מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'

מכון מורשת על שם מרדכי אנילביץ'
מכון מחקר
השתייכות	קבוצת חבצלת, מוסדות תרבות וחינוך של השומר הצעיר
תקופת הפעילות	1961–הווה (כ־63 שנים)
מייסדים	ישראל גוטמן, אבא קובנר, יהודה באואר, שלום חולבסקי, מרדכי רוזמן, רוז'קה קורצאק מרלא, חייקה גרוסמן אורקין, יהודה טובין, עקיבא ניר
בעלי תפקידים
יו"ר	יעקב גוטרמן
מנהל	יעקב אשר
מיקום
מיקום	גבעת חביבה, ישראל
מדינה	ישראל
קואורדינטות	32°27′30″N 35°01′18″E / 32.4582876°N 35.0217211°E
	www.moreshet.org
	(למפת הכרמל רגילה) מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'

מורשת – בית עדוּת ע"ש מרדכי אנילביץ' לחקר והוראת השואה, הוא מוסד חינוכי ארכיוני לחקר השואה והוראתה, מיסודה של הקיבוץ הארצי השומר הצעיר והארגונים הנספחים אליו.

היסטוריה

בפברואר 1962 אישר הוועד הפועל של הקיבוץ הארצי את התכנית של אבא קובנר מקיבוץ עין החורש, דב בן ארי מקיבוץ מסילות והצלם מורדו (מרדכי) אברהמוב מקיבוץ יקום – פרטיזנים לשעבר ולוחמים נגד הנאצים, חברי הקיבוץ הארצי, להקמת בית עדות ואגף למחקר השואה בגבעת חביבה, על שמו של מרדכי אנילביץ'^[1]. באוגוסט 1962 נרשמה אגודה להקמת בית עדות שמטרתה להקים מוזיאונים, ארכיונים ומוסדות לימוד והסברה לחקר תנועת הנוער היהודי במיוחד בתקופת השואה. הנהלת האגודה כללה את מאיר יערי, יעקב חזן, אברהם שלונסקי, חייקה גרוסמן, אבא קובנר, ישראל גוטמן ושלמה רוזן^[2]. באפריל 1964 קיבלה מועצת הקיבוץ הארצי החלטה המברכת על הקמת מורשת וקוראת להקמת המוזיאון לצדו^[3]. אולם, לאחר שנתיים, באוגוסט 1966 החליט הוועד הפועל על שותפות של מורשת במוזיאון שהוקם ביד מרדכי שישלב גם תכנים על השואה^[4].

בית העדות והארכיון וכן הוצאת הספרים פעלו בתל אביב עד שנת 1998. בתחילת 1990, בעקבות תחרות אדריכלית, נבחרה תוכניתו של דן פלג להקמת בית עדות בגבעת חביבה^[5]. בשנת 1998 עברה פעילות בית מורשת למבנה שהוקם בגבעת חביבה.

פעילות

בית העדות מורשת כולל:

ארכיון, הקשור ליד יערי בגבעת חביבה.
הוצאת ספרים, המוציאה ספרי זיכרון ומחקר השואה. הוצאת מורשת מוציאה שנים רבות את כתב העת המדעי "ילקוט מורשת" לחקר השואה.
מרכז חינוכי פדגוגי, שבו מתחנכים בני נוער לקראת המסעות לפולין, וללימוד השואה בכללה.

בבית מורשת שבגבעת חביבה מתרכזת פעולת בית העדוּת, וכן נערכים שם כנסים וסמינרים מישראל ומחוצה לה. בית מורשת אחראי על הטקס השנתי ליום הזיכרון לשואה ולגבורה, מיסודו של הקיבוץ הארצי, שנערך בקיבוץ יד מרדכי, במקביל לטקסי יום השואה של יד ושם, לוחמי הגיטאות ומשואה.

