שכנה במקור העיר השוודית ניין במחוז אינגרלנד, נבנתה במידה רבה גם על ידי שבויי מלחמה שוודים. אסטוניה הייתה תחת שלטון שוודי משנת 1558 עד 1710; לאחר מכן הוענקה הטריטוריה לרוסיה בשנת 1721. כל השוודים האסטוניים מהאי היומאה נאלצו לעבור לרוסיה החדשה (אוקראינה של ימינו) על ידי יקטרינה השנייה, קיסרית רוסיה, שם הקימו את הכפר שלהם Galsalsvenskby.
מלחמות נפוליאון
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתקופת המלחמות הנפוליאוניות, החל אלכסנדר הראשון, קיסר רוסיה במלחמה נגד שוודיה. האזור כלל את שוודיה ופינלנד המודרנית. שוודיה הסתמכה על מה שהיא כינתה 'גיברלטר של הצפון' - הביצורים החדשים בסוויבורג ליד הלסינקי המודרנית. על אף שהביצורים היו מוכנים להתקפות כבדות ומצור ארוך, הם נכנעו לרוסים תוך כמה שבועות בשנת 1808, עקב דרישותיו הכוחניות של הגנרל הרוסי יאן פיטר ואן סושטלן והתגובות הכספיות של סגן-האדמירל השוודי קרל אולוף קרונסטטט. לאחר סיום המלחמה בשנת 1809, פינלנד נמסרה לרוסיה. פלישת נפוליאון לפומרניה השוודית בינואר 1812 הביאה להתקרבות בין שוודיה לרוסיה, שכללה הכרה רוסית בשלטון השוודי על נורווגיה. מעולם לא הייתה מלחמה נוספת בין השתיים, ושוודיה איבדה את תפקידה כמעצמה אזורית מרכזית.[7]
המאות ה-20 וה-21
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדיפלומט השוודי ראול ולנברג בין יולי לדצמבר 1944 הנפיק דרכוני מגן עבור יהודים, והציל עשרות אלפי יהודים בהונגריה. בשנת 1944 הוא נעצר בהונגריה ונכלא במוסקבה שם מת בכלא.[8][9] על אף שהמקרה התרחש בימי ברית המועצות, הנושא אף נדון אחר כך בין רוסיה לשוודיה.
ב-27 באוקטובר 1981, U-137, צוללת סובייטית ממעמד הוויסקי (על פי המינוח של נאט"ו) עלתה על שרטון במים טריטוריאליים שוודים ליד קרלסקרונה. לפנות בוקר, יום לאחר שהדייגים המקומיים הבחינו בצוללת העומדת על הסלעים בארכיפלג בלקינגה, פרק שכותרתו בדרך כלל "ויסקי על הסלעים". בהזדמנות זו הכוחות הימיים השוודים התייצבו לאורך גבולותיה הימיים של שוודיה, ומאוחר יותר התגלה כי ראש הממשלה השוודי טורבירן פלינין הוציא הוראה לירות בכוח הרוסי, אם הוא יחצה את גבול הים השוודי. מחקר ביטחוני שוודי אישר גם שיכול להיות שיש נשק גרעיני על הצוללת. במהלך השנים אירעו אירועי צוללות רבים בהם ברית המועצות ניסתה לאסוף מידע צבאי משוודיה, כולל תצפיות של צוללות סובייטיות לאורך קו החוף השוודי וענייני ריגול.
היחסים בין שתי המדינות החמירו לאחר שמוסקבה דחתה את התוכניות לפסגה גדולה של האיחוד האירופי-רוסיה בסטוקהולם. נשיא רוסיה, דמיטרי מדבדב, האמין כי הפסגה צריכה להתקיים בבריסל, מכיוון שהוא האמין שזה מקום נייטרלי יותר לפסגה.[10] מקור מתח נוסף ביחסי רוסיה-שוודיה הוא הכרת רוסיה בשני אזורי המריבה, אבחזיה ודרום אוסטיה, שהתנתקו מגאורגיה לאחר מלחמת גאורגיה–רוסיה. שר החוץ של שוודיה, קארל בילדט, גינה את מעשיה של רוסיה, והשווה אותה למעשי התוקפנות של אדולף היטלר לפני מלחמת העולם השנייה.[11] הפוליטיקאי השוודי יאן בירקלונד הציע גם כי יש להעמיד יחידות צבאיות בגוטלנד למקרה של מלחמה בין רוסיה לשוודיה.[12]
צינור הגז של נורד סטרים בים הבלטי מרוסיה לגרמניה היה נושא המחקר בן 110 העמודים של משרד סוכנות הביטחון השוודית של רוברט ל. לרסון, "2007 נורד סטרים, שוודיה וביטחון הים הבלטי" (2007).[13] עם זאת, נציבות ההגנה השוודית לא ציינה כל השלכה צבאית של הצינור בדו"ח שלה בדצמבר 2007 על סוגיות ביטחוניות, ובמקום זאת קראה דרישות סביבתיות מחמירות ושיתוף פעולה בין מדינות הים הבלטי למעקב.[14][15][16] ממשלת שוודיה נתנה את אישורה לפרויקט בנובמבר 2009.[17]
מפציצים רוסים פעלו בסמוך למרחב האווירי השוודי מספר פעמים לאחר המשבר האוקראיני, והדבר גרם לדיון בשוודיה בהיקף ההגנות שאירע גם בשנת 2015 עם רכישות של מטוסי גריפן נוספים, צוללות, טילי נ"ט ופריסת חיילים לגוטלנד בים הבלטי.[18]
במרץ 2018 היחסים הידרדרו עוד יותר בגלל הרעלתם של סרגיי ויוליה סקריפל בסולסברי, בריטניה. כאשר בריטניה הצהירה כי רוסיה ציידה את הסוכן המרעיל, רוסיה טענה כי מספר מדינות כולל שוודיה מייצרות את נוביצ'וק, סוכן העצבים ששימש במתקפת סליסבורי.[19] שרת החוץ השוודית, מרגוט ולסטרם, כינתה בטוויטר את ההאשמות 'פסולות'.[20] בתגובה לחיסול, גירשה שוודיה דיפלומט רוסי מסטוקהולם.[21] בתגובה, רוסיה גירשה דיפלומט שוודי ממוסקבה.[22]
יחסים דיפלומטיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שוודיה מחזיקה ברוסיה שגרירות במוסקבה, ו-2 קונסוליות במורמנסק וסנקט פטרבורג. מאידך, רוסיה מחזיקה בשוודיה שגרירות בסטוקהולם, ו-2 קונסוליות בגטבורג ובמאלמה.[23]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Jill Lisk, The struggle for supremacy in the Baltic, 1600-1725 (1968).
