מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ז'אן-קלוד פסקל Jean-Claude Pascal ז'אן-קלוד פסקל בצרפת בשנת 1970 ז'אן-קלוד פסקל בצרפת בשנת 1970
לידה
24 באוקטובר 1927 צרפת פריז , צרפת
פטירה
5 במאי 1992 (בגיל 64) צרפת קלישי , איל-דה-פראנס , צרפת
שם לידה
ז'אן-קלוד רוג'ר הנרי ווילאמינוט
שם במה
Jean-Claude Pascal
מקום קבורה
בית הקברות מונפרנאס
מוקד פעילות
צרפת
תקופת הפעילות
1950–1985 (כ־35 שנים)
מקום לימודים
סורבון , סורבון , Cours Simon , תיכון ז'אנסון-דה-סאי
עיסוק
כותב שירים, היסטוריון , שחקן , זמר , סופר ומעצב
סוגה
בלדה
שפה מועדפת
צרפתית
פרסים והוקרה
זוכה אירוויזיון (1961 )
צלב המלחמה 1939-1945 (1945 )
מפקד מסדר האמנויות והספרות
אביר בלגיון הכבוד
פרופיל ב-IMDb
ז'אן-קלוד פסקל (בצרפתית : Jean-Claude Pascal ; 24 באוקטובר 1927 – 5 במאי 1992 ) היה זמר צרפתי שזכה באירוויזיון השישי (1961), בו ייצג את לוקסמבורג עם השיר "אנחנו האוהבים", שנכתב על ידי ז'אק דטן ומוריס וידלן. פסקל ייצג את לוקסמבורג גם בתחרות האירוויזיון ב-1981 עם השיר "אולי זה לא אמריקה", שנכתב על ידי ז'אן-קלוד פסקל, סופי מקאנו וז'אן קלוד פטיט.
ז'אן-קלוד פסקל נולד ב-24 באוקטובר 1927 בפריז . בגיל 17 התנדב לצבא צרפת החופשית ונטל חלק בקרבות במזרח צרפת ובגרמניה. על גבורתו בקרבות עוטר בצלב המלחמה. לאחר סיום שירותו הצבאי הוא למד בסורבון . הוא החל לככב בקולנוע בשנות ה-50 המוקדמות. באמצע שנות ה-50 החל לשיר. בשנות ה-70 המוקדמות היה גם לסופר והיסטוריון .
לוקסמבורג לוקסמבורג באירוויזיון
1956 : מישל ארנו (Les amants de minuit ) & (Ne crois pas )
1957 : דניאל דופרה (Amours mortes (tant de peine) )
1958 : סולנז' ברי (Un Grand Amour )
1959
1960 : קמילו פלגן (So laang we's du do bast )
1961 : ז'אן-קלוד פסקל (Nous Les Amoureux )
1962 : קמילו פלגן (Petit bonhomme )
1963 : ננה מושקורי (À force de prier )
1964 : הוגו אאופריי (Dès que le printemps revient )
1965 : פראנס גל (Poupée de cire, poupée de son )
1966 : מישל טור (Ce soir je t'attendais )
1967 : ויקי לאנדרוס (L'amour est bleu )
1968 : כריס באלדו וסופי גארל (Nous vivrons d'amour )
1969 : רומלד (Catherine )
1970 : דוד אלכסנדר וינטר (Je suis tombé du ciel )
1971 : מוניק מלסן (Pomme, Pomme, Pomme )
1972 : ויקי לאנדרוס (Après toi )
1973 : אן-מארי דוד (Tu te reconnaîtras )
1974 : איירין שיר (Bye, bye, I love you )
1975 : ז'רלדין (Toi )
1976 : יורגן מרקוס (Chansons pour ceux qui s'aiment )
1977 : אן-מארי בה (Frère Jacques )
1978 : בקארה (Parlez-Vous Francais )
1979 : ג'ין מנסון (J'ai déjà vu ça dans tes yeux )
1980 : סופי ומגאלי (Papa Pingouin )
1981 : ז'אן-קלוד פסקל (C'est peut-être pas l'Amérique )
1982 : סווטלנה (Cours après le temps )
1983 : קורין הרמס (Si la vie est cadeau )
1984 : סופי קארלה (100% d'amour )
1985 : מרגו , פרנק אוליבר , איירין שיר , דיאן סולומון , כריס רוברטס & מלקולם רוברטס (Children, Kinder, Enfants )
1986 : שריס לורנס (L'amour de ma vie )
1987 : פלסטיק ברטרנד (Amour Amour )
1988 : לארה פביאן (Croire )
1989 : פארק קפה (Monsieur )
1990 : סלין קרזו (Quand je te rêve )
1991 : שרה בריי (Un baiser volé )
1992 : מריון ולטר וקונטיננט (Sou fräi )
1993 : מודרן טיימס (Donne-moi une chance de te dire )
1994 עד 2023
2024 : טלי (Fighter )
2025 : לורה ת'ורן (La poupée monte le son )