ועדת העשור
ועדת העשור הייתה כינוייה של ועדה ממשלתית שהוקמה לקראת חגיגות העשור למדינת ישראל, ושמה המלא הוועדה העולמית לאירועי שנת העשור.
עם כניסתה של מדינת ישראל לשנתה התשיעית הוחלט ששנת העצמאות העשירית, 1958, תצוין באופן חגיגי במיוחד, בשיתוף יהדות התפוצות ותשמש בין השאר, כמנוף להעלאת קרנה של המדינה הצעירה בקרב האומות בכלל והקהילות היהודיות בפרט. חגיגות העשור נתפסו גם כהזדמנות להגביר את תחושת השותפות ואת הגאווה במדינה, בפרט עבור עולים חדשים[1].
לצורך מימוש ההחלטה מינה ראש הממשלה דוד בן-גוריון, את ועדת העשור. לראשות הוועדה מונה מאיר וייסגל ולצידו את טדי קולק (מנכ"ל משרד ראש הממשלה) ומאיר דה שליט (סמנכ"ל במשרד ראש הממשלה והממונה על פעולות החוץ של ועדת העשור העולמית). אורה הרצוג שימשה מזכ"לית הוועדה[2]. רוברט גרי התמנה למנהל המחלקה ליחסי ציבור של ועדת העשור. הוועדה הייתה ועדת היגוי וגוף שאיגד ועדות מקומיות ברחבי הארץ ובמספר ארצות באירופה ואמריקה. בשיא פעילותה העסיקה הוועדה מאות עובדים ומתנדבים.
ועדת העשור החלה בפעולתה ביולי 1957, וסיימה את פעולותיה במאי 1959. פעולותיה כללו פעילויות שונות לעידוד התיירות, הבאת אמנים מחו"ל לרבות תזמורות, הופעות בלט ואופרה, ומגוון פעולות הסברה ברחבי העולם.
אגף האירועים בוועדה, בראשות אהרן צבי פרופס, ארגן תערוכות של ציירים ופסלים יהודים מכל העולם ובנוסף יזם הקמת ועדות תרבות מקומיות לשם מימוש התוכניות השונות בתחום האמנות הפלסטית. במסגרת זאת גם נטלה ועדת העשור חסות על "תערוכת העשור".
אורגנו קבוצות של עולים חדשים ליצירת והצגת אמנות אותנטית, כל עדה ומאפייניה התרבותיים, במסגרת "תערוכת התחביב" שמתקיימת מאז מדי שנה.
חידון התנ"ך הפך למסורת מאז הוחל בו במסגרת חגיגות העשור למדינת ישראל.
את שבוע הספר העברי במתכונתו הנוכחית יזם וערך לראשונה המשורר והסופר שלמה טנאי במסגרת ועדת העשור להקמת המדינה.
למעשה, ועדת העשור הייתה מעורבת ברוב האירועים הציבוריים והממשלתיים שהתרחשו בשנה זו, בין במימון ובין ביזום או פיקוח.
במסגרת פעולותיה גם הוכרז על הקמת מחלקה להנפקת מדליות (מדליונים) לציון שנת העשור. מחלקה זו הייתה למעשה חלק ממשרד ראש הממשלה וקבלה את הנחיותיה מועדת העשור. במסגרת זו הונפקו מספר מדליות עד להפיכת המחלקה לחברה הממשלתית בשנת 1961. מכירת המדליות על ידי ועדת העשור הניבה סכומים נאים עד כדי השפעה דרמטית על תקציב הוועדה.
מבין המדליות שהונפקו נציין את המדליה הראשונה "ישראל המשוחררת" שבעיצובה נעשה שימוש במוטיבים שהופיעו ע"ג המטבע הרומי "יהודה השבויה" שנופקה לציון כיבוש ירושלים וחורבן הבית.
במהלך הכנותיה של הוועדה לשנת העשור, עוררו פעילויותיה ותוכניותיה גם ביקורת, כפי שתיאר זאת וויסגל בראיון שנערך בתקופת עבודת ההיערכות: :[1] ”מאשימים אותי שאני מנהל את העניינים בצורה "גויית"...שאני מעסיק רק עובדים דוברי אנגלית.. שאני מנסה לארגן הפקה הוליוודית במקום חגיגות עשור לישראל”. וייסגל טען עוד כי אין מבינים את החשיבות והמשמעות של רעיון חגיגות העשור וכי בכוונתו לשתף את כלל האזרחים והארגונים בחגיגות, אם כמשתתפים ואם כצופים.
ב-15 במאי 1959 התפרסמה בעיתון דבר הידיעה על סיום פעילותה של ועדת העשור.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סדרה: הנהלת ועדת העשור בארכיון המדינה
- תת-חטיבה: ועדת העשור הארכיון המדינה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 ת. לויטה, "עשור" של מאיר ווייסגאל, מעריב, 13 באוקטובר 1957
- ^ ענבר טויזר, מסורת בכחול לבן: ההיסטוריה של אירועי יום העצמאות, באתר ynet, 9 במאי 2019