חורבן העולם באלף השביעי
על פי דעה המובאת בתלמוד, חורבן העולם עתיד להיות בתחילת האלף השביעי, באחרית הימים לאחר ביאת המשיח וימות המשיח. לדברי רב קטינא המובאים בגמרא במסכת סנהדרין[1] במשמעותם הפשוטה, העולם עתיד להתקיים ששת אלפים שנה מבריאת העולם, ולאחר מכן, מתחילת האלף השביעי של הלוח העברי יהיה חרב למשך אלף שנים.
מאחר שישנן ארבע שיטות למניין השנים מבריאת העולם בלוח העברי, השנה האחרונה של האלף השישי תסתיים בחודש ספטמבר בשנת 2240 / 2241 / 2242 / 2243 בלוח הגריגוריאני.
דברי רב קטינא
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ז, עמוד א', מובאים דברי רב קטינא לפיהם לאחר ששת אלפים שנות קיום העולם ייחרב למשך אלף שנה:
אמר רב קטינא: שית אלפי שני הוו עלמא וחד חרוב שנאמר[2] וְנִשְׂגַּב ה' לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא. אביי אמר תרי חרוב שנאמר[3] יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו. תניא כותיה דרב קטינא כשם שהשביעית משמטת שנה אחת לז' שנים כך העולם משמט אלף שנים לשבעת אלפים שנה שנאמר ונשגב ה' לבדו ביום ההוא, ואומר[4] מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת - יום שכולו שבת, ואומר[5] כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר. תנא דבי אליהו ששת אלפים שנה הוי עלמא שני אלפים תוהו שני אלפים תורה שני אלפים ימות המשיח ובעוונותינו שרבו יצאו מהם מה שיצאו
בהמשך מביא התלמוד דעות נוספות לגבי משך זמן חורבן העולם. לא מפורש מה בדיוק יהיה כשיגיע האלף השביעי. הוא מושווה לשבת, לשמיטה, ואילו רב קטינא סובר שהעולם יהיה חרב באלף זה. במקום אחר[6] הגמרא שואלת היכן יהיו הצדיקים בזמן הזה ועונה שה׳ יברא להם כנפיים ואיתן ירחפו מעל המים.
במדרש אותיות דרבי עקיבא[7] מוזכר ”שתי פעמים עתיד העולם ליחרב - אחד בימי דור המבול, ואחד בסוף ששת אלפים ותשעים ושלש שנים”.
שיטות הראשונים והאחרונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הראשונים נחלקו האם דברי רב קטינא הם קונצנזוס בין האמוראים. דעת הרמב"ם היא שדברי רב קטינא הם דעת יחיד,[8] ואילו הרשב"א כתב כי אין חולק בדבר.[9] רבי אברהם בן עזריאל[10] ורבי יצחק אברבנאל[11] מזכירים כמה דעות תנאים ואמוראים שחולקים.
גם במשמעות דברי רב קטינא ישנן דעות רבות:
- דעת הרמב"ם שאין מדובר בהיעדר מוחלט של המציאות כי הזמן עודנו קיים, כפי העיקרון השגור בפי החכמים ש"אין חדש תחת השמש". כך שהעולם אינו צפוי להשתנות באופן מהותי.[8]
- דעת הרמב"ן היא שבאלף השביעי מטרת האל בבריאת העולם תושג ולא יהיה צורך ביקום, היקום יהפוך להיעדר מוחלט.[12]
- הרב ראובן מרגליות[13] מביא מרבי חיים ויטאל, שלפי המקובלים, העולם אינו עתיד להיחרב, אלא להתחדש ולהתעלות, והמציאות כפי שהיא מוכרת לנו היום - היא שתיחרב. גם בספר המיוחס לרבי יוסף קארו נכתב כי העולם לא ייחרב כלל, אלא היצר הרע והתאוות יתבטלו ולכן חלק מהמצוות לא תהיינה נצרכות.[14] בדומה לכך הסביר רבי יצחק עראמה שבששת האלפים הראשונים תימשך תגבורת היצר בעולם ועיקר השתדלות האנשים תהיה בבניינו, ומהאלף השביעי והלאה יתמקדו האנשים בעיקר בבניין הרוחני שלהם ויעזבו את העולם "חרב".[15] בהקדמת ספר ברית מנוחה נכתב שבאלף השביעי "תאבד הרשעה ותישאר החכמה והישרות" ואחר כך ימשיך העולם להתעלות עד האלף העשירי.
