ז'יגה הירשלר
 | |
| לידה |
21 במרץ 1894 וליקה טרנוביטיצה(אנ'), סמוך לביילובאר,  האימפריה האוסטרו-הונגרית |
|---|---|
| פטירה |
נובמבר 1941 (בגיל 47) מחנה ההשמדה יאסנובאץ, .svg){kind=small} המדינה העצמאית של קרואטיה |
| מוקד פעילות |
 ממלכת יוגוסלביה |
| תקופת הפעילות | 1917–1941 (כ־24 שנים) |
| מקום לימודים | אוניברסיטת זאגרב |
| עיסוק | מלחין, מעבד מוזיקלי, מבקר אמנות, עיתונאי |
| סוגה | מוזיקה קלאסית, מוזיקה יהודית |
| שפה מועדפת |
קרואטית  |
| כלי נגינה | פסנתר |
  | |
ז'יגה הירשלר (בסרבו-קרואטית: Žiga Hirschler; 21 במרץ 1894, וליקה טרנוביטיצה(אנ'), סמוך לביילובאר, האימפריה האוסטרו-הונגרית – נובמבר 1941, מחנה ההשמדה יאסנובאץ, המדינה העצמאית של קרואטיה) היה מלחין, פסנתרן, מבקר אמנות ועיתונאי יהודי אשר פעל בממלכת יוגוסלביה ונודע בליקוט, תיעוד והפצה של מוזיקה יהודית עממית.[1]
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ז'יגה הירשלר נולד בכפר וליקה טרנוביטיצה, השוכן סמוך לביילובאר. ב-1917 סיים את האקדמיה למוזיקה של אוניברסיטת זאגרב. עבודתו של הירשלר נחלקה לשני תחומים. מוזיקה קלאסית ומוזיקה יהודית. הוא הלחין 44 יצירות מוזיקליות ובכללן 3 אופרות, 5 אופרטות, מוזיקה לתיאטרון, וקונצ'רטים לתזמורת. רבות מיצירותיו אבדו במהלך השואה וניתן ללמוד עליהן מכתבות בעיתונות התקופה, המציינים שיצירותיו נוגנו בפלזן, אוסייק, ליובליאנה וזאגרב וזכו להצלחה. כמו כן נוגנו יצירותיו באופן תדיר ברדיו זאגרב וברדיו בלגרד. יצירותיו שילבו מוטיבים עממיים קרואטיים לצד עיבודים מודרניים, זכו לאהדה בקרב הקהל הרחב ולביקורת בקרב מבקרי המוזיקה על היותם "מסחריים". ב-1938 הופיע עם מבחר מיצירותיו בפסטיבל המוזיקה שנערך בבריסל.
הירשלר ליקט, תיעד, עיבד והקליט מוזיקה עממית יהודית. מעבודתו זו נותר אוסף של 60 שירים ביידיש ובעברית אותם עיבד והקליט כאשר הוא מנגן על פסנתר. במקביל, היה מבקר מוזיקה וכתב 850 מאמרים בתחומי יצירתו בעיתונות היוגוסלבית. קיים תיעוד על שמונה ספרי מוזיקה שערך ופרסם, אך הם אבדו בשואה.[2]
באפריל 1941 פלשה גרמניה הנאצית לממלכת יוגוסלביה והכניעה את צבאה תוך ימים אחדים. אזור קרואטיה נמסר לחזקת ממשלת הבובות של האוסטאשה, ומיד הוחל ברדיפת יהודים ושילוחם למחנות ריכוז ומהם למחנות ההשמדה. מוזיקאים ועיתונאים מזאגרב ניסו לפעול מול שלטונות האוסטאשה למניעת מעצרו של הירשלר, ולהשיג לו אשרת מעבר לאזור הכיבוש האיטלקי. ב-21 בספטמבר 1941 כתב הירשלר את מכתבו האחרון מדירתו בזאגרב. הוא נעצר וגורש למחנה ההשמדה יאסנובאץ, ושם הוצא להורג ככל הנראה במהלך נובמבר 1941.[3]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Židovske narodne pjesme, אוסף של 60 שירים ביידיש ובעברית בעיבוד מוזיקלי וליווי בנגינת פסנתר על ידי ז'יגה הירשלר, באתר ויקיסורס
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הקהילה היהודית בזאגרב, בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות - יוגוסלאוויה, הוצאת יד ושם, ירושלים, 1988, עמוד 134.
- ^ ז'יגה הירשלר - ביוגרפיה, באתר zbl.lzmk.hr (בקרואטית).
- ^ Tamara Jurkić Sviben, ז'יגה הירשלר - ביוגרפיה, באתר musiques-regenerees.fr (באנגלית) ו(בצרפתית)