ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים שנוצרו באנציקלופדיה היהודית/קלמן מאיר רוטשילד

שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות
פרמטרים [ שנות הפעילות, שותף ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ פרסים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

קרל מאיר רוטשילד
Carl Mayer Freiherr von Rothschild

תמונת הדיוקן של קרל מאיר רוטשילד מאת מוריץ דניאל אופנהיים
לידה	24 באפריל 1788 ניסן ה'תקמ"ח פרנקפורט, הגטו היהודי
פטירה	10 במרץ 1855 (בגיל 66) אדר ה'תרט"ו נפולי
מדינה	ממלכת שתי הסיציליות
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בפרנקפורט
מקום מגורים	נפולי, ממלכת שתי הסיציליות
פעילות בולטת	הלוואה לוותיקן, ומימון לפרננדו הראשון, מלך שתי הסיציליות בדיכוי המרד בדרום איטליה
ידוע בשל	מייסד הסניף של בנק רוטשילד בנפולי
מקצוע	בנקאות
תואר	פרייהר
בת זוג	אדלהייד לבית הרץ

קלמן מאיר רוטשילד (מכונה קרל, ובפי הענף האנגלי במשפחת רוטשילד: צ'רלס; 24 באפריל 1788 – 10 במרץ, 1855, אדר ה'תרט"ו), איל הון ובנקאי יהודי בנאפולי ובפרנקפורט, מייסד בנק רוטשילד בנפולי , שהיה לבנק הדומיננטי ביותר בתקופתו. יצר קשרים קרובים עם מלכי בית בורבון, וסייע למלך פרננדו הראשון בדיכוי המרד בדרום איטליה בשנת 1821 באמצעות הלוואה. קשריו עם הוותיקן, ועם האפיפיור גרגוריוס השישה עשר עוררו סערה בעולם הקתולי. נחשב לפחות מוכשר בענייני כספים מאחיו האחרים. בנו היה הפילנתרופ האורתודוקסי שמעון זאב רוטשילד.

ביוגרפיה

קריקטורה של קרל רוטשילד כחתול הדוחף ברגלו ארגזי מזומנים שסמל משפחת רוטשילד מוטבע עליהן - בגבול גרמניה-צרפת
הקריקטורה פורסמה על ידי האגודה האנטישמית מוזיאון הזוועות בשנת 1900, בהתייחס לפעילותם החשובה של קלמן ואחיו בהברחת כספים לקואליציה האנטי-צרפתית השישית בשנת 1814

נולד למאיר אנשל רוטשילד ולגוטל לבית שנאפר, בבית הינטרפפן בפרנקפורט דמיין, בגיל 22 הצטרף כשותף לבנק מאיר אנשל רוטשילד ובניו. יחד עם אחיו ג'יימס מאיר רוטשילד הוא היה מעורב בהברחות זהב בין אנגליה לצרפת בשנת 1810, ומילא תפקיד חשוב בשנת 1814 בהעברת כספים לצבאו של הדוכס מוולינגטון בפורטוגל, ובהעברת מזומנים לקואליציה האנטי-צרפתית הששית .

בגיל 29 רכש בית מגורים צנוע ברחוב נויה מיינזר 33 בפרנקפורט, לקראת נישואיו ב-16 בספטמבר 1818 עם אדלהייד הרץ (1800–1853) נכדתו של מרכוס הרץ, ממנה נולדו לו ארבעה בנים ובת.

