חיל האוויר הרומני
 | |
| סמל חיל האוויר הרומני
| |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 רומניה |
| שיוך | צבא רומניה |
| סוג | חיל אוויר |
| בסיס האם |
בוקרשט  |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 1 באפריל 1913 – הווה (111 שנים) |
| מלחמות | מלחמת העולם הראשונה, מלחמת העולם השנייה |
| נתוני היחידה | |
| כוח אדם | 9,700 חייל |
| ציוד עיקרי | מטוסי F-16 ומסוקי IAR-330 |
  | |
חיל האוויר הרומני הוא הזרוע האווירית של צבא רומניה. בשנת 2019, שירתו בחיל זה 15,000 חיילים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקמת החיל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
רומניה הייתה אחת מבין המדינות הראשונות בעולם שהשתמשו במטוסים לצורך צבאי.
ב-20 בנובמבר 1909 נוסד בית הספר הראשון לטיס ברומניה. בסיס זה נוהל על ידי טייסים צרפתיים, כלל חמישה האנגרים והיו בו אף ספסלים לצפייה במסלולי ההמראה. ההמראה הראשונה של מטוס מבסיס זה נערכה ב-9 ביולי 1910. ביום זה, מאמן הטיס הבכיר רנה גויילמין שהטיס מטוס מדגם "פרמן" התרסק מגובה של 40 מטרים ושבר את רגלו.
הטיסה הראשונה מעל בוקרשט בוצעה ביום 7 בספטמבר 1910 על ידי מיכאיל מולה. שני טייסים רומנים נוספים חגו מעל רומניה לאחר מולה, בטרם בית הספר לטיס נסגר בסוף שנת 1912 בשל בעיות תקציב, לאחר שהוכשרו בו שישה טייסים בלבד.
בנובמבר 1909, שר הצבא של הרומניה מינה את אאורל ולאיקו לתכנן מטוס עבור הצבא הרומני. המטוס קיבל את השם "ולאיקו 1" וטיסה הבכורה שלו נערכה ביום 17 ביוני 1910. ב-28 בספטמבר, במהלך התרגיל הצבאי של הסתיו, ולאיקו הטיס את מטוסו מסלטינה לפיאטרה-אולט ומסר הודעה צבאית. כך הייתה רומניה למדינה השנייה שעשתה שימוש צבאי במטוס לאחר הצרפתים. יחד עם טייסים רומנים נוספים, ולאיקו השתתף בטיסות סיור במהלך מלחמת הבלקן השנייה.
מלחמת העולם הראשונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך מלחמת העולם הראשונה, רומניה השיגה 322 מטוסים מצרפת ומבריטניה, ביניהם מטוסי "ניאופורט 11" ו-"ניאופורט 17" חד-מושביים, ומטוסי "ניאופורט 12" דו-מושביים. ב-16 בספטמבר 1916, מטוס "פרמן" רומני הצליח להפיל מטוס של חיל האוויר הגרמני בקרבת סולובוציה. הייתה זו ההפלה הראשונה של חיל האוויר הרומני. עד לסוף המלחמה, הטייסים הרומנים צברו מעל 11,000 שעות טיסה בכ-750 גיחות. עם זאת, החיל לא הצליח למנוע את תבוסתה של רומניה לאחר קרב ארג'ש, קרב שהסתיים בשביתת נשק ב-6 בדצמבר 1917.
עידן הזהב
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין שתי מלחמות העולם, חיל האוויר הרומני, שני בעוצמתו רק לחיל האוויר הפולני מבין מדינות ברית ורשה לעתיד, החזיק בתעשייה אווירית חזקה שתכננה וייצרה מגוון של מטוסים אזרחיים וצבאיים. מביניהם ניתן למנות את המטוסים מדגם IAR-80, שהשתוו בעוצמתם למטוסי קרב חד-מושביים אחרים מתקופת מלחמת העולם השנייה, ושנעשה בהם שימוש ניכר בחזית המזרחית.
