איסטנבול

אִיסְטַנְבּוּל
**İstanbul**
	פוטומונטז' של איסטנבול
מדינה	טורקיה
מחוז	מחוז מרמרה
נפה	איסטנבול
ראש העיר	אקרם אימאמאולו
תאריך ייסוד	667 לפני הספירה (כביזנטיון)
שטח	5,196 קמ"ר
גובה	100 מטרים
‑ הנקודה הגבוהה	Aydos Hill
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	15,655,924 (2023)
‑ במטרופולין	15,305,657 (2023)
‑ צפיפות	3,013 נפש לקמ"ר (2023)
קואורדינטות	41°00′44″N 28°58′34″E / 41.01224°N 28.976018°E
אזור זמן	UTC +3
	istanbul.gov.tr
אתר מורשת עולמית
	האזור ההיסטורי באיסטנבול
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1985, לפי קריטריונים 1, 2, 3, 4
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת טורקיה רגילה) אנקרה איזמיר בורסה אדנה גזיאנטפ קוניה אנטליה דיארבקיר קייסרי סמסון ארזורום גאורגיה אר. א. עיראק סוריה יוון בולגריה הים; האגאי; הים התיכון הים השחור איסטנבול (למפת איסטנבול רגילה) איסטנבול

אִיסְטַנְבּוּל (בטורקית: ‏İstanbul^ⓘ‏^Ⓘ‏) היא עיר הנמל הראשית של טורקיה ובירת מחוז מרמרה בצפון-מערב המדינה. בעבר שימשה כבירת האימפריה הביזנטית, ואחריה כבירת האימפריה העות'מאנית. היא העיר הגדולה ביותר בטורקיה, ומשתרעת על פני שתי יבשות – אירופה ואסיה.

שם העיר

בראשיתה נקראה העיר ביזנטיון, והשם הוסב בשנת 330 לספירה לקונסטנטינופול (יוונית: Κωνσταντινούπολις, לטינית: Constantinopolis), כלומר "עירו של קונסטנטינוס". בקרב היהודים נקראה בשם קושטנדינא ובקיצור קושטא.

"איסטנבול" היה שמה הטורקי הקדם־עות'מאני של העיר.^[2] מקור השם ככל הנראה מהביטוי ביוונית ביזנטית מהמילים היווניות המודרניות "סטן פולי" (Στήν πόλι) שמקורו במילים ביוונית קדומה "איס טן פולין" (Εις τήν πόλιν) שפירושן "אל העיר" או "בתוך העיר" (פוליס) – כאשר העיר בה מדובר היא עירו של קונסטנטינוס, "קונסטנטין-פוליס", וכך כינו אותה התושבים היוונים המקומיים. שם זה שיקף את מעמדה כעיר הגדולה היחידה באזור.

לדברי ההיסטוריון הטורקי חליל אינאלג'יק, ביום שלאחר הכיבוש העות'מאני של העיר בשנת 1453, קרא לה הסולטאן מחמד השני "אִסלַאם־בּוֹל" ("שפע אסלאם"). אולם שם זה שימש רק את העולמא, ומלבדם קראו הכול לעיר בשמה הטורקי הקדם־עות'מאני, "איסטנבול". במסמכים רשמיים ועל גבי מטבעות שנטבעו בה נקראה העיר "קֻסְטַנטִינִיֶה".^[2] בתקופת האימפריה העות'מאנית השתמש השלטון בשמות "קוסטנטיניה" (בטורקית עות'מאנית: قسطنطينيه) ו"איסטנבול". כמה מקורות מהמאה ה-17 מתארים את השם "איסטנבול" כשם הרווח בזמנם. במאות ה-17 וה-18 שם זה היה גם בשימוש רשמי.

השם "איסטנבול" החל להיות נפוץ בשפה הטורקית החל מהמאה ה-19,^[^{דרוש מקור]} אף שרבים השתמשו (ומשתמשים גם היום) בצורה המקוצרת יותר המתבססת על הצורה המקורית: "סטמבול" (Stamboul). הוספת הצליל "אי" בראשית השם מקובלת בטורקית לפני האותיות "ס" ו"ז", לדוגמה בשם העיר "איזמיר". רק בשנת 1923 הסבה הרפובליקה הטורקית רשמית את השם ל"איסטנבול", שהיה הכינוי הנפוץ בשפה המדוברת. במערב רווח השם "קונסטנטינופול" עד שנות ה-30 של המאה ה-20, אז החלו השלטונות הטורקיים ללחוץ בעד השימוש בשם "איסטנבול" בשפות זרות. במקורות ובדפוסים העבריים נקראה בווריאנט "קושטנדינא",^[3] ובקיצור "קושטא" או קוסטא.

