ישראל המשוחררת

המדליה ישראל המשוחררת מכונה גם "מדליית שחרור" היא המדליה הרשמית הראשונה שנטבעה במדינת ישראל בשנת 1958. הגרסה הראשונה מכונה "חירות ישראל".

המרד הגדול ולידתו של מטבע

בשנת 66 לספירה, כאשר פרובינקיית יהודה הייתה נתונה תחת כיבוש האימפריה הרומית, פרץ מה שיכונה לאחר מכן "המרד הגדול". לאחר הצלחות ראשוניות של המורדים, נשלחו מרומא הקצין המצטיין אספסיאנוס ובנו טיטוס לדכא את המרד. לאחר חמש שנות לחימה, בשנת 70 לספירה, דוכא המרד עם כיבוש ירושלים והחרבת בית המקדש. טיטוס חגג את ניצחון רומי בקיום מצעד ניצחון ברומא. המצעד הונצח בתבליט על שער טיטוס ברומא. בנוסף, לציון ניצחונו, טבע אספסיאנוס את מטבע "יהודה השבויה" (Judea Capta).

המטבע "Judea Capta" הפך להיות הראשון בסדרה של מטבעות, כולם בעלי מוטיבים דומים. הסדרה הונפקה במשך כמעט 26 שנה. העיצוב הבסיסי מראה בצידו האחד של המטבע עץ דקל (ארץ ישראל) כאשר למרגלותיו יושבת דמות נשית כנועה, המסמלת את יהודה השבויה. מעליה מתנשאת דמות המנצח, פעמים הקיסר עצמו, לפעמים חייל פשוט או אלת הניצחון Victory.

שתי ואריאציות

העיצוב של המטבע הרומי, "יהודה השבויה", היווה השראה לשתי ואריאציות בארץ ישראל:

א. בשנת 1918 נוצרה הואריאציה הראשונה הידועה כ- "יהודה המשתחררת".

ערך מורחב – יהודה המשתחררת

ב. 40 שנה לאחר מכן, בשנת 1958 נוצרה הואריאציה השניה הידועה כ- "ישראל המשוחררת" ובה עסקינן בערך זה.

מדליית ישראל המשוחררת

מדליית חירות ישראל - Israel Liberata (מדליית השחרור דור א')

זמן מה לאחר הקמת המדינה, הציע מר ליאו קדמן, יו"ר החברה הנומיסמטית הישראלית, לשר החינוך והתרבות, דוד רמז, שלרגל העצמאות המחודשת תונפק מדליה שתתבסס בעיצובה על המטבעות הרומיים שציינו את חורבן הבית השני. בשלב זה הרעיון נפל על אוזניים ערלות. לקראת חגיגות שנת העשור חידש ליאו קדמן את הצעתו ואף הגדיל לעשות ומסר סקיצה למעצב מומחה. על סמך רעיון זה גיבש המעצב אוטה ואליש את העיצוב המוצע. הגוף היוזם היה "הועדה העולמית לאירועי שנת העשור" שמינה ראש הממשלה דוד בן–גוריון. וכך "נולדה" הואריאציה השנייה של המטבע הרומי.

פני המדליה - במרכז, כסמל ל "ישראל המשוחררת" – פועל עברי הנושא חרמש על כתפו ואשה נושאת אלומת תבואה. שניהם עומדים בצילו של עץ דקל בעל שבע כפות ושני אשכולות פרי. על השפה מסביב, כתובת "עשור לחרות ישראל תשי"ח" (1958) והמשפט בלטינית "ישראל ליבראטה" (ישראל המשוחררת). המלה ירושלים מופיעה למרגלות עץ התמר.

גב המדליה – מציג תעתיק של המטבע הרומי שנטבע על ידי אספסיאנוס בשנת 71 לספירת הנוצרים. משמאל נראה אספסיאנוס כמנצח ומימין – אישה עבריה אבלה היושבת מתחת לעץ תמר, בעל עשר כפות ושני אשכולות פרי, המסמל את יהודה. על שפת המטבע מופיעה הכתובת "IVDAEA CAPTA" (יהודה השבויה). האותיות "SC" הן ראשי תיבות של המילים "Senatus Consultum" (בצוו הסינט). בהיקף – שלשלת המסמלת שבי וכתובת עברית "גלתה יהודה" והשנה תל"א (שנת 71 לספירת הנוצרים היא שנת ג'תתל"א).

עיצוב: אוטה ואליש

מיטבעה: ג'והן פינץ, לונדון (John Pinches)

כמות: נטבעו 10,000 יח' מזהב וככמות הזאת מכסף.

המדליות נמכרו לנתינים זרים ובמטבע זר בלבד.

סדרה זו לא מופיעה בקטלוג החברה הממשלתית.