החיל עבר ארגון מחדש במהלך תקופה של 18 שנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה. מעל 2,000 מטוסים אזרחיים וצבאיים יוצרו ברומניה, בהתבסס על דגמי מטוסים אחרים או על דגמים שתוכננו במדינה. כמו כן נרכשו מגוון של מטוסים שונים מגרמניה, ביניהם מסרשמיט Bf 109, היינקל 112, היינקל He 111, מפציצי יונקרס Ju 88, יונקרס Ju 87, מטוסי תובלה דוגמת יונקרס Ju 52 ומטוסים ימיים דוגמת היינקל 114.
מלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
כאשר רומניה יצאה למלחמה נגד ברית המועצות ולצד גרמניה הנאצית ב-22 ביוני 1941, חיל האוויר הרומני מנה 621 מטוסים, ביניהם מטוסי IAR-80/81 של התעשייה האווירית הלאומית. החיל נחל הצלחה במאות גיחות וסייע לרומניה לכבוש את צפון בוקובינה ואת בסרביה, שטחים שנפלו בחזרה לידי ברית המועצות שנה לאחר מכן. עד למערכה על אודסה, מטוסי הקרב של החיל השיגו ביחד 661 הפלות. החיל לחם לצד הנאצים בחזית המזרחית עד ל-22 באוגוסט 1944, ותרם תרומה מכרעת למערכות בסטלינגרד, חצי האי קרים והחזית האוקראינית. בין השנים 1941–1944 חיל האוויר הרומני זקף לזכותו 2,000 הפלות של מטוסי אויב. בין אלופי ההפלות הבולטים ביותר של החיל ניתן למנות את קפיטן קונסטנטין קנטקוזינו שהפיל 68 מטוסים, קפיטן הוריה אגריצ'י וקפיטן אלכסנדרו שרבנסקו שצבר 60 הפלות.
בעקבות הפיכת 23 באוגוסט 1944 תחת הנהגתו של מיכאי הראשון, רומניה פנתה נגד גרמניה ומעצמות הציר והצטרפה לבעלות הברית.
המלחמה הקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
החל משנת 1948, רומניה ארגנה מחדש את צבאה כך שיתאים למודל ולדוקטרינה הסובייטית. שינוי זה לא פסח גם על חיל האוויר וב-15 בפברואר 1949 הפיקוד האווירי שונה והועתק לפי מקבילו הסובייטי. מטוסי קרב סובייטים נכנסו לשורות החיל, דוגמת יאקובלב יאק-18, פוליקרפוב Po-2, לבוצ'קין La-9, טופולב Tu-2, ואילושין Il-10. בשנה שלאחר מכן 77 מטוסים התווספו למלאי: יאקובלב Yak-17 ויאקובלב Yak-23. בשנת 1952 החיל גדל בעוד 88 מטוסים, הפעם במטוסי מיג-15 ומיג-17. בשנת 1958 החיל הצטייד במטוסי מיג-19, המטוס הסובייטי הראשון שטס במהירות על-קולית. שלוש שנים לאחר מכן, מטוס קרב חדש נוסף למלאי החיל, מיג-21, שהיה בזמנו ממטוסי הקרב המודרניים והחזקים ביותר.
החל משנת 1974, רומניה החלה לייצר מטוסים בעצמה לטובת החיל. המטוס התת-קולי IAR-93 טס את טיסת הבכורה שלו ב-31 באוקטובר 1974. יצור המטוס היווה נקודת ציון חשובה, שכן היה זה מטוס הקרב הסילוני הראשון שלא יוצר על ידי הרוסים, והמטוס היחידי שיוצר ותופעל על ידי מדינה ממדינות ברית ורשה.
בשנת 1962, הוקמו בחיל להקי מסוקים, ובשנת 1965 הוכנסו אליהם מסוקי מיל Mi-2 ו-מיל Mi-4. החיל השתדרג פעם נוספת כאשר נקלטו בו 12 מטוסי מיג-23 בין יולי לספטמבר 1979.
