מנצ'סטר יונייטד (כדורגל נשים)
 | ||||
| מידע כללי | ||||
|---|---|---|---|---|
| שם מלא | Manchester United Women's Football Club | |||
| כינוי | השדות האדומות | |||
| תאריך ייסוד | 28 במאי 2018 | |||
| אצטדיון |
ליי ספורט וילאג', אולד טראפורד (תכולה: 12,000) | |||
| בעלים | חברת מנצ'סטר יונייטד (אנ') (75%) אינאוס (אנ') (25%) | |||
| יו"ר |
 ג'ואל ואברם גלזר | |||
| מאמן |
 מארק סקינר | |||
| ליגה | הסופר ליג | |||
| האתר הרשמי | ||||
| תלבושת | ||||
| ||||
מועדון הכדורגל מנצ'סטר יונייטד נשים (באנגלית: Manchester United Women's Football Club), ובקיצור מנצ'סטר יונייטד נשים, הוא מועדון כדורגל נשים אנגלי מהעיר ליי, אנגליה, המשחק בסופר ליג - ליגת העל האנגלית. המועדון נוסד בשנת 2018 והעפיל מהצ'מפיונשיפ לנשים לסופר ליג בתום עונת 2018-19.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]1970 - 2011: קבוצות בלתי-רשמיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1971, הוסר האיסור של התאחדות הכדורגל האנגלית על קבוצות כדורגל מלהחזיק קבוצות כדורגל נשים.[1]
קבוצה בלתי-רשמית בשם יונייטד ליידיס אוף מנצ'סטר הוקמה בסביבות 1970 על ידי קבוצה מהיציע המזרחי באולד טראפורד. הקבוצה התאמנה במתחם האימונים של המועדון, הקליף, וארגנה משחקים נגד קבוצות כדורגל נשים בלתי-רשמיות אחרות.
מועדון האוהדות של מנצ'סטר יונייטד החל לפעול בסוף שנות ה-70, והוכר באופן לא-רשמי כקבוצת הנשים הבכירה של המועדון. בצורתה הראשונית, הייתה הקבוצה קבוצת חסד ששיחקה משחקי גיוס כספים וערכה את משחקה הראשון באוקטובר 1977. ב-1979, הקבוצה הצטרפה לליגת שלושת המחוזות תחת התאחדות כדורגל הנשים והחלה לשחק באופן תחרותי. כשהליגה מכסה שטח גדול מאנגליה, הקבוצה התחרתה בליגה המקומית וב-1982 אישרה התאחדות הנשים את הקמתה של ליגת מנצ'סטר והמחוז, בו היה מועדון האוהדות לחבר מייסד וזכה באליפות ב-3 העונות הראשונות להקמת הליגה.[2] ב-1989, התאחדו ליגות מנצ'סטר ומרסיסייד, הליגה הצפון-מערבית וליגת שלושת המחוזות והקימו את הליגה הצפון-מערבית לנשים. הליגה התפרסה על פני 4 חטיבות וכללה 42 קבוצות. בו זמנית, פנתה הקבוצה למנצ'סטר יונייטד בבקשה לתמיכה וגיבוי רשמי. המועדון הסכים והקבוצה החלה להשתמש בשם מנצ'סטר יונייטד ליידיס, המשחקים פורסמו בתוכניית המועדום והקבוצה הורשתה להתאמן בקליף.[3][4] הקבוצה הפכה לתחרותית באופן משמעותי לאורך שנות ה-90 ברמות שונות בפרמייר ליג לנשים עד ל-2001.[5]
2001 - 2005: שותפות ופירוק
[עריכת קוד מקור | עריכה]זה מאוד מאכזב. ההתקדמות של כדורגל הנשים יכולה לגדול על-ידי שמועדונים מקצועניים יקחו קבוצות נשים תחת חסותם, וזו מכה למשחק שמועדון גדול כמו מנצ'סטר יונייטד לא יעשה את זה יותר.
