יותם (מלך יהודה)

יותם

איור משנת 1553
לידה	783 לפנה"ס
פטירה	733 לפנה"ס (בגיל 50 בערך) ממלכת יהודה
מדינה	ממלכת יהודה
שושלת בית דוד
תואר מלך יהודה אב עוזיהו אם ירושא בת צדוק צאצאים אחז יורש העצר אחז
מלך יהודה ה־11 758 לפנה"ס – 743 לפנה"ס (כ־15 שנים) מנהיג דת בתקופה ישעיהו, הושע ומיכה → עוזיהו אחז ←

פרסקו (ציור קיר) מעשה ידי מיכלאנג'לו המכונה "עוזיה, יותם ואחז". יותם - בלבוש ירוק בשמאל הציור.

יוֹתָם מלך יהודה היה בנם של עוזיהו ויְרוּשָׁא בַּת-צָדוֹק. שימש כעוצר בממלכת יהודה ולאחר מכן כמלך יהודה.

מלכותו

אביו עוזיהו מלך יהודה התנגע בצרעת כ-25 שנה לפני סיום מלכותו, ומאז שימש בנו יותם כעוצר:

וַיְנַגַּע ה' אֶת הַמֶּלֶךְ וַיְהִי מְצֹרָע עַד יוֹם מֹתוֹ וַיֵּשֶׁב בְּבֵית הַחָפְשִׁית וְיוֹתָם בֶּן הַמֶּלֶךְ עַל הַבַּיִת שֹׁפֵט אֶת עַם הָאָרֶץ.

— ספר מלכים ב', פרק ט"ו, פסוק ה'

על יותם מסופר כי הייתה לו יד במקצת מפעלי בניה:

הוּא בָּנָה אֶת שַׁעַר בֵּית ה' הָעֶלְיוֹן וּבְחוֹמַת הָעֹפֶל בָּנָה לָרֹב. וְעָרִים בָּנָה בְּהַר יְהוּדָה וּבֶחֳרָשִׁים בָּנָה בִּירָנִיּוֹת וּמִגְדָּלִים.

— ספר דברי הימים ב', פרק כ"ז, פסוקים ג'–ד'

גם על כיבוש עמון על ידו מסופר:

וְהוּא נִלְחַם עִם מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן וַיֶּחֱזַק עֲלֵיהֶם וַיִּתְּנוּ לוֹ בְנֵי עַמּוֹן בַּשָּׁנָה הַהִיא מֵאָה כִּכַּר כֶּסֶף וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כֹּרִים חִטִּים וּשְׂעוֹרִים עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים זֹאת הֵשִׁיבוּ לוֹ בְּנֵי עַמּוֹן וּבַשָּׁנָה הַשֵּׁנִית וְהַשְּׁלִשִׁית.

— שם פסוק ה'

אזור זה נכבש קודם לכן על ידי אביו עוזיה, וכנראה העמונים מרדו באביו ויותם חזר ושעבדם.

עוד מסופר בדברי הימים כי בימי יותם וירבעם השני מלך ישראל נערך מפקד, שככל הנראה משקף את התיישבות שבטי ראובן, גד וחצי המנשה בעבר הירדן לפני ההגליה של תגלת-פלאסר השלישי. קשה לדעת אם המפקד נערך ביוזמה משותפת של מלך ישראל ומלך יהודה, או שהזכרתם היא רק בבחינת ציון תאריך למפקד. כן לא ידוע באיזו מידה קשור מפקד זה למלחמתו של יותם בבני-עמון. כך או כך מפקד זה מרמז על התפשטות היישוב הישראלי בגלעד באותה עת.

ירבעם השני הוא שהרחיב את גבול ממלכת ישראל עד "ים הערבה" (מלכים ב', י"ד, כ"ה), ואפילו עד "נחל הערבה" (עמוס, ו', י"ד) - כלומר עד ים המלח (כנראה בדרומו). לכן, בהכנעת יותם את בני-עמון הייתה כרוכה כניסה דרך שטח שבשליטת ממלכת ישראל. הדבר היה תלוי בשיתוף-פעולה בין ישראל ליהודה, אלא אם נניח שהדבר אירע לקראת סוף ימי ירבעם-ב', שאז נחלשה אחיזת ישראל באזור זה.

יש שביססו את האפשרות לשיתוף פעולה בין הממלכות מן הכתוב על כיבושי ירבעם השני: "וַאֲשֶׁר הֵשִׁיב אֶת דַּמֶּשֶׂק וְאֶת חֲמָת לִיהוּדָה בְּיִשְׂרָאֵל" (מלכים ב', י"ד, כ"ח)

דמותו לפי חז"ל

במסכת סוכה, רבי שמעון בר יוחאי אומר: "יכול אני לפטור את העולם כולו מן הדין מיום שנבראתי עד עתה ואילמלי אליעזר בני עמי מיום שנברא העולם ועד עכשיו ואילמלי יותם בן עוזיהו עמנו מיום שנברא העולם עד סופו". רש"י מסביר שמעלתו הגדולה היא בכך שכיבד את אביו כשהצטרע והשאיר את התואר הרשמי לאביו ובעצם מלך בשמו, ובכך התגלתה הענווה שלו. המפרש על דברי הימים מסביר שאמירה זו קשורה לעובדה שלא מסופר בתנ"ך על אף חטא שחטא יותם בניגוד לכל שאר מלכי יהודה, ועל כן ייחס לו רשב"י סגולות רוחניות היכולות להביא לתיקון רוחני עתידי.

