גליון זה הוא הגליון השבעה עשר של הטילדה הרביעית שיצא לאור. נא לא לערוך אותו, אלא לשם תיקוני קישורים שבורים ותקלדות. אם יש לכם הערות לגבי גיליון זה, גשו לדף השיחה. אם יש לכם רעיונות לגליונות הבאים, גשו לדף האדום. קישורים לגליונות הקודמים נמצאים בצד שמאל.
משחר נעורי קסם ללבי נושא האסטרונומיה ומדעי החלל. כבר בצעירותי עשה לי אבי מנוי על הטכנאי הצעיר בו קראתי בשקיקה על חידושי הטכנולוגיה ובעיקר על תוכנית ג'מיני שהייתה תוכנית החלל האמריקאית באותו זמן. במיוחד זכור לי הלילה בו נחתהאפולו 11 על הירח. הלכתי עם אבי למופע קנטטה לשווארמה של הגשש החיוור. באותו זמן שדרו ברדיו בשידור ישיר את תאור הנחיתה. אז באוזן אחת שמעתי את הגששים ורעמי הצחוק מסביב ובאוזן השניה הקשבתי לשידור מהטרנזיסטור הקטן שהבאתי איתי...
האהבה למדעי החלל מעולם לא עזבה אותי. ב"טיול הגדול" שעשיתי בארצות הברית לאחר השחרור מהצבא ביליתי יום שלם במרכז החלל על שם ג'ונסון ביוסטון והשותף שלי כבר התייאש ממני... למוזיאון האוויר והחלל הלאומי בוושינגטון כבר הלכתי בלעדיו, וביליתי שם יומיים תמימים. גם בהמשך לא הפסקתי לקרוא ולהתעניין וביתי נמלא אט אט ספרים רבים מספור בנושא מדעי החלל.
ביום 21 באפריל (2008), הוחלט על לוגו מיוחד לכבוד 75,000 הערכים, מזל טוב. לכבוד האירוע, הוחלט בדיון בזק שיש ליידע את קוראינו בלוגו מיוחד. באותו ערב, נבחר הלוגו שיצר הגמל התימני לכבוד האירוע, והלוגו של ויקיפדיה הוחלף בלוגו המיוחד. הלוגו מאחד בתוכו שני אירועים שקרו באותו שבוע (ויום): האחד – חגיגות ה-75,000 לוויקיפדיה העברית והשני – פסח. לערך ה-75,000 הגענו ב-25 באפריל ולאחר דיון הוחלט שהערכים שייחשבו לערך ה-75,000 הם הפארק המלכותי סטאדלי שנכתב על ידי ברוקס, ורובע פונטה שנכתב על ידי דרור. אז שוב, מזל טוב לוויקיפדיה העברית (ולכותביה) וכמו שזהר דרוקמן אמר, שנגיע למספר הקילובייטים של דף השיחה של דורית במספר הערכים שלנו!
הפעם התקיים המפגש אחרי פסח. דרור, שקפץ לתפקיד המארגן ברגע האחרון ממש, הצליח לארגן לנו גם מזג אוויר מושלם. אחרי כל הדאגות והלבטים, שגרמו לנו לפקפק אם יהיה בכלל מפגש, נהנו הבאים מפיקניק מוצלח מכל הבחינות. נקווה שאלה שלא באו הפעם יגיעו למסקנות הנכונות לקראת המפגש הבא.
מלבד ויקיפדים ותיקים ומוכרים, הגיעו למפגש גם פנים חדשות. גמלאי מאשקלון ראה את ההודעה והחליט לבוא לבקש הדרכה בכתיבת ערכים. ויקיפדים אחדים עזרו לו ברוח טובה ובמאור פנים וגם צוות ההסרטה מאוניברסיטת תל אביב, שחזר אלינו אחרי הביקור הראשון במפגש סוכות, צילם וראיין אותו, כך שכולנו נוכל לראות ולשמוע את האיש כשהסרט יעלה אל האקרנים. עוד ויקיפד עתידי, סטודנט לתואר שני בשם טל גלילי, גילה עניין רב בוויקיפדיה ובמשתתפיה והתרשם מן האווירה הנעימה ששררה במפגש. אני מקווה, ששני הוויקיפדים לעתיד יצטרפו אלינו בקרוב לפעילות מלאה. ליאור הביא עמו שלושה נערים, חבריו של יעקב גטה, קורבן הרצח האחרון, וגם אותם ראיין צוות המסריטים.
בין הבאים היו גם בני/בנות זוג של ויקיפדים, הוריו של נוי ואחותו הקטנה וכמובן מתן - הילד שהוויקיפדיה מכירה ואוהבת מבטן ומלידה. כל הבאים נהנו משיחות, דיונים, הלצות ואוכל טוב ובשפע. דניאל ואורן דאגו לקרניבורים וגם הצמחונים לא קופחו. היו גם גיחות של אומניבורים אל שולחן הצמחונים. האם מספרנו בקהילה עומד לעלות בעקבות הפשטידה?
לסיכום, היה מפגש מוצלח ביותר, וכל הכבוד לדרור. מתחילים להתכונן כבר למפגש הבא, לפחות נפשית, ונקווה שירבו הבאים.
