יונה רסין
 | |
| יונה רסין, 1942 | |
| לידה |
12 באוגוסט 1902 ט' באב תרס"ב חרסון, בדרום-מערב האימפריה הרוסית |
|---|---|
| נהרג |
19 בדצמבר 1947 (בגיל 45) ו' בטבת תש"ח |
| תאריך עלייה | 1913 |
| כינוי | יון |
| השכלה |
הגימנסיה העברית "הרצליה"  |
| השתייכות |
משטרת היישובים העבריים  ההגנה |
| תקופת הפעילות | 1918 – 19 בדצמבר 1947 (כ־29 שנים) |
| דרגה |
 סגן-אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת העצמאות | |
  | |
יונה ("יון") רסין (ט' באב תרס"ב, 12 באוגוסט 1902 – ו' בטבת תש"ח, 19 בדצמבר 1947) היה שומר, אמן השפה הערבית, ממקימי "אגודת השומרים" ומפקד בכיר ב"הגנה".
ילדותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רסין נולד בשנת 1902 בעיר חרסון שבדרום-מערב האימפריה הרוסית (כיום באוקראינה) למשפחה דתית אמידה. הצעיר מבין שבעת ילדיהם של ציפורה ושמואל רסין. מגיל צעיר קיבל חינוך עברי והצטיין בלימודיו. האב, סוחר עשיר בעל מפעל לייצור דברי מתיקה ומוצרי אווז, שבביתו עסקו רבות בענייני יהדות וארץ ישראל, היה נחוש בדעתו להעניק לבנו חינוך מהמעלה הראשונה בגימנסיה העברית בתל אביב.
בשנת 1913, בהיותו בן 11, נלקח מביתו, על אף התנגדותה הנחרצת של האם, והובא ארצה כדי ללמוד בגימנסיה הרצליה. האב הפקיד בבנק סכום כסף גדול עבור שכר הלימוד והוצאות הכלכלה ושב לאוקראינה, כשהוא מבטיח לחזור ולקחת את בנו בסוף שנת הלימודים לחופשה. ב-1914, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, נותק הקשר עם המשפחה בחרסון, ורסין, הילד, נשאר בארץ לבדו.
כבר בתחילת לימודיו בגימנסיה החלה נובטת בו אהבה עזה לארץ ישראל ולנופיה, החי והצומח, מרחבי החולות והים. בשנת 1917 גירש השלטון הטורקי את תושבי תל אביב צפונה. גימנסיה הרצליה, על מוריה ותלמידיה, נדדה והגיעה ליישוב שפיה. רסין אומץ על ידי משפחתו של מיכאל הלפרין והושפע רבות מרעיונותיו ומחזונו של האיש, אשר טמן בלבו את הכמיהה לגאולת אדמות ארץ ישראל, שמירתן ויישובן בידי יהודים.
בתום חמש שנים של לימודים, אזל הכסף שהופקד על שמו בבנק, והוא נאלץ לעזוב את הגימנסיה ולדאוג בעצמו למחייתו.
ראשית שמירה בארץ ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בן 16 החל את עבודתו כשומר בפרדס גולדברג (יצחק גולדברג). רסין למד את השפה הערבית לעומקה ונודע בקרב הערבים בשם "חווג'ה דאוד" - השומר היהודי המטיל חיתתו על גנבים ושודדים. שמר בהרטוב וביהודה. בימי הפרעות ארגן את ההגנה על שכונת נווה שלום בתל אביב.
עם ייסודה של "עיר גנים" - רמת גן - התמנה לשומרה הראשון. שומרי הסביבה היו נקבצים אליו כדי ללמוד מניסיונו ולהקשיב לעצותיו. וכך כותב עליו האלוף אליהו בן חור בספרו "לצאת את הגדר": "פגשתי את יונה רסין במחצית השנייה של שנות העשרים. רסין היה שומר ברמת גן, וגם אני התפרנסתי כשומר. רסין סיפר לי כי ארגון "השומר" לא הסתפק בשמירה סטאטית, אלא יצא אל מחוץ לגדר, לשדה, לקראת האויב, וגם פשט על בסיסיו. לדבריו, צבא צריך ניידות ושליטה במרחב. הוא לימד אותי רכיבה קרבית על סוס, א"ש (אימוני שדה) יום וא"ש לילה. יום אחד אמר לי: "דבר אחד אל תשכח, אליהו, הלילה הוא ידיד האמיצים". אני לא שכחתי והשתדלתי להעביר זאת גם לאחרים".
לשומרים היה נשק חוקי. רסין ארגן אותם להגנה מרחבית בסביבה והשתמש בהם גם כזרוע מודיעינית.
"חבר'ה טראסק" ו"קבוצת הרועים" בשייח' אבריק
[עריכת קוד מקור | עריכה]רסין, צעיר הבחורים בקבוצה התל אביבית שנקראה "חבר'ה טראסק", יזם את הקמת "קבוצת הרועים" בעמק יזרעאל. בשנת 1927 עלה עם כמה מחברי ה"טראסק" לאדמות שייח' אבריק, שם חברו לאלכסנדר זייד ומשפחתו. הקבוצה עסקה בגידול צאן ובשמירה על שדות המרעה.
רסין חיבר ועיבד עשרות מנגינות מזרחיות, והיה מן המחברים הבולטים של שירי הרועים שנוצרו במקום. הוא הרבה לשהות באוהלי הבדואים וביישובים הערביים ונודע כבורר בסכסוכים, עורך סולחות ומונע נקמות דם, תוך שמירה על יחסי אמון וידידות כנים וארוכי טווח. בתקופה זו הפך למוכתרה המוכר של שייח' אברייק. רסין חקר את השפה הערבית לפני ולפנים, התמצא במנהגים, בתרבות ובפולקלור, ונחשב לבר-סמכא בכל הקשור לערביי הארץ.