— ריי קידל, סגן נשיא התאחדות הכדורגל האנגלית, 2005[6]
ב-2001, הקבוצה השיקה שיתוף פעולה רשמי עם מנצ'סטר יונייטד. למרות זאת, המועדון החל לדשדש עם שורה של עונות בהן סיים באמצע הטבלה בליגה השלישית.[4] שיתוף הפעולה פורק 4 שנים לאחר מכן, ב-2005, זמן קצר לאחר שמלקולם גלזר השלים את רכישת המועדון תוך שההנהלה החדשה מחליטה שקבוצת הנשים היא לא חלק מ"הגרעין העסקי" והיא לא רווחית.[7] דוברות מנצ'סטר יונייטד גם הוסיפה שהמועדון רצה להתרכז בקבוצת האקדמיה של הנשים ולא בקבוצת הבוגרות.[6]
2018 - היום: הקבוצה הנוכחית
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
במרץ 2018, מנצ'סטר יונייטד הכריזה על כוונותיה לייסד מחדש את קבוצת הנשים שלה.[8] מועדון כדורדל הנשים מנצ'סטר יונייטד הוקם ב-28 במאי 2018, בהמשך לפנייה המוצלחת של המועדון להצטרפות לצ'מפיונשיפ לנשים החדשה.[9][10] בכך צוינה חזרת המועדון לכדורגל הנשים לאחר היעדרות בת 13 שנים; למרות שאקדמיית המועדון המשיכה לפעול תחת קרן מנצ'סטר יונייטד, עם שחקניות כמו איזי כריסטיאנסן וקייסי זלם שיוצאות משורות האקדמיה.[6][11] קייסי סטוני מונתה למאמנת הראשונה של הקבוצה ב-8 ביוני,[12] כשסגל הקבוצה בן 21 השחקניות מוכרז רק כחודש לאחר מכן.
המשחק הראשון של הקבוצה המחודשת היה ב-19 באוגוסט 2018, בניצחון החוץ 1-0 על ליברפול בגביע הליגה האנגלית לנשים, תוך שליזי ארנוט כובשת את השער התחרותי הראשון של הקבוצה מזה שלוש-עשרה שנים.[13] שלושה שבועות לאחר מכן, משחק הפתיחה שלהן בצמפיונשיפ הסתיים בניצחון 12-0 על אסטון וילה.[14] ב-17 באפריל 2019, יונייטד הבטיחה העפלה לסופר ליג האנגלית לנשים לאחר ניצחון 5-0, שוב נגד וילה.[15] הקבוצה זכתה באליפות הצ'מפיונשיפ שלושה ימים לאחר מכן, בזכות ניצחון בית 7-0 על קריסטל פאלאס.[16] במאי 2019, מנצ'סטר יונייטד הוכרזה כקבוצת השנה בצ'מפיונשיפ, בטקס פרסי השנה של התאחדות כדורגל הנשים האנגלית.[17]
עונת 2019-2020 הייתה עונת הבכורה של הקבוצה בסופר ליג. משחק הפתיחה היה הדרבי של מנצ'סטר שהתקיים באצטדיון סיטי אוף מנצ'סטר. מנצ'סטר סיטי ניצחה את המשחק 1-0 אל מול קהל שאז היה שובר שיאים בליגה, 31,213 צופים.[18][19] העונה של יונייטד נגמרה מוקדם מהצפוי עקב מגפת הקורונה, והקבוצה זכתה במקום הרביעי בליגה בהתבסס על נקודות פר משחק.[20] המשחק האחרון היה ניצחון 3-2 על אברטון ב-23 בפברואר 2020, כשליאה גלטון כובשת צמד ואלה טון מוסיפה שער, במשחק הראשון שהתקיים באצטדיון החדש של אברטון, וולטון האל פרק.[21] בגביע ה-FA, הקבוצה הפסידה 3-2 למנצ'סטר סיטי בסיבוב הרביעי, הפעם הראשונה בה הפסידה הקבוצה בשלב הנוקאאוט הראשון של תחרות כלשהי.[22] עם זאת, הקבוצה שחזרה את הישגה הגבוה בגביע הליגה והגיעה עד לחצי הגמר בעונה השניה ברציפות, בו הפסידה לזוכה העתידה, צ'לסי.[23]
