ידידיה יערי
.jpg) | |
| יערי, 2019 | |
| לידה |
30 ביוני 1947 (בן 77) מרחביה, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| כינוי | דידי |
| השכלה | |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | 1965–1970, 1973 – 2004 |
| דרגה |
 אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה הפשיטה על האי גרין  מלחמת יום הכיפורים מבצע שלום הגליל  המערכה ברצועת הביטחון | |
| עיטורים | |
 מפקד בלגיון ההצטיינות | |
| תפקידים אזרחיים | |
| מנכ"ל רפאל מערכות לחימה מתקדמות (2004–2016) | |
  | |
ידידיה ("דידי") יערי (נולד ב-30 ביוני 1947) הוא איש צבא ישראלי לשעבר, אשר כיהן כמפקד חיל הים הישראלי בשנים 2000–2004, ולאחר מכן כיהן כמנכ"ל רפאל מערכות לחימה מתקדמות (2004–2016).
יערי, בן קיבוץ מרחביה שבעמק יזרעאל, הוא נכדו של מנהיג מפ"ם מאיר יערי.
שירותו הצבאי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
יערי התגייס לצה"ל ב-1965 והתנדב לשייטת 13. השלים את הכשרת מסלול הלוחם, ובעת מלחמת ששת הימים היה חניך בקורס מתקדם בשייטת. בשנת 1969 נפצע באורח קשה בפשיטה על האי גרין, ובתחילה אף נחשב אחד מההרוגים (בשל ייחוסו, מפקד השייטת, זאב אלמוג, דיווח על-כך ישירות לשר הביטחון, משה דיין[1]). לאחר תקופת החלמה שארכה כ-8 חודשים, ב-1970, החליט להשתחרר מצה"ל.[2]
בשנים שלאחר שחרורו עסק בצילום סרטי קולנוע ישראליים ובאבטחה באל על. בתחילתה של מלחמת יום הכיפורים (1973) שהה באמסטרדם, והתייצב לשירות מילואים ביחידתו מיד לאחר חזרתו לארץ. כמומחה להשטת "פצחנים" (סירות נפץ של השייטת) השתתף בניסיון לפוצץ ספינות טילים מצריות במבצעי מגבית. לאחר המלחמה נשאר בשירות מילואים במשך ארבעה חודשים. במהלך תקופה זו החליט לחזור לשירות קבע.[3]
יערי יצא לקורס מפקדי צוותים, המשיך לקורס קצינים, וחזר לפקד על יחידת הסירות של השייטת. בקיץ 1975 פיקד על כוחות לוחמים במבצע לחיסול יעדי מחבלים באזור צור שבלבנון. ב-1976 עבר קורס חובלים והוסמך כקצין משמרת. בהמשך פיקד על ספינת הטילים אח"י געש, ספינת סער מדגם סער 3. ב-1980 מונה לסגן-מפקד שייטת 13, ובמסגרת תפקידו זה פיקד על מבצע להטבעת אוניית מחבלים בנמל צור ועל מבצעים נוספים. במבצע שלום הגליל (1982) פיקד יערי על כוחות שייטת 13 ששימשו ככוח המקדים לנחיתת חטיבת הצנחנים בשפך נהר האוואלי.[4] בהמשך המלחמה פיקד על כוחות בפשיטה על יעדי מחבלים בביירות.
בנובמבר 1983 מונה למפקד שייטת 13, בדרגת סא"ל. הוא נכנס לתפקידו בשיאו של לחץ שהופעל על מחבלים באזור טריפולי שבלבנון ומיד נדרש לביצוע פעולות יזומות בגזרה זו. ביוני 1984 השתתף בעצמו בפעולה באי הארנבות מצפון לנמל טריפולי, ונפגע באורח קל. באפריל 1985 פיקד על לוחמי השייטת במבצע דרך נץ, במהלכו טובעה הספינה "מון לייט" בנמל ענאבה שבאלג'יריה.[5]
עם סיום תפקידו כמפקד השייטת ב-1986 יצא ללימודים באוניברסיטת חיפה ובאקדמיית הצי האמריקאי. ב-1988 מונה לראש פרויקט ברפאל. ב-1990 מונה לראש מספן המודיעין (ר' מד"ן) בחיל-הים, בדרגת אל"ם. ב-1994 מונה למפקד בסיס חיפה בדרגת תא"ל. לאחר רצח ראש הממשלה יצחק רבין הוזעק יערי לשב"כ על ידי חברו לשייטת עמי אילון, כדי להשתתף בצוות שינסח תורת אבטחה חדשה לראש הממשלה. ב-1997 מונה לסגן-מפקד חיל-הים.