- על פי תורת השמיטות המבוססת על מאמרו של רב קטינא, העולם מתקיים ב-7 מחזורים קוסמיים בני 7,000 שנה כל אחד, לאחר חמישים אלף שנים ייחרב העולם באופן סופי, ישנן כמה דעות באיזה מחזור אנו נמצאים.
- רבנו בחיי בן אשר כתב שמחזור תורת השמיטות חוזר על עצמו 18,000 פעמים.[16] סך הכל 900 מיליון שנה.
- המאירי כתב ש"וחד חרוב" מתייחס לאלף השישי שהתחיל בשנת ה'א' ולא לאלף השביעי, והכוונה היא כי באלף זה יהיו הרבה צרות ומבוכות.[17]
- ר' אליהו דלמדיגו מבין את הערת הגמרא "ובעוונותינו שרבו, יצאו מהם מה שיצאו" כהפרכת תחזיתו של ה'תנא דבי אליהו' בשל אי התרחשותה במציאות, שהרי עתה כבר הגענו לשלב הכרונולוגי בהיסטוריה בו לפי תחזיתו היו אמורים להגיע שני אלפי ימות המשיח, ואלה לא הגיעו בפועל. כדבריו, "וכאשר לא נתאמת, בעוונותינו, נודע שאין העניין כן, כאשר גם כן נאמר שם".[18]
- לפי ר' יום טוב ליפמן מילהויזן, אלפיים שנות משיח נחשבות רק משעת ביאת המשיח וכל זמן הגלות שבינתיים לא נחשב.[19]
בלוחות שנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות דברי רב קטינא, נמנעו מחברי לוחות שנה לכתוב לוחות לשנים באלף השביעי ואילך. כך מחבר אחד בתקופת הרמב"ם, שערך לוח ליותר מאלף שנה אחרי זמנו, הסתפק בשנים מד'תתקכ"ב עד ו' אלפים.[20] כמוהו עשה רבי יעקב בן אשר בספרו ארבעה טורים,[21] כאשר קיצר את הלוח שבלוחות הנשיא[22] הנמשך משנת ד'תתס"ה עד שנת ו'צ"ט.[23] מסורת זו נמשכה לאורך הדורות ולא נמצא כמעט מי שהפר אותה,[24] מלבד כמה מתנועת דור דעה: הרב שלום סעדיה גמליאל[25] שכתב בשנת ה'תרפ"ב לוח ל-21 מחזורי עיבור בהנחיית רבו יחיא קאפח, והרב שלום קורח[26] שהעתיק ממנו בשנת ה'תרצ"ח את 20 המחזורים שנותרו עד שנת ו' אלפים פ'. הנימוק להוספת השנים הוא כי דברי הגמרא אינם כפשוטם וכעין דברי הרמב"ם. בחיבור משנת ה'תרע"ד של יוסף אסבאג ממקנס ממשיך הלוח עד שנת ו'ט"ז בטורים מקבילים לטור המסתיים בשנת 6000.[27]
בספר העיבור של רבי אברהם בר חייא, בנוסח שהודפס בשנת ה'תרי"א על ידי צבי פיליפובסקי על פי כתב יד אוקספורד, שנכתב בשנת ה'רל"ו,[28] מופיעה טבלה לחישוב תקופת שמואל עד האלף השמיני,[29] בניגוד לשאר כתבי היד[30] ובניגוד למה שמופיע גם בנוסח הדפוס, שהטבלה מגיעה עד מחזור 315,[31] שהוא האחרון שמסתיים באלף השישי (315 * 19 = 5985), בגלל דברי רב קטינא.[32] במהדורת גולדברג-רוזנקרנץ של ספר יסוד עולם מאת יצחק בן יוסף הישראלי, הודפסה טבלה לחישוב מולד הלבנה משנת צ"ו עד סוף האלף השביעי באמצעות דילוגים של 13 מחזורים (עיגול דרב נחשון).[33] בניגוד לדפוס הראשון, שהשתמש בדילוגים קצרים יותר וסיים בסוף האלף השישי,[34] ובניגוד לכל כתבי היד, שמתחילים מבריאת העולם ומגיעים עד סוף האלף השישי בדילוגים של 18 מחזורים[35] (שיוצרים כעבור 12 דילוגים "תקופה קטנה" של 216 מחזורים = 4104 שנים, שלאחריה המולדות חלים בנסיגה של שעה אחת בדיוק[36]).[37]