ב-14 במאי 1981, החללית הסובייטית סויוז 40 שוגרה מבייקונור ובה שהו הקוסמונאוט הרוסי ליאוניד פופוב והקוסמונאוט הרומני דומיטרו פרונאריו. הייתה זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שקוסמונאוט רומני טס בחלל. בתחילת שנות השמונים, הטייסת ה-67 והטייסת ה-49 החלו להטיס מטוסי IAR-93 במקום מטוסי מיג-15 ומיג-17. בדצמבר 1989, ימים ספורים לפני שהחלה המהפכה ברומניה והדחתו והוצאתו להורג של השליט ניקולאה צ'אושסקו ושל אשתו, אלנה צ'אושסקו, נמסרו מטוסי מיג-29 לחיל האוויר הרומני.
בשנות התשעים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר המהפכה והדחתו של צ'אושסקו, החלה רומניה להתקרב למדינות המערב וביקשה לשדרג את חיל האוויר שלה.
במאי 1993 זכתה חברת אלביט מישראל בחוזה לשדרוג 90 מטוסי מיג-21 של החיל, בהיקף 300 מיליון דולר. על פי ההסכם נטלה אלביט את האחריות המלאה לאספקה והתקנה של מערכות מוטסות חדישות, ולשיפור מערך התחזוקה והמחשוב של המטוסים[1]. משך ביצוע הפרויקט היה כשש שנים. בנובמבר 2000, חתמה על חוזה להשבחת עוד 4 מטוסי מיג-21[2]. במאי 2001 נחתם הסכם להוספת מרכיבים נוספים לפרויקט ההשבחה. בין השאר, ציוד תחזוקה, חלפים וסימולטור טיסה[3].
בסוף 1996 הודיעה חברת אלביט מערכות כי חתמה על הסכם עם החברה הרומנית איירוסטאר להקמת מפעל משותף בעיר בקאו ברומניה. במפעל ביצעו שירותי השבחה למטוסי הקרב ומסוקים של חיל האוויר הרומני ומיוצר בו גם ציוד ביטחוני[4]. זאת לאחר שאלביט גם חתמה על חוזה עם התעשייה האווירית הרומנית, לביצוע פרויקט להשבחת מסוקי IAR-330 "פומה" שבשירות חיל האוויר הרומני, בהיקף כולל 100 מיליון דולר[5].
בשנת 1997 קיבל חיל האוויר הרומני 4 מטוסי תובלה מדגם לוקהיד C-130 הרקולס, מעודפי חיל האוויר של ארצות הברית[6]
בספטמבר 1998, חתמו אלביט מערכות ויצרנית המטוסים הרומנית "אוויונה קראיובה" (Avioane Craiova S.A), על חוזה לשדרוג מטוסי האימון מסוג 99-IAR[7]. בנובמבר 2004, נתחם חוזה לשדרוג שמונה מטוסי אימון נוספים מסוג 99-IAR[8].
בתחילת במאה ה-21
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביולי 2001 מטוס מדגם מיג-21 של חיל האוויר הרומני התרסק בעת שהיה בטיסת מבחן במסגרת פרויקט השבחה של אלביט. טיסת המבחן נערכה בטרם מסירת המטוס לחיל האוויר הרומני[9].
בשנת 2003 הוצאו משירות מטוסי המיג-29 של החיל.
במרץ 2004, הצטרפה רומניה, יחד עם שש מדינות נוספות ממזרח אירופה לברית נאט"ו[10]. ארבעה מטוסי מיג-21 "LanceR C" של החיל הוצבו בין אוגוסט 2007 לנובמבר 2007 בשאולאי, ליטא, כחלק מחברות רומניה בברית נאט"ו. הלהק הרומני החליף את מטוסי המיראז' 2000 של חיל האוויר הצרפתי שהוצבו בליטא מאז מאי 2007. לאחר שהחיל סיים את חובתו בת השלושה חודשים, חיל האוויר הפורטוגלי תפס את מקומו. ארבעת המטוסים ורוב אנשי הצוות הגיעו מבסיס חיל האוויר ה-71. לצורך ביצוע המשימה נשלחו לליטא 67 חיילים, ביניהם 9 טייסים. 63 איש מהם הוצבו בשאולאי והיתר הוצבו במגדל פיקוח בעיר קובנה. הכוח הרומני ששירת בליטא משך את תשומת לבם של כלי התקשורת, בעיקר הודות לעובדה שהייתה זו הפעם השנייה שמטוסים מהעידן הסובייטי טסו מעל שאולאי, הפעם הקודמת הייתה כאשר מטוסי מיג-29 של חיל האוויר הפולני הוצבו שם.