ב-2000 קודם יערי לדרגת אלוף ומונה למפקד חיל-הים. הוא שימש בתפקיד זה כמעט חמש שנים, ובתקופתו עלה החשש כי לוחמי השייטת שצללו בנחל קישון חלו בסרטן בשל החומרים המסוכנים המנוקזים אליו. אף על פי שצה"ל הכחיש את הקשר בין הצלילות בקישון לבין מחלתם של כמה מיוצאי היחידה, החליט יערי להפסיק את הצלילות ה"לא-חיוניות" בנחל, והתנה את קיומן באישורו האישי.[6] בתקופת כהונתו נלכדה ספינת המחבלים קארין איי.[7]
במהלך מילוי תפקידו כמפקד חיל-הים התבטא יערי מספר פעמים בנוגע ללחימה מול הפלסטינים ובנושאים אחרים הנושקים לתחום המדיני. כך, בדצמבר 2002 קרא להרחיב את המלחמה בטרור, ולסמן כמטרות לגיטימיות במאבק גם את המורים והמנהיגים הרוחניים הנוקטים בשיטות של הסתה.[8] יערי אמר שלישראל יש קושי להתמודד עם איומים שאינם כוללים אלמנטים של מלחמה כוללת - לוחמה אווירית ולוחמה קרקעית, שכן תפיסת הביטחון שלה מבוססת על עוצמה בזירות אלו. יערי קרא לפיכך להגביר את המשקל שניתן ללוחמה ימית שכן בזירה זו, בשונה מלחימה קרקעית או אווירית, קיימות פחות מגבלות על טווח הפעולה, וניתן להפעיל פלטפורמות שיכולות להגיע ליעדים מרוחקים. כשנה מאוחר יותר, בריאיון לסוכנות הידיעות רויטרס, העריך שככל שיתקדם התהליך המדיני, יגדל משקלו של חיל-הים בביטחון המדינה: "על-פי מפת הדרכים שהתקבלה, הטריטוריה הנתונה לשליטתנו תקטן. כוח ימי שיימצא מחוץ לאזור המאוים, יהווה גיבוי הכרחי לביטחון הלאומי".[9]
ב-2003 עוטר על ידי מפקד הפעולות הימיות של הצי האמריקאי באות לגיון ההצטיינות בדרגת מפקד.[10]
תפקידיו הציבוריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספטמבר 2004 השתחרר יערי מצה"ל לאחר 39 שנות שירות, וזמן קצר לאחר-מכן מונה למנכ"ל רפאל - רשות לפיתוח אמצעי לחימה.[11] על מינוי זה (שאושר על ידי שר הביטחון שאול מופז) נשמעה בתחילה ביקורת, בעיקר בשל היותו של יערי איש-צבא,[12] אולם בתקופתו כמנכ"ל הצליחה החברה (שהפכה ב-2002 מיחידת סמך במשרד הביטחון לחברה ממשלתית) מבחינה עסקית.[13] אחד מהישגיה הבולטים של החברה הוא פיתוח וייצור של מערכת "כיפת ברזל". באפריל 2015 הודיע יערי על רצונו לפרוש מתפקידו. במאי 2015 השעה עצמו מתפקידו על רקע מחלוקות עם משרד הביטחון.[14]
במהלך מלחמת לבנון השנייה בקיץ 2006 השמיע יערי ביקורת על אופן הלחימה בה נוקט צה"ל: יערי ביקר בראיון את "תפיסת המנופים" של צה"ל שלא מתמודדת עם המחבלים בשטח, ובמקום זאת מפעילה לחץ על שולחיהם. הוא שלל את ההנחה שחיל האוויר מסוגל להכריע את המלחמה בעצמו, וטען שצה"ל צריך היה להגיע לנהר הליטני כבר לאחר שבועיים של לחימה. לאחר המלחמה מונה יערי על ידי ראש הממשלה אהוד אולמרט להיות חבר בוועדת הבדיקה הממשלתית שמינה, לבדיקת תפקודו של הדרג המדיני במהלך המלחמה (בראשות ראש המוסד לשעבר נחום אדמוני).[15] המינוי נפסל על ידי היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז כשבוע לאחר-מכן, מחשש לניגוד עניינים (בהתייחס לתפקידו של יערי כמנכ"ל רפאל - מערכות לחימה מתקדמות בע"מ).[16]