תערוכות

פנים להתנגדות - נשים בשואה

המוטו של התערוכה הם דבריו של היסטוריון גטו ורשה, עמנואל רינגלבלום: "האישה היהודייה רשמה דף מפואר במלחמה זו....". התערוכה מהווה חלק מתפיסת יסוד ערכית- חינוכית של מכון מורשת. לאורך ההיסטוריה קולן ומקומן של נשים צומצם והוקטן עדי כדי השמטה מוחלטת מדפי ההיסטוריה. ייחודה של תערוכה זו הוא בהבלטת מקומן וקולן המהדהד של נשים אמיצות אשר בחרו לעשות מעשה בתקופת האימה, הרוע והחידלון.

התערוכה "פנים להתנגדות נשים בשואה" מציגה את תפקידן החשוב של הנשים בתקופת השואה ומלחמת העולם השנייה. היא מביאה את סיפור חייהן ואת התמודדותן של עשרות נשים, יהודיות ולא-יהודיות, אימהות ולוחמות, חברות מחתרת, מצילות וחסידות אומות עולם. בין הנושאים הנדונים בתערוכה: חיי הנשים במחנות ובגטאות, לחימתן בהתקוממויות ובמרידות בתנועות הנוער ובפרטיזנים.

תצוגת הקבע על שם מרדכי אנילביץ'

תצוגת הקבע ע"ש מרדכי אנילביץ' מציגה היבטים שונים הקשורים לחיי היהודים לפני ובמהלך מלחמת העולם השנייה עם דגש מרכזי על מרד גטו ורשה.

תצוגת הקבע על שם מרדכי אנילביץ' כוללת:

היכרות עם העולם היהודי טרום מלחמת העולם השנייה דרך סיפורה של העיירה טריסק שבחבל ווהלין.
תיאור הגורמים לעליית המפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה וההתפתחות של "הפתרון הסופי" - השמדת היהודים באירופה.
היחשפות להיבטים שונים של החיים והעמידה היהודית בגטאות.
הצגת דילמות שונות עמן התמודדו חברי ההנהגות היהודיות (יודנראט) בזמן השואה, בגטאות השונים.
קטעים מיומנים, שירים וציורים מתקופת השואה נותנים ביטוי לרגשותיהם, מחשבותיהם ומעשיהם של הילדים היהודים בשואה.
מפגש עם פעילותם ההרואית של צעירים חברי תנועות הנוער בתקופת השואה אשר הובילו את מרד גטו ורשה.

תצוגה זו מביאה לשיח נושא מכונן, ובאמצעותה מבקש המכון לחנך את הנוער הישראלי לערכים של שייכות, אחריות, שליחות והקרבה ועשייה למען האחר ולמען העם.

בשנת 2020 הושקה גרסה וירטואלית של תצוגת הקבע על שם מרדכי אנילביץ' המאפשרת הדרכה של קבוצות גם מחוץ למתחם מורשת וגם מרחוק (דרך המחשב).

בֶּסָה - חסידי אומות העולם באלבניה

סיפורה של מדינת אלבניה הוא סיפור ייחודי בנוף של חסידי אומות העולם. אלבניה, מדינה אירופית יחידה בעלת רוב מוסלמי, הצליחה במקום שבו נכשלו מדינות אירופיות אחרות. רובם הגדול של היהודים שהתגוררו בין גבולותיה במהלך הכיבוש הגרמני, יהודים אלבנים ופליטים יהודים ממדינות אחרות, ניצלו. "בֶּסָה" - הוא קוד הכבוד שהוא הערך המוסרי העליון של התרבות האלבנית באותה תקופה. "בֶּסָה" פירושו לקיים הבטחה. אדם המקיים את ה"בֶּסָה" הוא אדם העומד בדברתו, אדם שבידיו יוכל בן אנוש להפקיד את חייו ואת חיי בני משפחתו. העזרה שהושיטו האלבנים ליהודים ולאחרים שנמצאו במצוקה היא ביטוי של כבוד לאומי. האלבנים יצאו מגדרם להציל יהודים ואף התחרו ביניהם על הזכות להציל. כל זאת עשו מתוך אהבה, חמלה ורצון לעזור לנזקקים אפילו אם הם בני דת אחרת. התערוכה באדיבות יד ושם.

