לדלג לתוכן

טוביה יהודה טביומי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי טוביה יהודה טביומי (גוּטְענְטָאג)
הרב טוביה יהודה טביומי
הרב טוביה יהודה טביומי
לידה 1882
תרמ"ב
פולין (1815-1915)פולין (1815-1915) ריפין, פולין הקונגרסאית
פטירה 7 ביולי 1953 (בגיל 71 בערך)
כ"ד בתמוז תשי"ג
ישראלישראל תל אביב, ישראל
מקום קבורה ישראלישראל בית העלמין קריית שאול, ישראל
מדינה פולין
מקום מגורים סוכוצ'ין
מקום פעילות פוליןפולין פולין, ישראלישראל ארץ ישראל
תקופת הפעילות ? – 7 ביולי 1953 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות יהדות אורתודוקסית, חסידות
תחומי עיסוק רבנות, היסטוריה יהודית, חקר ספרות חז"ל, דרשנות, עסקנות
רבותיו רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
בת זוג חנה
אב אלכסנדר צבי
חתימה

הרב טוביה יהודה טביומי (שם משפחתו הישן: גוּטְנְטָאג; תרמ"ב, 1882כ"ד בתמוז ה'תשי"ג, 7 ביולי 1953) היה רבה של סוכוצ'ין שבפולין, עסקן ציבורי, מראשי הפעילים באגודת ישראל, באגודת הרבנים בפולין, ומחברי מועצת גדולי התורה[1], חקר את ספרות חז"ל והיסטוריה של עם ישראל ועסק רוב ימיו בכתיבת מאמרי הגנה על המסורת היהודית, ובכתיבת מאמרים פובליציסטיים. עסק גם בפעילות חינוכית ובכתיבת ספרי לימוד חרדיים לתלמידות. השתייך לחסידות גור.

נולד בריפין (פולין הקונגרסאית, כיום פולין) לר' אלכסנדר צבי בן רבי נחום משה רבה של ריפין, מצאצאי רבי יום טוב ליפמן הלר, ולשרה. בצעירותו למד תקופה מסוימת בעיירה זיכלין, ולאחר מכן, בגיל 15, נסע לסוכטשוב, שם למד אצל רבי אברהם בורנשטיין. נשא את חנה בת אליהו אברהם מנובה מיאסטו על הסונה (בפי היהודים עיר-חדש) הסמוכה לפלונסק (נפטרה בי"ח בחשוון תשל"ד).

מגיל צעיר הרבה לכתוב חידושי תורה ובגיל 18 כבר התכתב בהלכה עם רבי יצחק שמלקיס ועם רבי אריה לייבוש הורוויץ, והחל לפרסם מחידושיו בקבצים תורניים כמו "אהל מועד" שיצא לאור בז'שוב, "יבנה", "הבאר", ו"המאסף". בצעירותו קרא גם את ספרות תנועת ההשכלה היהודית, אך נותר חרדי מובהק בהשקפתו ובאורח חייו. מאוחר יותר כתב את רוב מאמריו וספריו להצדקת דברי חז"ל ומסורת ישראל, כמענה לפקפוקים ולביקורות של חוקרי המסורת וספרות ההשכלה.

בהיותו בן 20 הוסמך להוראה על ידי רבי יצחק פייגנבוים ורבי יחזקאל ליבשיץ[2]. כמה שנים לאחר נישואיו הפסיד חמיו את הונו כתוצאה משריפה שפרצה בחנותו, ורט"י נאלץ לקבל משרת רבנות לפרנסתו בעיר סוכוצ'ין, שהייתה הקהילה הראשונה שהציעה לו את המשרה, ובה נשאר עד לעלייתו לארץ ישראל, גם כאשר שהוצעו לו משרות רבנות בקהילות חשובות יותר.

בחורף תרצ"ו (דצמבר 1935) עלה לארץ ישראל עלה לארץ ישראל[3] לאחר שהחלים ממחלה. הוא דחה הצעה לשמש כראב"ד בתל אביב, והתפרנס מחנות מכולת שניהלה אשתו. עוד בפולין כינה את עצמו בספריו ובמאמריו טביומי, תרגום ארמי-עברי של השם גוטנטאג (יום טוב), ובעלייתו ארצה עברת את שם משפחתו לטביומי.