בתחילת 2009 נבחר יערי לעמוד בראש ועדה לבחינת ישימות הצעת עיריית חיפה להקמת מבנה הפולינום בנמל המזרחי.[17] ועדת יערי הגישה את המלצותיה ביולי 2009.[18]
בשנת 2013 קיבל תואר עמית כבוד מהמרכז האקדמי רופין.[19]
בשנת 2021 מונה ליו"ר החברה הביטחונית הישראלית העין השלישית.[20]
יערי הוא בעל תואר ראשון בהיסטוריה של המזרח התיכון מאוניברסיטת חיפה, ובעל תואר שני במינהל ציבורי מאוניברסיטת הרווארד. הוא בוגר של האקדמיה האמריקאית של חיל הים בניופורט, רוד איילנד ובוגר קרן וקסנר.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]יערי נשוי, אב לשלושה ילדים. מתגורר בכפר יחזקאל. הוא נכדו של מנהיג מפ"ם מאיר יערי. דודו הוא אלוף אביעזר יערי, שעמד בראש חטיבת המחקר של אגף המודיעין והיה מפקד המכללות הצבאיות.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
יערי מארח את הרמטכ"ל משה יעלון -
יערי מארח את הרמטכ"ל משה יעלון במספנת חיל הים -
יערי מכבד אדמירל מהצי הטורקי בלשכתו. -
יערי מארח אדמירל הצי הטורקי במוסך המסוק בסער 5
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חיים אסא וידידיה יערי, לוחמה מבוזרת - המלחמה במאה ה-21, בהוצאת ידיעות אחרונות
- מייק אלדר, שייטת 13 - סיפורו של הקומנדו הימי, בהוצאת מעריב-הד ארצי, 1993.
- מיכאל סוויפט, מח"י ואני, אח"י פלברה אגדות שקרו באמת, בית החובל 2020, עמ' 246.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מפקדי חיל הים, באתר חיל הים הישראלי
- ידידיה יערי, דבר מפקד חיל הים, "בין גלים" גיליון 1 אוקטובר 2001 עמ' 5.
- שלמה מן, קצין וג'נטלמן - אלוף ידידיה יערי, "בין גלים" גיליון 1 אוקטובר 2001 עמ' 34.
- עמוס הראל, בדרך לאיסמעיליה החליט סמל המחלקה יעלון לחזור לגדוד 50, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2003
- יואב לימור, מלח הארץ, מעריב, 9 באפריל 2004, כפי שהועלה באתר פרש
- אלוף בן, יובל יועז, מזוז: האלוף יערי דיווח על הייעוץ לרה"מ במלחמה, באתר הארץ, 6 ביוני 2007
- עמוס הראל, מפקד חיל הים לשעבר, האלוף (מיל') ידידיה יערי: השייטת יכולה להשתלט על כל ספינה, באתר וואלה, 5 בנובמבר 2009
- יונתן הללי, "אנו נלחמים בכוח שפועל מתוך אוכלוסיה אזרחית", באתר nrg, 19 באפריל 2013
- חדשות nana10, מפקד חיל הים לשעבר: "תפיסת הספינה – מבצע יפהפה", באתר nana10, 5 במרץ 2014
- עמיר רפפורט, "האש חייבת להיות חכמה, מדויקת ורלוונטית", "ישראל דיפנס", 14 באפריל 2014
- רינה מצליח, "קרובים לפתרון של נושא המנהרות", באתר מאקו, 9 באוגוסט 2014
ידידיה יערי (1947-), דף שער בספרייה הלאומית
מכּתביו:
- כוח ימי בעומק, כנס הרצליה, 3 בדצמבר 2002.
- הים פשוט לא קיים, באתר הארץ, 20 באפריל 2007
- ספינות גדולות לפתרון בעיה גדולה, מערכות 419, 2008
- מפקד מלידה, מעריב, 23.08.2010, כפי שהועלה באתר פרש
ידידיה יערי, לא הקונספציה קרסה. הניהול שלה קרס, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יואב לימור, מלח הארץ, מעריב, 09.04.2004, כפי שהועלה באתר פרש.
