לדלג לתוכן

חוק נכי רדיפות הנאצים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חוק נכי רדיפות הנאצים
פרטי החוק
תאריך חקיקה 9 באפריל 1957
תאריך חקיקה עברי ח' בניסן ה'תשי"ז
גוף מחוקק הכנסת השלישית
משרד ממונה משרד האוצר
מספר תיקונים 22
נוסח מלא הנוסח המלא
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957 אושר בכנסת ב-9 באפריל 1957, וקובע כי נכה יהא זכאי לתגמולים, לפיצויים ולהטבות שונות בגין נזקי בריאות שנגרמו לו כתוצאה מרדיפות הנאצים. הפיצוי ניתן כקצבה חודשית ותלוי באחוזי הנכות שנגרמו לשורד השואה ובמצבו הבריאותי. הקצבה עצמה כוללת הטבות, טיפולים רפואיים, הנחות והקלות מס.[1]

הוראות החוק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנאי הזכאות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מנת להיות זכאי לפיצוי, אדם צריך לענות על מספר תנאים. על האדם ללקות בנכות שנגרמה על ידי הנאצים, ולא להיות זכאי לפיצוי כלשהו ממדינה שאינה מדינת ישראל. על שורד השואה לקבל אישור מועדה רפואית המעידה שדרגת נכותו של היא לפחות 25%. שורד שואה יהיה זכאי לפיצוי רק אם עלה לישראל לפני 1 באוקטובר 1953 ואם הוא בעל אזרחות ותושבות ישראלית רציפה החל מ-1 באפריל 1957. נוסף על כך, צריך הניצול לצרף מסמכים רפואיים לצורך הוכחת נכות. אם קיים אפוטרופוס, יש לצרף צו למינוי אפוטרופוס ואם התביעה מוגשת על ידי עורך דין, יש לצרף ייפוי כוח.

במסגרת החוק ניתן לזכאים תגמול חודשי שסכומו נקבע לפי דרגת הנכות שנקבעה לזכאי. כל אחוז נכות שווה כ-50 שקלים, כך שהתגמול נע בין 2,453 שקלים לאדם עם 25% אחוזי נכות ועד 4,997.92 שקלים לאדם עם 100% נכות. כמו כן, הזכאי יכול לבקש תגמול מוגדל למעוטי הכנסה שסכומו נקבע לפי דרגת הנכות, תוך ניכוי ההכנסות האחרות. תקרת התגמול נעה בין 5,909.87 שקלים בעבור 25% נכות ועד 11,033.70 שקלים לאדם עם 100% נכות.[2]

הטבות נלוות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזכאים על פי החוק יקבלו פטור מלא מתשלום על תרופות מרשם הכלולות בסל שירותי הבריאות. ההטבה ניתנת באופן אוטומטי בבית המרקחת. בנוסף, הזכאי על פי החוק יוכל לקבל מימון של טיפול רפואי בנכויות שבגללן הוכר כנכה מלחמה, למשל טיפול פיזיותרפי, רכישת מכשירים וציוד רפואי ואורתופדי, ועוד.

נכי מלחמה בעלי נכות של הרגליים עשויים להיות זכאים לדמי נסיעה או לדמי ניידות, וכן להלוואות ומענקים לרכב רפואי במקרים המתאימים.[2]

היסטוריה חקיקתית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוק אושר בכנסת ב-9 באפריל 1957,[3] ומאז ועד סוף שנת 2020 תוקן 22 פעמים.

ב-9 ביוני 2014 אישרה הכנסת התשע עשרה תיקון לחוק, שקבע כי התנאים אשר ניתנים ליוצאי מחנות וגטאות שעלו לישראל לאחר 1 באוקטובר 1959 יהיו שווים לתנאים ולזכויות אשר ניתנים לניצולי שואה המוכרים על ידי חוק נכי רדיפות הנאצים. בתיקון לחוק גם נוספו הטבות שביניהן העלאת התגמול המינימלי המשולם לפי חוק נכי רדיפות הנאצים ונכי המלחמה בנאצים; מתן מענק שנתי לניצולים הזכאים לתגמול על פי הכנסה; מתן תגמול לבן הזוג לאחר פטירת ניצול השואה; אי הכרה בתגמול החודשי כהכנסת גמלת סיעוד מביטוח לאומי, והגדלת ההנחה על תרופות ועל טיפול נפשי לניצולים אשר אינם זכאים לקצבה חודשית.

בשנת 2015 נושא שכר טרחה עלה בבג"ץ.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ויקיטקסט חוק נכי רדיפות הנאצים, תשי"ז-1957, באתר ויקיטקסט
  • הערות שוליים

    [עריכת קוד מקור | עריכה]