מלומדים ערבים נהגו לקרוא לעיר "קוסטנטיניה" (قسطنطينية), אך העות'מאנים לא השתמשו בשם זה והעדיפו את הגרסה הפרסית "פאיתכ'ת" (پایتخت), שפירושה "רגל כס המלכות".^[^{דרוש מקור]}

תולדות העיר

ערכים מורחבים – ביזנטיון, קונסטנטינופול

בראשיתה הייתה העיר פוליס יוונית שנקראה ביזנטיון. היא נוסדה בצד האירופאי של הבוספורוס על ידי מתיישבים יווניים ממגארה בערך בשנת 660 לפנה"ס, שכפי שמספרת מסורת עתיקה, קראו ליישוב על שם מנהיגם ביזס (Βύζας).

הקיסר הרומי ספטימיוס סוורוס צר על העיר בשנת 196 לספירה וגרם לה הרס. הקיסר הרומי קונסטנטינוס (306–337 לספירה) שיקם את העיר והרחיבה, ובשנת 330 חנך אותה מחדש כ"רומא החדשה" (Nova Roma), בירתה החדשה של האימפריה הרומית. מאז נודעה על שמו, קונסטנטינופוליס (ביוונית: Κωνσταντινούπολη או Κωνσταντινούπολις, בלטינית: Constantinopolis).

עם חלוקת האימפריה הרומית ב-395, נעשתה העיר לבירת האימפריה הרומית המזרחית (האימפריה הביזנטית), ששלטה גם בארץ ישראל, והייתה מרכז הנצרות המזרחית, שהתפתחה מאוחר יותר לכנסייה האורתודוקסית. מיקומה האסטרטגי – בין יבשות אירופה ואסיה, היותה בקצה דרך המשי המוליכה דרך אסיה עד סין, וכן שליטתה על נתיבי המסחר ימיים המוליכים מן הים השחור לים התיכון, הפכו את העיר למרכז עולמי של תרבות ומסחר.

במאה התשיעית היה מספר תושביה כ-800,000, והיא הייתה העיר הגדולה באירופה.

העיר נכבשה על ידי הצלבנים במהלך מסע הצלב הרביעי בשנת 1204 ונגרם לה הרס רב. יתר על כן, היא הפכה לזמן מה למרכזה של ממלכה צלבנית קתולית, הממלכה הלטינית. בסופו של דבר חזרה לשליטה ביזנטית בימיו של מיכאל השמיני פליאולוגוס, שתפס אותה ללא קרב בשנת 1261.

בתחילת המאה ה-15 לא נותרה לאימפריה הביזנטית כמעט כל טריטוריה מלבד קונסטנטינופול וסביבותיה.

בשנת 1453 נכבשה העיר על ידי הטורקים העות'מאנים באירוע שנודע בשם "כיבוש קונסטנטינופול", והייתה לבירת האימפריה העות'מאנית (עד קיצה של האימפריה ב-1 בנובמבר 1922).

בעת כיבוש העיר התגוררו בה 30,000 נפש, אולם בשנת 1478 גדלה אוכלוסייתה לכ-70,000 נפש.^[4] על פי מפקד אוכלוסין שנערך באותה שנה, כבר ישבו בעיר בין 35,000 ל-45,000 מוסלמים, בין 13,000 ל-16,000 נוצרים יוונים ובערך 7,000 או 8,000 יהודים.^[5]

העיר הפכה לבירת האימפריה העות'מאנית ושבה להיות מוקד של תרבות, אדריכלות ואמנות.

בשנת 1923 העבירה הרפובליקה הטורקית, יורשתה של האימפריה העות'מאנית, את הבירה לאנקרה.

אף על פי שאיסטנבול אינה עוד עיר בירה, היא מהווה ללא ספק את מרכז התרבות, התיירות והמסחר של טורקיה, וזאת בשל גודלה, מיקומה ומורשתה.

בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 עברה איסטנבול פיתוח נרחב, אולם הקהילה היוונית הגדולה של העיר הצטמצמה מאוד בשל מלחמת יוון–טורקיה, שהביאה לבריחתם ליוון.