חברות מצילות

תערוכה העוסקת בקהילות שהצילו יהודים בתקופת השואה. התערוכה מתחקה אחרי סיפוריהן הייחודיים של חמש קהילות שונות שכל אחת מהן בחרה במעשה הצלה קולקטיבי, בו היו שותפים כל חברי הקהילה. תערוכה זו מביאה לשיח שאלות מוסריות הנוגעות למניעיי קהילות להפגין חמלה ולהושיט יד לזולת, לסכן את חייהן ולהציל יהודים כקהילה. בהדרכה יש ניסיון להתחקות אחר הערכים המהווים את התשתית המוסרית של חברה כזו ואיך בונים קהילה שלמה שכל חבריה הם חסידי אומות העולם. בתום הסיור בתערוכה אנו מזמינים את המבקרים לשיח על החברה הישראלית ועל תפקידנו כאזרחים ליצירת חברה צודקת וטובה יותר.

מרכז אבא קובנר

אבא קובנר: 1918-1987

אבא קובנר - משורר, סופר ואומן: חבר המחתרת היהודית בגטו וילנה, פרטיזן ולוחם, מנהיג כריזמטי, חבר קיבוץ ואיש תנועת השומר הצעיר, הראשון שהבין שהיטלר זומם להשמיד את העם היהודי וקרא למרד בגטו וילנה, היה ממייסדי מכון מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ', והוגה בית התפוצות. בבית אבא קובנר מוצגים חדר עבודתו וסלון דירתם הקיבוצית שלו ושל רעייתו ויטקה קמפנר קובנר. התערוכה מציגה את תולדות חייו של אבא קובנר באמצעות ציורים, קטעי קריאה וסרטונים. בנוסף, התערוכה מציגה את פועלו של קובנר כמשורר ואיש רוח מעורר השראה. התערוכה מציגה גם את סיפורה של רעייתו, ויטקה קמפנר-קובנר, שהייתה גם היא לוחמת ופרטיזנית בגטו וילנה ויערות רודניקי.

"כמו כל אחד אחר?" - פעילות חדשה בעקבות חיי היום-יום תחת המשטר הנאצי 1939-1933

בשנת 2021 נפתח במכון מורשת מרחב פעילות חינוכית בשם "כמו כל אחד אחר?". הפעילות חוקרת את פניה של התקופה מנקודות מבט שונות, ומתמקדת בזו של האדם הגרמני בן-הזמן: מה פגש ברחוב, בבית הקולנוע, במקום העבודה? כיצד פנה אליו המשטר, ומה היה יחסו לאותם מוסדות שלטוניים? לאילו סכנות היה חשוף, וכיצד בחר להתמודד איתן? האם ניסה להתנגד, או אולי העדיף לשתף פעולה ולהרוויח מהמצב החדש?

הפעילות עוסקת גם באוכלוסיות שהודרו מהחברה הגרמנית, במערכת החינוך הנאצית, בתפיסת המנהיגות הנאצית, בטרור שהפעילה המדינה הנאצית כלפי אזרחיה ובגיוס ההמוני של החברה הגרמנית להגשמת החזון הנאצי. כל זאת על רקע התמודדותם של יהודי גרמניה עם המציאות החדשה שבה הם נדחקו מכל תחומי החיים הציבוריים.

הפעילות מביאה לשיח דיון על החיים במשטר טוטליטרי, ועל היחס של חברה למיעוטים שבה, על מערכת היחסים בין הציבור למנהיג שלו ועל יכולתו של הפרט להתנגד, להישמע לצו מצפונו וללכת נגד הזרם.

פרויקט "ישראל קוראת קורצ'אק"

"ישראל קוראת קורצ'אק" הוא פרויקט קריאה בסיפוריו הקצרים של יאנוש קורצ'אק שהוקם בתקופת הקורונה.

מכון מורשת היה שותף לפרויקט שהובילו המכון החינוכי הישראלי ע"ש יאנוש קורצ'אק והמכון הפולני בתל אביב שמטרתו להביא בפני הציבור בישראל את סיפוריו הקצרים של קורצ'אק בפורמט של סרטונים קצרים. פרויקט זה נועד לרענן ערכים כמו כבוד לזולת, אחריות, הגינות, יושר, סובלנות, אמפתיה, יחסי קהילה ועוד, ערכים אותם ביטא יאנוש קורצ'אק בכתביו והם חשובים ורלוונטיים כל כך גם אצלנו, כאן ועכשיו.

