ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית/רבי אפרים צבי איינהורן
שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית
פרמטרים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ תקופת פעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
לידה |
1854 תרי"ד תבנית:עיר ודגל |
---|---|
פטירה |
11 ביולי 1901 (בגיל 47 בערך) כ"ד בתמוז ה'תרס"א אמסטוב (אנ'), האימפריה הרוסית |
מקום קבורה | תבנית:עיר ודגל |
מדינה | האימפריה האוסטרו-הונגרית, האימפריה הרוסית |
מקום מגורים | אמסטוב (אנ'), האימפריה הרוסית |
מקום פעילות | האימפריה האוסטרו-הונגרית, האימפריה הרוסית |
השתייכות | תנועת החסידות |
תחומי עיסוק | רבנות |
רבותיו | רבי חיים מצאנז |
תלמידיו | רבי אריה צבי פרומר, רבי שלמה חנוך רבינוביץ', רבי שלמה שטנצל, רבי אברהם ויינברג, רבי חנוך גד יוסטמן, יועץ קים קדיש ראקאץ |
בני דורו | רבי אברהם יששכר בער רבינוביץ, רבי אברהם בורנשטיין |
חיבוריו | שארית אפרים דב |
בת זוג | דוברא פראדל |
אב | זאב וולף |
צאצאים | רבי דב בריש איינהורן |
הרב אפרים צבי איינהורן (תרי"ד, 1854 - כ"ד בתמוז ה'תרס"א, 11 ביולי 1901) היה ראש ישיבה ואב בית דין בקהילת אמסטוב אמסטוב (אנ') הסמוכה לצ'נסטוחובה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור]
נולד בבריגל לאביו זאב וולף שהיה סוחר תבואה. למד אצל רבי חיים מצאנז. בשנת תרל"ג נשא את דוברא פראדל, בתו של זליג ריטרמן מקראקא. בתקופת מגוריו בקרקוב התקרב מאד לרבי שמעון סופר, והיה בן בית אצלו. לאחר תקופה נאלץ לעבור לגור בפולין, והחל לסחור ביינות בלודז'. בלודז' הוא שהה בקרבת רבי ישראל יהושע מקוטנא ורבי אברהם בורנשטיין, וכן בקרבת רבי אברהם יששכר בער רבינוביץ - האדמו"ר מראדומסק - שלקחו כמלמד לבניו.
בשנת תרל"ו כשהתפנתה משרת הרבנות באמסטוב, התמנה לתפקיד בהמלצת רבי אברהם יששכר בער רבינוביץ. באמסטוב הקים את אחת מהישיבות הראשונות בפולין, שהתפרסמה כישיבה לבחורים מצוינים, ושימשה כמין "מכינה" לבחורים שהמשיכו משם ללמוד בישיבות סוכטשוב ואוסטרובצה.
תקופת הלימודים בישיבה ארכה כשלוש שנים. בכל יום מסר רבי אפרים צבי איינהורן שני שיעורי עיון לתלמידים, כשכל שיעור מתפרס על פני חמש או שש שעות[דרוש מקור][מפני ש...].
נפטר בכ"ד בתמוז תרס"א בקרקוב, בה נקבר ליד רבו רבי שמעון סופר.
שרידים מתורתו יצאו בתש"ן, בספר "שארית אפרים-דב", הכולל גם שרידים מחידושי בנו, רבי דב בריש.
מתלמידיו[עריכת קוד מקור]
- רבי אריה צבי פרומר.
- רבי שלמה חנוך הכהן רבינוביץ מרדומסק.
- רבי שלמה שטנצל.
- רבי אברהם ויינברג מוורשה - בעל "ראשית בכורים".
- רבי חנוך גד יוסטמן מפילץ.
- רבי שלמה קאליש (חתנו של רבי יואב יהושע וינגרטן).
- רבי מנדל וקסלר - ראש ישיבה בקראקא.
- יועץ קים קדיש ראקאץ מפשיטיק - מחבר "שיח שרפי קודש".
משפחתו[עריכת קוד מקור]
- בנו רבי דב בריש איינהורן (תרל"ז – שמחת תורה תש"ב) - הוסמך להוראה על ידי רבי יצחק יהודה שמלקיש[1]. לאחר פטירת אביו מילא את מקומו ברבנות אמסטוב ובראשות הישיבה. נספה בשואה.
- בתו פרומא - אשת ר' יעקב יצחק קראהן (בן ר' אלימלך חתן רבי שלמה מראדומסק).
- בתו גולדה - אשת ר' יוסף פשיסוחר (פרוזיסכר) מלובלין (בנו החורג של רבי צדוק הכהן מלובלין).
- בתו שפרה - אשת ר' יצחק שפירא מקוז'ניץ.
- בתו צירל - אשת ר' שלום אלעזר וינברג.
- בתו שרה - אשת ר' אהרן בצלאל רייכברד.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור]
שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק א', בני ברק תשמ"ו, עמ' רע"ה–רצ"ז, באתר אוצר החכמה
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]
- חידושי תורה של רבי אפרים צבי איינהורן, שארית אפרים דב, בני ברק, תש"נ, באתר אוצר החכמה.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור]
- ^ נשא בזיווג ראשון את בתו של רבי פנחס מנחם אלעזר יוסטמן מפילץ והתגרש ממנה לאחר שלא זכו לילדים. בזיווג שני נשא את אלמנת רבי יעקב יוסף מקלאבוצק בן רבי אברהם ישכר מראדומסק.
קטגוריה:ראשי ישיבה חסידים במזרח אירופה
קטגוריה:ראשי ישיבה פולנים
קטגוריה:חסידות ראדומסק