בשנות ה-60 ממשלתו של אדנאן מנדרס פעלה לפתח את המדינה, ובעיר נבנו כבישים רחבים חדשים על מנת לקשרה לערים אחרות. פעולות פיתוח אלה נעשו בלי מחשבה על שימור אתרים היסטוריים בעיר, והובילו להרס של בניינים רבים. בשנות ה-70, בשל הגירה נרחבת מאנטוליה ועיור נרחב, גדלה העיר במהירות. מצוקת הדיור הובילה לבניית שיכונים רבים בבנייה זולה ולא מוגנת מפני רעידות אדמה, וכן לצמצום רב של השטחים הירוקים סביב העיר.

האתרים ההיסטוריים של איסטנבול (ההיפודרום של קונסטנטיניוס, כנסיית האיה סופיה ומסגד סולימאנייה) הוכרזו כאתרי מורשת עולמית על ידי אונסק"ו בשנת 1985.

במאה ה-21 סבלה העיר מסדרה של פיגועי טרור, חלקם בוצעו על ידי דאעש או המחתרת הכורדית:^[6]

נובמבר 2003: סדרת פיגועים שבהם נרצחו כ-57 בני אדם ונפצעו כ-700.
19 במרץ 2016: פיגוע ההתאבדות באיסטנבול, שבו נרצחו ארבעה בני אדם ונפצעו 36.
28 ביוני 2016: הפיגוע בנמל התעופה איסטנבול אטאטורק, שבו נרצחו 45 בני אדם ו-238 נפצעו.
10 בדצמבר 2016: מתקפת הטרור באיסטנבול (דצמבר 2016), שבה נרצחו 38 בני אדם ו-155 נפצעו.
1 בינואר 2017: פיגוע הירי במועדון הלילה באיסטנבול שבו נרצחו לפחות 35 בני אדם.
13 בנובמבר 2022: פיצוץ בכיכר טקסים במרכז איסטנבול בו נהרגו 6 בני אדם ומעל 53 נפצעו.

למרות מגמות של סגירות כלפי המערב תחת שלטון ארדואן, השפעתה הבינלאומית – כמרכז פוליטי, עסקי ותרבותי בצומת הדרכים שבין אירופה ואסיה – מקנה לה מעמד של עיר עולם, ובשנת 2014 נחשבה לאחת הערים המתפתחות ביותר במובן זה, על פי מדד הערים הגלובליות.^[7]

בעשור השני של המאה ה-21 נבנה בעיר שדה תעופה חדש – בשאיפה לבנות את שדה התעופה הגדול בעולם – אשר נפתח בשנת 2019. בניית שדה התעופה יצרה מתח רב בעיר, כאשר במהלך שנת 2018 הפגינו אלפי עובדים במחאה על תנאי העסקתם בבניית שדה התעופה, לאחר שבמהלך השנה נהרגו – לכאורה בגלל תנאי העבודה – 27 עובדים, ושהפועלים שעובדים במיזם עושים זאת "תחת לחץ ואיומים". ההפגנה פוזרה באלימות על ידי המשטרה, שהשתמשה בגז מדמיע כנגד המפגינים, ועצרה, על פי עדויות שונות, כ-400–500 מהמפגינים.^[8]

גאוגרפיה

איסטנבול שוכנת לחופי מצר הבוספורוס, רצועת מים המפרידה בין אסיה ואירופה שאורכה כ-30 קילומטר. העיר בנויה משני צדי המצר ומשתרעת גם לאורך ים השיש (ים מרמרה) על פני 5,196 קמ"ר, במרחק של 352 ק"מ צפון-מערבית לבירה אנקרה. שלושה גשרים מחברים בין חלקה האסיאתי של העיר לחלקה האירופי וחוצים את הבוספורוס. הראשון מכונה "גשר הבוספורוס" או "גשר הבוספורוס הראשון", ואילו הגשר השני, "גשר פתיה סולטאן מהמט" או "גשר הבוספורוס השני", שוכן כחמישה ק"מ צפונית לראשון. השלישי נחנך בשנת 2016, 10 ק"מ צפונית לגשר השני.^[9]

הצד המערבי והאירופי של העיר בנוי משני צדי קרן הזהב, לשון ים החודרת מהבוספורוס לעומק השטח האירופי. שלושה גשרים חוצים את קרן הזהב, גשר גלאטה (Galata Köprüsü) סמוך למקום מפגשה עם הבוספורוס, גשר אטאטורק (Atatürk Köprüsü) כ-750 מטר ממנו וגשר הליצ' (Haliç Köprüsü) הנושא את הכביש המהיר הפנימי של העיר (Çevre yolu – D100/O-1). מדרום גובלת העיר בים השיש, ומצפון מגיעים שולי פרבריה עד הים השחור. פני השטח גבעתיים משני צדי הבוספורוס.