מנצ'סטר יונייטד שיחקה את משחקה הראשון באולד טראפורד, נגד וסטהאם יונייטד, במהלך פגרת הנבחרות של כדורגל הגברים במרץ 2021.[24] הקבוצה ניצחה את המשחק 2-0.[25]
ב-12 במאי 2021, הקבוצה הודיעה שקייסי סטוני תעזוב את תפקידה כמאמנת הקבוצה בתום העונה.[26] ב-29 ביולי 2021, מארק סקינר הוכרז כמאמן הקבוצה בחוזה לשנתיים עם אופציה לשנה נוספת.[27] סקינר אישר במרץ 2023 שהחוזה הוארך בהתאם לסעיף עד 2024.[28] בהמשך אותה עונה הגיעה הקבוצה לגמר חשוב ראשון, והפסידה 1-0 לצ'לסי בגמר גביע ה-FA לעונת 2023 שנערך באצטדיון ומבלי.[29] לאחר שסיימה במקום השני בסופר ליג, הקבוצה העפילה לראשונה לליגת האלופות לנשים לקראת עונת 2023-24. הקבוצה הוגרלה לשחק נגד פריז סן-ז'רמן בסיבוב המוקדמות השני והשיגה תיקו 1-1 בבית לפני שהפסידו 3-1 וסיימו את הקמפיין.[30]
ב-12 במאי 2024, יונייטד הביסה את טוטנהאם הוטספר 4-0 בגמר גביע ה-FA לעונת 2024, וזכתה בתואר החשוב הראשון של המועדון.[31]
בעונת 2024-25 ישחק המועדון שלושה משחקים באולד טראפורד, במה שמהווה שיפור משתי העונות הקודמות, בהן שיחקה הקבוצה פעמיים באצטדיון ההיסטורי.[32]
אצטדיון
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעקבות קבלת הקבוצה לצ'מפיונשיפ בעונת 2018-19, נחשף שהקבוצה תתמקם בסלפורד, במתחם האימונים הקליף; בהתאמה עם סיום עבודות הפיתוח של המועדון.[10] המועדון היה עתיד לקיים את משחקיו בליי ספורט וילאג' עד לסיום העבודות,[33] אך האצטדיון הפך לאצטדיון הרשמי של הקבוצה כיון שהחזרה לקליף לא מומשה. מוס ליין שימש כאצטדיון גיבוי במהלך שנותיה הראשונות של הקבוצה, כשליי ספורט וילאג' לא היה זמין.[34] יואן פילדס שימש כתוכנית חלופית, ואירח את משחקה של יונייטד בסיבוב החמישי של הגביע האנגלי נגד לונדון ביז בפברואר 2019.[35] במרץ 2021, הוכרז שהקבוצה תשחק את משחקה הראשון אי פעם באולד טראפורד בהמשך החודש נגד וסטהאם יונייטד.[36] במרץ 2022, שיחקה הקבוצה בפעם השניה באצטדיון - ולראשונה אל מול קהל, והביסה את אברטון 3-1 לנגד 20,241 צופים.[37]
שחקניות
[עריכת קוד מקור | עריכה]סגל נוכחי
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
נכון ל-15 בינואר 2025[38]
שימו לב: הדגלים מצביעים על הנבחרת הלאומית כפי שהיא מוגדרת תחת חוקי פיפ"א; מעט חריגות אפשריות. שחקניות יכולות להחזיק ביותר מאזרחות אחת שאינה תחת פיפ"א.
|
|
בהשאלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שימו לב: הדגלים מצביעים על הנבחרת הלאומית כפי שהיא מוגדרת תחת חוקי פיפ"א; מעט חריגות אפשריות. שחקניות יכולות להחזיק ביותר מאזרחות אחת שאינה תחת פיפ"א.
