לדלג לתוכן

טובין הית'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
ערך זה נכלל ברשימת נשים באדום והוכחל!

נשים באדום היא יוזמת-אחות של ויקי נשים

טובין הית'
Tobin Heath
הית' עם נבחרת ארצות הברית בספטמבר 2021
הית' עם נבחרת ארצות הברית בספטמבר 2021
מידע אישי
לידה 29 במאי 1988 (בת 36)
ארצות הבריתארצות הברית מוריסטאון, ניו ג'רזי, ארצות הברית[2]
שם מלא טובין פאוול הית'[1]
גובה 1.68
עמדה ווינגרית, חלוצה
מועדונים מקצועיים כשחקנית*
שנים מועדונים הופעות (ש)
2006-2009
2004-2006
2007
2009
2010
2011
2012
2013-2014
2013-2020
2020-2021
2021-2022
2022
נורת' קרוליינה טאר הילס
ניו ג'רזי ויילדקאטס
האדסון וואלי קוויקסטרייק
פאלי בלוז
אטלנטה ביט
סקיי בלו
ניו יורק פיורי
פריז סן-ז'רמן
פורטלנד ת'ורנס
מנצ'סטר יונייטד
ארסנל
או.אל. ריין
93 (19)
7 (1)
5 (5)
6 (1)
3 (0)
12 (0)
1 (0)
15 (4)
70 (12)
8 (4)
9 (2)
5 (1)
נבחרת לאומית כשחקנית**
2008- ארצות הברית 181 (36)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
ומעודכנים ל-17 ביולי 2022
** הנתונים בנבחרת מעודכנים ל-26 באוקטובר 2021

טובין פאוול הית'אנגלית: Tobin Powell Heath; נולדה ב-29 במאי 1988) היא כדורגלנית אמריקאית, יזמית ואמנית ששיחקה בעמדות הקישור וההתקפה בנבחרת ארצות הברית. במהלך הקריירה הבינלאומית שלה זכתה הית' במדליית הזהב באולימפיאדת בייג'ינג, אולימפיאדת לונדון, מונדיאל 2015 ומונדיאל 2019, במדליית הכסף במונדיאל 2011 ובמדליית הארד באולימפיאדת טוקיו. פדרציית הכדורגל האמריקנית תיארה את הית' כ''אולי השחקנית המיומנת ביותר של ארצות הברית'',[3] והעניקה לה את פרס כדורגלנית השנה בארצות הברית ב-2016 ואת פרס הכדורגלנית הצעירה של השנה בארצות הברית ב-2009.

הית' זכתה פעמיים באליפות ה-NWSL יחד עם פורטלנד ת'ורנס ושיחקה לאחרונה עבור או.אל. ריין ב-2022. היא שיחקה במדי מנצ'סטר יונייטד וארסנל בסופר ליג האנגלית ובמדי פריז סן-ז'רמן בליגת העל הצרפתית. כמו כן היא שיחקה בקבוצות אטלנה ביט וסקיי בלו מהליגה המקצוענית לנשים בארצות הברית.

ב-2019, הית' מימנה מותג לייף-סטייל בשם re-inc, יחד עם חברותיה קריסטן פרס, מייגן ראפינו ומייגן קלינגנברג.[4] היא מארחת את הפודקאסט The RE—CAP Show לצד קריסטן פרס.

ב-2020, היא נבחרה להרכב השנה בכדורגל הנשים של פיפ"א.[5]

ראשית חייה וחינוכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הית' נולדה במוריסטאון, ניו ג'רזי, לג'ף וסינדי הית' וגדלה בבסקינג רידג'. להית' אח צעיר, ג'פרי, ושתי אחיות גדולות, פרי וקייטי, שפעילות בארגונים ספורטאים בפעולה ואלופים למען המשיח. הית' החלה לשחק כדורגל בגיל 4 במסגרת בית ספר של ימק"א.[6][7] היא תיארה את עצמה כנוצרייה גאה ומסורה והיא מאוד משפחתית.[8][9]

הית' סיימה את לימודיה בתיכון רידג' בבסקינג רידג' ב-2006, היכן שהיא שיחקה כדורגל במשך 3 שנים.[10] היא שיחקה עבור אלופת הליגה הלאומית למועדונים ניו ג'רזי ויילדקאס ב-2003.[11] הית' דורגה כרכש השני בטיבו במחזור 2006 על-ידי מגזין Soccer Buzz ונכנסה לקבוצת הכדורגלניות הטובות של מגזין Parade ב-2005.[12][13]

