ועדת המצב
ועדת המצב הייתה ועדה שנוסדה על ידי הנהגת היישוב לקראת הקמת המדינה לשם הכנת הקמתו של מנגנון המדינה.
הוועדה הוקמה בראשית נובמבר 1947 על ידי הסוכנות היהודית והוועד הלאומי לשם פעולות מיידיות בענייני השלטון והמנהל ביישוב היהודי בעקבות התרופפות המסגרת של שלטונות המנדט ולשם הכנות להקמת המדינה היהודית. ועדת המצב הקימה ועדות-משנה לטיפול בנושאים שונים, ומועצה משפטית לשם עיבוד הצעות חוקים למדינה העתידית. הוועדה עסקה בתכנון הקמת המנגנון הממשלתי ויחידות המנהל שלו, והמועצה המשפטית הכינה טיוטת חוק על סמכות מועצת המדינה הזמנית, שהפכה לפקודת סדרי השלטון והמשפט.
ועדת המצב סיכמה את הצעותיה בחוברת מינהל הממשלה במדינה העברית (הצעה למבנה המחלקות, מנגנון, ותקציביהן). החוברת הוגשה למינהלת העם שהוקמה ב-12 באפריל 1948. ב-21 באפריל 1948 מסר זאב שרף, מזכיר הוועדה, דו"ח מסכם על עבודת הוועדה.[1]
הרקע להקמת הוועדה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1947 החלה הנהגת היישוב לדון בצעדים הארגוניים שיש לבצע כתגובה על פינוי אפשרי של המנדט הבריטי ומעבר להנהגה ממשלתית של מדינה עצמאית. הדבר קרה משום שלאחר ניצחון מפלגת הלייבור ב-1945, מדיניות החוץ האמפריאלית של בריטניה השתנתה והוחלט לעזוב את הודו, משום כך קטן הצורך בשליטה במזרח התיכון כאזור מגשר בין בריטניה להודו. במקביל, עלה כוחן הבינלאומי של ארצות הברית ורוסיה, וכן תמיכתה של ארצות הברית בציונות, שהתבטאה במסקנות הוועדה האנגלו-אמריקאית הקושרות את הפתרון לפליטי השואה עם הפרויקט הציוני. בעקבות שינויים אלה, החזיר מזכיר המדינה הבריטי ארנסט בווין את "שאלת פלסטינה" לדיון באו"ם. דיון זה הסתיים בהחלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר על חלוקת ארץ ישראל בין שני העמים, החלטה הידועה בשם תוכנית החלוקה.[2]
בתקופת שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל היו ליישוב היהודי בארץ ישראל שני מוסדות קובעי מדיניות: הנהלת הסוכנות היהודית, והנהלת הוועד הלאומי. מוסדות אלה היו עצמאיים וחלקו את עבודה הנהל היישוב ביניהם, והיו מקובלים גם על משטר המנדט האנגלי.
כאשר עזיבתם של הבריטים נראתה באופק, חשו מוסדות אלה שיש להתכונן בדחיפות לאפשרות של שלטון יהודי עצמאי בארץ ישראל. דוד בן-גוריון ואחרים לא ראו בארגונים הקיימים מוסדות מתאימים להנהיג את היישוב אחרי הפינוי האנגלי ולנהל את המדינה העתידית, כאשר תקום, משום שמוסדות אלה פעלו לעיתים זה כנגד זה, ולא היו מרוכזים תחת גוף משותף.[3] באפריל 1947, הציע אליעזר קפלן, ראש המחלקה הפיננסית של הנהלת הסוכנות היהודית, להקים ועדה משותפת של נציגי הגופים המבצעים של הסוכנות היהודית ושל הוועד הלאומי, שמטרתה תהיה לעצב את הממשל של המדינה שתוקם וכן לדאוג לענייני החברה היהודית בתקופת המעבר.[4]
הקמת הוועדה והרכבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ועדת המצב הוקמה על ידי הנהלת הסוכנות היהודית ב-12 באוקטובר 1947. הוועדה מנתה שלושה־עשר חברים: דוד בן-גוריון (יו"ר), גולדה מאירסון, יצחק גרינבוים, משה שפירא, פרץ ברנשטיין, אליעזר קפלן, מאיר גרבובסקי, דוד רמז, דוד צבי פנקס, צבי לוריא, מרדכי שטנר, גאורג לנדואר ואברהם גרנובסקי. למזכיר הוועדה נתמנה זאב שרף (לימים מזכיר הממשלה, חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל).