- ^ Gary Dean Peterson, Warrior kings of Sweden: the rise of an empire in the sixteenth and seventeenth centuries (McFarland, 2007).
- ^ R.M. Hatton, Charles XII of Sweden (1968).
- ^ F.G. Bengtsson, The Life of Charles XII, King of Sweden, 1697-1718 (1960).
- ^ Cronholm, Neander Nicolas (1902). "37". A history of Sweden from the earliest times to the present day. New York.
- ^ R. Nisbet Bain, Charles XII and the Collapse of the Swedish Empire, 1682-1719 (1899) online.
- ^ Carl Nordling, "Capturing ‘The Gibraltar of the North:’ How Swedish Sveaborg was taken by the Russians in 1808." Journal of Slavic Military Studies 17.4 (2004): 715-725.
- ^ "Raoul Wallenberg". Yad Vashem. אורכב מ-המקור ב-7 בפברואר 2007. נבדק ב-12 בפברואר 2007.
who saved the lives of tens of thousands of Jews in Budapest during World War II ... and put some 15,000 Jews into 32 safe houses.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Raoul Wallenberg, Life and Work". New York Times. 6 בספטמבר 1991. נבדק ב-12 בפברואר 2007.
The K.G.B. promised today that it would let agents break their vow of silence to help investigate the fate of Raoul Wallenberg, the Swedish diplomat who vanished after being arrested by the Soviets in 1945.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ "Relations between Sweden and Russia get frosty". IceNews. 9 ביולי 2009. נבדק ב-9 באוגוסט 2012.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ "Sweden invokes Hitler in condemning Russian assault". The Local. AFP. 9 באוגוסט 2008. נבדק ב-9 באוגוסט 2012.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ Lindström, Anna (6 ביולי 2011). "Kritik mot Björklunds utspel om rysk invasion". Expressen (בשוודית). נבדק ב-9 באוגוסט 2012.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ Larsson, Robert L. (במרץ 2007). "Nord Stream, Sweden and Baltic Sea Security" (PDF). Swedish Defence Research Agency. נבדק ב-9 באוגוסט 2012.
{{cite web}}
: (עזרה)(הקישור אינו פעיל, April 2018) - ^ "Försvarsberedningen om gasledningen". Sveriges Radio. 4 בדצמבר 2007. נבדק ב-9 באוגוסט 2012.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ "Summary of report by the Swedish Defence Commission". Ministry of Defence (Sweden), the Swedish Defence Commission. 4 בדצמבר 2007. נבדק ב-22 בנובמבר 2011.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Ds 2007:46 Säkerhet i samverkan" (PDF) (בשוודית). The Swedish Defence Commission. 4 בדצמבר 2007. אורכב מ-המקור (PDF) ב-6 בינואר 2014. נבדק ב-22 בנובמבר 2011.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Government says 'yes' to Nord Stream's gas pipeline". Ministry of the Environment (Sweden), Ministry of Enterprise, Energy and Communications (Sweden). 5 בנובמבר 2009. נבדק ב-11 בנובמבר 2011.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Cenciotti, David (13 בנובמבר 2013). "Russia Just Pretend-Bombed Sweden—Again". medium.com. War is Boring. נבדק ב-13 בנובמבר 2013.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ UK, Slovakia, Sweden, Czech Republic among most probable sources of ‘Novichok’ – Moscow, RT International (באנגלית)
- ^ https://twitter.com/margotwallstrom/status/975044507409567745, Twitter
- ^ Sweden expels Russian diplomat over Skripal attack, www.thelocal.se
- ^ Russia expels Swedish diplomat in tit-for-tat response, www.thelocal.se
- ^ אתר על יחסי מדינות