זאב אלמוג, מפקד שייטת 13 - הפלגות חיי, כנרת, זמורה ביתן, 2014, עמ' 551 - ^ עמוס הראל, בדרך לאיסמעיליה החליט סמל המחלקה יעלון לחזור לגדוד 50, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2003.
- ^ עמוס הראל, בדרך לאיסמעיליה החליט סמל המחלקה יעלון לחזור לגדוד 50, באתר הארץ, 5 באוקטובר 2003
- ^ ידידיה יערי, "שחייה חופשית", במחנה, 06.06.2012, עמוד 17.
- ^ אריאל שמידברג, אודיסיאה באלג'יריה, באתר ישראל היום, 28 באפריל 2009.
- ^ פליקס פריש, חיל הים יפסיק הצלילות בחיפה אך לא באשדוד, באתר ynet, 12 ביוני 2001
פליקס פריש, בעקבות דו"ח הקישון - הופסקו כל הצלילות בחיל הים, באתר ynet, 27 ביולי 2001
פליקס פריש, כנס "אנשי הדממה": על מפקד חיל הים נאסר להגיע, באתר ynet, 7 בדצמבר 2002 - ^ פליקס פריש, מבצע לכידת הספינה: מהמעקב המודיעיני ועד להשתלטות, באתר ynet, 6 בינואר 2002
חנן גרינברג, חשיפה: כך השתלטה השייטת על ספינת הנשק "קארין איי", באתר nrg, 13 בינואר 2012 - ^ פליקס פריש, מפקד חיל הים: לסמן כמטרות גם את מקורות הטרור הרוחניים, באתר ynet, 3 בדצמבר 2002
- ^ רויטרס, מפקד חיל הים: כשהטריטוריה של ישראל תתכווץ, יעלה משקל הכוח הימי, באתר ynet, 31 בדצמבר 2003
- ^ תמונה מטקס ההענקה
- ^ פליקס פריש, מפקד חיל הים היוצא ידידיה יערי ימונה לתפקיד מנכ"ל רפאל, באתר גלובס, 20 ביולי 2004.
- ^ אריה אגוזי, זעם ברפאל על מינוי אלוף יערי למנכ"ל, באתר ynet, 21 ביולי 2004
- ^ רפאל: רווח של 45 מיליון דולר ב-2004, באתר ynet, 6 באפריל 2005
תני גולדשטיין, רפאל העבירה למדינה 40 מיליון שקלים דיבידנד, באתר ynet, 18 באפריל 2005
תני גולדשטיין, תע"א ורפאל מקימות חברה לייצור לוויינים זעירים, באתר ynet, 16 ביוני 2005
תני גולדשטיין, רפאל: רווח של 94 מיליון שקל ב-2005, באתר ynet, 29 במרץ 2006
טל ליטמן, רפאל: הרווח הנקי בשנת 2010 עלה ל-633 מיליון שקל, באתר כלכליסט, 23 במרץ 2011 - ^ עמוס הראל, בלחץ שר הביטחון, מנכ"ל רפאל השעה עצמו לאחר שורת תקריות בחברה, באתר הארץ, 31 במאי 2015
- ^ רוני סופר, מי ומי בוועדת אדמוני, באתר ynet, 28 באוגוסט 2006
- ^ רוני סופר, היועץ פסל שניים מחברי ועדת הבדיקה המדינית, באתר ynet, 5 בספטמבר 2006
- ^ הסכם הפשרה בין עיריית חיפה למשרד הביטחון בו התקבלה ההחלטה על הקמת ועדת יערי
- ^ המלצות ועדת יערי מתוך אתר עיריית חיפה
- ^ מקבלי אותות כבוד של המרכז האקדמי רופין
- ^ אודי עציון, ידידיה יערי מונה ליו"ר החברה הביטחונית עין שלישית, באתר כלכליסט, 30 באוגוסט 2021
| מפקדי חיל הים הישראלי | ||
|---|---|---|
|
| ראשי מספן המודיעין | ||
|---|---|---|
|
| מפקדי בסיס חיפה | ||
|---|---|---|
|
מפקדי שייטת 13 
| |
|---|---|
|