נורת׳ קרוליינה טאר הילס[עריכת קוד מקור | עריכה]

הית' התחחיה ללמוד באוניברסיטת צפון קרוליינה בה הייתה צריכה להתחיל את שנתה הראשונה בתיכון. היא לא שיחקה כדורגל במהלך שנה זו, וכחלופה החליטה להתאמן עם קבוצת הבנים.[14] ב-2006 היא שיחקה במועדון טאר הילס, במדיו לקחה חלק באליפות ארצות הברית וערכה 23 הופעות בהן כבשה ארבעה שערים ובישלה תשעה נוספים.[14] בשנתה השלישית באוניברסיטה בה כבשה שני שערים ובישלה חמישה, נבחרה היא לקבוצת העונה ב-NCAA ולקבוצת העונה בחוף המזרחי.[14] בשנה שלאחר מכן היא כבשה שמונה שערים וסיפקה שמונה בישולים, מה שסייע לקבוצתה להגיע למאזן של 25 ניצחונות, תיקו ושני הפסדים ולזכות באליפות המכללות.[14]

כשחקנית הקבוצה הבוגרת של טאר הילס, הייתה מעורבת ב-15 שערים, חמישה שכבשה ועשרה שבישלה. הקבוצה סיימה את העונה עם 23 ניצחונות, 3 תוצאות תיקו והפסד, ועם שני ניצחונות 0-1 בחצי גמר וגמר אליפות המכללות היא זכתה בתואר. הית' נבחרה לקבוצת העונה של הטורניר וסיימה במקום השני במירוץ לפרס מאק-הרמן, הניתן לכדורגלנית הטובה ביותר במכללות.[14]

הית' הובילה את צפון קרוליינה לתואר אלופת המכללות ב-2006, 2008 ו-2009[15] ולארבעה תארי אלופת מחוז החוף האטלנטי. מאמן הקבוצה אנסון דורנס ציין שהית' העדיפה 'להשחיל' את שחקניות היריבה מאשר לכדרר את הכדור סביבן.[16]

הית' אחרי משחק האליפות הלאומית באצטדיון ווייקמד פארק בקרי, קרוליינה הצפונית, 3 בדצמבר 2006

קריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליגת הכדורגל המאוחדת (2004-2009)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מ-2004 ועד 2006 שיחקה הית' במדי ניו ג'רזי ויילדקאטס, שנודעה אז כפ.ס.איי. ויילדקאטס, שם היא עזרה לקבוצה לזכות באליפות ליגת ה-USL ב-2005 ובאליפות המחוז בשנים 2004, 2005 ו-2006. בשנה שלאחר מכן היא שיחקה במדי האדסון וואלי קוויקסטרייק, והקבוצה סיימה את העונה במקום השני במחוז והגיע לחצי גמר אליפות המחוז. ב-2009 היא שיחקה במשך עונה אחת בפאלי בלוז,[17] בה זכתה באליפות המחוז המערבי ובאליפות ה-USL.

ליגת הנשים המקצוענית (2010-11)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2010, הית' נבחרה בבחירה הראשונה בדראפט הליגה המקצוענית לנשים בארצות הברית על-ידי הקבוצה המתרחבת אלטנה ביט. לאחר שנפצעה בקרסול במשחקה השלישי במדי אטלנטה, היא החמיצה את יתר עונת 2010.[18] היא פתחה בהרכב בשלוש ההופעות שלה עבור המועדון.[19]

בדצמבר 2010, הית', יחד עם חברותיה לקבוצה אניולה אלוקו ואנג'י קר הועברו בטרייד לסקיי בלו תמורת הבחירות הרביעית והשמינית בדראפט 2011 ותשלומים נוספים.[20] הית' ערכה 12 הופעות במדי הקבוצה, בהם פתחה בהרכב בשלושה משחקים.[19] הקבוצה סיימה במקום החמישי בעונה הסדירה עם חמישה ניצחונות, ארבע תוצאות תיקו ותשעה הפסדים.[21]

