ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת/אתרי מורשת ביפו/תחרות 2017
מראה
אתרי מורשת ביפו
[עריכת קוד מקור]מספר אתר | שם אתר (עברית) | שם אתר (אנגלית) | תיאור אתר | מיקום וכתובת | תמונה | העלאת תמונה
|
---|---|---|---|---|---|---|
3-5000-001 | בית הסראיה (א-סראיה אל-ג'דידה) | New Saraya; Saraya Building; Sarahiya House | ארמון הממשלה הטורקי שתכנן האדריכל ברוך פפירמייסטר, מראשון לציון בשלהי המאה ה-19. בינואר 1948 נפגע המבנה בפיצוץ שביצע הארגון לח"י. במסגרת עבודות שימור כיכר השעון, שוחזרה רק חזית המבנה באופן חלקי משיקולים שונים. עבודת התיעוד יכולה להציג הן את ההיסטוריה של האתר והן את הדילמות סביב הבחירה לשמרו בצורה זו. | רחוב יפת פינת מרזוק ועזר (כיכר השעון), תל אביב-יפו, תל אביב-יפו 34°45′22″N 32°03′18″E / 34.75624166666667°N 32.05498611111111°E |
| |
3-5000-002 | בית המכס הצפוני בנמל יפו | Jaffa Port Custom's House | בית המכס הצפוני בנמל יפו הוא בניין שנבנה בסגנון הבינלאומי בראשית שנות ה-30 של המאה העשרים ושכנו בו מנהלת נמל יפו, בית המכס הבריטי ותחנת קשר לאוניות. המבנה הוקם על שרידי בית המכס העות'מאני. כיום זהו בניין בטון גדול, הצופה אל הים, ופעילים בו שבט "צופי הים" ו"המרכז לחינוך ימים". | רציף העלייה השנייה, נמל יפו, תל אביב-יפו 32°03′18″N 34°45′04″E / 32.054947°N 34.751118°E |
| |
3-5000-003 | האנגרים בנמל יפו | Jaffa Port Hangars | 4 האנגרים שבנו הבריטים בשנות ה-30 ושימשו לאחסון תוצרת ליבוא ויצוא. האנגר 1 שופץ בשנים האחרונות. | רציף העלייה השנייה, נמל יפו, תל אביב-יפו 32°03′10″N 34°45′00″E / 32.05289°N 34.749924°E |
| |
3-5000-004 | הלבנטבונדט בנמל יפו | Levantbundet | הלבנטבונדט בנמל יפו. ראו גם נא לגעת | תל אביב-יפו 32°03′11″N 34°45′02″E / 32.05298°N 34.75050°E |
| |
3-5000-005 | בית הסראייה הישן | Old Sarayya House | בית הסארייה הישן ביפו העתיקה הוא מבנה הניצב ברחוב מפרץ שלמה, אשר שימש בעבר כמקום מושבו של המושל הטורקי בעיר. | גן הפסגה, תל אביב-יפו 32°03′18″N 34°45′16″E / 32.055°N 34.754444°E |
| |
3-5000-006 | סביל סולימאן | בקיר הדרומי של מסגד מחמודיה קבוע "סביל סולימאן" שצורתו כשל קשת גדולה המשלבת אבני שיש לבנות וגרניט ורודה. הסביל מעוטר בקשתות, בעמודים ובכותרות וכן בכתובות ובטורה של הסולטאן העות'מאני. הסביל נבנה בשנת 1809 והוצמד אל קיר המסגד משזה הוקם. הוא קרוי על שמו של סולימאן פאשה, שליט עכו ומפקדו של אבו נבוט, אשר הקים אותו. | רח' מפרץ שלמה, על קיר מסגד מחמודיה, תל אביב-יפו 32°03′18″N 34°45′20″E / 32.055°N 34.755556°E |
| ||
