יהושע פאליק זאב וולפסון
הרב יהושע פאליק זאב וולפסון (ה'תקצ"ה – כ"ו באלול ה'תרע"ה, 1835–1915) היה רב רומני ששימש כרבן של טרגו-אוקנה (אנ') ופלטיצ'ן. מחבר תורני, פעיל ציוני ומרבני תנועת המזרחי. נחשב לאחד מגדולי רבני רומניה, היה בקי בתורת הנסתר ובעל השכלה כללית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יהושע פאליק (Osias Falik או Oișe Falik; פעמים רבות פאלליק) נולד בשנת ה'תקצ"ה (1835) במוינשט ליוסף צבי, למד בבית המדרש בעירו והצטיין בלימודיו התורניים. נסמך לרבנות בידי הרב ישעיהו שור רבה הכולל של יאשי, הרב משה אריה לבל רבה של בקאו, והרב יוסף שאול נתנזון מלבוב ("שואל ומשיב").
בין השנים תר"ל-תרל"ה (1870–1875) שימש הרב פאליק ברבנות בטרגו-אוקנה (אנ'). בספרו הראשון, "נהורא דאורייתא", שיבח את חברי קהילתו "אשר משכוני בעבותות אהבה ממקום חנותי, להיות להם לרב ומורה הוראה. לא אשכח לנצח חסדם וטובם עלי".[1]
בשבט תרל"ה (1875) החל הרב פאליק לכהן כרבה של פלטיצ'ן (פאלאטיציאני), עיר גדולה וחשובה שבה כיהנו רבנים מפורסמים. לאחר שפירט את תולדות הרבנות בעיר, כתב על כהונתו במקום: "משכוני בעבותות אהבה הגבירים מפה, ונתקבלתי לרב פה בחסד הבורא יתברך כולם ובשלום, כי כבר קצרה נפשם ברוב המחלוקות שהיו בעיר מן זמן פטירת רבי אפרים".[2] בתרמ"ג (1883) ייסד בעירו חברה להכנסת אורחים.
הרב פאליק שימש כרבה של פלטיצ'ן במשך כארבעים שנה, עד פטירתו בכ"ו באלול ה'תרע"ה (1915).
אופיו ופעילותו התורנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרב פאליק נחשב לאחד מגדולי רבני רומניה. בספר על תולדות יהודי פלטיצ'ן תואר הרב פאליק כך: ”היה אדם רחב אפקים ובעל השכלה כללית רחבה לתקופה בה חי. תמך בלימוד השפה הלטינית על ידי יהודים. היה בעל ידע בפילולוגיה (התכתב עם הפילולוג הרומני הידוע בוגדן פטריצ'ייקו חאשדאו), מתמטיקה, אסטרונומיה וארכיטקטורה”.[3]
התכתב בשאלות הלכתיות עם רבנים רבים, ביניהם הרבנים חיים מצאנז ("דברי חיים"),[4] שלום מרדכי שבדרון (המהרש"ם),[5] הלל ליכטנשטיין,[6] אברהם מנחם הלוי שטיינברג ("מחזה אברהם"),[7] מאיר אריק,[8] משה תאומים,[9] יעקב ויידנפלד ("כוכב מיעקב") ידידו,[10] משה גרינוולד ("ערוגת הבשם"), יקותיאל יהודה טייטלבוים ("ייטב לב"),[11] דוד מאיר פריש (אנ')[12] ועוד .
לרב פאליק תלמידים רבים, ביניהם הרב מרדכי שפירא רבה של בורדוז'ני[13] וכן אחיינו הרב נחום שמריהו שכטר רבן של הוש ודאראבאן. במכתב ששלח אליו הרב בצלאל זאב שפרן כינהו הרב שפרן: "אביר הרועים, זקן ויושב בישיבה".[14] חיבוריו רצופים בדברי קבלה, דקדוק הלשון (מכתביו נותר בכתב יד "ספר השורשים") וכן הגות פילוסופית יהודית ואף חידות.