|
שחקניות השנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| עונה | שחקנית השנה | שחקנית השנה של השחקניות | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| שם | מדינה | עמדה | הערות | הערות שוליים | שם | מדינה | עמדה | הערות | הערות שוליים | |
| 2018-19 | קייטי זלם | אנגליה
|
קשרית | זוכה ראשונה | [39] | _ | ||||
| 2019-20 | היילי לאד |  ויילס
|
קשרית | [40] | ||||||
| 2020-21 | אונה באטל |  ספרד
|
בלמת | הזוכה הראשונה שאינה בריטית | [41] | |||||
| 2021-22 | אלה טון | אנגליה
|
קשרית | [42] | אלסיה רוסו | אנגליה
|
חלוצה | זוכה ראשונה | [43] | |
| 2022-23 | אלסיה רוסו | אנגליה
|
חלוצה | הראשונה לזכות בשני הפרסים | [44] | האנה בלאנדל | אנגליה
|
בלמת | [45] | |
| 2023-24 | אלה טון | אנגליה
|
ב | הראשונה לזכות פעמיים והראשונה לזכות בשני הפרסים באותה העונה | [46] | מאיה לה טיסייה | אנגליה
|
בלמת | הזכייה המשותפת הראשונה | [47] |
| אלה טון | אנגליה
|
אנגליה
| ||||||||
צוות אימון
[עריכת קוד מקור | עריכה]קבוצת הבוגרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]נכון ל-13 בינואר 2025
| תפקיד | איוש | |
|---|---|---|
| מאמן ראשי | מארק סקינר
| |
| עוזרי מאמן | דן בייל[48]
| |
| מאמן שוערים | איאן ווילקוק[49]
| |
| מאמן כושר | בן ווייס
|
ניהול בכיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]נכון ל-8 בדצמבר 2024
| תפקיד | איוש | |
|---|---|---|
| מנהל תחום הכדורגל | פנוי[50] | |
| ראש תחום כדורגל הנשים | מאט ג'ונסטון (זמני)[51]
| |
| לרשימה המלאה ראו הנהלת מנצ'סטר יונייטד | ||
סטטיסטיקות אימון
[עריכת קוד מקור | עריכה]המידע נכון ל-2 בפברואר 2025. רק משחקים רשמיים נחשבים.
| רשימת מאמני ומאמנות מנצ'סטר יונייטד נשים | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תמונה | שם | מדינה | מתאריך | לתאריך | משחקים | ניצחונות | תיקו | הפסד | שערים שנכבשו | שערים שספגו | אחוזי הצלחה %[א] | תארים | הערות שוליים |
_(cropped).jpg)
|
קייסי סטוני | אנגליה
|
8 ביוני 2018 | 16 במאי 2021 | 77 | 52 | 6 | 19 | 213 | 60 | 67.53 | הצ'מפיונשיפ לנשים | [12][52] |
|
מארק סקינר | אנגליה
|
29 ביולי 2021 | כיום | 112 | 71 | 21 | 20 | 253 | 107 | 63.39 | גביע ה-FA לנשים | [53] |
תארים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גביע ה-FA לנשים: 2023-24[31]
- הצ'מפיונשיפ לנשים: 2018-19[16]
עונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]סיכום עונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]| עונה | ליגה | גביע ה-FA לנשים | גביע הליגה האנגלית | ליגת האלופות לנשים | מלכת השערים[ב] | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מסגרת | משחקים | ניצחונות | תיקו | הפסדים | שערים שנכבשו | שערים שנספגו | נקודות | מיקום בטבלה | שם | שערים | ||||