ניו יורק פיורי (2012)[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם התפרקות הליגה המקצוענית ב-2012, הית' הצטרפה לניו יורק פיורי מליגת העל העליונה.[22] הית' לא שותפה במשחקי פתיחת העונה כיון שהייתה בתהליך החלמה מפציעה בקרסול. לאחר שהתאוששה, שיחקה הית' במשחק אחד עבור הקבוצה וזומנה לנבחרת ארצות הברית.[23]

פריז סן-ז'רמן (2013-2014)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הית' במדי PSG נגד פריז ב-23 מרץ 2013

ב-2013, הית' חתמה על חוזה לשישה חודשים בפריז סן-ז'רמן מליגת העל הצרפתית עד ל-23 במאי 2013.[24] היא כבשה חמישה שערים בשתים-עשרה הופעות עבור המועדון.[25] לזמנה בפריז התייחסו כתקופת חינוך עבורה, על-פי אתר פורטלנד ת'ורנס.[26]

בספטמבר 2013 שבה הית' לשחק במדי פריז בהשאלה מפורטלנד, לאחר שספגה פציעות בכף רגלה במהלך אליפות ה-NWSL.[27] במהלך תקופתה השניה במועדון, ערכה החלוצה שבע הופעות מבלי לכבוש.[28]

פורטלנד ת'ורנס (2013-2020)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 2012 הוקמה ליגת ה-NWSL, וב-11 בינואר 2013 הכריזה מנהלת הליגה על הית' יחד כמיועדת לשחק עבור פורטלנד ת'ורנס יחד עם שבע כדורגלניות נוספות, כחלק מהסגל שהוקצה לקבוצה על-ידי הליגה.[29] לאחר שהשלימה את העונה במדי פריז, היא הצטרפה לת'ורנס ביולי 2013, וסייעה לקבוצה לסיים במקום השלישי בעונה הסדירה. פורטלנד זכתה באליפות ה-NWSL לאחר ניצחון 0-2 על וסטרן ניו יורק פלאש, כשהית' כובשת את שער הניצחון בבעיטה חופשית.[30][31] הית' זכתה בפרס ה-MVP של משחק הגמר.[32]

הית' במדי פורטלנד, אוקטובר 2016

במהלך מחזורי המשחקים הראשונים של עונת 2016, הית' סיפקה חמישה בישולים בחמישה משחקים - שניים מהם בניצחון 1-2 על אורלנדו פרייד, וזכתה בפרס שחקנית חודש אפריל ב-NWSL.[33] היא גם כבשה את שערה הראשון לעונה בניצחון על וושינגטון ספיריט,[34] שנבחר לשער המחזור על-ידי האוהדים. היא גם זכתה בפרס שחקנית המחזור במחזור 6 בליגה.[35] הית' הגיעה לעשרה בישולים בליגה במשחק האחרון של העונה הסדירה מול סקיי בלו, כשהיא שוברת את שיא הבישולים לעונה הסדירה ב-NWSL שעמד על תשעה בישולים.[36] היא מומתה לקפטנית הקבוצה כשכריסטין סינקלייר נפצעה במהלך העונה.[37]

הית' החמיצה את מרבית עונת 2017, כשהיא מטפלת בפציעת מתמשכת בגב ששמרה אותה מחוץ למגרשים. בתחילה תוארה הפציעה כמינורית ויעד החזרה של הית' היה משחק נגד בוסטון ברייקרס ב-27 במאי.[38] פציעת הגב נמשכה יותר מהמתוכנן והית' נשלחה ללוס אנג'לס כדי לקבל טיפול מצוות האימון שלה.[39] הית' הוסרה מרשימת הפצועים והוכנסה לרשימת הסגל הפעיל ב-28 באוגוסט.[40] בחודש מאי הכריזה הקבוצה על כך שהית' תיקח תפקיד בפיתוח האקדמיה של הקבוצה כמנהלת הטכנית.[41] היא חזרה לשחק לקראת סיום העונה, וערכה את הופעתה הראשונה לעונה ב-23 בספטמבר, במשחק נגד אורלנדו פרייד כשעלתה כמחליפה בדקה ה-60.[42] היא פתחה בהרכב לראשונה ב-7 באוקטובר נגד אורלנדו בחצי גמר אליפות ה-NWSL. היא סייעה לקבוצה להגיע לגמר כשבישלה את השער של אמילי סונט בניצחון 1-4,[43] והשתתפה בניצחון 0-1 על נורת' קרוליינה קורייג' וזכתה באליפות ארצות הברית.[44]

