טורהאן הדיג'ה סולטאן
 | |||||
| לידה |
1627 רוסיה הצארית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
1683 (בגיל 56 בערך) קונסטנטינופול, האימפריה העות'מאנית | ||||
| שם מלא | Turhan Hatice Sultan | ||||
| מדינה | האימפריה העות'מאנית | ||||
| מקום קבורה | המסגד החדש, איסטנבול | ||||
| דת | אסלאם סוני | ||||
| בן זוג | אבראהים הראשון | ||||
| שושלת בית עות'מאן | |||||
| |||||
| |||||
טורהאן הדיג'ה סולטאן (בטורקית: Turhan Hatice Sultan; 1627 לערך – 4 באוגוסט 1683) הייתה האסקי סולטאן של הסולטאן העות'מאני אבראהים הראשון, וולידה סולטאן כאמו של מהמט הרביעי. טורהאן הייתה בולטת בשל היותה עוצרת לבנה הצעיר מהמט הרביעי ופרויקטי הבנייה שלה. היא וחמותה, קסם סולטאן, הן שתי הנשים היחידות בהיסטוריה העות'מאנית המוכרות כעוצרות רשמיות והיו בעלות שליטה עליונה על האימפריה העות'מאנית. טורהאן הייתה היחידה בהיסטוריה העות'מאנית שניהלה את האימפריה יחד עם הסולטאן באופן חוקי, אף על פי שבפועל היא העבירה את כוחה הפוליטי לווזיר הגדול. כתוצאה מכך, טורהאן הפכה לאחת הנשים הבולטות בתקופה שנודעה כסולטנות הנשים.
שנותיה הראשונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ממוצא רוסי, טורהאן סולטאן, נולדה בשנת 1627 בדרום-מזרח רוסיה. היא נלכדה באחת מפשיטות הטטרים ונמכרה לעבדות. היא נשלחה להרמון הקיסרי בארמון טופקאפי כמתנה מח'אן קרים. היא הוכשרה על ידי אטיקה סולטאן, בתו של הסולטאן אהמט הראשון, וטופחה על ידי קסם, שהציגה אותה בפני בנה אבראהים.
לטורהאן נולדו שני ילדים, שהזאדה מהמט (לימים מהמט הרביעי) נולד ב־2 בינואר 1642, ופאטמה סולטאן (1642–1657). לידתו של מהמט עוררה שמחה גדולה גם בתוך הארמון וגם מחוצה לו. אף על פי שהיא ילדה לסולטאן את בנו הראשון, הוא התעלם ממנו במידה רבה. שכרה היומי כהאסקי היה 1,000 אקצ'ה.
בשלב מסוים אברהים חיבב מאוד את בנו התינוק משפחתו האחרת, עד כדי שהעדיף אותו על פני בנו החוקי מהמט. טורהאן, קינאה מאוד והוציאה את כעסה על אבראהים, וכתוצאה מכך, הוא תפס בזעם את בנו והשליך אותו למזרקה. מהמט היה טובע לולא המשרת לא היה מציל אותו. הוא נותר עם צלקת קבועה במצחו.
עלייתו של מהמט למלכות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-8 באוגוסט 1648, הודח אבראהים מכס המלוכה, וכעבור מספר ימים נרצח. יורשו, מהמט, היה עדיין ילד, וככזה, תפקיד ואלידה סולטאן היה צריך לעבור לטורהאן הדיג'ה. אך באמתלת גילה הצעיר וחוסר ניסיונה, נטלה על עצמה את התפקיד אמו של אבראהים, קסם סולטאן, ששירתה כולידה סולטאן בעת שלטונו של בנה.
אך טורהאן הדיג'ה סירבה לוותר על מעמדה, וערכה מאבק כוחות מול קסם סולטאן, בעזרתם של הסריס הראשי, מפקד שומרי ההרמון ותפקיד בעל השפעה גדולה בארמון הסולטאן, וכן של הווזיר הגדול. בקסם סולטאן תמך חיל היניצ'רים, ועל אף שהחזקתה בתפקיד נתפש באופן נרחב כטוב לממשלה, הייתה הרבה טינה מהעם ביחס להשפעת היניצ'רים. קסם סולטאן תכננה להדיח את מהמט, ולהחליפו באחד מנכדיה האחרים - תוכנית שכפי הנראה נועדה בעיקר לסכל את מעמדה של טורהאן הדיג'ה. היא לא הצליחה. לא ידוע אם יש קשר בין הדברים, אך קסם סולטאן נרצחה כעבור שלוש שנים.