על ועדת המצב הוטל להכין את הקמתו של מנגנון המדינה, משרדי הממשלה והשירותים הציבוריים שיחליפו את השלטון הבריטי. הוועדה דנה בהכשרת כוח אדם למוסדות המדינה בהפעלת התחבורה, הנמלים ושדות התעופה.
הוועדה חולקה לשמונה ועדות משנה:
ועדת משנה א (כספים וכלכלה), בראשות אליעזר קפלן
ועדת משנה ב (מינהל מחוזי, עבודות ציבוריות, משטרה יהודית ובתי סוהר), בראשות גולדה מאיר
ועדת משנה ג (בריאות ושירותים חברתיים, עלייה ומידע ציבורי), בראשות יצחק גרינבוים
ועדת משנה ד בראשות יצחק בן צבי, לטיפול במעמד פרוזדור ירושלים בעקבות בינאום העיר
ועדת משנה ה בראשות דב יוסף ויוסף בורג, עסקה בהקמת מערכת המשפט
ועדת משנה ו בראשות יוסף ויץ, טיפלה במובלעות היהודיות שנמצאו בתוך המדינה הערבית
ועדת משנה ז בראשות אברהם גרנובסקי, עסקה בתוכניות למתחם הממשלתי ומשרדים
ועדת משנה ח בראשות מאיר גרבובסקי, עסקה במבנה מערכת הממשל
ועדות משנה ד ו-ו הוקמו לטיפול בבעיות שנבעו מיישום תוכנית החלוקה. בעקבות פרוץ המלחמה ונסיגת ישראל מתוכנית החלוקה באוגוסט 1948, לא סיימו שתי תת-ועדות אלה את עבודתן, וב-20 בדצמבר 1947, הוקמה ועדת הנגב, שטיפלה בענייני היישובים היהודיים שם.
לצד ראשי וחברי הוועדות מונו יועצים מומחים בכל תחום, חלקם ליוו את עבודת הוועדה לאורך כל הדרך, וחלקם יעצו באופן חד-פעמי על נושאים ספציפיים.
תקציב הוועדה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הייתה ועדה נוספת, בראשות אליעזר קפלן, שהייתה אחראית על תקציב ועדת המצב.[5]
פעילות הוועדה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אפשר לחלק את פעילות הוועדה לשלוש תקופות:
- מאוקטובר 1947 ועד להצבעה באו"ם על חלוקת ארץ-ישראל ב-29 בנובמבר 1947. בשלב זה התמקדה הוועדה בלימוד מערכת השלטון המנדטורית הבריטית, ותכנון השלטון היהודי העתידי בארץ ישראל.
- מ-11 בנובמבר 1947 עד פברואר 1948. כתוצאה מהתפרצות פעולות איבה הוכרז מצב חירום, והוועדה הוכרחה להתמקד בתחזוקה וארגון של השירותים החיוניים לאוכלוסייה היהודית. התכנון לטווח ארוך נדחה ברובו.
- מפברואר 1948 ועד הקמת מנהלת העם באפריל 1948. בתקופה זו שבה ועדת המצב למשימתה מקורית, תכנון ארוך טווח של מערכת השלטון בישראל.