ביאת המשיח
[עריכת קוד מקור | עריכה]  |
ראו גם – חישוב הקץ |
בעקבות דברי רב קטינא רווחת האמונה כי עד שנת ששת אלפים מוכרח שיבוא משיח, שהרי לאחר מכן ייחרב העולם. הרב יוסף חיים מבגדאד כתב כי משיח מוכרח לבוא יותר ממאה שנים לפני סוף האלף השישי כדי שעד סוף האלף יהיה זמן מספיק להתקיימות הנבואות שנאמרו על ימות המשיח.[38]
בספר "עולמו של צדיק" מובא תיאורו של הרב סלמאן מוצפי, מה יעשו היהודים אם האלף השישי יסתיים ומשיח עדיין לא יגיע:
ואם חלילה יגיע סוף אלף השישי לבריאת עולם ומשיח עוד לא בא, ביום כ"ט באלול תת"ר ימתינו לו המוני בית ישראל, ואם יבושש לבוא חס ושלום לא יפלו מאמונתם, ילכו לטבול במקווה, ילבשו בגדי יו"ט ויכנסו לבתי כנסיות ויאמרו: אף על פי שאמרו חז"ל שית אלפי שני הוי עלמא ולא יותר, נעשה את שמוטל עלינו. ויתחילו בתפילת ערבית לראש השנה הראשון של האלף השביעי. משיאמרו את הפיוט "אחות קטנה" הפותח את התפילה - ודאי אז יבוא המשיח.
בתלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ט, עמוד א' הובאו כמה דעות תנאים ואמוראים לגבי משך זמן ימות המשיח. לפי רוב הדעות לא ייתכן שהעולם יחרב כבר בתחילת האלף השביעי כי לא נשאר מספיק זמן.
שמואל אורבך בספרו "גבול אדום" מתאר את התקופה שלפני סוף האלף השישי, כתרחיש דמיוני הוא מתאר שלושה אנשים החוזרים בזמן אל הרמב"ם, והוא כותב להם "אגרת לאלף השישי" בה מובאים דבריו במורה נבוכים שהוזכרו לעיל.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב ברוך אפשטיין, תוספת ברכה פרשת בראשית, עמודים 7–14, "מעין חקירה קלה מתי נברא העולם". לקריאה באתר אוצר החכמה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חורבן העולם באתר ויקישיבה
- חורבן העולם באלף השביעי באתר אוצרות אחרית הימים.
- האם העולם יחרב בעוד 249 שנים?, שלמה קורח, זאת אמונתי (יצא לאור בשנת ה'תשנ"ב), עמודים נ"א-נ"ז.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ז, עמוד א'.
- ^ ספר ישעיהו, פרק ב', פסוק י"א ופסוק י"ז.
- ^ ספר הושע, פרק ו', פסוק ב'
- ^ תהלים צב, א.
- ^ תהלים צ, ד.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ב, עמוד ב'
- ^ אות ב'
- ^ 1 2 מורה הנבוכים, ב, כט
- ^ שו"ת הרשב"א, חלק א, סימן ט. "אין אנו רואין בתלמוד חולק עליו... ואילו היו דברים אלו בטלים אצל החכמים, למה כתבום רבינא ורב אשי בחיבורם הנכבד המקודש בלי מחלוקת".
- ^ ערוגת הבושם חלק א' עמוד 263
- ^ מעיני הישועה מעין י"א תמר י'
- ^ כתבי רמב"ן, חלק א' עמוד קפ"ח.
