לדלג לתוכן

ז'ואאו דומינגוס פינטו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ז'ואאו דומינגוס פינטו
מידע אישי
לידה 21 בנובמבר 1961 (בן 62)
אוליביירה דו דורו, פורטוגל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא ז'ואאו דומינגוס דה סילבה פינטו
גובה 1.73 מטרים
עמדה מגן ימני
מועדוני נוער
1976 - 1981 פורטו
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1981 - 1997 פורטו 408 (17)
נבחרת לאומית כשחקן
1983 - 1996 פורטוגל 70 (1)
קבוצות כמאמן
1997 - 2004
2006 - 2010
2010 - 2011
2013
פורטו (נוער)
פורטו (עוזר מאמן)
ספורטינג קוביליה
צ'אבס
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ז'ואאו דומינגוס דה סילבה פינטופורטוגזית: João Domingos da Silva Pinto; נולד ב-21 בנובמבר 1961) הוא כדורגלן עבר פורטוגלי ששיחק כמגן ימני, וכיום מאמן כדורגל.

פינטו שיחק לאורך כל הקריירה בקבוצת פורטו, ובמשך 16 עונות זכה עמה ב-25 תארים, בהם תשע אליפויות פורטוגל וגביע אירופה לאלופות. פינטו הוא מלך ההופעות בכל הזמנים במדיה של פורטו, ונחשב לאחד מבכירי המגנים בהיסטוריה של הכדורגל הפורטוגלי. לזכותו שבעים הופעות במדיה של נבחרת פורטוגל, אותה ייצג בין היתר ביורו 1984 ובמונדיאל 1986.

קריירת משחק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פינטו החל את דרכו בקבוצת הנוער של פורטו, ועלה לשחק בקבוצה הבוגרת בעונת 1981/1982. באותה עונה ערך פינטו שבע הופעות ליגה, כשקבוצתו סיימה את העונה במקום השלישי. היה זה מיקום הליגה הנמוך ביותר אותו חווה פינטו בקריירה, ובשאר 15 העונות שלו במדי פורטו לא ירדה קבוצתו משני המקומות הראשונים (תשע אליפויות ושש סגנויות).

כבר מעונתו השנייה במדיה של פורטו היה פינטו לשחקן הרכב משמעותי, ובעונת 1983/1984 זכה עם קבוצתו לראשונה בתואר, הגביע הפורטוגלי, לאחר ניצחון 4-1 בגמר על ריו אבה. עונה אחר כך כבר זכתה הקבוצה באליפות פורטוגל, הראשונה בקריירה של פינטו. לאחר זכייה באליפות שנייה ברציפות, השתתפה פורטו בגביע אירופה לאלופות לעונת 1986/1987. פורטו העפילה עד למשחק הגמר, שם פגשה את באיירן מינכן. בהיעדרו של הקפטן הקבוע פרננדו גומש, עלה פינטו למשחק עם סרט הקפטן, ולאחר מהפך בדקות הסיום שקבע 2-1 לפורטו, הניף את גביע אירופה הראשון בתולדות המועדון. בעקבות הזכייה השתתפה הקבוצה, ואף זכתה, בתוארי הסופר קאפ האירופי (ניצחון כפול על אייאקס) והגביע הביניבשתי, לאחר ניצחון 2-1 בהארכה על פניארול. בשני הטורנירים הניף פינטו את הגביע כקפטן.

בסיום עונת 1996/1997, לאחר זכייה באליפות שלישית ברציפות, פרש פינטו ממשחק פעיל בגיל 36. לאחר ששיחק לאורך כל הקריירה בפורטו, קבע פינטו את שיא ההופעות במדי הקבוצה (587) ואת שיא הופעות הליגה במדיה (408), והניף במדיה 25 תארים, בהם גביע אירופה לאלופות, הסופר קאפ האירופי, הגביע הביניבשתי, תשע אליפויות פורטוגל, ארבעה גביעים ותשע זכיות בסופר קאפ הפורטוגלי.

נבחרת פורטוגל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פינטו החל את דרכו במדי פורטוגל כשהיה בן 22 בלבד, בהפסדה הביתי של הנבחרת 3-0 לצרפת במשחק ידידות תחת המאמן אוטו גלוריה ב-16 בפברואר 1983.

פינטו הספיק לערוך שתי הופעות במוקדמות יורו 1984, בטרם זומן לסגל הנבחרת לקראת טורניר הגמר על ידי המאמן פרננדו קבריטה. פינטו פתח בהרכב נבחרתו בכל ארבעת משחקיה בטורניר. בשלב הבתים הפתיעה פורטוגל וסיימה בראש הבית, לאחר שנפרדה בשוויון 0-0 עם גרמניה המערבית, בשוויון 1-1 עם ספרד, וגברה 1-0 על רומניה. בחצי הגמר נכנעה פורטוגל 3-2 בהארכה לצרפת המארחת. בתום הטורניר נבחר פינטו לנבחרת הטורניר, והיה לאחד משני נציגיה של פורטוגל באותה הנבחרת. לאחר שערך שמונה הופעות במסגרת מוקדמות מונדיאל 1986, זומן פינטו לסגל הנבחרת למונדיאל 1986 על ידי ז'וזה אוגוסטו טורס, אך לא שותף כלל בשלושת משחקיה של פורטוגל בטורניר עקב דלקת אדר החזה ממנה סבל. פורטוגל סיימה את דרכה בתום שלב הבתים.