פעילותו הבולטת הראשונה בבנק רוטשילד, הייתה בוועידה כלכלית שנערכה באאכן בשנת 1818 סמוך לנישואיו, בה דובר על השגת הלוואה לממשלת צרפת עבור תשלום חובותיה לאחר המלחמות הנפוליאוניות. בוועידה השתתפו קרל ואחיו סלומון מאיר רוטשילד כנציגי בנק רוטשילד ובניו. בעזרתה של אשתו הצעירה אדלהייד, שכבת למשפחת הרץ היו לה קשרים עם חברי האצולה הגבוהה באירופה, יותר מבני משפחת רוטשילד שגדלו בגטו של פרנקפורט, יצרו השניים קשר עם פרידריך פון גנץ מזכירו האישי של קנצלר אוסטריה, מטרניך, שנזקק לעזרה כספית אותה העניקו לו. במהלך ועידה זו - הצליחו האחים להוציא הבטחה מפון גנץ להשפיע על מטרניך לתמוך במתן זכויות שוות ליהודים. ידידותו של פון גנץ עם משפחת רוטשילד נמשכה עד מותו, פון גנץ עזר לבני המשפחה ליצור קשרים והעביר להם ידיעות חשובות. תמורת זאת קיבל מתנות רבות והלוואות, ובסוף חייו אף קיבל משכורת שנתית של 10,000 פלורינים.

ההגירה לנפולי

לאחר כיבוש נאפולי על ידי האימפריה האוסטרו-הונגרית וההחלטה על הקמת ממלכת שתי הסיציליות בקונגרס וינה, ייסד קלמן בנאפולי בשנת 1821 את בנק קרל מאיר רוטשילד ובניו שהיה לסניף החמישי של בנק רוטשילד אחרי הסניפים בפרנקפורט, לונדון, פריז, ווינה. בעקבותיו של קרל ותחת חסותו באו לנפולי יהודים נוספים ובעיר התפתחה קהילה יהודית לראשונה מאז גירוש היהודים מנפולי בשנת ה'רצ"ב.

באותה שנה העניק רוטשילד בשיתוף פעולה עם אחיו סלומון מימון לפרננדו הראשון, מלך שתי הסיציליות בן חסותה של האימפריה האוסטרו-הונגרית לדיכוי המרד של התנועה הליברלית בדרום איטליה.

קלמן נתפס לעיתים כמחונן פחות מבין חמשת האחים. והוא התגורר בנקודה רחוקה ממרכז אירופה לעומת אחיו ששמרו על קשר רציף ביניהם בזכות היותם בערים מרכזיות יותר. למרות זאת, הוא הוכיח את עצמו בנאפולי כמנהל פיננסי מוצלח ובעל כישרון לפתח קשרים עסקיים חשובים. הוא יצר יחסי עבודה טובים עם שר האוצר של נפולי - לואיג'י דה מדיצ'י , ועם מלכי בית בורבון בנאפולי – פרננדו הראשון, פרנצ'סקו הראשון, ופרננדו השני. בין לקוחותיו היו: הוותיקן, הדוכס מפארמה והדוכס מטוסקנה לו מימן הבנק את ניקוז הביצות בטוסקנה. סניף הבנק שבניהולו של קלמן היה לבנק הדומיננטי בנאפולי. הצלחתו בנפולי יחד עם הצלחותיהם של אחיו בלונדון וינה ופריז, העניקה לבנק רוטשילד השפעה רבה ויתרונות משמעותיים על פני המתחרים.

בשנת 1822, קיבל קרל יחד עם ארבעת אחיו תואר ברון - פרייהר, מאת פרנץ הראשון. בשנת 1829 מונה לקונסול הכללי של סיציליה בפרנקפורט, ובינואר 1832 הוענק לו עיטור המסדר הצבאי הקדוש של סנט ג'ורג' בטקס שנערך עם האפיפיור גרגוריוס השישה עשר, הדיווחים לפיהם הורשה קלמן לנשק את ידו של האפיפיור ולא את כף רגלו כפי שהיה נהוג ליהודים באותה תקופה, הובילו לסערת רוחות בעולם הקתולי בטענה ש"האפיפיור מכר את רומא ליהודי".

בשנים מאוחרות יותר עבר קלמן לפרנקפורט משם ניהל את הבנק בנפולי, ורוב בניו התגוררו גם הם בפרנקפורט, שניים מהם, מאיר קרל ווילהלם קרל, הופקדו על ניהול הסניף בפרנקפורט לאחר מותו של דודם אנשל מאיר ערירי בשנת 1855.