3-5000-007 | סביל אבו נבוט (הקיוסק) | Sebil Abu Nabut B | סביל אבו נבוט ב' הוא סביל השוכן ממערב למסגד מחמודיה ביפו. הסביל נבנה על ידי מושל יפו בתחילת המאה ה-19, מחמוד אגא א-שאמי (שכונה "אבו נבוט"), ושכן ליד הכניסה למסגד, אולם עם הרחבת הכביש הוא הוזז כ-20 מטר מערבה והוצב בליבו של מעין כיכר. השם "סביל אבו נבוט ב'" נטבע בידי זאב וילנאי, כדי להבדילו מסביל אבו נבוט הנמצא בדרך בן צבי. בעבר היה זה מבנה מפואר הדומה לסביל בכניסה למסגד אל-ג'זאר בעכו. הסביל עצמו עשוי בצורת משושה מקושט בלוחות שיש וסביבו ששה עמודים הנושאים כותרות חטובות, כנראה בשימוש משני. העמודים תומכים בשש קשתות הנושאות כפה. | סמוך לרח' טיילת מפרץ שלמה, תל אביב-יפו 32°03′20″N 34°45′34″E / 32.05551°N 34.75943°E |
| |
3-5000-011 | מגדל המים בשכונת עג'מי | Ajami Water Tower | נבנה בשנות ה-30 על ידי הבריטים | חייבי משה 1 / החרוב 30, תל אביב-יפו 32°02′43″N 34°45′05″E / 32.045215°N 34.751289°E |
| |
3-5000-020 | כיכר השעון | Clock Square | כיכר השעון (או כיכר הסוכנות) היא כיכר מרכזית ביפו, צפון מזרחית ליפו העתיקה. הכיכר נמצאת בקצה הצפוני של רחוב יפת ובקצהו הדרום-מערבי של רחוב רזיאל, שהיה בעבר חלק מן הדרך הראשית מיפו לפתח תקווה ולשכם. | דוד רזיאל 25, יפו, תל אביב-יפו 32°03′18″N 34°45′23″E / 32.054974°N 34.756252°E |
| |
3-5000-021 | בית מרכז האמנויות | מרכז האמנויות ברחוב יפת בתל אביב-יפו | רח' יפת 28, תל אביב-יפו 32°03′13″N 34°45′16″E / 32.05370°N 34.75451°E |
| ||
3-5000-022 | חאן מנולי | Khan Manuli, Jaffa | חאן מנולי הוא מבנה ברחוב בית אשל ביפו הקרוי על שם בעליו הארמני. המבנה שימש כחאן חשוב לסוחרים שהגיעו לסחור ביפו, וכתחנת מעבר לרבים מראשוני העלייה הראשונה עד העלייה הרביעית. המבנה שימש כמרכז ציבורי ופוליטי של הקהילה היהודית בעיר, ובו המתינו חולים שהובאו ליפו עד שימצא רופא שייבוא לבקר אותם. | רח' בית האשל 11, תל אביב-יפו 32°03′13″N 34°45′23″E / 32.053611°N 34.756389°E |
| |
3-5000-023 | בית סורסוק | Sursuk House | בית סורסוק הוא מבנה היסטורי גדול ומפואר בן ארבע קומות ברחוב רזיאל ביפו, הקרוי על שם משפחת סורסוק מביירות, מהעשירות שבמשפחות סוריה שבבעלותה היו שטחי קרקע גדולים בגליל, בעמקי הצפון ובמפרץ חיפה ועסקיה חבקו את רוב המזרח התיכון. בשנת 1921 רכשה מבנים אחדים ברחוב בוסטרוס (רחוב רזיאל של היום), שיפצה אותם ובנתה מבנים נוספים. גולת הכותרת של בניית המשפחה ברחוב היא "בית סורסוק" שנחנך בשנת 1925. הבית נחנך על ידי הנציב העליון הבריטי, לורד הרברט פלומר. בבניין שכנו משרדים יוקרתיים של יפו, חברות ספנות, קונסולים זרים וגדולי הסוחרים, ובנוסף משרדיהן של חברות יהודיות ובהן לשכת המסחר של תל אביב וחברתו של מאיר דיזנגוף שעברה אליו מ"בניין הוועד הארץ ישראלי" ששכן באותה העת ברחוב רזיאל 17 ושבו פעלה התנועה הציונית בראשית ימיה. | רח' רזיאל 6, תל אביב-יפו 32°03′24″N 34°45′33″E / 32.056653°N 34.759036°E |
