יחסי דרום אפריקה – סין
יחסי דרום אפריקה – סין | |
---|---|
דרום אפריקה | סין |
שטח (בקילומטר רבוע) | |
1,219,090 | 9,596,967.75 |
אוכלוסייה | |
64,316,398 | 1,417,968,458 |
תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
377,782 | 17,794,782 |
תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
5,874 | 12,549 |
משטר | |
רפובליקה | רפובליקה עממית |
יחסי דרום אפריקה–סין הם יחסי החוץ בין הרפובליקה העממית של סין ורפובליקת דרום אפריקה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאז שנות ה-50, הרפובליקה העממית של סין התנגדה בעקביות לאפרטהייד בדרום אפריקה ותמכה בקונגרס הלאומי האפריקני. בשנת 1994, התמוטטות האפרטהייד סללה את הדרך להקמתם ופיתוחם של יחסים דיפלומטיים בין המדינות. בדצמבר 1997 חתמו שתי הממשלות על הודעת היחסים הדיפלומטיים המשותפים, בה אישרה ממשלת דרום אפריקה כי תדבק במדיניות סין האחת. ב-1 בינואר 1998 כוננו המדינות רשמית יחסים דיפלומטיים. נכון לעכשיו, שיתוף הפעולה הדו-צדדי בתחום הפוליטי, המסחרי והכלכלי ממשיך להתפתח, וכתוצאה מכך היחסים בין המדינות הגיעו לרמה חדשה[1].
סחר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2009 מחזור הסחר בין המדינות הסתכם בכ-118 מיליארד ראנד, ובשנת 2014 הוא הסתכם כבר ב-261 מיליארד ראנד. מאז 1998 פתחה סין כ-80 חברות בדרום אפריקה, והשקיעה 83 מיליארד ראנד בכלכלה של דרום אפריקה. השקעות דרום אפריקה בכלכלה הסינית באותה התקופה הסתכמו ב-9.7 מיליארד ראנד[2].
נציגויות דיפלומטיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דרום אפריקה מחזיקה בסין שגרירות בבייג'ינג וקונסוליה כללית בשאנגחאי.
- סין מחזיקה בדרום אפריקה שגרירות בפרטוריה ו-3 קונסוליות ביוהנסבורג, דרבן וקייפטאון[3].