מכון מורשת פיתח חומרי הדרכה המאפשרים לעשות בסרטונים שימוש ככלי חינוכי במערכת החינוך ומחוצה לה.

יאנוש קורצ'אק, הלא הוא ד"ר הנריק-הירש גולדשמיט, היה ידוע כמחנך ופדגוג מעורר השראה. קורצ'אק ניהל בית יתומים יהודי בורשה של לפני מלחמת העולם השנייה. עם פרוץ המלחמה וסגירת גטו ורשה, קורצ'אק עבר ביחד עם הילדים ובית היתומים לתוך שטח הגטו ובקיץ 1942 נשלח למחנה ההשמדה טרבלינקה עם כל יתומי הבית. לצד זה, קורצ'אק כתב ללא לאות. כתביו הרבים, הכוללים סיפורים קצרים וארוכים, מאמרים, טקסטים פדגוגיים, כתבות עיתונאיות, הומרסקות, פיליטונים ומחזות, היו אחד הכלים בהם השתמש להעברת מסריו ולביטוי תפיסת עולמו החברתית והחינוכית, שהיא כה רלוונטית גם בימינו.

ארכיון

ארכיון מורשת נוסד בשנת 1962 בגבעת חביבה, אך היסוד להקמתו של הארכיון היה מצוי כבר בתקופת מלחמת העולם השנייה - במסמכים, מכתבים ודינים-וחשבונות, שהעבירו חברי השומר הצעיר והנהגתם באירופה בזמן המלחמה.

מאז שנת 1962, ארכיון מורשת אוסף ומשמר מסמכים מקוריים, תעודות, תצלומים וחפצים שונים מתקופת השואה ומלחמת העולם השנייה. בארכיון נמצא מאגר של עדויות אישיות וקולקטיביות, כתובות ומוקלטות, שנאספו מיד לאחר השחרור ובמשך שנות השואה והמלחמה. בין המסמכים הקיימים בארכיון מורשת מצויות תעודות מקוריות של הארגון היהודי הלוחם בגטו וילנה, המחתרת החלוצית בהונגריה, חומר דוקומנטרי ייחודי על חלקם של היהודים במרד הסלובקי, יומנים אישיים שנכתבו בשנות המלחמה ויצירות אמנות שהוכנו בתקופת השואה ובמחנות המעצר בקפריסין. כמו כן, ניתן למצוא חומר רב העוסק בפעולות עזרה והצלה לפליטים היהודים בארצות שונות, מסמכים על ארגון "הבריחה", אוסף תעודות מקוריות מגטו לודז' ואוספים אישיים רבים שהעבירו אישים שונים מישראל ומהעולם לארכיון.