בשנים 1928–1933 שמר בכפר יהושע. במאורעות תרפ"ט ארגן את השמירה בעמק יזרעאל ועמק זבולון. מאוחר יותר היה אחראי על ארגון השמירה, האימון וההדרכה בגוש תל מונד. בשנת 1932 היה מן היוזמים והמשתדלים אצל ראשי המוסדות הלאומיים להקמתה של "אגודת השומרים" בארץ ישראל.
בשירות "ההגנה"
[עריכת קוד מקור | עריכה]רסין אימן וניהל קורסים למדריכים בנשק קל, ניווט, א"ש יום וא"ש לילה, טופוגרפיה, בליסטיקה וטקטיקה. הוא פיקד על מארבים באזור חיפה ויערות הכרמל, ונלחם פנים אל פנים נגד פורעים שחדרו ליישובים (קרב רמת יוחנן, 1938).
עם הקמת משטרת היישובים העבריים, מונה על ידי השלטון הבריטי לסרג'נט, ואימן את הנוטרים בעמק זבולון והסביבה. רסין היה בין מפקדי "ההגנה" שהשתתפו בעלייה לחניתה והגיע למקום בראש כוח לוחם. ב-1938 השתתף בפלגות הלילה המיוחדות של אורד וינגייט.
לאחר הטבח בטבריה נשלח על ידי "ההגנה" לפקד על העיר וסביבתה. ארגן את הגנת המקום על פי תפיסה חדשנית, בנה והקיף את העיר בקו של ביצורים, ועסק, כקצין הש"י, (שירות המודיעין של "ההגנה") בפריסת מערך מודיעיני נרחב באזור.
בשנים 1941–1943 שימש רסין כמפקד נפת ראשון לציון, אחראי על החי"ש וקצין ש"י של המחלקה הערבית בדרום. היה מפקד נפה בצפון, ובשנת 1946 שימש כקצין מטה בתפקידי ארגון שונים. בימי המאבק במנדט הבריטי, מונה לקצין זהירות וביטחון ארצי - אחראי על ה"סליקים" בארץ. רסין היה מראשי הש"י וטיפל באסירי "ההגנה" שעמדו אז למשפט ובאסירי כלא עכו. היה מהמתיישבים הראשונים בקריית חיים.
מותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רסין נהרג ב-19 בדצמבר 1947, בראשית מלחמת העצמאות, בעת שנסע באוטובוס בשיירה העולה לירושלים, לפגישה עם נשיא בית המשפט הבריטי, בניסיון לשחרר בערבות את אחד מאסירי "ההגנה". סמוך לכפר דיר איוב הותקפה השיירה, רסין נורה בצווארו ונהרג במקום. בתגובה על הרצח, ביצעה "ההגנה", למחרת, פעולת תגמול בדיר איוב.
בן 45 שנים היה בנפלו. נקבר בבית הקברות של אגודת השומרים בשייח' אבריק. הותיר אחריו אישה, אהובה, ושלוש בנות. בתו, ציפי יניר רסין, כתבה ספר לזכרו.
הנצחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]פעולת יאזור, מבצע צבאי של חטיבת גבעתי כונתה בשמו: "מבצע יונה". על שמו נקראו "מחנה יונה" (בשטח גן העצמאות בתל אביב, שימש את הבריטים כמחנה נופש לחיל האוויר המלכותי) ורחוב יונה ברמת-גן. לאחר מותו הוענקה לו דרגת סגן-אלוף.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: יש להוסיף פרטים מלאים לביבליוגרפיה.- אליהו בן חור, לצאת את הגדר, הוצאת מערכות, 1985.
- א.חוטר ישי, רק אתמול, הוצאת מערכות, 1958.
- אליעזר שמאלי, שומר בישראל, הוצאת מסדה, 1971.
- אוריאל אופק, שבע טחנות ועוד תחנה, הוצאת צ'צ'יק, 1957.
- הדסה אביגדורי אבידוב, בדרך שהלכנו - מיומנה של מלוות שיירות, הוצאת משרד הביטחון, 1988.
- ירמיהו רבינא, אגודת השומרים, הוצאת השומר בישראל, תשכ"ו.
- יואב גלבר, שורשי החבצלת, הוצאת מטכ"ל, 1992.
- יואש צידון, ביום בליל בערפל, הוצאת ספריית מעריב, תל אביב 1995.
- מוטי זעירא, מחבר'ה טראסק לקבוצת הרועים בשייח' אבריק, קתדרה, 131, יד בן צבי, 2009.
- מרדכי נאור, תרומת רמת גן לביטחון ישראל, (חוברת מס' 4) בית קריניצי, 2009.
- ציפי יניר-רסין, ואליה לא יבוא, 2008.
- צבי גנין, קריית חיים ארלוזורוב- פרקים באוטופיה עירונית, הוצאת מילוא, 1984.
- רינה פורת, כפר נולד, הוצאת מערכת, קיבוץ דליה 2005.
- שי מנדלוביץ', "הרבה נפש" - תרומת החבורה "חבר'ה טראסק" לחברה הארץ ישראלית וייחודה של תרומה זו, עבודת חקר, תיכון "אורט" - ערד, 2005.
- ארכיון ההגנה תל אביב.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קורות החיים של יונה רסין, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- באתר בית קריניצי, רמת גן
| בקרת זהויות |
|
|---|