פינת העמותה
פינת העמותה
האיטלקים מפתיעים: נציג ישראלי ישלח למפגש ויקימדי בהולנד Nederlandstalige Wikipedia
אגודת ויקימדיה הולנד יזמה מפגש של נציגים מאגודות ויקימדיה ברחבי העולם ושל נציגי קרן ויקימדיה כדי לדון בעניינים הקשורים בארגון הפנימי של האגודות והקשרים ביניהן, וכדי ללמוד על הפעילויות השונות שיזמו האגודות ברחבי העולם. המפגש יתקיים ליד העיר ניימחן בהולנד. התקציב של ויקימדיה ישראל לא אפשר שליחת נציג, אבל אגודת ויקימדיה איטליה התנדבה לעזור ולממן שליחת נציג ישראלי אחד. נכון להיום קיימות 16 שלוחות של ויקימדיה ברחבי העולם: אוסטריה, אוסטרליה, איטליה, ארגנטינה, בריטניה, גרמניה, הולנד, הונג קונג, טאיוואן, ישראל, סרביה, פולין, צ'כיה, צרפת, שבדיה ושוויץ. השלוחות הפעילות ביותר נמצאות בגרמניה, בצרפת ובהולנד.
ויקימדיה הולנד החלה במבצע לאיסוף תמונות ברישיון חופשי של אישים וידוענים. התמונות מועלות לוויקישיתוף דרך ממשק מקומי הכתוב בהולנדית, כדי להקל על קשיים מסוימים בממשק של ויקישיתוף. ויקימדיה ישראל, יחד עם איגוד האינטרנט הישראלי והמרכז לטכנולוגיה חינוכית, החלו לפני כמה חודשים לתכנן פרויקט דומה לאיסוף תמונות ברישיון חופשי שיש להן קשר להיסטוריה של ישראל או כאלה שמציגות נופים ואנשים בארץ. הפרויקט הישראלי הוא בהיקף גדול יותר, ולכן התכנון שלו אורך זמן רב יותר. התאריך שנקבע לתחילת המבצע הוא סביב ראש השנה תשס"ט. בינתיים התקיימה שיחה עם מארגן הפרויקט בהולנד כדי ללמוד מהניסיון שלהם. ההולנדים מצדם התעניינו במה שנעשה בישראל עד כה, וניסו לשכלל את הפרויקט שלהם באמצעותנו. מפגש אגודות ויקימדיה החודש בהולנד יהיה הזדמנות לשיחה ארוכה ויסודית יותר בנושא הזה.
חדשות חוץ
נחשף המתכון האנגלי לזכיה בתואר ערך מומלץ האם מקיץ הקץ על טרולים בין-מיזמיים?
מחקר מפתיע של ג'ושוע בולמנסטוק מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי גילה מתאם סטטיסטי גבוה בין אורך הערכים בוויקיפדיה האנגלית ובין סיכוייהם לזכות בתואר "ערך מומלץ". לאור זאת, החוקר מציע לחפש מדדי איכות אחרים, מלבד תואר המומלץ, לערכי ויקיפדיה, דוגמת מיזמי הערכה ייעודיים (כמיזם ההיסטוריה של אלמוג אצלנו).
הקץ לטרולים בין-מיזמיים? המפתחים הוסיפו לתוכנת המדיה-ויקי אופציה חדשה - חסימה גלובלית של כתובת IP בכול מיזמי הקרן בו-זמנית. אופן מימושה עודו בדיונים.
הסוכנת הספרותית ברברה באוור הגישה נגד קרן ויקימדיה תביעת דיבה בטענה שכונתה "The dumbest" בדף השיחה של רשימת 20 הסוכנים הספרותיים הגרועים ביותר בתחום המדע הבדיוני. תביעה זו נחשבת לתיק מכריע ותקדימי לגבי אחריותה של הקרן לגבי דברים הנכתבים באתר עוד בטרם נתבקשה להסירם.
בוויקיפדיה האנגלית הושק בוט המייבא ידיעות מן הוויקיחדשות האנגלי לתוך האנציקלופדיה על-פי תבניות דרישה שיונחו על-ידי העורכים המעוניינים בכך.
לדוברי הגרמנית בעלי הקיבה החזקה שבינינו: "Kinder sind Pornos" הוא שמו של מאמר שכתב לפני כשבע שנים סמנכ"ל קרן ויקימדיה, אריק מולר, ועלה לכותרות בעמק הסיליקון באחרונה כחלק ממה שנראה כקמפיין מתוזמר נגד מולר.
עו"ד ניו-יורקי מצליח שפעל תחת השם Newyorkbrad והיה לחבר הפופולרי ביותר ב-ArbCom כאשר נבחר ברוב חסר תקדים של 552 תומכים, נאלץ לפרוש לאלתר מהוויקיפדיה האנגלית לאחר שנתבע על ידי מפעיל אתר ויקי-ואטש, דניאל ברנדט, לחשוף את שמו המלא בדף המשתמש.