תפקידה כולידה ועוצרת
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם מותה של יריבתה, טורהאן הדיג'ה הייתה לולידה סולטאן, ולעוצרת בשם בנה מהמט. בתפקידה זה, היה לה כוח רב. היא ליוותה את בנה למפגשים חשובים, ואף הייתה מדברת בהם, אם כי מאחורי וילון. בנה אהב אותה מאוד וראה בה שותפה למלוכה, ונתן לה סמכויות רבות, עד להחשבתה כסולטאנית הרשמית של האימפריה. היא הייתה הולידה היחידה בהיסטוריה העות'מאנית לחלוק באופן שווה את ניהול האימפריה עם בנה, והחזיקה ביותר כוח אפילו מקסם סולטאן בזמנה בתפקיד. עם זאת, טורהאן נשענה מאוד על עצתם של חברי ממשל אחרים, ובמיוחד הווזיר הגדול.
שני נושאים הכתימו את תקופת עוצרותה: המלחמה עם הוונציאנים על האי כרתים, והמשבר הכלכלי שעריכת מלחמה זו גררה. שורה של וזירים גדולים חלשים לא סייעו לשיפור המצב. אך כשמונה בשנת 1656 וזיר גדול חדש בשם מהמט פאשא קפרולו, הוא הסכים לקבל על עצמו את התפקיד רק אם יקבל סמכויות רחבות יותר מקודמיו, וטורהאן הסכימה לכך. קפרולו ביצע רפורמות שהחזירו לצבא העות'מאני את עוצמתו.
המשך חייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהעבירה כוח כה גדול לווזיר הגדול, הגבילה טורהאן הדיג'ה בעצם את הסמכויות שלה עצמה, אך היא הקדישה בעקבות כך את כוחותיה לפרויקטים אחרים בהם היה בידה להשפיע, כגון יוזמות אדריכליות גדולות.
המיזם הגדול הראשון שלה, אולי בעקבות מלחמת הציים עם ונציה, היה בשנת 1658, בבניית שתי מצודות בפתח מיצרי הדרדנלים. המצודות, אחת בצד האסייתי ואחת בצד האירופי של המצרים, קיימות עד היום. יוזמה זו מציבה את טורהאן הדיג'ה כשווה בין שווים עם מהמט הכובש וסולטאנים אחרים הידועים על ביצורים באזור.
אך ההצלחה הגדולה שלה הייתה בניית מסגד ולידה סולטאן (מסגד יני) החדש באסטנבול. הבנייה החלה בסוף המאה הקודמת על ידי הוואלידה סאפיה סולטאן, ברובע של העיר בה חיו תושביה הלא-מוסלמים. היא חשבה שבכך תסייע באסלאמיזציה של האזור. השטח עליו נבנה המסגד הופקע מידי תושבים לא-מוסלמים. אך הבנייה פסקה כשנפטר ב-1603 בנה של ספייה סולטאן, מהמט השלישי, והיא כבר לא הייתה ולידה. כמעט 60 שנים מאוחר יותר, טורהאן הדיג'ה החליטה לסיים את הפרויקט, אחרי שהרובע נהרס בשריפה הגדולה של 1660. היא סיימה את הבנייה ב-1665. בסיום הפרויקט, נבנו במתחם, בנוסף למסגד, גם בית ספר, מזרקות ציבוריות, שוק, ומאוזוליאום. היה זה המסגד הקיסרי הראשון שנבנה על ידי אישה.
טורהאן הדיג'ה נפטרה בשנת 1683, ונקברה במאוזוליאום במסגד יני; לצדה קבורים בנה וצאצאיה שאחריו. היא הייתה האישה האחרונה להחזיק בכוח כה רב באימפריה, ולשמש כעוצרת ליורש.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רוברטה ריץ, המיילדת מן ההרמון, הוצאת כנרת, 2015
- Peirce, Leslie P. The Imperial Harem: Women and Sovereignty in the Ottoman Empire. Oxford: Oxford University Press, 1993
- Thys-Senocak, Lucienne. Ottoman Women Builders. Aldershot: Ashgate, 2006
- Afyoncu; Uğur Demir, Erhan (2015). Turhan Sultan. Istanbul: Yeditepe Yayınevi. ISBN 978-605-9787-24-6