| |
3-5000-024 | בית המשרד הארצישראלי | Palestine Office | המשרד הארצישראלי היה הזרוע המבצעת של ההסתדרות הציונית בארץ ישראל שתפקידו העיקרי היה קידום, מימון וניהול פעילות ההתיישבות בארץ. פעילותיו כללו תכנון ההתיישבות, קניית אדמות, הקצאת כספים, רכישת קרקעות, הקמת יישובים חקלאיים ועירוניים חדשים, ניהול חוות חקלאיות, הקצאת מתיישבים ליישובים השונים, עזרה ליישובים קיימים בהדרכה ועזרה לפועלים. הבניין ההיסטורי של המשרד הארצישראלי שכן ביפו, ברחוב רזיאל מספר 17, ונהרס בשנת 2001 על ידי בעליו, הכנסייה המארונית, על אף שהיה מבנה לשימור. | רח' רזיאל 15 (משרדים נוספים של המשרד שכן הבניין ברח' רזיאל 17 נהרס), תל אביב-יפו 32°03′20″N 34°45′26″E / 32.05561°N 34.75727°E |
| |
3-5000-025 | בית הדואר | Jaffa Post Office Building | בניין הדואר המרכזי של יפו הוא מבנה בעל חשיבות אדריכלית שנבנה בתקופת המנדט הבריטי בתכנונו של האדריכל אוסטן סיינט בארב הריסון. המבנה שופץ בשנת 2000. כיום משמש כסניף דואר ונמצאת בו הנהלת "השירות הבולאי". | שדרות ירושלים 12, תל אביב-יפו 32°03′20″N 34°45′34″E / 32.05551°N 34.75943°E |
| |
3-5000-026 | בית החלוץ | בית בן שתי קומות ברחוב יפת, שבו התגוררו בראשית המאה העשרים עולים יהודים בימים הראשונים להגיעם ארצה. הבית נקרא "בית העולים" או "בית החלוץ". הבניין התפרסם כאשר הותקף על ידי פורעים ערבים במאורעות תרפ"א. במאורעות נרצחו 14 מתושבי הבית. | רח' יפת 34, תל אביב-יפו 32°03′10″N 34°45′13″E / 32.05290°N 34.75348°E |
| ||
3-5000-027 | הקישלה | רח' דוד רזיאל 22, תל אביב-יפו 32°03′20″N 34°45′21″E / 32.05555400028143°N 34.75579619407654°E |
| |||
3-5000-030 | המושבה האמריקאית ביפו | Jaffa American Colony | המושבה האמריקאית-גרמנית ביפו שוכנת בין שכונת פלורנטין לבין יפו, והיא כוללת שני רחובות: רחוב אורבך ורחוב בר הופמן. המושבה הוקמה באמצע המאה ה-19 על ידי נוצרים מורמונים מארצות הברית, ולאחר מספר שנים עברה לידי הגרמנים הטמפלרים. אלה שיפצו את רוב הבתים והפכו את המקום למושבה גרמנית. בשנת 2009 החל תהליך של שימור ושיקום במושבה. | אורבך ובר הופמן, יפו, תל אביב-יפו 32°03′24″N 34°45′46″E / 32.056638°N 34.762807°E |
| |