העיר סמוכה למוקדי רעש אדמה הפוקד את העיר וסביבותיה אחת לכמה שנים. איסטנבול ממוקמת בקרבת העתק צפון אנטוליה (KAFK, Kuzey Anadolu Fay Hattı) – שבר פעיל האחראי למספר רב של רעידות אדמה בשנים האחרונות. קרבת העיר לים השיש מגבירה את הסיכון לעיר שכן בעקבות רעידות אדמה היא עשויה להיפגע מגלי צונאמי.

שבע הגבעות של איסטנבול

ערך מורחב – שבע גבעות איסטנבול

שבע גבעות איסטנבול הן הגבעות שהשתרעו בשטחה המקורי של העיר איסטנבול (אז ביזנטיון ולאחר מכן קונסטנטינופול) עת נבנתה בשנת 330 בידי הקיסר הביזנטי קונסטנטינוס. לא ברור אם קונסטנטינוס אכן היה מודע לעובדה שעירו החדשה ישבה על שבע גבעות, אך עובדה זו יצרה דמיון בין העיר שכונתה "רומא החדשה" (Nova Roma) לבין רומא ושבע גבעותיה.

אקלים

שינויי הטמפרטורה באיסטנבול הם קיצוניים. בחורף שלג מכסה את העיר, ומגיע בממוצע ללמעלה מ-60 ס"מ בשנה. הטמפרטורות משתנות בין 10–25 מעלות צלזיוס. הקיץ חם מאוד ולח והטמפרטורות נעות בין 26–29 מעלות צלזיוס, ואף קרה שהטמפרטורות עלו ל-38 מעלות צלזיוס.

דמוגרפיה

לפי אומדן רשמי משנת 2023 אוכלוסיית העיר מנתה כ-15.656 מיליון בני אדם, רובם מוסלמים סונים. המיעוט הלא-סוני הגדול ביותר הוא הזרם המוסלמי שנקרא "האלווים", המונים 4.5 מיליון בני אדם, כששליש מכלל האלווים מתגוררים בטורקיה. המיעוט האתני הגדול ביותר באיסטנבול הם הכורדים, גם כן בני דת האסלאם, המונים בין 2 ל-3 מיליון בני אדם. המיעוט הנוצרי הבולט ביותר הוא הארמנים אשר מונים בין 50 ל-70 אלף. בין המיעוטים הזניחים ביותר קיימים, נכון לשנת 2019, כ־10,000 יהודים וכ-3,000 יוונים אשר מתגוררים באיסטנבול, באיזמיר ובבורסה.

תחבורה

בעיר מגוון של אמצעי תחבורה: רכבת תחתית, חשמליות, וספינות המקשרות בין חלקיה השונים של העיר.

שדות תעופה

אתרים בעלי חשיבות

ארמונות

ארמון טופקאפי – הארמון ההיסטורי של הסולטנים העות'מאנים במשך מאות שנים.
ארמון דולמאבהצ'ה – ארמון הסולטנים העות'מאנים מאמצע המאה ה-19.
הארמון השקוע
ארמון ביילרביי

מסגדים

איה סופיה (Ayasofya camii) – הכנסייה הביזנטית מהמאה ה-6 שהפכה למסגד ואחר כך למוזיאון ושוב למסגד.
מסגד סולימאנייה – מסגד סולימאן הראשון מהמאה ה-16.
המסגד הכחול – מסגד הסולטאן אהמט הראשון. אחד הגדולים בעיר.
מסגד אורטאקוי – נמצא על גדות הבוספורוס בחלק האירופאי.
מסגד אראפ
מסגד פטי