מדליית "שחרור" דור ב'

הנפקתן של שתי הגרסאות הראשונות (זהב וכסף) נחלה הצלחה מסחררת ולאור זאת הוחלט על ידי הוועדה המפקחת על אירועי שנת העשור, לצאת בהנפקה נוספת ובאותה הזדמנות גם לשנות במקצת את עיצובה של המדליה. באופן רשמי נחשבת גרסה זו למדליה הראשונה שהונפקה על ידי מדינת ישראל – מדליית השחרור.

המדליה נטבעה בכמות של 25,000 יח' והפכה להיות הראשונה בסדרה של מדליות במגוון גדלים ומתכות כמו נחושת, ברונזה, כסף וזהב. וככל שהתרבו הגרסאות כך גדלה הפופולריות של מדליית השחרור והרעיון שעומד מאחוריה. להלן מס' דוגמאות/גרסאות לתצורת דור ב'.

בסוף שנת 1958 (תשי"ט) בנק לאומי לישראל העניק למס' לקוחות שי מיוחד – מדליית השחרור בקופסת מתנה.

במלאת 40 למדינת ישראל, בשנת 1988 נטבעה גרסה מפלטינה בכמות של 1250 יח.

מדליית שחרור דור ב פלטינה

בשנת 1993, הוחלט על הנפקת גרסה נוספת של מדליית דור ב' המיתולוגית. הפעם מקופר-ניקל ובכמות של 26,000 יח'.

עד היום הונפקו לפחות 20 גרסאות שונות של מדליית השחרור בתצורת "דור ב" וזאת לא כולל הזמנות מיוחדות לרבות אריזות מיוחדות, מחזיקי מפתחות, קוביות אקריל (משקולת נייר) וכו'.

מדליית "שחרור" דור ג'

בשנת 1962, לאחר ההצלחה חסרת התקדים במכירת תצורות דור א' ודור ב', הוחלט להמשיך את המומנטום וליצור את תצורת דור ג'. גם הפעם ההנפקה הייתה חסרת תקדים בהיקפה ובשלל הגרסאות שבאה לידי ביטוי בגדלים שונים ומגוון מתכות.

מדליית שחרור דור ג' ברונזה

תצורת דור ג' היא הפופולרית ביותר. תצורה זו נופקה בעשרות אלפי יחידות ובנוסף היוותה בסיס לשוק משני של מזכרות וחפצי נוי. להלן מוצגות מספר דוגמאות מייצגות. היצירתיות חגגה - משקולות נייר, מחזיקי מפתחות, עדיליונים, סימניות ועוד.

שחרור דור ג קוביות אקריל

בשנת 1981 האגודה האמריקאית ישראלית לנומיסמטיקה (AINA) קיימה סיור בישראל. כל משתתפי הסיור קבלו גרסה מיוחדת של מדליית השחרור דור ג'.

האגודה האמריקאית ישראלית לנומיסמטיקה (AINA) - סיור בישראל

בשנת 1965, לקראת חגי תשרי, הוחלט על הנפקת סדרת סימניות "שנה טובה". הסימניה עשויה מפלסטיק ובצידה כתוב "שנה טובה". קיימות גרסאות באנגלית, עברית ויפנית. בקצה הסימניה יש כיס ובתוכו גרסה מיוחדת של מדליית השחרור.

מדליית זיכרון לחיילי צה"ל

בשנת 1963 הוחלט על ידי היחידה להנצחת חללי צה"ל על הנפקת גרסה מיוחדת של מדליית שחרור, לזכר החללים. בתור שכזו התווסף למוטיבים של המדליה גם הכיתוב: "יום הזיכרון לחללי צה"ל" בצידה האחד ו- "לזכר לוחמיה שנפלו על קוממיותה" בצידה האחר. המדליה חולקה למשפחות השכולות ולא נמכרה לציבור הרחב.

עיצוב מנצח

את המוטיבים העיצוביים של מדליית השחרור ניתן למצוא במגוון מקומות. ניתן למצוא אותם בתכשיטים, סמלילים (לוגו) של בתי עסק, פריטי נוי וכו'. להלן מספר דוגמאות מייצגות.

בתחילת דרכה של החברה למדליות ומטבעות, "מדליית השחרור" שימשה כסמל היחידה ל- "מדליות ומטבעות ישראל" במשרד ראש הממשלה.

בשנת 1961, כאשר הוחלט לשדרג את היחידה הקטנה במשרד ראש הממשלה לחברה ממשלתית נמשך השימוש במדליית השחרור כסמל החברה החדשה.

מדליית שחרור דור ג' - צביעת יד

ראו גם

לקריאה נוספת

אליעזר מורב, מדליית השחרור, 2011.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ישראל המשוחררת בוויקישיתוף