הית' נפצעה בקרסול במהלך משחק האליפות ב-2017 ועברה ניתוח בתחילת 2018,[45] כך שהחמיצה את ארבעת המשחקים הראשונים לעונה בעודה מתאוששת מהניתוח. היא חזרה לשחק ב-28 באפריל נגד יוטה רויאלס, וכבשה שער לאחר שעלתה כמחליפה בדקה ה-57. המשחק הסתיים בתיקו 1-1.[46] הית' כבשה 7 שערים וסיפקה 7 בישולים בעונה הסדירה. היא זכתה בפרס שחקנית חודש אוגוסט. היא כבשה שער נוסף בניצחון 1-2 על סיאטל ריין בחצי גמר אליפות הליגה, מה שהביא לשחזור הגמר מהעונה הקודמת מול נורת' קרוליינה, בו הפסידה פורטלנד 3-0 לקורייג'.[47] הית' הייתה מועמדת לפרס ה-MVP של הליגה, וחברתה לקבוצה לינדזי הוראן זכתה בפרס.[48] הית' נבחרה להרכב העונה ב-NWSL.[49]

החלוצה פתחה את עונת 2019 כשהיא זוכה בפרסי שער ושחקנית המחזור במחזור המשחקים הראשון.[50][51]

עם התפשטותה של מגפת הקורונה בארצות הברית בתחילת 2020 וביטול העונה בליגה, הית' בחרה שלא להשתתף בגביע צ'אלנג' 2020.[52]

ב-12 בנובמבר 2020, עקב כך שזכות ההקצאה של הית' לא נשמרה על-ידי פורטלנד, היא איבדה את השחקנית לרייסינג לואיזוויל במהלך דראפט ההתרחבות של ה-NWSL.[53][54]

מנצ'סטר יונייטד (2020-2021)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-9 בספטמבר 2020, מנצ'סטר יונייטד והסופר ליג האנגלית הודיעו על החתמתה של הית' יחד עם חברתה לנבחרת כריסטין פרס לחוזה לעונה אחת.[55] היא ערכה את הופעת הבכורה שלה בקבוצה ב-4 באוקטובר בתור מחליפה בדקה ה-70 בניצחון 0-3 על ברייטון & הוב אלביון, כשהיא מספקת בישול.[56][57] היא כבשה את שערה הראשון במדי יונייטד ב-18 באוקטובר כחלק מהניצחון 2-4 על ווסטהאם יונייטד.[58] ב-18 בנובמבר הית' כבשה שער בדרבי של מנצ'סטר, בתיקו 2-2 מול מנצ'סטר סיטי, בו סייעה לקבוצה לחזור מפיגור 2-0.[59] ב-11 בדצמבר 2020, זכתה הית' בפרס שחקנית חודש נובמבר בסופר ליג.[60]

ב-17 בדצמבר 2020, הית' נבחרה להרכב השנה של פיפ"א בטקס פרסי השנה של פיפ"א.[5]

לאחר שהושבתה מפציעה בקרסול מינואר 2021, באפריל הכריזו שהית' סובלת מפציעת נוספת בברך ושהיא חזרה לארצות הברית כדי לנסות להתאושש בזמן בשביל המשחקים האולימפיים, כך שעונת הבכורה שלה ביונייטד הסתיימה מוקדם מהצפוי.[61] ב-24 ביוני הודיע המועדון שהית' תעזוב את הקבוצה עם סיום החוזה שלה בסוף החודש.[62]

ארסנל (2021-22)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-3 בספטמבר 2021 הית' חתמה בארסנל.[63] היא ערכה את הופעת הבכורה שלה כמחליפה במשחק הבית נגד מנצ'סטר סיטי ב-26 בספטמבר 2021, בניצחון ארסנל 0-5.[64]

לאחר שהושבתה ממשחק לקראת סיום העונה עקב פציעה בהמסטרינג שספגה במהלך אימון, הית' וארסנל הסכימו על ביטול החוזה שלה ב-28 באפריל 2022.[65]

או.אל. ריין (2022)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-16 ביוני 2022 חזרה הית' ל-NWSL וחתמה באו.אל. ריין.[66] במדי ריין, הית' שיחקה משחקים בודדים עקב פציעות וניתוח בברך בספטמבר שהוציא אותה מהמגרשים עד תום העונה. בסיום העונה, החוזה של הית' לא חודש והיא הפכה לשחקנית חופשייה.