3-5000-031 | בתי העץ במושבה האמריקאית ביפו | Jaffa American Colony | מבנים מעץ שהוקמו באמצע המאה ה-19 על ידי נוצרים מורמונים מארצות הברית, שבאו להתיישב בארץ ישראל, ולאחר מספר שנים עברה המושבה לידי הגרמנים הטמפלרים. בשנת 2009 עירית תל אביב פתחה בתהליך שיקום אדריכלי של המקום. | רח' בר הופמן 13 (בית ידידות מיין), 17 (בית רולה פלויד), תל אביב-יפו 32°03′23″N 34°45′45″E / 32.05641°N 34.76259°E |
| |
3-5000-032 | טחנת הקמח (המושבה האמריקאית-גרמנית ביפו) | Jaffa American Colony | המושבה הוקמה באמצע המאה ה-19 על ידי נוצרים מורמונים מארצות הברית, ולאחר מספר שנים עברה לידי הגרמנים הטמפלרים. הטמפלרים פיתחו מאוד את המושבה, והקימו בה מבני ציבור נוספים כמו בית חולים, בית מרקחת, מנסרה, בית בד, וטחנת קמח שעבדה על קיטור. | רח' בר הופמן, תל אביב-יפו 32°03′23″N 34°45′45″E / 32.05641°N 34.76259°E |
| |
3-5000-032 | כנסיית עמנואל במושבה האמריקאית ביפו | Emanuel church, Jaffa | לקראת ביקורו של הקיסר הגרמני וילהלם השני ורעייתו בעת מסעם בארץ ישראל ב-1898, הונחה אבן הפינה לכנסייה ב-2 בנובמבר 1898 על ידי פרוטסטנטים מבין גולים מגרמניה ומשווייץ שגרו ביפו ועל ידי מומרים מזרמים נוצרים אחרים, רובם מומרים מקרב הטמפלרים. | רח' בר הופמן 15, תל אביב-יפו 32°03′23″N 34°45′46″E / 32.05647°N 34.76268°E |
| |
3-5000-033 | מלון פארק (כיום אכסניית עימנואל) | Emanuel Inn, Jaffa | בית עמנואל שבמושבה האמריקאית ביפו היה במקור ביתו של כריסטוף הופמן, אחד ממייסדי האגודה הטמפלרית. הברון הרוסי פלטון פון אוסטינוב, שרכש את הבית ב-1878, פתח בו בית מלון בשם "דו פארק". במלון זה התארח קיסר גרמניה, וילהלם השני ובו התקיימה פגישתו עם בנימין זאב הרצל. בית עמנואל משמש היום כאכסניה ומרכז ליהודים המשיחיים. | רח' אורבך 6, תל אביב-יפו 32°03′25″N 34°45′45″E / 32.05682°N 34.76258°E |
| |
3-5000-034 | מלון ירושלים | Jerusalem Hotel, Jaffa | מלון פאר שהוקם בסוף המאה ב-19 במושבה הגרמנית. החדרים המפוארים במלון, שהיו מעוטרים בעיטורי סטנסיל על הקירות קיבלו שמות של נביאים ושליחים,. בשנות הארבעים עבר המלון לידיה של הבולשת הבריטית. לאחר קום המדינה שימש המבנה את משרד החינוך. לאחר שיקום בשנים האחרונות, הפך המלון לחלק ממתחם בנייה יוקרתי במושבה האמריקאית-גרמנית. | רח' אורבך 6, תל אביב-יפו 32°03′25″N 34°45′45″E / 32.05695°N 34.76250°E |
| |
3-5000-035 | בית נורטון | Norton House, Jaffa | אחד מבתי העץ של המתיישבים האמריקאים במושבה הגרמנית בתל אביב-יפו והמבנה הראשון שעבר שימור במושבה. בניין זה נרכש על ידי המיסיון הבריטי והיה מרכז לפעילותו. | רח' אורבך 4, תל אביב-יפו 32°03′26″N 34°45′45″E / 32.05714°N 34.76237°E |
| |