| 2018-19 | הצ'מפיונשיפ לנשים | 20 | 18 | 1 | 1 | 98 | 7 | 55 | 1 | רבע הגמר | חצי גמר | אין נתונים | ג'סיקה סיגסוורת' | 18 |
| 2019-20 | הסופר ליג האנגלית לנשים | 14 | 7 | 2 | 5 | 24 | 12 | 23 | 4 | סיבוב רביעי | חצי גמר | לורן ג'יימס | 9 | |
| 2020-21 | הסופר ליג האנגלית לנשים | 22 | 15 | 2 | 5 | 44 | 20 | 47 | 4 | סיבוב חמישי | שלב הבתים | לא העפילה | אלה טון | 10 |
| 2021-22 | הסופר ליג האנגלית לנשים | 22 | 12 | 6 | 4 | 45 | 22 | 42 | 4 | סיבוב חמישי | חצי גמר | אלסיה רוסו | 11 | |
| 2022-23 | הסופר ליג האנגלית לנשים | 22 | 18 | 2 | 2 | 56 | 12 | 56 | 2 | הפסד בגמר | שלב הבתים | אלסיה רוסו | 13 | |
| 2023-24 | הסופר ליג האנגלית לנשים | 22 | 10 | 5 | 7 | 42 | 32 | 35 | 5 | זכייה | שלב הבתים | סיבוב המוקדמות השני | ניקיטה פריס | 16 |
קבוצות מילואים ואקדמיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]למרות שקבוצת בוגרות במועדון לא פעלה במשך שנים, מנצ'סטר יונייטד הפעילה מועדון כשרונות לנערות עד גיל 16 בהתאם להנחיות ההתאחדות האנגלית לכדורגל.[54] שותפות הצדקה של המועדון, קרן מנצ'סטר יונייטד, גם פעלה באימון ילדות בכלל הגילאים בכל איזור מנצ'סטר רבתי.[4] לקראת עונת 2019-20, מנצ'סטר יונייטד רשמה לראשונה קבוצה מקצוענית עד גיל 21 לליגת האקדמיה של הסופר ליג האנגלית, באימונה של שרלוט הילי.[55][56] קבוצת הפיתוח של המועדון התחרתה בגמר גביע האקדמיה נגד ארסנל בעונת 2018-2019.[57]
קבוצת עד גיל 21
[עריכת קוד מקור | עריכה]שימו לב: הדגלים מצביעים על הנבחרת הלאומית כפי שהיא מוגדרת תחת חוקי פיפ"א; מעט חריגות אפשריות. שחקניות יכולות להחזיק ביותר מאזרחות אחת שאינה תחת פיפ"א.
|
|
בהשאלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שימו לב: הדגלים מצביעים על הנבחרת הלאומית כפי שהיא מוגדרת תחת חוקי פיפ"א; מעט חריגות אפשריות. שחקניות יכולות להחזיק ביותר מאזרחות אחת שאינה תחת פיפ"א.
|
היסטוריית אימון האקדמיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| תפקיד | איוש | |
|---|---|---|
| מאמנת עד גיל 21 | שרלוט הילי[55] (2019 - כיום)
|
תארי האקדמיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אקדמיית המשחק המקצוענית:
אקדמיית הסופר ליג האנגלית:
גביע אקדמיית הסופר ליג:
- 2021-22[62]
בוגרות האקדמיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרשימה הבאה מורכבת משחקניות האקדמיה שערכו הופעות בקבוצה הבוגרת. שמות מודגשים מראים על שחקנית שעדיין נמצאת בשורות המועדון.