קריית נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הית' (במרכז) חוגגת את הזכייה במונדיאל 2015 בתהלוכת הניצחון בניו יורק, יולי 2015

נבחרות נוער[עריכת קוד מקור | עריכה]

הית' שיחקה בכמה מנבחרות הנוער - כולל נבחרת ה-U16 ב-2003-2004 ונבחרת ה-U17 ב-2004-05.[67] היא הצטיינה בגביע העולם U20 ב-2006 שהתקיים ברוסיה, למרות היותה אחת מהכדורגלניות האחרונות שזומנו לסגל.[68] בסך הכולל ערכה הית' 24 הופעות במדי נבחרת ארצות הברית U20 ב-2006, כשהיא כובשת חמישה שערים. הית' הייתה חלק מהזכייה במדליית הכסף בטורניר פאן אמריקאן 2007 בברזיל, היכן שפתחה בהרכב במשחק הגמר.[69]

בכורה בנבחרת הבוגרת, 2008[עריכת קוד מקור | עריכה]

הית' ערכה את הופעת הבכורה שלה בנבחרת ארצות הברית ב-18 בינואר 2008 נגד פינלנד בטורניר ארבע האומות בסין.[70] היא זומנה לסגל הנבחרת לאולימפיאדת בייג'ינג בגיל 20. היא שותפה בשלושה משחקים במהלך הטורניר וזכתה יחד עם הנבחרת במדליית הזהב. הית' הייתה אחת משלוש ספורטאיות מהמכללות שייצגו את הנבחרת האמריקאית במשחקים האולימפיים ב-2008. ב-2008, הית' ערכה 17 הופעות בהן כבשה שני שערים. שערה הראשון נכבש במשחק נגד סין בגביע אלגארבה 2008.[70]

2009-2010[עריכת קוד מקור | עריכה]

הית' זכתה בפרס הכדורגלנית הצעירה של השנה בארצות הברית ב-2009 והופיעה בשני משחקי הנבחרת באותה שנה, שניהם נגד נבחרת קנדה ביולי. היא לא שיחקה עבור הנבחרת ב-2010 עקב מחלה ופציעת קרסול חמורה שספגה במהלך עונת ליגת הנשים המקצוענית שהצריכה ניתוח.[3]

מונדיאל הנשים 2011[עריכת קוד מקור | עריכה]

הית' ערכה את הופעת הבכורה שלה במונדיאל בגיל 23 במהלך מונדיאל 2011 בגרמניה. הופעתה הראשונה הייתה במחצית השניה של משחק שלב הבתים נגד נבחרת קולומביה.[71] הית' ערכה 4 הופעות במהלך הטורניר, כששלוש האחרונות הגיעו בשלב הנוק-אאוט. בגמר המונדיאל, הית' עלתה כמחליפה של מייגן ראפינו בדקה ה-116 בהארכה. המשחק נגמר בשיוויון 2:2 והוכרע בדו-קרב פנדלים. הית' הייתה הבועטת השלישית של הנבחרת האמריקאית, אך הבעיטה שלה נהדפה על-ידי השוערת היפנית איומי קאיהורי וארצות הברית הפסידה 3-1 בפנדלים.[72][73]

אולימפיאדת לונדון 2012[עריכת קוד מקור | עריכה]

הית' הייתה חלק מסגל נבחרת ארצות הברית לאולימפיאדת לונדון ב-2012 ושיחקה בכל ששת המשחקים. היא פתחה בהרכב ושיחקה 90 דקות בארבעה מתוך השישה ורשמה שלושה בישולים במהלך הטורניר. הבישול הראשון הגיע במשחק נגד צרפת בשלב הבתים, כשמסירה של הית' הגיעה לרגלי אלכס מורגן שגלגלה לרשת בניצחון 2-4.[74] הבישול השני, נגד קולומביה, הגיע ממשחק מסירות עם אבי וומבאק שכבשה את השער השני בניצחון 0-3.[75] הבישול האחרון שלה בטורניר הגיע ברבע הגמר נגד ניו זילנד בדקה ה-78, כשהיא סיפקה כדור אורך לסידני לרוקס, שהשחילה את הכדור בין רגליה של השוערת ג'ני בינדון וקבעה את תוצאת המשחק 2-0.[76] הית' פתחה בהרכב בחצי הגמר נגד קנדה בו ניצחה הנבחרת האמריקאית 4-3,[77] במשחק שהתקיים באצטדיון אולד טראפורד.[78]