3-5000-036 | בניין הבולשת הבריטית בתל אביב | British Secret Police Building | בית הבולשת הבריטית שימש את יחידת החקירות של משטרת המנדט הבריטי (סי.אי.די). בניין הבולשת ניזוק קשה בעת שקבוצה מאנשי מחתרת האצ"ל, המחופשים לחיילים בריטיים, הטמינו בו חומר נפץ שגרם לנזק גדול באחד מאגפיו. | רח' אורבך 1, תל אביב-יפו 32°03′26″N 34°45′45″E / 32.05722°N 34.76261°E |
| |
3-5000-037 | בית יאיר שטרן (מוזיאון לח"י) | Lehi Museum, Tel Aviv | מוזיאון לח"י, הנקרא גם בית יאיר על שם מפקד לח"י, אברהם שטרן ("יאיר"), נמצא בבנין שבו נרצח שטרן על ידי קצין בולשת בריטי. | רח' אברהם שטרן 8, תל אביב-יפו 32°03′24″N 34°46′10″E / 32.05663°N 34.76948°E |
| |
3-5000-038 | כנסיית פטרוס הקדוש | St. Peter's church | כנסיית פטרוס הקדוש, או הכנסייה הרוסית, היא כנסייה רוסית פרבוסלבית השוכנת באבו כביר בדרומה של תל אביב. הכנסייה נקראת על שמו של השליח פטרוס הקדוש, ולפי המסורת הרוסית-פרבוסלבית, במקום זה ניצב בית שמעון הבורסקאי, בו התארח פטרוס עת שהה ביפו. מסורת זו ממשיכה וגורסת כי בחלקת הקברים הצמודה לכנסייה, נקברה גם טאביתא, אותה הקים פטרוס מן המתים. | רח' הרצל 151, תל אביב-יפו 32°02′52″N 34°46′15″E / 32.04782°N 34.77078°E |
| |
3-5000-039 | סביל אבו נבוט | Abu Nabut Trough | סביל אבו נבוט הוא סביל עות'מאני השוכן בדרך בן צבי בשכונת אבו כביר בדרום תל אביב, בסמוך לבניין מספר 49. סביל אבו נבוט ניצב על אם הדרך המובילה מיפו לרמלה וללוד, והלאה לירושלים. | דרך בן צבי 49, תל אביב-יפו 32°02′51″N 34°45′58″E / 32.04742°N 34.76602°E |
| |
3-5000-040 | רחוב רזיאל | Raziel Street | רחוב רזיאל הוא היום רחוב בצפונה של יפו, המחבר בין שדרות ירושלים ודרך אילת בקצהו הצפון-מזרחי לבין כיכר השעון בצידו הדרום-מערבי | רח' רזיאל, יפו, תל אביב-יפו 32°03′22″N 34°45′29″E / 32.056225°N 34.758084°E |
| |
3-5000-051 | בית האשל | Beit HaEshel | רחוב בית אשל הוא רחוב בצפונה של יפו. הוא יוצא מהצומת בו נפגש רחוב יפת עם כיכר השעון, ומוליך לכיוון דרום-מזרח. | רח' בית אשל, יפו, תל אביב-יפו 32°03′13″N 34°45′25″E / 32.053622°N 34.757051°E |
| |
3-5000-052 | בית סלים קאסר | בית קאסר, או בית אופק, הוא בית באר בשכונת נווה עופר בתל אביב-יפו. הבית נבנה במאה ה-19 בידי סלים קאסר, סוחר ערבי-נוצרי. לאחר מלחמת העצמאות תפס צה"ל את המבנה, והוא שימש מאז ועד שנת 2009 את חיל החינוך. כיום מיועד המבנה לשחזור ולשימור. | צפונית לרחוב גרוסמן 9, תל אביב-יפו 32°02′26″N 34°46′06″E / 32.04042°N 34.76830°E |
| ||
3-5000-053 | בית הביל"ויים | Beit HaBiluyim | בית הביל"ויים או בית אנטון איוב הוא בית באר בשכונת נווה עופר בתל אביב, בסמוך לנתיבי איילון. | רח' האירוס 14, תל אביב-יפו 32°02′18″N 34°46′03″E / 32.03844°N 34.76748°E |