נכסיו

קלמן התגורר בחלק מהשנה בפרנקפורט והחלק השני בנאפולי. ביתו – וילה פיניאטלי המשקיפה על הר הגעש וזוב שרכש בנאפולי בשנת 1841, היה אחד הבתים היוקרתיים בעיר ומשך אליו מבקרים מכל רחבי אירופה. בבית זה התגוררה משפחת רוטשילד עד שנת 1860.

בשנת 1839 קנה קרל את אחוזת הטירה באמסבך שבמחוז ריין-נקאר בבאדן וירטמברג והיה לאזרח כבוד של עיריית אמסבך. אחוזת הטירה כללה את "וילת בלזן", שנבנתה בשנת 1764 בסגנון בית כפרי איטלקי. בסביבות 1850 הרחיב קלמן את הווילה בשני אגפים ושתי קומות נוספות, וסביבו פארק גדול. שהעניקו לבניין המכונה כיום "טירת אמסבך החדשה" מראה ים תיכוני. בשנת 1925 רכשה עיריית אמסבך את הבניין מהבעלים הפרטי האחרון. ולאחר שיפוץ יסודי הפכה אותו לבניין העירייה של אמסבאך מאז שנת 1928. בשנת 2009, הבניין שופץ מחדש.

בשנת 1837 בנה קלמן את "בית גינתרסבורג" בשטח כפרי גדול מחוץ לפרנקפורט במחוז בורנהיים שהיה בבעלות אביו – כיום פארק גינתרסבורג . הווילה תוכננה על ידי האדריכל הגרמני פרידריך רומף , וסביבה ניטע גן אנגלי אותו תכנן סבסטיאן רינץ . הווילה עברה לבעלותו של בנו מאיר קרל שהוריש אותו בצוואתו לעיריית פרנקפורט על מנת לתפעל אותו כגן ציבורי.

בשנת 1853 בנה לכבודו בנו הבכור מאיר קרל את ארמון רנהוף ברובע הוטנפלד שבעיירה למפרטהיים בדרום הסן. בשנת 1889 - לאחר מותו של מאיר נמכר הארמון למשפחת האצולה לוונשטיין-ורטהיים-פרוידנברג , והחל משנת 1954 פועל בבניין בית ספר תיכון.

פטירתו

קברם של האחים אנשל מאיר וקרל מאיר בבית הקברות היהודי בפרנקפורט. הקבר תוכנן על ידי האדריכל אדוארד שמידט פון דר לאוניץ .

ב-10 במרץ – שנתיים לאחר שפטירת אשתו בשנת 1853, ושנה לאחר שנפטר בנם אנסלם אלכסנדר קרל בגיל שמונה עשרה, נפטר קרל בנאפולי. גופתו הועברה לקבורה בבית העלמין היהודי בפרנפקורט ברח' ביל-שטראסה לצד אשתו ובנם הצעיר אנסלם אלכסנדר קרל. וליד אחיו הבכור אנשל מאיר שנפטר כשלושה חדשים קודם לכן. מעל קברו נבנתה מצבה שתוכנן על ידי אדוארד שמידט פון דר לאוניץ . שלושה חדשים אחריו נפטר גם אחיו סלומון עמו היה לקרל קשר קרוב מאוד. שביעית מנכסיו הוריש לבתו שרלוט, והשאר חולקו באופן שווה בין שלושת בניו. בנו אדולף המשיך לנהל את הסניף בנאפולי עד שנסגר בשנת 1863 לאחר איחודה של איטליה, אז עבר לפריז ונכסי הבנק הועברו לפרנקפורט. שני האחים האחרים מאיר קרל ווילהלם קרל ירשו עוד קודם לכן את ניהול הסניף בפרנפורט, מדודם אנשל מאיר שנפטר ללא ילדים. על אף רצונו של האב שמאיר יהיה זה שימשיך בניהל הסניף בנפולי.