סטטיסטיקות קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישגים ותארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טובין הית' בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "נבחרת ארצות הברית בכדורגל נשים, טובין הית'", באתר נבחרת ארצות הברית (ארכיון)
  2. ^ "כוכבת הכדורגל טובין הית' חילקה חתימות למאות מעריצים בהנובר", באתר newjerseyhills.com, ‏20 ביוני 2016 (ארכיון)
  3. ^ 1 2 "טובין הית'", באתר נבחרת ארצות הברית (ארכיון)
  4. ^ קת'רין שוואב, "המותג החדש של מייגן ראפינו בנוי על עיצוב כוללני", באתר Fast Company, ‏1 ביולי 2019
  5. ^ 1 2 ניקולס מנדולה, "הית' היא אחת משתי האמריקאיות וחמש הכדורגלניות מה-NWSL שבהרכב השנה בעולם", באתר nbcsports.com, ‏17 בדצמבר 2020
  6. ^ אריק סקטאמשיה, "מי היא טובין הית'", באתר NBC Olympics, ‏24 במאי 2016 (ארכיון)
  7. ^ טים אלסוורת', "אהבותיה של טובין הית'", באתר Baptist Press, ‏26 ביולי 2016
  8. ^ "ביוגרפיית שחקנית: טובין הית' - האתר הספורטיבי הרשמי של נורת' קרוליינה", באתר Tarheelblue.cstv.com (ארכיון)
  9. ^ "אמונה וערבים משפחתיים: טובין הית'", באתר יוטיוב, ‏17 ביולי 2011 (ארכיון)
  10. ^ לינדה סדלוסקוס, "טובין הית' מבסקינג רידג' הולכת על תואר אלופת העולם", באתר Patch News, ‏18 ביולי 2011
  11. ^ בראיין אלברז, "ראיון עם טובין הית' מאוניברסיטת נורת' קרוליינה", באתר כדורגל הנוער האמריקאי, ‏23 בספטמבר 2008
  12. ^ רות'אס וודרה, "מונדיאל הנשים: טובין הית'", באתר Girls Soccer Network, ‏11 באוקטובר 2017
  13. ^ "סגל הנבחרת 2006", באתר Goheels.com
  14. ^ 1 2 3 4 5 "טובין הית', ביוגרפיית שחקנית נבחרת ארה"ב", באתר נבחרת ארצות הברית (ארכיון)
  15. ^ "היסטוריית ליגת המכללות בכדורגל", באתר NCAA
  16. ^ גוונדולין אוקסנהאם, "לשמור על טובין עם רגליים בקרקע", באתר נבחרת ארצות הברית, ‏24 ביוני 2015
  17. ^ "סגל פאלי בלוז לעונת 2009", באתר Pali Blues Soccer Club (ארכיון)
  18. ^ ג'אקלין פארדי, "טובין הית' רוצה לחזור לשחק", באתר ESPN, ‏9 באוגוסט 2010
  19. ^ 1 2 "טובין הית'", באתר Soccerway
  20. ^ ריצ'רד פארליי, "פרוטות בכדורגל הנשים המקצועני: טובין הית' ואניולה אלוקו הועברו בטרייד לסקיי בלו", באתר SBNation, ‏10 בדצמבר 2010
  21. ^ "סיכום העונה", באתר Women's Professional Soccer, ‏17 באוקטובר 2011 (ארכיון)
  22. ^ "ניו יורק פיורו החתימה את טובין הית'", באתר International Soccer Network, ‏10 באפריל 2012 (ארכיון)
  23. ^ "סטטיסטיקות ניו יורק פיורי ב-2012", באתר WPSL (ארכיון)
  24. ^ סקוט לואיס, "טובין הית' תשחק ב-PSG עד מאי", באתר NWSL news, ‏22 בינואר 2013 (ארכיון)