| |
3-5000-060 | מבנים היסטוריים בשוק הפשפשים | Jaffa Flee Market | שוק הפשפשים ביפו הוא שוק פשפשים בו נמכרים חפצים שונים, בגדים ופריטי ריהוט, חדשים ומשומשים. השוק שוכן במתחם הרחובות עמיעד, עולי ציון, יהודה מרגוזה ורחוב בית אשל ביפו. | תל אביב-יפו 32°03′13″N 34°45′22″E / 32.053611°N 34.756111°E |
| |
3-5000-070 | בית המכס הבריטי ברחוב הרכבת | British Custom's House on HaRakevet Street | מבנה מנדטורי נטוש, השוכן בין שני מסלוליו של רחוב הרכבת בתל אביב. המבנה שימש כבית המכס של תחנת הרכבת "תל אביב", שפעלה לצד מסילת הרכבת לירושלים בין השנים 1920-1970. | רח' הרכבת בין רח' החשמל ממזרח ורח' לבונטין ממערב, תל אביב-יפו 32°03′49″N 34°46′37″E / 32.063603°N 34.776856°E |
| |
3-5000-081 | בית יצחק שדה | Beit Yitzhak Sadeh | אתר הכולל את הבית שבו חי יצחק שדה בשנותיו האחרונות ואת הגן הסובב אותו. הבית בנוי על מצוק כורכר הצופה אל הים בקצה יפו, ומהווה חלק משכונה קטנה וייחודית שנבנתה בסוף שנות המנדט הבריטי (בין 1945 ל-1948). משפחת שדה הגיעה למקום בפברואר 1949 ויצחק שדה חי בו עד מותו באוגוסט 1952. | סוף רח' זיכרון קדושים, יפו, תל אביב-יפו 32°02′03″N 34°44′36″E / 32.034249°N 34.743377°E |
| |
3-5000-082 | חורשת עציון | חורשת עצי אשל שניטעה בשכונת עליה ביפו, המקום בו התגוררו המשפחות שפונו מכפר עציון במלחמת העצמאות. התושבים קיימו אורח חיים קיבוצי עד שחזרו בשנות השישים לקיבוץ שהוקם מחדש. בכניסה לחורשה ניטע עץ אלון, סימלו של גוש עציון, ולידו סוכה המנציחה את סוכת הלימוד המפורסמת של הקיבוץ. | דרום יפו, תל אביב-יפו 32°02′00″N 34°44′48″E / 32.033300°N 34.7466°E |
| ||
3-5000-085 | בית אבו חדרא | Jaffa Well Houses | המבנה ניצב על הדרך ההיסטורית המחברת בין יפו ושכם. קומת הקרקע שמשה למסחר והקומה העליונה שמשה כבית מגורים מפואר. בשנת 1933 נרכש שטח הפרדס על ידי שלום וולובלסקי שהקים במקומו מרכז מלאכה ותעשייה, בעוד הבית הבאר והבריכה שבתחומו, שחדלו מלתפקד, נשארו ברשות משפחת אבו חדרא. כיום, המבנה משלב מגורים ומסחר. | רח' אילת 54, תל אביב-יפו 32°03′34″N 34°46′01″E / 32.05931°N 34.76695°E |
| |
3-5000-086 | בית הבאר ברח' שלמה (כיום חנות הדרים) | בית הבאר ברח' שלמה ביפו (כיום חנות הדרים) | דרך שלמה 48, תל אביב-יפו 32°03′17″N 34°46′05″E / 32.05480°N 34.76799°E |
| ||
3-5000-087 | בית השייח מוראד | מבנה בראש גבעה במתחם מוקף חומה. קומת הארמון מתהדרת בקישוטיות רבה, במגוון ריצופים צבעוניים וציורי קיר. עושרם של בעלי הבית ניכר בסביל (רהט) המפואר, הממוקם בחומת הבית על אם הדרך ושימש להשקיית עוברי אורח ובהמות.