בשל "גילם" המתקדם של מטוסי הקרב של חיל, מטוסי המיג-21, החיל שקל לרכוש מטוסי קרב חדשים או מטוסי קרב משומשים. רומניה הצהירה שבכוותנה לרכוש מספר מטוסי F-16 מפורטוגל. בעבר, היו ניסיונות לרכוש מטוסי F-16 מהולנד, אך אלו כשלו. במרץ 2010, טראיאן בססקו, נשיא ממשלת רומניה, אמר לתקשורת המקומית שרומניה מתכוונת לרכוש 24 מטוסי F-16 "יד-שנייה" מארצות הברית בסכום כולל של 1.3 מיליארד דולר. באוקטובר 2013, נחתמה עסקה בה רומניה תרכוש 12 מטוסי F-16 מפורטוגל.
באביב 2009, ממשלת רומניה החליטה לרכוש מערכות הגנה אוויריות קצרות-טווח מצרפת. בין ההחלטות נקבעו רכישה של טילי קרקע אוויר מדגם "מיסטרל" ומדגם "מיקה". אולם, לאחר סבב שיחות עם תאגיד MBDA, העסקה הוקפאה ולאחר מכן בוטלה בשל קיצוצים בתקציב.
בפברואר 2010, המועצה הגבוהה לביטחון לאומי ברומניה חתמה על הסכם עם ארצות הברית ובו נקבע שטילי SM-3 יוצבו בשטחה. ב-3 במאי 2011, נשיא ממשלת רומניה, טראיאן בססקו, הכריז על מקום הצבתן של סוללות טילים אלו. הסוללות יהיו בשליטה של צבא רומניה ויהיו מאוישות ב-200 חיילים אמריקאים לפחות בכל אחת.
ב-18 ביולי 2010 נפתח אימון משותף של חיל האוויר הישראלי עם חיל האוויר הרומני, תרגיל "שמיים כחולים 2010", במסגרתו השתתפו מסוקי "יסעור" מטייסת דורסי הלילה[11]. ב-26 ביולי 2010, אחד ממסוקי ה"יסעור" של חיל האוויר הישראלי התנגש במהלך טיסת אימון בגובה רב ברכס בוצ'ג' שבהרי הקרפטים בצלע הר, סמוך לעיר בראשוב ברומניה[12]. בהתרסקות נספה כל צוות המסוק – ארבעה טייסים ושני מכונאים מוטסים ישראלים, וקצין משקיף רומני[13].
במאי 2011 חתמה אלביט על חוזה להשבחת מטוסי הלוקהיד C-130 הרקולס של חיל האוויר הרומני[14].
בדצמבר 2020, אלביט מערכות זכתה בחוזה בסכום של 27 מיליון דולר מהחברה הרומנית "אוויונה קראיובה", עבור שדרוג נוסף של דגם הבסיס של מטוסי האימון מסוג IAR-99 של חיל האוויר הרומני. במסגרת החוזה, תספק אלביט מערכות אוויוניקה מתקדמות, מערכות אימון חי מסוג Embedded Virtual Avionics וכן יכולות אימון של סיוע אווירי ויכולות אוויר-אוויר[15].
בזמן הפלישה הרוסית לאוקראינה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדצמבר 2021, זמן קצר לפני הפלישה הרוסית לאוקראינה, הודיע משרד ההגנה של רומניה כי הוא מבקש לאשר רכש של 32 מטוסי קרב מדגם F-16, שטסו לפני כן בחיל האוויר המלכותי הנורווגי וייצאו משירות. על פי התכנון מטוסים אלו יחליפו את מטוסי המיג-21 שנותרו בשירות[16].