  25. ^ "מייגן ראפינו במשחק אפשרי מול טובין הית'", באתר National Women's Soccer League, ‏27 בספטמבר 2013 (ארכיון)
  26. ^ גארת' מאהר, "החיבור הצרפתי סיפק לטובין הית' פרספקטיבה חדשה", באתר Portland Thorns FC, ‏13 ביוני 2018
  27. ^ ג'ף קאסוף, "הית' חוזרת מפציעה, הוראן כבשה בניצחון פריז", באתר Equalizer Soccer, ‏5 באוקטובר 2013
  28. ^ "ארצות הברית - ט. הית'", באתר Soccerway
  29. ^ "הליגה החדשה הכריזה על 55 כדורגלניות אמריקניות כמיועדות לשחק בשמונה מועדונים", באתר נבחרת ארצות הברית, ‏11 בינואר 2023 (ארכיון)
  30. ^ "גולאסו של טובין הית'", באתר יוטיוב
  31. ^ ג'ופרי ארנולד, "טובין הית' מפורטלנד התעלמה מהפציעה ושיחקה תפקיד חשוב במשחק על התואר", באתר Oregon Live, ‏31 באוגוסט 2013
  32. ^ ג'יימי גולדברג, "חמש שחקניות מפורטלנד זכו לפרסים מהמועדון", באתר Oregon Live, ‏6 בספטמבר 2013
  33. ^ "קשרית פורטלנד הית' זכתה בפרס שחקנית החודש", באתר Portland Thorns FC, ‏4 במאי 2016
  34. ^ "פורטלנד ת'ורנס 4, וושינגטון ספיריט 1", באתר פורטלנד טימברס, ‏21 במאי 2016
  35. ^ "קשרית ת'ורנס זכתה בפרס שחקנית המחזור", באתר פורטלנד טימברס, ‏24 במאי 2016
  36. ^ "סיכום המשחק: סקיי בלו 1, פורטלנד ת'ורנס 3", באתר פורטלנד טימברס, ‏26 בספטמבר 2016
  37. ^ "טובין הית' מאמצת את תפקיד ההנהגה בכדורגל האמריקאי לקראת האולימפיאדה", באתר Oregon Live, ‏2 באוגוסט 2016
  38. ^ צליה באלף, "טובין הית' לא תחזור לשחק בשבועות הקרובים", באתר ExcelleSports.com, ‏9 במאי 2017 (ארכיון)
  39. ^ "טובין הית': אני מרגישה טוב", באתר Oregon.Live, ‏29 באפריל 2018
  40. ^ "הית' חוזרת לסגל פורטלנד", באתר SBNation, ‏28 באוגוסט 2017
  41. ^ "טובין הית' מונתה לעוזרת המנהל הטכני באקדמיית פורטלנד", באתר פורטלנד טימברס, ‏25 במאי 2017
  42. ^ ג'קלין פארדי, "אדריאנה פראנץ' קבעה שיא שערים נקיים, פורטלנד סיימה בתיקו", באתר NWSL, ‏23 בספטמבר 2017
  43. ^ קייטלין בסט, "ת'ורנס העפילה לגמר האליפות אחרי ניצחון 1-4 על פרייד", באתר NWSL Soccer, ‏7 באוקטובר 2017
  44. ^ ג'קלין פארדי, "ת'ורנס זכתה באליפות, 0-1 על קורייג'", באתר NWSL Soccer, ‏14 באוקטובר 2017 (ארכיון)
  45. ^ "טובין הית' עברה ניתוח מזערי בקרסול", באתר NWSL Soccer, ‏4 בינואר 2018
  46. ^ ג'קלין פארדי, "רודריגז והית' כבשו בתיקו 1-1 של פורטלנד ויוטה", באתר NWSL Soccer, ‏28 באפריל 2018
  47. ^ "סטטיסטיקות טובין הית'", באתר nwslsoccer
  48. ^ הודעת לתקשורת, "לינדזי הוראן זכתה בפרס ה-MVP", באתר פורטלנד טימבקס, ‏21 בספטמבר 2018
  49. ^ "הרכב העונה בליגה 2018", באתר The Equalizer, ‏20 בספטמבר 2018
  50. ^ "שחקנית המחזור: טובין הית'", באתר NWSL, ‏16 באפריל 2019
