לדלג לתוכן

חגי סגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חגי סגל
סגל, 2014
סגל, 2014
סגל, 2014
לידה 24 בינואר 1957 (בן 68)
חיפה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים עמית סגל, ארנון סגל עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
פייסבוק 100007788132760
טוויטר (X) haggai_segal
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חגי סגל (נולד בכ"ב בשבט התשי"ז, 24 בינואר 1957) הוא עיתונאי, סאטיריקן ופובליציסט ישראלי. כותב בעיתון "מקור ראשון", ובשנים 20142023 שימש כעורכו. בשנת 1980 נמנה עם חברי המחתרת היהודית ובעקבות פעילותו הורשע בעבירות של גרימת חבלה חמורה וחברות בארגון טרור ונידון לשלוש שנות מאסר.

סגל נולד בחיפה לשלום סגל, יליד רומניה שעלה ארצה במסגרת העלייה הרביעית, שהוריו היו מהמשפחות המייסדות של שכונת אחוזת שמואל (אחוזה), איש האצ"ל ומזכיר בתנועת החרות לשעבר, ולאביבה סגל, ילידת אנגליה שעלתה ארצה ב-1947, וגדל בעכו. הוא בן אחיו של ידידיה סגל, איש האצ"ל שנחטף בידי אנשי ההגנה ומאוחר יותר נמצאה גופתו[1].

למד בתיכון הדתי "קנדי" בעכו. את שירותו בצה"ל עשה במערך הנ"מ וכמדריך טירונים. סיים תואר ראשון במתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים, הצטרף ליישוב עפרה ונמנה עם ראשוני הירחון "נקודה".

המחתרת היהודית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1980 השתתף, במסגרת ארגון הטרור שכונה לימים "המחתרת היהודית", בהתנקשות בראשי הערים הפלסטינים שחלקו בה היה מלכוד מכוניתו של ראש עיריית רמאללה, כרים ח'אלף, ומלכוד דלת המוסך של ראש עיריית אל-בירה, איבראהים טאוויל. מטען הנפץ הראשון התפוצץ וגרם לקטיעת רגלו של ח'אלף, והשני לעיוורונו של חבלן מג"ב סלימאן חירבאווי, שנשלח לנטרל את המטען.

סגל נתפס בשנת 1984 עם שאר חברי המחתרת והורשע בעברות של גרימת חבלה חמורה, החזקת נשק ופעילות בארגון טרור. הוא נידון לשלוש שנות מאסר בפועל ושנתיים על תנאי[2]. מאסרו קוצר בשליש. במהלך מאסרו כתב את הספר "אחים יקרים", העוסק בפעילותה של המחתרת.

קריירה עיתונאית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגל היה שדרן וראש מערכת החדשות ב"ערוץ שבע", עורך הירחון "נקודה", ובעל טור בעיתונים "חדשות", "מעריב", "בשבע", ידיעות אחרונות ו"מקור ראשון".

פרסם מספר ספרים: "התנחלות דמה", ספר סאטירי על המתנחלים; "ימית סוף", העוסק בקורות התנועה לעצירת הנסיגה מסיני; "והיום עוטפים בזה דגים", שנכתב במשותף עם אורי אורבך ו"כבשה טרפה זאב" שנכתב גם הוא עם אורבך ומציג את תגובת התקשורת והפוליטיקאים לטבח מערת המכפלה כצבועה לכאורה.

בשנת 2003 נבחר לחתן הפרס לביקורת התקשורת מטעם "האגודה לזכות הציבור לדעת". באותה שנה הועמד לדין, עם מנהלים נוספים בתחנת הרדיו "ערוץ 7", בגין חלקו בשידורים הבלתי חוקיים של התחנה, ונידון לשישה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 30,000 ש"ח[3].

ב-8 ביולי 2014 מונה לעורך הראשי בעיתון "מקור ראשון"[4]. הוא הגיש את תוכנית האקטואליה "ראש בראש" בערוץ הכנסת. בעבר הגיש יחד עם זהבה גלאון ואנשי ציבור מתחלפים אחרים. ב-2023 סיים את תפקידו[דרושה הבהרה].

ב-2025 פורסם ספרו "משיח בשדה בוקר" העוסק ביחסיו של בן־גוריון עם אנשי ימין, עם לאומיות, עם ארץ־ישראל השלמה, ונושאים נוספים שבין ימין לשמאל. [5]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגל נשוי ואב לחמישה[6], בהם העיתונאים ארנון סגל ועמית סגל.

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום סגל
שלום סגל


 
אביבה סגל
אביבה סגל


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
טננולד
טננולד


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 


  • אחים יקרים - קורות המחתרת היהודית, ירושלים תשמ"ז.
  • יחד עם אורי אורבך, והיום עוטפים בזה דגים - נבואות חורבן ומעשיות 1967–1992, ספריית בית אל, תשנ"ב.
  • התנחלות דמה - ספר סאטירי על המתנחלים, ספריית בית אל תשנ"ב. הוצאה מחודשת ומעודכנת בשם חמש דקות מכפר סבא, תשע"ג.
  • יחד עם אורי אורבך, כבשה טרפה זאב - סיפור מהג'ונגל, סיפור על רקע הטבח בחברון, ספריית בית אל תשנ"ד.
  • מונכון: מילון ערוץ 7 לעברית משודרת ומוסף אתיקה, בית אל תשנ"ח, מהדורה מעודכנת שם תשס"א.
  • ימית, סוף., המאבק לעצירת הנסיגה בסיני, ספריית בית אל תשנ"ט.
  • בעריכתו, הכתובת הייתה באוויר, ערוץ 7 בעידן אוסלו, ספר ותקליטור, בית אל תשס"ג.
  • יחד עם אורי אורבך, הבטחתם יונה – תחזיות שווא עיתונאיות 2000–2006, ירושלים תשס"ו.
  • רק לא מלחמת אחים - פרשת מותו של איש אצ"ל ידידיה סגל (דודו של חגי) שנחטף בידי ארגון ההגנה, בית אל תשס"ט.
  • שטחים תמורת חלום - יומן לאומי מתש"ח ועד הלום, ידיעות ספרים, תשע"ג.
  • משיח בשדה בוקר - לגלות מחדש את בן-גוריון, ידיעות ספרים, תשפ"ד.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חגי סגל בוויקישיתוף

על ספריו:

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "הלח"י השנייה: התעלומה של נערי הגבעות משנות הארבעים". מקור ראשון. 2018-02-12. נבדק ב-2018-05-30.
  2. ^ פסק הדין של חברי המחתרת היהודית, מאגר "נבו"
  3. ^ ת"פ (י-ם) 4830/98 מדינת ישראל נגד יעקב כץ ואחרים, ניתן ב-29.12.2003
  4. ^ שלמה פיוטרקובסקיחגי סגל מונה לעורך מקור ראשון, באתר ערוץ 7, 8 ביולי 2014
  5. ^ משיח בשדה בוקר, ידיעות ספרים, 2025
  6. ^ "מרואיין בהפתעה: סל תרבות עם חגי סגל". מקור ראשון. 2018-03-02. נבדק ב-2018-05-30.