אברהם בן עזריאל
מקום פעילות | בוהמיה |
---|---|
השתייכות | יהדות אשכנז, ראשונים |
רבותיו | רבי ברוך מרגנשבורג, רבי אלעזר מגרמייזא, רבי יהודה החסיד |
תלמידיו | רבי יצחק אור זרוע |
חיבוריו | ערוגת הבשם |
רבי אברהם בן עזריאל (המאה ה-13) היה מחכמי תקופת הראשונים באשכנז, שנודע בעיקר בחיבורו "ערוגת הבשם", פירוש לפיוטי מחזור השנה. רבי אברהם היה תלמידו של רבי אלעזר מגרמייזא (הרוקח), מחסידי אשכנז, ורבו של רבי יצחק מווינה בעל אור זרוע. מכונה לעיתים "מזקני ביהם".
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לא ידוע רבות על תולדות חייו של רבי אברהם בן עזריאל, והמידע הקיים הוא רק זה הנלקט מתוך חיבורו. רבי אברהם נולד כנראה בבוהמיה, ולמד בפראג מפי רבי אליעזר בן יצחק מביהם, מתלמידי רבנו תם. כמו תלמידי חכמים אחרים מבני בוהמיה, נסע לרגנשבורג ולמד שם מפי רבי ברוך בן יצחק מרגנשבורג, שמכונה אצלו "מורי הרב" בסתם, וכנראה היה רבו המובהק בענייני הלכה. ברגנשבורג למד גם מפי רבי יהודה החסיד את ענייני תורת הסוד, רמזים וגימטריאות, והוא מכנה אותו "ריח בשם ניחוח".[1] רבו המובהק בענייני תורת הסוד היה תלמידו של רבי יהודה החסיד, רבי אלעזר מוורמייזא, בעל ספר הרקח.[2] ככל הנראה נדד גם לצרפת ושמע שם תורה מפי ר"י הזקן.[3]
את חיבורו הגדול "ערוגת הבשם" חיבר רבי אברהם סביב שנת ד'תתקצ"ד (1234).
רבי אברהם היה ראש ישיבה במולדתו בוהמיה, ושם למד אצלו בין השאר רבי יצחק מווינה, בעל אור זרוע.[4]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אפרים אלימלך אורבך, ערוגת הבשם, מקיצי נרדמים, ירושלים תרצ"ט–תשכ"ג.[5]
- מאיה פרוכטמן, דקדוקי פיוט: עיונים בשיטה הדקדוקית-הפרשנית בימי-הביניים על פי ספר ערוגת הבושם לר' אברהם בן עזריאל, אוניברסיטת בן-גוריון 1999.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לוי גינצבורג, "אברהם בן עזריאל מבוהמיה", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראשי תיבות של 'רבי יהודה חסיד בן שמואל חסיד' (כש"ניחוח" משמש במקום "חסיד" בשל הגימטריה הזהה).
- ^ אפרים אלימלך אורבך (מהדיר), ערוגת הבשם, כרך ד: מבוא ומפתחות, ירושלים תשכ"ג, עמ' 113–115.
- ^ אורבך, ערוגת הבשם, כרך ד: מבוא, עמ' 117.
- ^ אורבך, ערוגת הבשם, כרך ד: מבוא, עמ' 123; הנ"ל, בעלי התוספות, ירושלים תשל"ו, עמ' 437.
- ^ הספר זמין באתר היברובוקס: כרך א, כרך ב, כרך ג, כרך ד