  51. ^ "שער המחזור: טובין הית'", באתר הטוויטר של פורטלנד ת'ורנס, ‏16 באפריל 2019
  52. ^ אריה גרסון, "מייגן ראפינו, טובין הית' וכריסטין פרס בחרו שלא לשחק בגביע", באתר USA Today, ‏23 ביוני 2020
  53. ^ "רייסינג קיבלה את הזכויות של הית' בדראפט ההתרחבות", באתר Racing Louisville Football Club, ‏12 בנובמבר 2020 (ארכיון)
  54. ^ סת' ורטלני, "כוכבות נבחרת ארה"ב הית' ופרס נבחרו על-ידי רייסינג", באתר www.goal.com, ‏19 בספטמבר 2023
  55. ^ ג'ו פרינס-רייט, "כוכבות נבחרת ארצות הברית חתמו במנצ'סטר יונייטד", באתר nbcsports.com, ‏9 בספטמבר 2020
  56. ^ סטפני יאנג, "טובין הית' הצטרפה למנצ'סטר יונייטד", באתר starsandstripesfc.com, ‏9 בספטמבר 2020
  57. ^ "מנצ'סטר יונייטד 3 ברייטון & הוב אלביון 0", באתר מנצ'סטר יונייטד, ‏4 באוקטובר 2020
  58. ^ "ווסטהאם 2 מנצ'סטר 4", באתר מנצ'סטר יונייטד, ‏18 באוקטובר 2020
  59. ^ לארי הנרי ג'וניור, "הית' כבשה בהופעתה הראשונה בדרבי של מנצ'סטר״, באתר sbisoccer.com, ‏14 בנובמבר 2020
  60. ^ אדם מילינגטון, "סטוני והית' מיונייטד זכו בפרסי נובמבר", באתר manchestsereveningnews.co.uk, ‏12 בדצמבר 2020
  61. ^ סת' ורטלני, "כוכבת יונייטד וארה"ב חוזרת לארה"ב אחרי פציעה נוספת", באתר www.goal.com
  62. ^ "הית' ופרס עוזבות את יונייטד", באתר מנצ'סטר יונייטד
  63. ^ "ארסנל החתימה את כוכבת נבחרת ארצות הברית", באתר BBC Sport, ‏3 בספטמבר 2021
  64. ^ "ארסנל 0-5 מנצ'סטר סיטי", באתר BBC Sport, ‏26 בספטמבר 2021
  65. ^ "טובין הית' תעזוב את ארסנל", באתר ארסנל, ‏28 באפריל 2022
  66. ^ "ריין קיבלה את הזכויות של הית' במסגרת טרייד עם רייסינג", באתר סיאטל ריין
  67. ^ "נבחרת ארצות הברית - טובין הית'", באתר נבחרת ארצות הברית
  68. ^ "11 שאלות עם טובין הית'״, באתר נבחרת ארצות הברית, ‏28 בפברואר 2018
  69. ^ "נבחרת ארה"ב הפסידה לברזיל בגמר", באתר נבחרת ארצות הברית, ‏26 ביולי 2007
  70. ^ 1 2 "טובין הית' - נבחרת ארה"ב", באתר נבחרת ארה"ב
  71. ^ "סטודיו 90 אקסטרה טיים: טובין הית'", באתר יוטיוב (ארכיון)
  72. ^ "היסטוריה: נבחרת יפן זכתה במונדיאל הנשים", באתר YNET, ‏17 ביולי 2011
  73. ^ "מונדיאל נשים 2011: יפן זכתה בגביע", באתר וואלה ספורט, ‏18 ביולי 2011
  74. ^ "נבחרת ארה"ב הביסה את צרפת 4-2 בפתיחת שלב הבתים באולימפיאדה", באתר נבחרת ארצות הברית, ‏25 ביולי 2012
  75. ^ "נבחרת ארה"ב העפילה לרבע הגמר אחרי ניצחון 3-0 על קולומביה", באתר נבחרת ארצות הברית, ‏28 ביולי 2012
  76. ^ "ארה"ב ניצחה את ניו זילנד ועלתה לחצי הגמר", באתר נבחרת ארצות הברית, ‏3 באוגוסט 2012
  77. ^ "דו״ח המשחק: ארה"ב 3-4 קנדה", באתר אולימפיאדת לונדון, ‏6 באוגוסט 2012
  78. ^ "דו״ח המשחק", באתר פיפ"א