מוזיאונים

מבנים בעלי חשיבות

מגדל גאלטה – מגדל גבוה מהמאה ה-14 שנבנה בסגנון איטלקי.
אצטדיון אטאטורק – האצטדיון הגדול ביותר בטורקיה. מכיל 81 אלף מושבים.
ירבאטאן – מאגר מים ששכן מתחת לארמון הקיסרים הביזנטיים.
הטונל – קו רכבת תחתית העולה במעלה הגבעה הצפונית לקרן הזהב.
טירת שבעה המגדלים
בית האופרה על שם אתאטורק^[10]

רחובות

שדרות איסתיקלאל – מדרחוב הקניות המרכזי של העיר איסטנבול.
כיכר טקסים – הכיכר הראשית בעיר. במרכזה אנדרטה לזכר אטאטורק.
רחוב בגדאד

שווקים

הבזאר הגדול – אחד השווקים הגדולים והעתיקים בעולם.
שוק הדגים – ממוקם בנהר קרן הזהב (הליץ')
השוק המצרי – צמוד לשוק הבזאר הגדול והוא שוק התבלינים הגדול באיסטנבול.

גשרים

גשר גלאטה – מקשר בין שני חלקיה האירופאים של העיר מעל קרן הזהב.
גשר הבוספורוס
גשר פתיה סולטאן מהמט

אתרים אחרים

הבוספורוס – נתיב המים המוביל מהים השחור אל הים התיכון.
איי הנסיכים
קרן הזהב
מגדל התקשורת של איסטנבול – המגדל הגבוה ביותר באיסטנבול ובמדינה כולה.

בתי כנסת

בתי קברות

בתי קברות יהודיים באיסטנבול

השכלה

באיסטנבול ישנן הן אוניברסיטאות ציבוריות והן אוניברסיטאות פרטיות:

אוניברסיטת איסטנבול (İstanbul University)
אוניברסיטת איסטנבול בילגי (İstanbul Bilgi University)
אוניברסיטת אישיק (Işık University)
אוניברסיטת באחצ'שהיר (Bahçeşehir University)
אוניברסיטת בואזיצ'י (Boğaziçi University) (בעבר נקראה מכללת רוברט).
אוניברסיטת גאלאטסאראי (Galatasaray University)
אוניברסיטת ידיטפה (Yeditepe University)
אוניברסיטת מרמרה (Marmara University)
אוניברסיטת סבאנג'י (Sabancı University)
אוניברסיטת פאטי (Fatih University)
אוניברסיטת קוץ' (Koç University)
האוניברסיטה הטכנית של איסטנבול (İstanbul Technical University)
האוניברסיטה הטכנית של יילדיז (Yıldız Technical University)

תמונות מהעיר

תצלום פנורמי של העיר איסטנבול (לצפייה הזיזו עם העכבר את סרגל הגלילה בתחתית התמונה)

מחוזות איסטנבול

אבג'ילאר (Avcılar)
אדאלאר (Adalar) – האיים
אוּמראנייה (Ümraniye)
אוּסקוּדאר (Üsküdar)
איוּפ (Eyüp)
אמינונוּ (Eminönü)
אסנלר (Esenler)
באג'ילאר (Bağcılar)
באהצ'ליאבלר (Bahçelievler)

באקירקוֹי (Bakirköy)
בוּיוּקצ׳קמּג׳ה (Büyükçekmece)
בייראמפאשה (Bayrampaşa)
בייאולו (Beyoğlu)
בייקוז (Beykoz)
בשיקטאש (Beşiktaş)
גאזיוסמאנפאשה (Gaziosmanpaşa)
גוּנגורן (Güngören)
זייטינבוּרנוּ (Zeytinburnu)

טוזלה (Tuzla)
מאלטפה (Maltepe)
סארִיֵיר (Sarıyer)
סולטאנביילי (Sultanbeyli)
שילה (Şile)
סיליברי (Silivri)
שישלי (Şişli)
פאטיח (Fatih)
פנדיק (Pendik)

צ'אטאלג'ה (Çatalca)
קאדיקוי (Kadiköy)
קאהיטהאנה (Kağıthane)
קארטאל (Kartal)
קוּצ׳וּקצ׳קמג׳ה (Küçükçekmece)

ספורט

קבוצות כדורגל

ערים תאומות

לאיסטנבול 45 ערים תאומות, בהן:

אוקראינה אודסה, אוקראינה
קירגיזסטן אוש, קירגיזסטן
קזחסטן אלמטי, קזחסטן
ספרד ברצלונה, ספרד
קוריאה הדרומית פוסאן, קוריאה הדרומית
ערב הסעודית ג'דה, ערב הסעודית
מלזיה ג'והור באחרו, מלזיה
אינדונזיה ג'קרטה, אינדונזיה
דובאי, איחוד האמירויות הערביות
אלבניה דורס, אלבניה
סודאן ח'רטום, סודאן
ארצות הברית יוסטון, טקסס, ארצות הברית
טטרסטן קאזאן, טטרסטן
טורקמניסטן מארי, טורקמניסטן
בוסניה והרצגובינה סרייבו, בוסניה והרצגובינה
מקדוניה סקופיה, מקדוניה
רוסיה סנקט פטרבורג, רוסיה
ירדן עמאן, ירדן
בולגריה פלובדיב, בולגריה
מצרים קהיר, מצרים
רומניה קונסטנצה, רומניה
גרמניה קלן, גרמניה
מרוקו רבאט, מרוקו
ברזיל ריו דה ז'ניירו, ברזיל
יפן שימונוסקי, יפן
שאנגחאי, הרפובליקה העממית של סין
גאורגיה טביליסי, גאורגיה
ונצואלה קראקס, ונצואלה
פקיסטן לאהור, פקיסטן
הודו נבי מומבאי, הודו
קובה הוואנה, קובה

ראו גם

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של איסטנבול (בטורקית)
אתר האינטרנט הרשמי של איסטנבול (באנגלית)

איסטנבול, ברשת החברתית פייסבוק
איסטנבול, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
פרק בתוכנית (המשודרת גם כ פודקאסט) "ציפורי לילה עפות" רחוק לאיסטנבול
מידע והיסטוריה על העיר
איסטנבול – מידע שימושי וכתבות מסע אחר
איסטנבול מהחלל
אבירמה גולן, ביקור באיסטנבול, שתהיה בשנה הבאה בירת התרבות של אירופה, מגלה עיר מהפנטת לא מפוענחת, באתר הארץ, 14 בנובמבר 2009
הארץ, מנהרת היבשות של ארדואן חושפת גם את העבר של איסטנבול, באתר הארץ, 31 באוקטובר 2013
אורלי לוק‏, העיר עם אלף הצבעים: חוויותיה של ישראלית באיסטנבול, באתר וואלה, 27 באפריל 2017
לוקס פיטרסון, הניו יורק טיימס, הצד האחר של איסטנבול, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2018
מסע מצולם בעיר איסטנבול 2014
איסטנבול, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
איסטנבול (טורקיה), דף שער בספרייה הלאומית
בני ציפר, הקסרקטין העותמאני "קישלה ראמי" שהוסב לספרייה, באתר הארץ, 15 במרץ 2023

הערות שוליים

^ Turkey: Administrative Division (Provinces and Districts) – Population Statistics, Charts and Map, citypopulation.de
^ ¹ ² האימפריה העות'מאנית: היסטוריה וסוגיות נבחרות, האוניברסיטה הפתוחה, כרך א, יחידה 1, עמ' 81, הערה 98.
^ נכתב גם: קושטאנדינא, קושטנטינא, קושטאנטינא, קושטנטינה, קושטאנטינה.
^ דונלד קואטארט (אנ'), האימפריה העות'מאנית 1700–1922, אוניברסיטת קיימברידג', האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 22.
^ האימפריה העות'מאנית: היסטוריה וסוגיות נבחרות, האוניברסיטה הפתוחה, כרך א, יחידה 1, עמ' 83. נראה כי בנוגע לשנת המפקד יש שגיאת דפוס במקור: "הביא להכפלת מספרם של תושבי העיר בתוך 25 שנים. במפקד אוכלוסין משנת 1487 נמנו..."
^ איתמר אייכנר, דניאל סלאמה והסוכנויות, 6 הרוגים ו-53 פצועים בפיגוע בלב איסטנבול, באתר ynet, 13 בנובמבר 2022
^ עיור וחינוך (עמ' 50), באתר משרד החינוך
^ רויטרס, מאות עובדים עצורים בפרויקט הדגל של ארדואן, באתר ynet, 15 בספטמבר 2018
^ גשרי בוספורוס, באתר Institution of Civil Engineers
^ בני ציפר, וראיתי התהלוכה וכל טכסיסי מלכות ובירכתי על המלך, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2021