בפברואר 1948, עקב המצב הביטחוני, עברה רובה של ועדת המצב מירושלים לתל אביב. חלק מן הוועדה, "ועדת המצב הירושלמית" בראשותה של חנה אבן-טוב, נשאר בירושלים לטפל בנושאים המעוגנים בירושלים, כמו הדפסת בולים במדפיס הממשלתי, הקמת הרדיו הלאומי, "הצלת" מסמכים אזרחיים שהושארו על ידי הבריטים בעזבם,[6] וטיפול בצרכים המיוחדים של העיר. מצבה של "ועדת המצב הירושלמית" היה קשה משום שהיא תפקדה בתנאי מצור ורעב, משום שהקשר עם הוועדה הראשית בתל אביב היה לקוי, ומשום שהיה מחסור בכוח אדם.[7]
סיום פעולת הוועדה והדוח הסופי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-21 באפריל 1948 הגיש המזכיר זאב שרף למנהלת העם את הדו"ח הסופי של ועדת המצב, שכותרתו "מינהל הממשלה במדינה העברית (הצעה למבנה המחלקות, מנגנון ותקציביהן)". החוברת הוגשה ל"מנהלת העם". במבוא כותב שרף שאין להתייחס לדו"ח כחסר טעויות, אך כתב שהדוח כולל "ניסיון אדמיניסטרטיבי כנה להקים את מערכת השלטון במדינה החדשה כמכשיר יעיל, על מנת שיוכל למלא תפקידים רחבים, מגוונים ומורכבים הנדרשים מהמדינה בעידן שלנו".
הדו"ח מנתח את מבנה משרדי הממשלה העתידיים, למעט משרד הביטחון שטופל אישית על ידי בן-גוריון. הוא מתאר את ועדות המשנה של כל משרד, מציין את המחלקות המקבילות במערכת המנדט הבריטי ומוסדות היישוב של טרום-המדינה, ומסביר אילו מהן כדאי לשלב במערכת החדשה. כמו כן, הדו"ח מגדיר את סמכויות ותקציבי המשרדים. לסיום, הדו"ח מציג סיכום סטטיסטי השוואתי של הוצאות ממשל המנדט הבריטי וההוצאות המשוערות של הממשלה החדשה בשנה הראשונה.
תפקיד הוועדה הסתיים עם הקמת מנהלת העם, אולם המזכירות בירושלים הוסיפה לפעול עד ספטמבר 1948, וטיפלה בהצלה ובריכוז רכוש ממשלתי ממשרדי המנדט בירושלים, והעבירה אותו לפי הצורך והיכולת לתל אביב.[8]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- זרח ורהפטיג, חוקה לישראל דת ומדינה, הוצאת מסילות, תשמ"ח 1988.
- יונתן פיין, כך נולדה: הקמת מערכת הממשל בישראל 1947-1951, הוצאת כרמל, 2009.
- זאב שרף, שלושה ימים: והם ג,ד,ה באייר התש"ח - 12, 13, 14 במאי 1948, עם עובד, 1965. https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020897620205171/NLI
- Paul Abraham Alsberg, The "Emergency Committee" (Va'dat Hamatzav), October 1947-May 1948: Preparing for Statehood, Studies in Zionism, Vol. 10 No. 1 (1989), 49-64
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בן-ציון אשל, ועדת המצב 1947-1948 : (חטיבה ארכיונית מס' 41), ירושלים, תשכ"ו 1966, עמ' 1-2
- ^ Jonathan Fine, Establishing a New Governmental System: The Israeli Emergency Committee, October 1947–April 1948, Middle Eastern Studies 44, 2008-11, עמ' 978 doi: 10.1080/00263200802426310
- ^ Jonathan Fine, Fray Hochstein, A state is born: the establishment of the Israeli system of government, 1947-1951, Albany: State University of New York Press, 2018, עמ' עמ' 19-21
- ^ Jonathan David Fine,, A state is born: the establishment of the Israeli system of government, 1947-1951, Albany: State University of New York Press, 2018, עמ' עמ' 3-4, 20
- ^ Jonathan Fine,, A state is born: the establishment of the Israeli system of government, 1947-1951, Albany: State University of New York Press, 2018, עמ' 33
- ^
עופר אדרת, הקרב על יומני כרמל והצחוק של רבין: סודות הארכיון נחשפים, באתר הארץ, 17 בדצמבר 2021
- ^ במכתב שכתבה חנה אבן טוב מהסוכנות היהודית אל עמיתה זאב שרף, היא מסבירה את הבעיות הנגרמות מחוסר ההסברה של הנהגת היישוב, באתר אוֹצָרוֹת
- ^ ראו באתר ארכיון המדינה:, באתר catalog.archives.gov.il