משפחתו

• בתו שרלוט (1884–1819) נישאה לליונל דה רוטשילד בשנת 1836.
• בנו מאיר קרל (1820–1886), נשא את לואיז בת דודו נתן מאיר רוטשילד, חבר לשכת המסחר של פרנקפורט, וחבר הרייכסטאג של הקונפדרציה הגרמנית.
• בנו אדולף קרל (1823–1900)
• בנו וילהלם קרל (שמעון וולף, או וילי), כונה גם "הברון הצדיק".
• בנו אנסלם אלכסנדר קרל (1835–1854) - נפטר בגיל 18.

עץ משפחת רוטשילד
align=center class="mw-collapsible mw-collapsed"	עץ משפחת רוטשילד
מאיר אנשל רוטשילד 1743–1812                                                                                                                                                                                 ג'יימס (פריז) 1792–1868   בטי סלומון 1805–1886     סלומון (וינה) 1774–1855   קארל (נאפולי) 1788–1855   אנשל (פרנקפורט) 1773–1855   נתן (לונדון) 1777–1836                                                                                                                                                                                               אדמונד 1845–1934 "הנדיב הידוע"   גוסטב 1829–1911   אלפונס 1827–1905   שמעון זאב 1828–1910   נתנאל 1812–1870               ליונל נתן 1808–1879                                                                                                                                                             מוריס 1857–1881   ג'יימס 1878–1957 נישא לדורותי   רוברט 1880–1946   אדוארד 1868–1949   נתן 1844–1881           ליאופולד 1845–1917               נתן מאיר 1840–1915                                                                                                                                                           אדמונד 1926–1997   אלאן 1910–1982   אלי 1917–2007             הנרי 1872–1946   אנתוני גוסטב 1887–1961   ליונל 1882–1942   אוולין אקיל 1886–1917   צ'ארלס 1877–1923   וולטר 1868–1937                                                                                                                                             בנז'אמן 1963–2021 נישא לאריאן   אריק 1940–   גאי 1909–2007   בת שבע 1914–1999   פיליפ 1902–1988   אוולין רוברט 1931–2022   אדמונד ליאופולד 1916–2009   מרים רוטשילד 1908–2005   ויקטור 1910–1990   פאנוניקה דה קניגסווארטר 1913–1988                                                                                               דוד 1942–   אדוארד 1957–   פיליפין 1933–2014                           ג'ייקוב 1936–2024

הערה: אילן יוחסין זה אינו כולל את כל חברי משפחת רוטשילד, אלא מתרכז באישים בולטים בה, בפרט בענפים הצרפתי והבריטי. |}

גלריה

• 
  וילה פיניאטלי בנאפולי, לשעבר ביתו של קרל, כיום משמש כמוזיאון
• 
  הטירה באמסבך אותה שיפץ והרחיב קרל רוטשילד, כיום בנין העירייה המקומית
• 
  ארמון רנהוף , אותו בנה מאיר קרל רוטשילד לכבוד אביו
• 
  ארמון גינטרסבורג - כיום פארק גינטרסבורג נבנה על ידי קרל רוטשילד על שטח שירש מאביו
• 
  מאיר קרל רוטשילד - בנו של קרל ומנהל הסניף בפרנקפורט
• 
  וילהלם קרל רוטשילד - בנו של קרל ומנהל הסניף בפרנקפורט

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים שנוצרו באנציקלופדיה היהודית/קלמן מאיר רוטשילד בוויקישיתוף

• Carl Mayer von Rothschild בוויקיפדיה האנגלית
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
  פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אהרן חרמוני, הרוטשילדים, תל אביב תרצ"ו, באתר אוצר החכמה.
• קרל מאייר (קארל) פון רוטשילד, בארכיון משפחת רוטשילד.
• רוטשילד, קרל קלמן מאיר, באתר בית התפוצות.

הערות שוליים

קטגוריה:משפחת רוטשילד קטגוריה:בנקאים יהודים קטגוריה:אצולה יהודית קטגוריה:אנשי עסקים יהודים גרמנים קטגוריה:ילידי 1788 קטגוריה:נפטרים ב-1855 קטגוריה:אנשי עסקים יהודים איטלקים