הערים הגדולות של טורקיה אומדן רשמי משנת 2022^{[אוכלוסין 1]}
^ TURKEY: Provinces & Major Cities
	דירוג	שם	מחוז	אוכלוסייה	דירוג	שם	מחוז	אוכלוסייה
איסטנבול אנקרה
	1	איסטנבול	מרמרה	15,244,936	11	קייסרי	מרכז אנטוליה	988,578	איזמיר בורסה
	2	אנקרה	מרכז אנטוליה	5,186,002	12	אסקישהיר	מרכז אנטוליה	789,023
	3	איזמיר	הים האגאי	2,948,160	13	גבזה	מרמרה	768,467
	4	בורסה	מרמרה	2,051,464	14	דניזלי	הים האגאי	651,200
	5	אדנה	הים התיכון	1,779,463	15	סמסון	הים השחור	639,930
	6	גזיאנטפ	דרום-מזרח אנטוליה	1,680,723	16	אורפה	דרום-מזרח אנטוליה	596,637
	7	קוניה	מרכז אנטוליה	1,365,287	17	קהרמאנמרש	הים התיכון	571,266
	8	אנטליה	הים התיכון	1,322,766	18	אדאפזרי	מרמרה	553,316
	9	דיארבקיר	דרום-מזרח אנטוליה	1,087,786	19	ואן	מזרח אנטוליה	525,016
	10	מרסין	הים התיכון	1,040,507	20	מלטיה	מזרח אנטוליה	485,484

[1] Turkey: Administrative Division (Provinces and Districts) – Population Statistics, Charts and Map, citypopulation.de

[הערה_98-2] ¹ ² האימפריה העות'מאנית: היסטוריה וסוגיות נבחרות, האוניברסיטה הפתוחה, כרך א, יחידה 1, עמ' 81, הערה 98.

[3] נכתב גם: קושטאנדינא, קושטנטינא, קושטאנטינא, קושטנטינה, קושטאנטינה.

[4] דונלד קואטארט (אנ'), האימפריה העות'מאנית 1700–1922, אוניברסיטת קיימברידג', האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 22.

[5] האימפריה העות'מאנית: היסטוריה וסוגיות נבחרות, האוניברסיטה הפתוחה, כרך א, יחידה 1, עמ' 83. נראה כי בנוגע לשנת המפקד יש שגיאת דפוס במקור: "הביא להכפלת מספרם של תושבי העיר בתוך 25 שנים. במפקד אוכלוסין משנת 1487 נמנו..."

[6] איתמר אייכנר, דניאל סלאמה והסוכנויות, 6 הרוגים ו-53 פצועים בפיגוע בלב איסטנבול, באתר ynet, 13 בנובמבר 2022

[7] עיור וחינוך (עמ' 50), באתר משרד החינוך

[8] רויטרס, מאות עובדים עצורים בפרויקט הדגל של ארדואן, באתר ynet, 15 בספטמבר 2018

[9] גשרי בוספורוס, באתר Institution of Civil Engineers

[10] בני ציפר, וראיתי התהלוכה וכל טכסיסי מלכות ובירכתי על המלך, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2021

[11] TURKEY: Provinces & Major Cities

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[אוכלוסין 1]

הערים הגדולות בעולם: ערים המונות לפחות חמישה מיליון תושבים
20,000,000+	שאנגחאי • בייג'ינג • סאו פאולו • דלהי
10,000,000+	קראצ'י • לאגוס • איסטנבול • טוקיו • מומבאי • מוסקבה • גואנגג'ואו • פריז • שנג'ן • צ'נגדו • קינשאסה • קהיר • ג'קרטה • לאהור • סוג'ואו
5,000,000+	סיאול • מקסיקו סיטי • לונדון • לימה • דאקה • ניו יורק • בנגלור • בנגקוק • דונגגוואן • צ'ונגצ'ינג • נאנג'ינג • טהראן • שניאנג • בוגוטה • הו צ'י מין סיטי • הונג קונג • בגדאד • צ'נאי • צ'אנגשה • ווהאן • טיינג'ין • היידראבאד • האנוי • ריו דה ז'ניירו • פושאן • סנטיאגו דה צ'ילה • ריאד • אחמדאבאד • שאנטואו • סנקט פטרבורג • ח'רטום • אנקרה • ג'ינאן • האנגג'ואו • סינגפור • יאנגון • לואנדה

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: איסטנבול
מדריך למטייל בוויקימסע: איסטנבול
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: איסטנבול