אלה טון- אמילי ראמזי
- גבי ג'ורג'
- ג'ס סימפסון
- טארה ברן
כריסטי הנסון- מילי טרנר
- נעמי הארטלי
סאפיה מידלטון-פאטל- פראן בנטלי
- קארי ג'ונס
קארנה סולשיאר- קייטי זלם
- רבקה מיי
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אחוזי הניצחונות עוגלו לשתי ספרות אחרי הנקודה העשרונית
- ^ שערים בכל המסגרות (הצ'מפיונשיפ לנשים או הסופר ליג האנגלית לנשים, גביע ה-FA לנשים, גביע הליגה האנגלית לנשים וליגת האלופות לנשים)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מנצ'סטר יונייטד
מנצ'סטר יונייטד, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
מנצ'סטר יונייטד, ברשת החברתית אינסטגרם- פרופיל, באתר Soccerway
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ The Football Association, The website for the English football association, the Emirates FA Cup and the England football team, www.thefa.com (באנגלית)
- ^ MANCHESTER UNITED · Women's Football in Trafford · Exploring Trafford's Heritage, exploringtraffordsheritage.omeka.net
- ^ Kate Turner, Hidden History of Women’s Football at Manchester United, Unlocking the hidden history of women's football, 2018-04-30 (באנגלית)
- ^ 1 2 3 Tim Wigmore, Why Do Manchester United Still Not Have a Women's Team?, Bleacher Report (באנגלית)
- ^ From A Left Wing: The Ladies of Old Trafford, From A Left Wing, 2012-07-29
- ^ 1 2 3 United abandon women's game to focus on youth, The Guardian, 21 בפברואר 2005
- ^ Manchester Evening News, ‘United gave us a water bottle and then they dumped us’, Manchester Evening News, 2005-06-20 (באנגלית)
- ^ Manchester United to launch women's team, The Independent, 2018-03-22 (באנגלית)
- ^ "Manchester United get Women's Championship licence; West Ham join top flight". BBC Sport (באנגלית בריטית). 2018-05-28. נבדק ב-2025-02-02.
- ^ 1 2 צוות הכתבים, "Manchester United get Women's Championship licence", ITV News, 29 במאי 2018 (ארכיון)
- ^ "Manchester United take vital step forward in announcing women's team - but there's still work to be done". The Independent (באנגלית בריטית). נבדק ב-2025-02-02.
- ^ 1 2 "Casey Stoney named Manchester United women's head coach". Sky Sports (באנגלית בריטית). נבדק ב-2025-02-02.
- ^ "Lizzie Arnot: Scotland cap hails 'amazing' late goal for Manchester United Women". BBC Sport (באנגלית בריטית). 2018-08-19. נבדק ב-2025-02-02.
- ^ קיארן קלי, "Manchester United transfer news LIVE Pogba discusses Barcelona transfer as Man Utd Women thrash Aston Villa Ladies 12–0", Manchester Evening News, 9 בספטמבר 2018
- ^ "Manchester United Women promoted after 5-0 victory over Aston Villa Ladies". BBC Sport (באנגלית בריטית). 2019-04-17. נבדק ב-2025-02-02.
- ^ 1 2 "Man Utd Women 7-0 Crystal Palace Ladies: Women's Championship title sealed by win". BBC Sport (באנגלית בריטית). 2019-04-20. נבדק ב-2025-02-02.
- ^ Benny Bonsu, The winners from the 21st annual FA Women’s Football Awards, GiveMeSport, 2019-05-18 (באנגלית)
- ^ Match report for Man City Women v Man United Women on 7 September 2019, www.manutd.com (באנגלית)
- ^ Staff, Reuters. "Record crowd watch City women win Manchester derby". U.S. (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2025-02-02.
- ^ "Chelsea named Women's Super League champions, Liverpool relegated". BBC Sport (באנגלית בריטית). 2020-06-05. נבדק ב-2025-02-02.
- ^ Women's Super League Match Report Everton v United 23 February 2020, www.manutd.com (באנגלית)
- ^ Man Utd Women v Man City Women match report 25 January 2020, www.manutd.com (באנגלית)
- ^ Womens match report Man United 0 Chelsea 1 Continental League Cup, www.manutd.com (באנגלית)
- ^ MU Women to play first-ever match at Old Trafford, www.manutd.com (באנגלית)
- ^ "Manchester United 2-0 West Ham: Teenager Lauren James scores in historic Old Trafford win". BBC Sport (באנגלית בריטית). 2021-03-27. נבדק ב-2025-02-02.
- ^ Casey Stoney to leave role as Man Utd Women Head Coach, www.manutd.com (באנגלית)
- ^ Skinner appointed as Women's head coach, www.manutd.com (באנגלית)
- ^ Marc Skinner contract: Man Utd trigger 12-month option, web.archive.org, 2023-03-30
- ^ The Football Association, Sam Kerr secures Chelsea third successive Vitality Women's FA Cup win, www.thefa.com (באנגלית)
- ^ Wrack, Suzanne (2023-10-18). "PSG's Martens ends Manchester United's Women's Champions League dream". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2025-02-02.
