טימותי גייטנר
 | |||||||
| לידה |
18 באוגוסט 1961 (בן 63) ניו יורק, ארצות הברית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| השכלה |
| ||||||
| מפלגה | עצמאי | ||||||
| בן או בת זוג |
Carole Sonnenfeld  | ||||||
| |||||||
| |||||||
| חתימה |
 | ||||||
  | |||||||
טימות'י פראנז גייטנר (באנגלית: Timothy Franz Geithner; נולד ב-18 באוגוסט 1961) כיהן כמזכיר מחלקת האוצר בממשלו של הנשיא ברק אובמה. קודם לכן כיהן במשך כשש שנים בתפקיד נשיא הבנק הפדרלי של ניו יורק.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גייטנר נולד בברוקלין שבניו יורק, בן לאם פסנתרנית נוצרייה ממוצא אנגלי, ולאב נוצרי ממוצא גרמני שעסק כיועץ בכיר בקרן פורד המומחה לאסיה. במסגרת עבודתו של אביו נדד גייטנר עם משפחתו ברחבי העולם, ולמד בבית ספר יסודי בהודו ובתיכון בתאילנד. ב-1983 השלים תואר ראשון בממשל ולימודי אסיה בדארטמות' קולג', את התואר השני עשה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס שבה למד כלכלה בינלאומית ולימודי מזרח אסיה. לאחר סיום לימודיו עבד במשך שלוש שנים בחברת הייעוץ של הנרי קיסינג'ר, לפני שהצטרף ב-1988 למחלקה הבינלאומית של מחלקת האוצר. במסגרת עבודתו במחלקה הועסק גייטנר בשגרירות ארצות הברית בטוקיו שביפן וב-1999 קודם על ידי מזכיר האוצר לורנס סאמרס לתפקיד תת-המזכיר לעניינים בינלאומיים.
בשנת 2002 עזב גייטנר את מחלקת האוצר והצטרף כעמית בכיר ל-CFR, המועצה ליחסים בינלאומיים, ארגון אמריקאי פרטי לא-מפלגתי בעל השפעה רבה על יחסי החוץ של ארצות הברית. במקביל שימש גייטנר בתפקידים בכירים בקרן המטבע הבינלאומית עד שבאוקטובר 2003 מונה לנשיא הבנק הפדרלי בניו יורק.
משנת 2006 חבר גייטנר במועדון ה-30, קבוצת כלכלנים ואנשי אקדמיה מובילים מרחבי העולם, אליה משתייכים גם סטנלי פישר, פול קרוגמן, מרטין פלדשטיין ופול וולקר.
גייטנר נחשב למומחה בכלכלה בינלאומית ובעל הכרות עם תרבויות מחוץ לאמריקה, במהלך חייו התגורר ביפן, בסין, בתאילנד, בהודו ובמזרח אפריקה. בתקופת כהונתו במחלקת האוצר, בקרן המטבע ובבנק הפדרלי צבר גייטנר ניסיון בהתמודדות עם משברים פיננסים, בין השאר היה מעורב במשבר הפסו במקסיקו ב-1994, במשבר הכלכלי במזרח אסיה בשנת 1997 ובתוכנית החילוץ של קרן הגידור לונג טרם קפיטל ב-1998. ב-2008 היה גייטנר מעורב יחד עם הנרי פולסון בניסיונות החילוץ של ליהמן ברדרס, שלבסוף לא התממשו, הוא חבר לבן ברננקי, יו"ר הבנק הפדרלי, בגיבוש תוכנית החילוץ הפיננסית, על רקע משבר הסאבפריים, שסיפקה בין השאר הלוואת חירום לחברת בר סטרנס וסיוע למכירתה לבנק ג'יי. פי. מורגן וכן אפשרה לבנקי השקעות נוספים ללוות כספים מהבנק הפדרלי.
בתקופת הדיונים בסנאט על מינויו לתפקיד מזכיר מחלקת האוצר, התברר כי גייטנר לא שילם את מלוא המיסים על תקופת עבודתו בקרן המטבע הבינלאומית, אף על פי כן הצהיר אובמה כי מינויו של גייטנר יאושר.[1] המינוי אושר ברוב של 60 תומכים מול 34 מתנגדים וגייטנר הושבע ב-26 בינואר 2009.
עם תחילת כהונתו כמזכיר מחלקת האוצר, נאלץ גייטנר להתמודד עם השלכות המשבר הכלכלי העולמי, בפברואר העביר אובמה את חוק התמריצים, (American Recovery and Reinvestment Act of 2009), שכלל קיצוץ במיסים פדרליים, הרחבת הטבות למובטלים, תוכנית להשקעות ממשלתיות מקומיות בחינוך, תשתיות, תחבורה, בריאות ואנרגיה. בהמשך הועברו מספר חוקים לעידוד הכלכלה, כולל תוכנית להזרמת 2 טריליון דולר לרכישת נכסים ומתן ערבויות להלוואות.
ב-25 בינואר 2013 סיים גייטנר את כהונתו כמזכיר האוצר של ארצות הברית.
במאי 2014 יצא לאור ספרו האוטוביוגרפי Stress Test: Reflections on Financial Crises, המתאר את התמודדותו עם המשבר הפיננסי. הספר נכנס לרשימת רבי המכר של "הניו יורק טיימס".
לאחר פרישתו הצטרף כנשיא לקרן ההשקעות הפרטית ורבורג פינקוס וב-2023 מונה ליו"ר הקרן.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל של טים גייטנר באתר הבנק הפדרלי של ניו יורק
- כתבת פרופיל באתר marketwatch.com
- טים גייטנר באתר ארגון ה-G30
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מזכירי האוצר של ארצות הברית | ||
|---|---|---|
|