כיום, המבנה האדום ניצב בפינת שכונת שפירא. |
רח' ישראל מסלנט 33 - 37, תל אביב-יפו 32°03′04″N 34°46′53″E / 32.05116°N 34.78148°E |
| ||
3-5000-088 | בית עלי ביבי (כיום בית הספר הערבי דמוקרטי) | Ali Bibi House | בית עלי ביבי הוא בית באר ברחוב עזה ביפו, המשמש את בית הספר הדמוקרטי "יאפא". הבית נבנה ב-1910 בידי עלי ביבי, אדם אמיד שהיה בעליהם של אדמות, מבנים ופרדסים רבים באזור יפו. המבנה נבנה מכורכר, כמקובל באותה העת, אך התוספות המאוחרות יותר שנבנו בו היו מבטון. בדומה לבתי באר אחרים, ראשיתו של המבנה בבאר. | רח' עזה 13, תל אביב-יפו 32°02′53″N 34°45′35″E / 32.04815°N 34.759597°E |
| |
3-5000-089 | בית משפחת אל-עזה | הארמון של משפחת אל-עזה, נמצא בקצה הצפוני של שטח פרדסי המשפחה שבתחומם נשתמרו עוד שני מבנים נוספים. אחד מהם שימש כבית הקונסול הצרפתי בתקופה העות'מאנית ובית סגן הנציב הרברט סמואל בימי המנדט. עם קום המדינה הפך הארמון למתקן צבאי וחלל המגורים המפואר בעל עמודי השיש והרצפות המצוירות הוסב למטווח ירי לאימון הגדנ"ע.
כיום, הארמון עומד נטוש, מעל קומת נגריה. |
דרך בן צבי 78 - 80, תל אביב-יפו 32°02′35″N 34°46′13″E / 32.04294°N 34.77032°E |
| ||
3-5000-090 | בית הבאר בדרך בן צבי 68 -70 | בית הבאר עומד על הדרך ההיסטורית לירושלים, והתפתח מבאר ובריכת אגירה למבנה מגורים ומסחר מפואר. הקשתות שבונות את הקומה השנייה בולטות במיוחד מעבר לקו הגג ובכך מייחדות את המבנה מכל שאר בתי הבאר באזורו.
כיום, הבריכה משמשת כמוסך והארמון כפיצוציה והמתחם כולו מיועד להריסה. |
דרך בן צבי 68 -70, תל אביב-יפו 32°02′38″N 34°46′08″E / 32.04383°N 34.76902°E |
| ||
3-5000-092 | השנאי ההיסטורי של חברת חשמל - שדרות ח"ן | Historical Electric Transformers | תחנת טרנספורמציה חשמלית שהוקמה בשנות ה-1940 עבור תושבי השכונות רחל, השכנים ב' וקרית מאיר בתל אביב, בקצה שדרות ח"ן. בית החשמל, הבנוי בסגנון הבינלאומי, נותר כעדות צנועה למבנים הקטנים שפעם איכלסו את שדרות העיר. | שדרות ח"ן 38, תל אביב-יפו 32°04′40″N 34°46′48″E / 32.07776°N 34.78000°E |
| |
3-5000-095 | רחוב אילת | Eilat Street | רחוב אילת ביפו הוא המשכו של דרך יפו עד שדרות ירושלים. הרחוב מהווה גבול בין השכונות: נווה צדק, פלורנטין, המושבה האמריקאית-גרמנית ביפו, ושכונת נוגה. | תל אביב-יפו 32°03′26″N 34°45′43″E / 32.057273°N 34.762065°E |
| |
3-5002-095 | פלורנטין | Florentin, Tel Aviv | פלורנטין היא שכונה בדרום תל אביב, הסמוכה לגבול עם יפו, אשר נקראת על שמו של שלמה פלורנטין. השכונה ממוקמת בין הרחובות העלייה במזרח, אליפלט במערב, דרך יפו מצפון ודרך שלמה (סלמה) מדרום. | תל אביב-יפו 32°03′27″N 34°46′18″E / 32.057592°N 34.771558°E |