חותמות המלך יותם מאילת ומירושלים

שתי חותמות הנושאות את המילה 'ליתם' נמצאו עד כה, אחת בחפירות שנערכו בתל-אל-חלייפה, סמוך לאילת, על ידי הפרופסור נלסון גליק. כתובת שנייה נמצאה על אוסטרקון בחפירות בירושלים. בחפירה באילת נתגלה חותם משובץ בטבעת ברונזה ועליו חרותה בכתב העברי "ליתם". על פי הארכאולוגים נחמן אביגד, ולפניו אולברייט, על פי השכבה הארכאולוגית בו נמצא החותם, המיוחסת למאה ה-8 לפני הספירה, יש ליחס את החותם ליותם המלך. תל ח'ליפה נמצא כ-600 מטר מחוף אילת על הגבול עם ממלכת ירדן. ממצא זה תואם למה שנכתב כי עוזיה המלך, אבי יותם, הוא זה שבנה מחדש את אילת. שמו של יותם המלך נשתמר גם בוואדי יתם היורד מהרי אדום למפרץ אילת. מתברר כי למלכי יהודה הייתה שליטה מתמשכת באזור הנגב, אילת ואדום, כאשר נמצאו עשרות מצודות מתקופת מלכי יהודה בין באר שבע ואילת. החותם נמצא בלב מתחם בנוי ששימש להפקת נחושת. על החותם גם מצוירת דמות אייל, כנראה שהיה סמל העיר אילת וכן מעין מפוח ששימש לליבוי האש בכבשני הפקת הנחושת. לדברי הארכאולוג עוזי אבנר, שהיה מנהל רשות העתיקות במחוז הדרום, המפוח כביכול איננו מפוח אלא האות "ת", דהיינו יש כאן חותם מקורי של סמל העיר אילת של איל+ת.

הרעש בימי עוזיהו

קיימת סברה, כי הרעש בימי עוזיהו, התרחש למעשה בתקופת מלכותו של יותם, או תקופת מלכותו כעוצר, בסביבות שנת 750 לפנה"ס. מחקר מדעי כמותי, ארכיאוסייסמי ומאקרוסייסמי שפורסם בשנת 2000, מתארך את הרעש לשנת 750 לספירה עם טווח שגיאה של 30 שנה. על פי ממצאי המחקר גודל רעידת האדמה היה כ-8 בסולם ריכטר. הם סבורים שהרעש היה בימי מלכותו של יותם, דבר שיכול להתקבל על הדעת, מכיוון שיותם שימש כמלך בפועל שנים רבות לפני מותו של אביו עוזיה. על פי הניתוח שלהם מוקד הרעש סביר שהיה בבקעת הלבנון. הם מציינים שלפי בן מנחם ממכון ויצמן למדע, המוקד היה באזור תל חצור, אך הם מראים שרעידת האדמה הזו גדולה מידי מכדי שמוקדה יהיה ממוקם שם, וזאת לנוכח ניתוח ממדי ההרס ומסקנותיהם בדבר התפרושת המרחבית של העוצמה הסייסמית ברעידה זו. לעומת זאת, על פי יוספוס פלביוס, יותם עלה למלוכה כעוצר רק אחרי רעידת האדמה שבגללה עוזיהו לקה בצרעת והורד מהשלטון. גם לפי הנביא זכריהו הרעש היה בזמן מלכותו של עוזיהו: כַּאֲשֶׁ֤ר נַסְתֶּם֙ מִפְּנֵ֣י הָרַ֔עַשׁ בִּימֵ֖י עֻזִּיָּ֣ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֑ה (זכריה יד, ה), וגם לפי הנביא עמוס שהתחיל לנבא בזמן מלכותו של עוזיהו מלך יהודה, שנתיים לפני הרעש (עמוס א, א).

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יותם בוויקישיתוף

• יותם מלך יהודה, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

מלכי יהודה ושנת עלייתם (לפני הספירה) לכס המלוכה
רחבעם אביה אסא יהושפט יהורם אחזיהו עתליה יהואש אמציהו עוזיהו/עזריהו 928 911 908 867 846 843 842 836 798 769 יותם אחז חזקיהו מנשה אמון יאשיהו יהואחז יהויקים יהויכין צדקיהו 758 733 726 698 641 639 609 608 597 597–596