פעילותו הציונית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרב פאליק היה "חובב ציון", פעיל ציוני ומראשי רבני תנועת המזרחי ברומניה. ראה בעלייה הראשונה וביישוב ארץ ישראל בידי עולים מהעיר מוינשטי בה נולד את תחילת קיבוץ הגלויות.[15] הצטרף לתנועת המזרחי עם הקמתה, ולאחר ועידת פרשבורג בתרס"ד (1904)[16] נבחר לחבר הוועד הזמני שלה.[17] היה חבר בוועדה להפקת כנס רבנים ציוניים "ברומניה הישנה".[18]
בספרו "מזכרת משה וירושלים" – שנכתב בשנת תרמ"ה, לרגל מאה שנה להולדת השר משה מונטיפיורי – פרש הרב פאליק בהרחבה ובתוקף את משנתו הציונית, מתוך מקורות היהדות ותורת הנסתר, וכן על פי ניתוחו למאורעות ימיו. בעיכוב העלייה לארץ מצד יהודי התפוצות ראה חולשה גדולה. בצוואתו כתב: "בני אהובי, תשוקתכם יהיה בתמידות ליסע לארץ הקדושה".
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחיו הרב חיים יעקב פאלליק עלה ארצה בשנת תר"ם, שימש כרב הראשון של זכרון יעקב, ונפטר ביפו. בנו משה סייע לו להדפיס את ספרו "פליאות חכמה". נישא לליבא, נכדתו של הרב ישעיה יוסף וילף מדרוהוביץ'.[19] נכדו הוא הרב יוסף ישראל רבינוביץ (תרמ"ד-תשכ"א, 1884–1961).[20] אחיינו ותלמידו הוא הרב נחום שמריהו שכטר ששימש כרבן של הוש ודאראבאן.
אשתו הראשונה סבלה ממחלות, הייתה עקרה והתעוורה במשך השנים. לאחר עשר שנות נישואים ללא ילדים, בהתאם להלכה, התרצה הרב להתגרש מאשתו, ונישא בשנית. קהילתו סייעה לאשתו הראשונה לעלות לארץ ולהשתכן בירושלים.[21]
חיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נהורא דאורייתא יקר אורייתא – על הלכות תלמוד תורה, הלכה ואגדה (לבוב תרל"ד; ובמהדורה חדשה בשנת תש"ע)
- אנייה בלב ים – קינם והגה על מות השר יצחק כרמייה (פלטיצ'ן תר"ם)
- מזכרת משה וירושלים – מאה שנה להולדת השר משה מונטיפיורי (צ'רנוביץ' תרמ"ד)
- מעיני הישועה – שני חלקים (למברג תרמ"ז)
- פליאות חכמה – חלק א – לשון זהב; חלק ב – שרשרות זהב (על מבטא השפה העברית) (דרוהוביץ' תרמ"ט)
- מלון אורחים – על מצוות הכנסת אורחים (דרוהוביץ' תרנ"ו)
- תורת האדם –תורת האמונה הדעות והמידות (חלק א, מונקאטש תרס"ד; חלק ב, ירושלים תרע"ב; חלק ג, ירושלים תרע"ג; חלק ד, ירושלים תרע"ג)
- ספר המידות – ארבעה ראשים: משלי, אבות, הרמב"ם ובעל העקידה (מונקאטש 1880)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הגאון רבי יהושע זאב פאליק זצ"ל, 'בכשרות הכתובות הנכתבים ביום והחופה בלילה', בתוך: איגרי דבי הילולי ב, תשס"ד, עמ' קכה-קלג
- שמואל נח גאטליב, הרב יהושע פאלק זאב... וואלפסאן, אהלי שם, עמ' 325–326, פינסק, תרע"ב, באתר היברובוקס
- יצחק יוסף כהן, מקורות וקורות, ירושלים תשמ"ב, עמ' 495–497
- 'תולדות המחבר זצ"ל', בתוך: נהורא דאורייתא יקר אורייתא, תש"ע, בפתח הספר[22]