- ^ 1 2 Women's FA Cup final: Manchester United beat Tottenham to win first major trophy, BBC Sport (באנגלית בריטית)
- ^ WSL: Man Utd to play Man City at Old Trafford, BBC Sport, 2024-07-31 (באנגלית בריטית)
- ^ Charlotte Duncker, Manchester United Women's team set to make surprise transfer announcements, Manchester Evening News, 2018-06-18 (באנגלית)
- ^ Robins Strengthen Links with Manchester United | Altrincham Football Club, web.archive.org, 2020-08-09
- ^ "Manchester United Women venue update for FA Cup clash against London Bees", מנצ'סטר יונייטד (ארכיון)
- ^ Wrack, Suzanne (2021-03-16). "Manchester United Women to play first ever game at Old Trafford". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2025-02-02.
- ^ Garry, Tom (2022-03-27). "Manchester United set season-high WSL attendance record as Alessia Russo leads comeback win over Everton". The Telegraph (באנגלית בריטית). ISSN 0307-1235. נבדק ב-2025-02-02.
- ^ Man Utd Women Player Profiles, www.manutd.com (באנגלית)
- ^ Zelem is United Women's Player of the Year, www.manutd.com (באנגלית)
- ^ מייקל פלאנט, "Ladd is United Women's Player of the Year", מנצ'סטר יונייטד, 18 בספטמבר 2020
- ^ Ona Batlle named Man Utd Womens Player of the Year 2020 21, www.manutd.com (באנגלית)
- ^ Toone wins Player of the Year award, www.manutd.com (באנגלית)
- ^ Russo wins Players’ Player of the Year award, www.manutd.com (באנגלית)
- ^ Alessia Russo named Player of the Year, www.manutd.com (באנגלית)
- ^ Hannah Blundell wins Players' Player of the Season, www.manutd.com (באנגלית)
- ^ Ella Toone named United Women's Player of the Year, www.manutd.com (באנגלית)
- ^ Women's Players' Player of the Year to be shared, www.manutd.com (באנגלית)
- ^ United Women add new assistant to backroom staff, www.manutd.com (באנגלית)
- ^ Theivam, Kieran (2019-09-02). "'Don't be nice. You want it more than them' — a day with Manchester United Women". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2025-02-05.
- ^ Dan Ashworth leaves Manchester United sporting director role after just five months, BBC Sport, 2024-12-08 (באנגלית בריטית)
- ^ Harpur, Charlotte. "Manchester United to appoint Matt Johnson as interim head of women's football". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2025-02-05.
- ^ Fixtures & Results 2018/19 | Man Utd Women Schedule, www.manutd.com (באנגלית)
- ^ "Marc Skinner appointed as United Women head coach", מנצ'סטר יונייטד, 29 ביולי 2021
- ^ From A Left Wing: The Ladies of Old Trafford, From A Left Wing, 2012-07-29
- ^ 1 2 "Charlotte Healy on Twitter". Twitter (באיטלקית). נבדק ב-2025-02-05.
- ^ Full-Time League Administration | The Football Association, fulltime.thefa.com
- ^ Arsenal defeat Manchester United 5-0 to win the FA WSL Academy Cup, dailycannon.com, 2019-04-22 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Man Utd Women U21s win national title, www.manutd.com (באנגלית)
- ^ Women's Under-21s win Northern title, www.manutd.com (באנגלית)
- ^ Man Utd thrash Chelsea to win WSL Academy League & complete youth double, 90min.com, 2022-04-27 (באנגלית בריטית)
- ^ Manchester United News & Transfer Rumors - Sports Illustrated, SI, 2025-02-05 (באנגלית אמריקאית)
- ^ "WSL Academy Cup final: Birmingham City 1 United Women U21s 4", מנצ'סטר יונייטד, 9 במרץ 2022