ב-2 במרץ 2022, התרסק מטוס קרב מיג-21 בעת אימון מעל הים השחור. מסוק שהוזנק לנסות ולחלץ את הטייס התרסק גם הוא ושבעת אנשי צוותו נהרגו[17]. לאחר מכן, עלתה האפשרות שמדובר ביירוט שביצעו כוחות צבא רוסיה בים השחור, מאחר שברומניה מוצבים חיילי נאט"ו ומועבר ממנה נשק לאוקראינה. צבא רומניה דחה זאת והסביר שמזג אוויר קיצוני בזירה גרם לתאונה הכפולה[18].
באפריל 2022, על רקע הפלישה הרוסית לאוקראינה והעובדה שרומניה החליטה להוציא משירות את מטוסי המיג-21, נתבקשה רומניה על ידי מדינות המערב להעביר אותם לאוקראינה. לאחר שבועות ארוכים של מלחמה, חיל האוויר האוקראיני ביקש לקבל לידיו מטוסי קרב חדשים, במקום אלו שאבדו בלחימה מול הרוסים. העדיפות שלו היא למטוסי מיג וסוחוי מהסוג שמוכר לטייסים האוקראינים, בכדי לאפשר כניסה מידית ללחימה ובלי שיהיה צורך בהכשרה ארוכה של הצוותים האוויריים והקרקעיים. עם זאת נמסר כי למדינת ישראל זכות וטו בכל עסקה עתידית עליהם. מאחר שהמטוסים הושבחו בעבר על ידי חברות מישראל[19].
מלאי מטוסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מטוסים ומסוקים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| דגם כלי הטיס | ארץ מוצא | תפקיד | כמות | הערות |
|---|---|---|---|---|
| AAI RQ-7 Shadow | ארצות הברית | כטב"ם | 7 | |
| ספרטן C-27J | איטליה | מטוס תובלה | 7 | |
| אנטונוב An-26 | ברית המועצות | מטוס תובלה | 1 | |
| אנטונוב An-30 | ברית המועצות | מטוס ריגול | 2 | |
| בואינג C-17 גלובמאסטר III | ארצות הברית | מטוס תובלה | 3 | מטוסים של ברית נאט"ו. |
| F-16 פייטינג פלקון | ארצות הברית | מטוס קרב רב-משימתי | 20 | מעודפי חיל האוויר של פורטוגל. |
| לוקהיד C-130 הרקולס | ארצות הברית | מטוס תובלה | 8 | מעודפי חיל האוויר של ארצות הברית |
| IAR 316 | רומניה | מסוק אימון | 7 | מיוצרים ברומניה תחת רישיון. |
| IAR 330 | רומניה | מסוק תובלה | 57 | מיוצרים ברומניה תחת רישיון. |
| IAR 99 | רומניה | מטוס אימון | 21 | |
| יאקובלב Yak-52 | רומניה | מטוס אימון | 14 |
מערכות הגנה אווירית
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שם | ארץ מקור | סוג | בשימוש | הערות |
|---|---|---|---|---|
| MIM-104 פטריוט | ארצות הברית | טיל קרקע-אוויר | 4 סוללות | |
| MIM-23 הוק | ארצות הברית | טיל קרקע-אוויר | 8 סוללות | הסוללה תשודרג לסוללה מדגם HAWK XXI או לדגם מקביל עד לשנת 2018. |
רונדל החיל
[עריכת קוד מקור | עריכה]רונדל חיל האוויר הרומני מכיל את צבעי הדגל הרומני: אדום, צהוב וכחול. הרונדל הופיע על הן מטוסי החיל והן על כלי רכב משוריינים.