חטיבות הארכיון

חטיבת העדויות כוללת פריטי עדות וזיכרונות שנכתבו בידי ניצולי שואה או על ידי מראיינים, וכן ראיונות מוקלטים בשמע ובווידאו.
חטיבת האוספים האישיים כוללת כמאה אוספים, חלקם ארכיונים פרטיים וחלקם עיזבונות אישיים, שהופקדו בארכיון מורשת ומכילים חומר תיעודי מגוון: מכתבים, תצלומים, כתבי-יד ויצירות אמנות.
חטיבת התעודות כוללת מסמכים רשמיים של רשויות, תעודות אישיות, תעודות מזויפות, התכתבויות פרטיות ובין-מוסדיות, יומנים אישיים ויומני תנועה המתעדים אירועים שונים בתקופת השואה.
חטיבת כתבי-היד כוללת יומנים אישיים שנכתבו על ידי ניצולי שואה, מאמרים, מחקרים, עבודות תזה ודוקטורט, עבודות סמינריוניות ועבודות גמר.
חטיבת החפצים כוללת פריטים מקוריים שונים שהיו בבעלות יהודים ולא-יהודים בתקופת השואה כגון תשמישי קדושה, כלים שונים, סמלים ועיטורים, חלקי לבוש ועוד.
חטיבת התצלומים כוללת תצלומים המתעדים את העולם היהודי לפני השואה, במהלך השואה ולאחריה.
חטיבת העיתונות כוללת קטעי עיתונות ועיתונים יהודיים ואחרים שיצאו לאור בתקופת השואה ומלחמת העולם השנייה בגרמניה ובארצות הכבושות, וכן עיתונים מהתקופה שלאחר המלחמה, בהם מאמרים על השואה ועל "שארית הפליטה".
חטיבת האומנות והספרות כוללת ציורים מקוריים, רפרודוקציות, שירים וחפצי אומנות מגוונים שנוצרו בגטאות ובמחנות העקורים.
חטיבת הווידאו מכילה סרטים תיעודיים ועלילתיים, תוכניות טלוויזיה וראיונות מצולמים על נושאים כגון השואה, מלחמת העולם השנייה ואנטישמיות.
חטיבת האודיו (שמע) מכילה קטעי שמע על נושאים כגון השואה, מלחמת העולם השנייה ואנטישמיות.
אוסף ספרי הקהילות הוא אוסף מאות ספרי קהילות (ספרי "יזכור"), שחרבו בתקופת השואה.

הוצאה לאור

הוצאת הספרים של מורשת נוסדה בשנת 1963 והוציאה עד היום מאות ספרים ופרסומים בנושא השואה: ספרי מחקר, תיעוד, זיכרונות אישיים, ספרי קהילות וספרים המותאמים לילדים ולבני נוער. הוצאת מורשת היא הוותיקה ביותר בתחומה בישראל והפכה למקור נאמן ומוסמך לידע ולמחקר היסטורי בנושא השואה, האנטישמיות ויהדות אירופה. הספרים היוצאים מבין כתליה נועדו ללימוד לקחי השואה ולהנחלת מורשת המרד והתקומה. הם מיועדים לחוקרים, לסטודנטים, לתלמידים ולקהל הרחב. במשך שנות פעילותה הפכה הוצאת הספרים של מורשת לבעלת מוניטין בתחום תיעוד השואה וחקרה. מאות הכותרים שראו אור במשך השנים מקיפים נושאים רבים, ביניהם: עדויות אישיות, ביוגרפיות, ספרות יפה, כרוניקות ומונוגרפיות.

כתב העת "ילקוט מורשת לחקר השואה והאנטישמיות"

כתב העת "ילקוט מורשת לחקר השואה והאנטישמיות" עוסק בתיעוד ובהיסטוריוגרפיה של השואה. הוא ראה אור לראשונה בדצמבר 1963 והוא הוותיק ביותר בתחומו בעולם. הוא מופיע באופן קבוע פעמיים בשנה ונהנה מיוקרה מדעית בינלאומית ככתב-עת אקדמי מוביל בחקר השואה. הוא מכיל מחקר חדשני, אקדמי, מדעי ומקצועי וכותבים בו מטובי ההיסטוריונים והחוקרים.

עד שנת 2021 ראו אור 101 ילקוטים, החל מילקוט מס' 90 שפורסם בדצמבר 2011 הילקוט רואה אור בשותפות עם הקתדרה לחקר האנטישמיות והגזענות על שם אלפרד פ. סליינר, אוניברסיטת תל אביב.

משנת 2011 מתפרסם הילקוט פעמיים בשנה, בעברית ובאנגלית וכולל מחקרים, מאמרי עיון והגות, פרסומי מסמכים ועדויות בנושא השואה והאנטישמיות וביקורות ספרים.

מדריכים למסייר בערים שונות בפולין

תחת הוצאת מורשת התפרסמה סדרה ייחודית של מדריכים למסייר בערים שונות בפולין. המדריכים כוללים הצעות למסלולי סיור, מפות, תרשימים ותצלומים. מחברי המדריכים הם חוקרי השואה הוותיקים והמוערכים בתיה דביר ואלכס דנציג.

עד כה ראו אור המדריכים הבאים: