לדלג לתוכן

חוי דרייפוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חוי דרייפוס
חוי דרייפוס
חוי דרייפוס
לידה 1972 (בת 52 בערך)
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי היסטוריה
מוסדות
פרסים והוקרה פרס שזר לחקר תולדות ישראל (2019)
תרומות עיקריות
חקר תולדות מדינת ישראל
חקר השואה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חוי (חוה) דרייפוס (בן-ששון) (נולדה בשנת 1972) היא פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב[1] וראש המרכז לחקר השואה בפולין ביד ושם.

דרייפוס מתמחה בתולדות השואה בפולין במלחמת העולם השנייה, מחקריה עוסקים במגוון היבטים של חיי היום יום בשואה ובכללם היחסים בין יהודים לפולנים, חיי הדת בשואה והקיום היהודי לנוכח גירושים והשמדה.

נולדה בשנת 1972 בירושלים. בוגרת בית ספר תיכון פלך בירושלים. סיימה תואר ראשון בהצטיינות בפסיכולוגיה והיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים. בעלת תואר דוקטורט מהאוניברסיטה העברית בירושלים, בנושא "פולין ופולנים בעיני יהודי פולין במלחמת העולם השנייה (1939-1944)" (2005).

דרייפוס היא היסטוריונית המתמחה בתקופת השואה במזרח אירופה ובהיסטוריה הפולנית של המאה ה-20 בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב.

בשנת 2006 הוענקה לדרייפוס "מלגת תוכנית מנדל" (Mandel Scholars Program) מטעם "מרכז מנדל סכוליון" בית ספר ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל ללימודים מתקדמים במדעי הרוח[2] באוניברסיטה העברית בירושלים[3][4].

משנת 2010 עומדת בראש המרכז לחקר תולדות השואה בפולין במכון הבינלאומי לחקר השואה של יד ושם.

משנת 2016 מרכזת ומרצה דרייפוס במסגרת תוכנית "תיכון אקדמי מקוון בנושא "השואה". בקורסים אילו למדו 34,300 תלמידי תיכון[5] מתוכם סיימו בהצלחה 8,920 תלמידים"[6].

דרייפוס הייתה חברה במועצה האקדמית של ועדת אות המציל היהודי, אות המוענק ליהודים שהצילו יהודים אחרים בשואה תוך סיכון חייהם. האות מוענק ליהודים שחיו תחת משטר פאשיסטי או נאצי, במדינות כבושות או באזורים שבהם יהודים חיו תחת סכנה של גירוש למחנות השמדה ועבודה. נכון למאי 2018, הוענק האות ליותר מ-200 יהודים. האות מוענק על ידי המרכז העולמי של בני ברית והוועדה להוקרת גבורתם של המצילים היהודים בשואה (JRJ).

ב-11 בנובמבר 2019 הוענק לדרייפוס במכון ון ליר בירושלים "פרס שזר לחקר תולדות ישראל" לספרה: "גטו ורשה – הסוף" מטעם מרכז זלמן שזר ומשרד החינוך[7].

  • "אנו יהודי פולין ?" (היחסים בין יהודים לפולנים בתקופת השואה מן ההיבט היהודי) הוצאת יד ושם, 2009[8]
  • "גטו ורשה - הסוף, אפריל 1942 - יוני 1943", הוצאת יד ושם, 2018[9]

[10]

  • Relations Between Jews and Poles during the Holocaust: The Jewish Perspective (2018, English version)[11].
  • hanging Perspectives on Polish-Jewish Relations during the Holocaust (2012).
  • "אנו יהודי פולין? היחסים בין יהודים ופולנים בתקופת השואה מן ההיבט היהודי" (2010).

עריכת יומנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • קופל פיז'יץ ומירה (פיז'יץ) פלינט, "העוד יוותר מי שיבכה: יומן וכתבים של משפחה מגטו ורשה"[12].
  • סווק אוקונובסקי, "פגישה בסמארה: יומנו של מסתתר יהודי בוורשה"[13].
  • "הרב יוסף גוז'יק" (בעריכה בשיתוף עם הגב' אסתר פרבשטין).
  • "יומנו של הרמן קרוק" (בעריכה).

מאמרים נבחרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • "אלו, שעל עזרתם הייתה לנו הזכות לסמוך" – ההיבט היהודי של יחסי יהודים-פולנים בראשית מלחמת העולם השנייה, גלעד – לתולדות יהודי פולין ותרבותם, כרך כא, תשס"ח (עמ' 49–76).
  • "מפקדת הארגון היהודי הלוחם (אי"ל) במרד גטו ורשה - עיון מחודש", ציון תשע"ד, עמ' 53–92.
  • Jewish Historiography of the Holocaust in Eastern Europe", Polin vol. 29".
  • The Works of My Hands is Drowning in the Sea and You Would Offer Me Song?!” Orthodox Behavior and Leadership in Warsaw during the Holocaust", in Glenn Dynner and Francois Guesnet, Warsaw, the Jewish Metropolis: Essays in Honor of the 75th Birthday of Professor Antony Polonsky's, Leiden and Boston: Brill Academic Publishers, 2015, pp. 467-495
  • עם ל. פרייס, ימי דמדומים: דפים עלומים מיומנו של אברהם לוין, גטו ורשה, מאי – יולי 1942, יד ושם: קובץ מחקרים, כרך לג, תשס"ה (עמ' 5–46).
  • נוצרים בגטו: קהילת "כל הקדושים", קהילת "לידת מריה הקדושה" ויהודי גטו ורשה, יד ושם: קובץ מחקרים, כרך לא, תשס"ג (עמ' 117–133).
  • L'historiographie orthodoxe et la Shoah: ses repercussions dans le monde universitaire, Revue d histoire de la Shoah, Vol.188, Janvier/Juin 2008 (pp. 453-477).
  • "Chcemy wierzyć w inną Polskę" Stosunki żydowsko-polskie w podziemnej prasie żydowskiej Getta Warszawskiego (Polish: "We Want to Believe in a Different Poland" Polish-Jewish Relationship in the Jewish Underground Press in Warsaw), Zagłada Żydów: Studai i materialy, Vol. 1, 2005, (pp. 96-113).
  • "כצאן אשר אין לו רועה"? – רבנים ומעמדם בשואה, בתוך: אסף ידידיה, נתן כהן ואסתר פרבשטין: זיכרון בספר – קורות השואה במבואות לספרות הרבנית, ירושלים, הוצאת הספרים מס, תשס"ח (עמ' 143–167).
  • "הם כולם כל כך חיים בי": ישראל גוטמן (1923–2013) שורד, מורד והיסטוריון יהודי", יד ושם מא, 2 (תשע"ד), עמ' 19–42.
  • "ספינה ללא הגה המפליגה לקראת הבלתי נודע" גטו ורשה 22 בספטמבר 1942 - 17 בינואר 1943", עיונים בתקומת ישראל, כרך 18, 2008, עמ' 265-288[14]
  • "כעת ורשה היהודית עושה רושם של בית קברות" החיים בגטו ורשה במהלך "הגירוש הגדול", דפים לחקר השואה, מאסף יח (תשס"ד), עמ' 103–124
  • "כתביו של אנטק צוקרמן: עד ומקור, מנהיג ואדם", ילקוט מורשת, כרך 92–93 (תשע"ג), עמ' 117–132
  • "אני חי בחלום בלהות מחריד, סיוטי מלחמה וחלומות משאלה בתקופת השואה", בתוך: רחל אליאור, יורם בילו, יאיר זקוביץ ואביגדור שנאן (עורכים), כחלום יעוף וכדיבוק יאחז: על חלומות ודיבוקים בישראל ובעמים, ירושלים תשע"ג, עמ' 189–214
  • "השאול עלה אל פני האדמה" יומנה של אלמונית ממרד גטו ורשה, יד ושם: קובץ מחקרים, כרך לו, 2, 2008, עמ' 13–37
  • "חיינו תלויים על קורי עכביש": יומנה של צציליה רומניצקי וכתיבה יהודית במחבוא, ילקוט מורשת, כרך 88, תשע"א, עמ' 127–151
  • "עמנואל רינגלבלום – האדם וכתביו: מהגירוש הגדול למרד הגטו", בתוך ישראל גוטמן (עורך), עמנואל רינגלבלום, האדם וההיסטוריון, ירושלים תשס"ו, עמ' 168–187
  • Something has Broken in Me "The Diary of Rutka Laskier and the Writings of Jewish Youth in the Holocaust, in Rutka's Notebook: A Voice From the Holocaust", New-York: Times Books and Yad Vashem, 2007, pp. 78-89
  • La Pologne et les Polonais vus par les Juifs polonaise pendant la Shoah: un regard qui a évolué, in Jean-Charles Szurek et Annette Wieviorka (ed.), Juifs et Polonais 1939-2008, Paris: Albin Michel, 2009, pp.109-122
  • Polish-Jewish Relations during the Holocaust: A Changing Jewish Viewpoint, in Robert Cherry and Annamaria Orla-Bukowska (ed.), Rethinking Poles and Jews: Troubled Past, Brighter, Lanham, Boulder, New York, Toronto and Plymouth: Rowman & Littlefield Publishers, 2007, pp. 89-97