ב-11 בנובמבר 1987, במשחק מול שווייץ, עלה פינטו בפעם הראשונה מתוך 44 כקפטן הנבחרת. כשנה וחצי אחר כך, ב-26 באפריל 1989 במסגרת מוקדמות מונדיאל 1990, כבש פינטו לרשתה של אותה שווייץ את שערו הבינלאומי היחיד בקריירה, בדרך לניצחון 3-1. בשלהי הקריירה הבינלאומית שותף פינטו בחמישה משחקים במסגרת מוקדמות יורו 1996, אך לא זומן לסגל של אנטוניו אוליביירה לטורניר הגמר.

משחקו האחרון של פינטו במדי פורטוגל נערך ב-9 בנובמבר 1996, בניצחון 1-0 על אוקראינה במסגרת מוקדמות מונדיאל 1998. בסך הכול ערך שבעים הופעות, מתוכן 44 כקפטן, וכבש שער אחד.

קריירת אימון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת עונת 1997/1998, מיד לאחר שפרש ממשחק פעיל, נותר פינטו בפורטו כמאמן נוער. בעונה הראשונה שלו על הקווים הוביל את קבוצת הנוער לזכייה באליפות, ובסך הכול בשבע עונות כמאמן הנוער הוביל אותה לשתי זכיות.

לאחר שבע עונות בקבוצת הנוער, נותר פינטו בפורטו כמשקיף במשחקיה של הקבוצה הבוגרת, תפקיד אותו נשא במשך שתי עונות. זמן קצר טרם פתיחת עונת 2006/2007, התפטר המאמן ההולנדי קו אדריאנסה מאימון פורטו. פינטו נקרא לשמש כעוזר מאמן במשחק הסופר קאפ הפורטוגלי מול ויטוריה סטובאל, בו גברה פורטו 3-0 על יריבתה וזכתה בתואר. זמן קצר אחר כך התמנה ז'סואלדו פריירה לתפקיד מאמן הקבוצה, ופינטו שימש כעוזר מאמן לאורך כל הקדנציה של פריירה, שנמשכה ארבע עונות.

לקראת עונת 2010/2011 התמנה פינטו לתפקיד מאמן ראשי לראשונה בקריירה, בקבוצת ספורטינג קוביליה מהליגה הפורטוגלית השנייה. ב-15 בפברואר 2011, בעקבות הפסד לאשטוריל שהותיר את הקבוצה מתחת לקו האדום, התפטר פינטו מתפקידו כמאמן הקבוצה.

התנסותו השנייה כמאמן ראשי הייתה מוצלחת יותר, והגיעה בינואר 2013, במהלך עונת 2012/2013. פינטו התמנה לתפקיד מאמן צ'אבס מהליגה הפורטוגלית השלישית, והיה למאמנה השלישי של הקבוצה באותה העונה. הוא הוביל אותה למקום הראשון בבית ולבית הגמר, שם סיימה קבוצתו במקום הראשון עם ניצחון ותיקו ועלתה לליגת המשנה. פינטו סיים את תפקידו בתום העונה.

פורטו
תארים אישיים

סטטיסטיקות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עונה קבוצה ליגה בליגה בגביע באירופה אחר סך הכול
הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים
1981/1982 פורטו פורטוגלפורטוגלליגת העל הפורטוגלית 7 0 2 0 0 0 2 0 11 0
1982/1983 23 0 6 1 2 0 0 0 31 1
1983/1984 26 0 9 0 9 0 2 0 46 0
1984/1985 30 0 7 0 2 0 4 0 43 0
1985/1986 18 1 3 0 4 0 2 0 27 1
1986/1987 29 3 5 0 9 0 2 0 45 3
1987/1988 34 1 7 0 4 0 3 0 48 1
1988/1989 35 1 4 0 3 0 2 0 44 1
1989/1990 30 0 3 0 6 0 0 0 39 0
1990/1991 30 0 5 1 5 0 2 0 42 1
1991/1992 33 8 6 0 4 0 1 0 44 8
1992/1993 25 2 2 0 12 0 3 1 42 3
1993/1994 31 1 6 0 14 0 2 0 53 1
1994/1995 31 0 2 0 4 0 3 0 40 0
1995/1996 13 0 6 0 4 0 0 0 23 0
1996/1997 13 0 2 0 2 0 0 0 17 0
סך הכול בקריירה 408 17 75 2 76 0 28 1 587 20

נבחרת לאומית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
נבחרת פורטוגל
שנה הופעות שערים
1983 4 0
1984 10 0
1985 7 0
1986 1 0
1987 2 0
1988 0 0
1989 11 1
1990 3 0
1991 9 0
1992 8 0
1993 7 0
1994 5 0
1995 2 0
1996 1 0
סה"כ 70 1

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]