- ^ מרגליות הים דף צ"ז, עמוד א', אות ט"ז. מקורו בפירוש אור החמה על הזוהר שמות דף י' עמוד א', לרבי אברהם אזולאי. דברים דומים כתב הרמח"ל בדעת תבונות, אות צ"ב במהדורת ר' חיים פרידלנדר.
- ^ מגיד מישרים, סוף פרשת ויקהל. ראה פירוש נוסף בפרשת בהר.
- ^ עקדת יצחק, שער ד'
- ^ בפירושו לספר במדבר, פרק י', פסוק ל"ה.
- ^ בית הבחירה למאירי פתיחה למסכת אבות
- ^ בחינת הדת, וינה 1833, עמוד 57.
- ^ ספר ניצחון סימן של"ה
- ^ הספרייה הבריטית, כתב יד OR 5565B.16
- ^ s:טור אורח חיים תכח - לוחות העיבור. בגרסה הנפוצה בדפוסים נוספו כארבעים שנה בתוך האלף השביעי, אבל זו טעות שאינה בכתבי היד ובדפוסים הראשונים, ראה אוצרות ירושלים סימן תקנ"ז.
- ^ ערן רביב, מחקרים מתמטיים בלוח העברי, חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה", אוניברסיטת בר-אילן, סיוון ה'תשע"ה, עמוד 106.
- ^ כתב יד הספרייה הלאומית של צרפת Ms. hebr. 1046
- ^ בספר עברונות משנת ה'קמ"ה יש לוח ארבע התקופות מה'קי"ב עד ו'קע"ה אבל זה בטור אחד של מחזור תקל"ב ולא נפתחה שורה חדשה כמו שעשה ראב"ח בלוח ל-1235 שנים הנ"ל שיצר שורה נוספת למחזור שי"ח
- ^ חכמי היהודים בתימן בדורנו ועד סמוך לתקופת התנאים: והלוח הממשיך אחרי הששת אלפים (כתב היד), עמודים רמ"ז-רס"ה.
- ^ תכלאל קדמונים, עמודים ר"ד-רי"ד.
- ^ שנות עולמים באתר הספרייה הלאומית
- ^ הספרייה הבודליינית, אוסף הרב דוד אופנהיים, מספר 1143.
- ^ עמוד 86
- ^ הקדום שבהם משנת ה'ע"ז (1316)
- ^ עמוד 85
- ^ המאמר השני השער השישי. בניגוד ללוח שכתב הוא עצמו בלוחות הנשיא שנים ספורות לפני כן (ספר העיבור נכתב בשנת ד'תתפ"ג, שהיא האחרונה במחזור רנ"ז ולכן הלוח שבו מתחיל מהמחזור הבא - מחזור רנ"ח. בעוד הלוח שבלוחות הנשיא מתחיל ממחזור רנ"ז עצמו, כלומר חובר במהלך 19 השנים שקדמו לספר העיבור), שממשיך עד מחזור שכ"א.
- ^ לוח א'
- ^ לוח א'
- ^ ראו דוגמה. 18 פעמים 18 מחזורים הם קצת יותר מ-6000 שנים וכך השיג בשתי טבלאות מקבילות (מחזורים כפולים ופשוטים) של 18 שורות כיסוי לכל שנות העולם.
- ^ יוסף ליב זוסניץ, עִדָּן עולמים. אברהם אריה עקביא, הלוח ושמושו בכרונולוגיא, עמודים כ"ט-ל', קורא לזה "סבוב". החזרה מוזכרת ללא שם מיוחד כבר בפירוש ספר יצירה המיוחס לאברהם אבולעפיה (צילום כתב היד).
- ^ תמיכה נוספת בגרסת כתבי היד עולה ממאמר חמישי פרק ב', שם מופיעה דוגמה לחישוב מולד שנת ה'ע' באמצעות הטבלאות על ידי הוספת שארית 14 מחזורים לשנת ד'תשפ"ט, לפי נוסחאות הדפוסים היה צריך לקחת שנה מאוחרת יותר מד'תשפ"ט.
- ^ שו"ת תורה לשמה סימן תע"ב.