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חוי דרייפוס בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ פרופסור חוה (חוי) דרייפוס אוניברסיטת תל אביב
  2. ^ "מרכז מנדל סכוליון" בית ספר ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל ללימודים מתקדמים במדעי הרוח מרכז למחקר רב תחומי במדעי הרוח והיהדות הפקולטה למדעי הרוח, בניין מנדל, הר הצופים האוניברסיטה העברית בירושלים
  3. ^ חוי דרייפוס - מועצת אושוויץ הבינלאומית - iac auschwitz.org/en/museum/auschwitz-council/iac-members/havi-dreyfus
  4. ^ חוי דרייפוס אתר אישי מרכז מנדל סכוליון, בית ספר ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל ללימודים מתקדמים במדעי הרוח
  5. ^ לפי פרופ' ירון עוז רקטור אוניברסיטת תל אביב (ראו סרטון יו-טיוב "ורשה ויהודיה טרם המלחמה", הקדמה להרצאה של פרופ' חוי דרייפוס
  6. ^ מבוא לתולדות השואה איך הפך רעיון בלתי נתפס למציאות נוראה? מרצות: פרופ' חוי דרייפוס וד"ר נעמה שי"ק הקורס משותף לאוניברסיטת תל אביב ולמוסד יד ושם
  7. ^ פרס שזר לחקר תולדות ישראל לספר: "גטו ורשה – הסוף" (חוה (חוי) דרייפוס (בן־ששון)) רמה רשת מדעי הרוח והחברה
  8. ^ "אנו יהודי פולין ? היחסים בין יהודים לפולנים בתקופת השואה מן ההיבט היהודי הוצאת יד ושם, 2009 (אתר סימניה)
  9. ^ גטו ורשה - הסוף הוצאת יד ושם, 2018 (אתר סימניה)
  10. ^ ממחקרי חוה (חוי) דרייפוס המרכז לחקר התפוצות ע"ש גולשטיין-גורן, הפקולטה למדעי הרוח
  11. ^ היחסים בין יהודים לפולנים בשואה: הפרספקטיבה היהודית Dreifuss (Ben-Sasson), Havi (2017) [First published in Hebrew in 2010]. Relations between Jews and Poles during the Holocaust : the Jewish perspective. Jerusalem: Yad Vashem. ISBN 9789653085244. OCLC 1031028395.
  12. ^ קופל פיז'יץ ומירה (פיז'יץ) פלינט, העוד יוותר מי שיבכה: יומן וכתבים של משפחה מגטו ורשה עורכת חוי דרייפוס, TheMarker, 2 במאי 2013
  13. ^ סווק אוקונובסקי, פגישה בסמארה: יומנו של מסתתר יהודי בוורשה מבוא ליומן מאת חוי דרייפוס
  14. ^ "ספינה ללא הגה המפליגה לקראת הבלתי נודע" גטו ורשה 22 בספטמבר 1942 - 17 בינואר 1943" חוי דרייפוס