-
רונדל החיל בשנים 1915 עד 1941, 1944 עד 1950 ומשנת 1984 -
רונדל החיל והצבא המלכותי מיום 1 במאי 1941 עד 3 בספטמבר 1944 -
רונדל החיל בעידן הקומוניסטי משנת 1950 ועד לשנת 1984
.svg)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של חיל האוויר הרומני (ברומנית)
חיל האוויר הרומני, ברשת החברתית פייסבוק
חיל האוויר הרומני, סרטונים בערוץ היוטיוב
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בני מרי, שי שלו, אלביט חתמה על עיסקה בהיקף 300 מיליון ד', חדשות, 25 במאי 1993
- ^ דרור מרום, אלביט מערכות תשביח עוד 4 מטוסי מיג-21 של רומניה, באתר גלובס, 26 בנובמבר 2000
- ^ דרור מרום, אלביט מערכות תספק מערכות ושירותים ב-40 מיליון דולר ברומניה, באתר גלובס, 7 במאי 2001
TheMarker digital, אלביט מערכות קיבלה הזמנות בהיקף של 40 מיליון דולר ממשרד הבטחון הרומני, באתר TheMarker, 7 במאי 2001 - ^ ידיעות אחרונות, אלביט מקימה ברומניה מפעל שיתחרה בתע"א, באתר גלובס, 26 בדצמבר 1996
- ^ עמנואל תימור, אלביט חתמה על חוזה להשבחת מסוקים ומטוסים ברומניה ב-135 מיליון דולר, באתר גלובס, 3 בנובמבר 1996
- ^ Flight Global, Romanian air force plans to purchase early-warning aircraft, Flight Global, 3 בפברואר 1997
- ^ דרור מרום, רומניה אישרה הצטיידות במטוסי אימון שיושבחו בידי אלביט, באתר גלובס, 9 בספטמבר 1998
- ^ הדס מנור, עיסקת ענק לאלביט: תמכור לרומניה מערכות אימון למטוסים ב-43 מיליון ד', באתר גלובס, 10 בנובמבר 2004
נתן שבע, אלביט מערכות זכתה בחוזה נוסף ממשרד ההגנה הרומני: תספק מערכות לחיל האוויר בהיקף של 43 מיליון דולר, באתר TheMarker, 10 בנובמבר 2004 - ^ אורלי פלג- מזרחי, אלביט תובעת 3.5 מיליון דולר עבור ציוד צבאי במיג-21 שהתרסק, באתר גלובס, 4 במרץ 2003
- ^ הארץ,שירות "", שבע מדינות ממזרח אירופה הצטרפו לנאט"ו, באתר הארץ, 29 במרץ 2004
- ^ עמוס הראל, התרסקות המסוק ברומניה | האימון - הכנה לאיומים רחוקים מישראל, באתר הארץ, 28 ביולי 2010
- ^ אנשיל פפר, שישה חיילים נעדרים בהתרסקות מסוק חיל האוויר ברומניה, באתר הארץ, 26 ביולי 2010
- ^ אנשיל פפר, הושלם איתור הגופות של ששת אנשי חיל האוויר, באתר הארץ, 29 ביולי 2010
- ^ גיא קצוביץ', אלביט מערכות: חוזה בהיקף 18 מ' ד' להשבחת מטוסים, באתר גלובס, 24 במאי 2011
יורם גביזון, אלביט מערכות זכתה בחוזה של 19 מיליון דולר עבור חיל האוויר הרומני, באתר TheMarker, 24 במאי 2011 - ^
ג'ניה וולינסקי, אלביט מערכות תספק מטוסי אימון לחיל האוויר הרומני, באתר TheMarker, 14 בדצמבר 2020
- ^ דן ארקין, רומניה רוכשת מטוסי F-16 מחיל האוויר של נורווגיה, באתר israeldefense, 14 בדצמבר 2021
- ^ רומניה: 7 הרוגים בהתרסקות מסוק חילוץ שיצא לחפש אחר מטוס קרב שנעלם מהרדאר, באתר ynet, 2 במרץ 2022
- ^ שי לוי, "ההתרסקות הכפולה בים השחור – לא יירוט רוסי", באתר מאקו, 6 במרץ 2022
- ^ שי לוי, מטוסי מיג מרומניה שעברו שדרוג ישראלי יסופקו לאוקראינה?, באתר מאקו, 18 באפריל 2022