- 'וולפסון (רבינוביץ) הרב יהושע פאליק זאב בן הרב יוסף צבי', בתוך: ברוך טרקטין ולוסיאן-זאב הרשקוביץ, אנציקלופדיה ליהדות רומניה א, מוסד הרב קוק תשע"ב, עמ' 456–458
- יעקב גלר, הרב יהושע פאליק זאב וולפסון רבם של הערים טרגו-אוקנה ופאלטיציאני, סיני, תשע"ד, עמ' פט-צד
- אריאל סימקין, "הרבנים יהושע וחיים פאלק ממוינשט שברומניה וחלקם בתנועת חיבת ציון ובעלייה הראשונה", בתוך: עת לחננה: הרב צבי הירש קלישר וההתעוררות לציון (עורך: אסף ידידיה)
- O. Bacalu et al., Pagini din trecutul evreikor: Falticeni, Tel Aviv 1995, pp. 34–37
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
יהושע פאליק זאב וולפסון, דף שער בספרייה הלאומית
- יהושע פלק זאב בן יוסף צבי וולפסון, נהורא דאורייתא - יקר אורייתא, קריית יואל, תש"ע, באתר היברובוקס
- תמונתו של הרב פאליק וכן מצבתו של הרב פאליק, באתר ג'ני
- הרב נחום שמריהו שכטר, כתב-יד – "אבל יהושיע" – הספד על רבי יהושע פאלק זאב אב"ד פאלטשען – דאראבאן (רומניה), תרע"ו, באתר בית המכירות קדם[23]
- תשובה ארוכה בכתב יד הגאון ר' יהושע פאליק וולפסאהן מפאלטישאן - בין השנים תר"ל–תרל"ה, באתר bidspirit
- חותמות וחתימות הגאון האדיר רבי יהושע פאליק וולפסון, באתר bidspirit
- העותקים האישים של רבי יהושע פאלק זאב אב"ד פאלטישען. מסכתות עירובין, פסחים וראש השנה, בכרך אחד, באתר בית המכירות תפארת
- ספר נפש החיים בכתב ידו של הרב יהושע פאליק, באתר בית המכירות קדם
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נהורא דאורייתא, למברג תרל"ה
- ^ הכוונה היא לרב אפרים הורוביץ, חברו של המלבי"ם.
- ^ O. Bacalu et al., Pagini din trecutul evreikor: Falticeni, Tel Aviv 1995, pp. 34–37 (מצוטט אצל סימקין, ראו "לקריאה נוספת")
- ^ דברי חיים ב, יו"ד סי' ק
- ^ אור המזרח יד, ניסן תשכ"ד, עמ' 39, 69
- ^ תשובות בית הילל החדש, תשס"ה, סי' כ.
- ^ מחזה אברהם ג, חו"מ סי' ה.
- ^ אמרי יושר א, סי' קכא.
- ^ הואיל משה החדש – איש נעמי, תשס"ו, עמ' קעא, רמב.
- ^ כוכב מיעקב ב, י.
- ^ אבני צדק, אה"ע סי' סא
- ^ יד מאיר, חכמת שלמה תשע"ז, סי' א, ב ועוד
- ^ שמואל גוטליב, אהלי שם, פינסק תרע"ב, עמ' 320.
- ^ שו"ת רב"ז ב, נח; ראו התכתבויות ביניהם שם א, או"ח ג; שם יו"ד סא.
- ^ בהקשר זה ראו מכתבם של בני ראש פינה אליו בשנת תרמ"ג, בבלוג "עם הספר"
- ^ ראו עוד: ספר הציונות הדתית א, עמ' 450; ב, עמ' 457, 459
- ^ שמעון פדרבוש, חזון תורה וציון, ירושלים תש"ך, עמ' קפז.
- ^ יעקב גלר, סיני קמח, עמ' צב
- ^ על אודותיו ראו: מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה ב, עמ' 808–809
- ^ עליו ראו: אנציקלופדיה ליהדות רומניה ב, עמ' 740, ועליו אביו ר' משה יצחק בעמ' 743.
- ^ Yehoshua (Oisya) Zeev Falik, באתר ג'ני
- ^ בסקירה זו נשמטה באופן בוטה ובולט פעילותו הציונית של הרב פאלליק.
- ^ ראו התייחסותו לקונטרס זה בספרו "עניית אמ"ן", קלוז' תרצ"ו, 'פתיחת ההספד'