| |
3-5001-095 | רחוב יפת | Yefet Street | רחוב יפת הוא אחד הרחובות הראשיים של יפו. הוא קרוי על שמו של יפת בנו של נח, מייסד העיר על פי אחת האגדות. בעבר נקרא "רחוב עג'מי", על שם איברהים אל-עג'מי, קדוש פרסי. הרחוב עובר מעל רחוב יהודה הימית בגשר שהוקם בזמן המנדט הבריטי. | רח' יפת, יפו, תל אביב-יפו 32°03′05″N 34°45′11″E / 32.051342°N 34.752925°E |
| |
3-5000-096 | בית העלמין היהודי ביפו | Jaffa Jewish Cemetery | בית העלמין היהודי ביפו הידוע גם בכינוי "בית-הקברות עג'אמי" הוא בית עלמין יהודי, השוכן ליד המפגש בין רחוב יהודה מרגוזה לרחוב יהודה הימית בשכונת עג'מי ביפו, ובצמוד מדרום לשכונת המגורים גבעת אנדרומדה. | מפגש הרחובות יהודה מרגוזה ויהודה הימית, תל אביב-יפו 32°03′03″N 34°45′04″E / 32.050944°N 34.751161°E |
| |
3-5000-097 | בית הקברות הפרוטסטנטי ביפו | Jaffa Protestant Cemetery | בית הקברות הפרוטסטנטי ביפו הוא בית קברות קטן ובלתי פעיל ששימש את הקהילה הפרוטסטנטית הקטנה ביפו במאה ה-19. | נמצא בקצה סמטה המסתעפת מרח' יפת, בסמוך לבית מס' 19, תל אביב-יפו 32°03′04″N 34°45′05″E / 32.051111°N 34.751389°E |
| |
3-5000-099 | תחנת הרכבת יפו | Jaffa Railway Station | תחנת הרכבת יפו (קרויה גם "תחנת הרכבת מנשייה") היא תחנת רכבת היסטורית הנמצאת צפונית ליפו, והיא למעשה תחנת הרכבת הראשונה שהוקמה במזרח התיכון מחוץ למצרים וטורקיה. | תל אביב-יפו 32°03′33″N 34°45′41″E / 32.059082°N 34.761407°E |
| |
3-5000-100 | בית אבוטבול | Abutbul House | בית שהקים שלמה אבוטבול בשלהי המאה ה-19. נבנה מאבני חומת העיר. הבית שימש כחאן חנויות ותחנה לשיירות שהביאו פרות הדר. היה במקום גם בית כנסת. אפשר להיעזר באדריכל שמואל גילר לשם קבלת מידע נוסף. | יפת 12, פינת רח' החלפנים, תל אביב-יפו |
| |
3-5000-101 | בניין אפ"ק | APC House | הבניין ביפו שבו שכן הסניף הראשון בארץ של בנק אנגלו-פלשתינה. בנק אנגלו-פלשתינה (אפ"ק) נוסד ב-1903 כזרוע הכספית של התנועה הציונית בארץ. מבנה חשוב ששומר לאחרונה על-ידי האדריכל נאור מימר. התלמידים יוכלו להיוועץ בו במידת הצורך. | יפת 18, תל אביב-יפו |
| |
3-5000-102 | בתי ורשה (יפו) | Batei Varsha, Jaffa | בתי ורשה (או: וורשא) היו קבוצת בתים שנבנו בתור חווה חקלאית ביפו, בתחילת דרך סלמה. בשנת 1871 בנה הגרמני-טמפלרי גאורג קאפוס את המקום בצורת חווה, בפאתי המושבה האמריקאית-גרמנית ביפו. | דרך סלמה, תל אביב-יפו |
|