פעילות ציבורית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר מגיל צעיר עסק בפעילות ציבורית, בימים בהם התגורר בנובה מיאסטו על הסונה ליד חמיו סייע לרב העיירה בתפקידו, והקים קופות גמ"ח. בימי מלחמת העולם הראשונה הצליח ליצור קשרים עם שלטונות הכיבוש הגרמני הודות להיכרותו את השפה הגרמנית, אותם ניצל לסיוע בעבור היהדות החרדית בפולין. עם הקמת אגודת הרבנים בפולין בשנת 1922 הוא שימש בה כמזכיר למשך תקופה קצרה שהתפטר עקב עיסוקיו הרבים. היה מהחברים הבולטים במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בפולין.

הרב טביומי עסק רבות בענייני חינוך. בוועידה שערכה אגדות ישראל בפולין בשנת תרפ"ב הוא נשא נאום מרכזי על מהותו של החינוך בישראל, ועל תלמודי התורה "יסודי התורה" שהוקמו על ידי אגודת ישראל. בהרצאה זו, שהתפרסמה בעיתונות היהודית והפולנית, נכחו גם פקידים מטעם ממשלת פולין, והודות לה הוכרו תלמודי התורה כמוסדות חינוך רשמיים על ידי הממשלה הפולנית. כאשר הקימה שרה שנירר את תנועת בית יעקב התבקש הרב טביומי לכתוב את ספרי הלימוד הראשונים בעבור התלמידות.

בשנת תרע"ג החל לכתוב בעיתון המודיע סדרת מאמרים על אספת רבנים שהתכנסה ביבלונה (מחוז לגיונובו), לאחר שנבחר לנהל אותה בזכות כישרונותיו. מאז הרבה לכתוב מאמרים רבים בקבצים השונים שיצאו לאור בפולין, לרוב תחת שם העט "בן צבי" או "אחד הרבנים"[2].

מאמריו פורסמו בעיתונים וכתבי עת רבים: 'אהל מועד' שיצא לאור בז'שוב, המאסף, דאס אידישע ווארט, דער יוד, דגלנו, 'הבאר' שיצא לאור בזמושץורשה[4], 'יבנה' שיצא לאור בלבוב[5], דאס יודישע טאגבלאט, דרכנו, ירחון בית יעקב[2], ושערים[6].

בדרך כלל הוא כתב מאמרים לחקירת דברי חז"ל והגנה עליהם בדומה לספריו של רבי יצחק אייזיק הלוי, וכן מאמרי אקטואליה שונים. לדוגמה: מאמר על שנאתו של יוספוס פלביוס לחז"ל והטייתו המכוונת כנגדם בספריו, מאמר על קדמותה של מגילת אסתר, מאמר על הרמב"ם כתגובה לרבי משה אביגדור עמיאל, שטען שבספר מורה נבוכים נוטה הרמב"ם מדרכם של הנביאים, מאמר על רבי יהונתן אייבשיץ כתגובה לגרשום שלום, מאמר על רבי שמשון רפאל הירש, מאמר על הצורך בהקמת מפלגת פועלים חרדית (פועלי אגודת ישראל), מאמר לכבוד הוועידה הארצית של אגודת ישראל, מאמר כנגד החלת משפט חילוני בארץ ישראל, מאמר על טהרת המשפחה, מאמר על זכויות האישה ביהדות, מאמר לכבוד הקובץ התורני "דגל התורה".

ספריו

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים לספריו
מאמרים

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ המוני החרדים בתל־אביב הפגינו אמש לטובת פא"י, שערים, 20 ביולי 1951
  2. ^ 1 2 3 דוד איינברג, "בן צבי" ו"אחד הרבנים", שערים, 13 ביולי 1953, המשך
  3. ^ בין הבאים, דואר היום, 31 בדצמבר 1935
  4. ^ יצחק לוין, הבאר, אוצר כתבי עת תורניים, ניו יורק: המכון לחקר בעיות היהדות החרדית, תש"מ, עמ' 46, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  5. ^ יצחק לוין, יבנה (לבוב), אוצר כתבי עת תורניים, ניו יורק: המכון לחקר בעיות היהדות החרדית, תש"מ, עמ' 103, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  6. ^ הגאון רבי טוביה יהודה טביומי זצ"ל, שערים, 8 ביולי 1953, המשך