אחד הדברים המשמחים ביותר לראות הוא שבמקומות שונים (כגון ספרי לימוד ועיתונות) נעשה שימוש בחומר שנכתב עבור ויקיפדיה, אבל החוויה הזאת הופכת מהר מאוד למעצבנת במקרים שבהם מתגלה שלא ניתן קרדיט לויקיפדיה. דוגמא אחת לכך הוא מצעד ה-60: סקר שעורך Ynet ובו נשאלים הגולשים מי הדמות שתרמה יותר מכל לבניית הזהות היהודית. ליד כל אחת מהדמויות עבורן ניתן להצביע מופיע תיאור, וחלק גדול מהתיאורים כמו אלו של ישעיהו ליבוביץ, שולמית אלוני, הרב קוק ודוד בן-גוריון מועתקים מילה במילה מהערך שלהם בוויקיפדיה, כל זאת, במקור, מבלי לתת לנו קרדיט מתאים. לטובת Ynet ועמותת גשר שעורכת את המצעד צריך לציין שמרגע שהתקבלה התלונה ממנו הם הביעו חרטה ותיקנו את הדף.
מקרים כמו אלו אינם נדירים, ובמובן הזה מעניין במיוחד לקרוא את מכתב ההתנצלות של יריב מוהר (שנכתב עוד בדצמבר 2005), על כך שבמאמרים פרי עיטו הוא העתיק מוויקיפדיה מבלי לתת לה קרדיט. כמו מעתיקנים רבים אחרים יריב מוהר כנראה שלא פעל בזדון, אלא פשוט לא ממש הבין שהעובדה שוויקיפדיה היא חופשית, לא אומרת שמותר לגנוב ממנה, מבלי לתת לה קרדיט. דוד שי העלה בעניין הזה את השאלה, איך מבהירים נושא זה, ואף העלה את הרעיון לשנות את הלוגו מ'ויקיפדיה: האנציקלופדיה החופשית', ל'ויקיפדיה: האנציקלופדיה הכמעט חופשית'.
אני בכלל מסרט אחר
מקרה נוסף מהתקופה האחרונה היה יכול להיות מצחיק אילולא הוא היה כל-כך עצוב. לקראת פסח השנה התקבל פסק דין בנושא חוק החמץ שלדעתי הוא מפסקי הדין החברתיים החשובים של העשור האחרון (למען הגילוי הנאות צריך לציין שאני בתור ירושלמי חילוני שמח מאוד מתוצאת הפסיקה). אלא שיהונתן קלינגרגילה שההסבר על המושג רשות הרבים, בפסק הדין מועתק מילה במילה מהערך בוויקיפדיה, כל זאת מבלי לתת קרדיט. משתמש:Drork אף העלה בצחוק את האפשרות לתבוע את בתי המשפט על הפרת זכויות יוצרים. אם זה לא מספיק חמור, כותב הערך המקורי גילה בעקבות הדיון שהשופטת טעתה והעתיקה מהערך הלא נכון! במילותיו שלו: "למה השופטת לא שמה לב להפניה המפורשת שכתובה בראש הדף - "ערך זה עוסק באחת מרשויות שבת. אם התכוונתם לרשות הרבים בנושאים אחרים בהלכה, ראו רשות הרבים (הלכה)". אם היא הייתה נכנסת לערך השני, היא הייתה רואה שהפרשנות שלה לא נכונה". ועל זה נאמר - אוי למדינה שאלו הם שופטיה!
מתי יש לזכור?
עמיחי מזהיר: אל תסמכו על ראיות שמקורן בדברים שאמרתם
לפני שנים רבות, עוד לפני קיומה של ויקיפדיה, באחד מימי הזיכרון לשואה ולגבורה, שאל אחד ממורי - "מדוע מצויין היום הזה בחודש ניסן, שהוא חודש שאסורה בו האבלות". התשובה, היתה שהתאריך מציין את פרוץ מרד גטו ורשה. הוסיף והקשה המורה: "הרי המרד פרץ בערב פסח ולא בכ"ז ניסן?" התשובה המקורית שהוא אמר היתה שהתאריך נקבע על פי התאריך העברי של 19 באפריל של אותה שנה.
שנים רבות עברו, נרשמתי לוויקיפדיה ולאחר מספר חודשים נתקלתי בערך על יום השואה, ומיד הוספתי את המידע שהיה ברשותי, ואף בדקתי באיזו שנה חל ה-19 באפריל בכ"ז ניסן, ומצאתי - 1955! בצעירותי, חשבתי שזה מקור מבוסס מספיק. האם טעיתי?
לאחר כשנה ורבע שבהם המידע ישב בויקיפדיה, כתב DMY "הידעת?" חדש המבוסס על המידע שהוספתי. מצפוני לא נתן לי מנוח. האם באמת זו הסיבה לתאריך של יום השואה? בדיון שנערך שאלתי שוב ושוב האם הוא בטוח במקור. חגי הביא כמה ראיות לנכונות התוספת שלי, מתברר שאפילו לוח שנה רשמי של משרד החינוך טען שזו הסיבה.
אמרתי שאלה נכתבו אחרי העריכה שלי, ותחקירני "הידעת?" יצאו לבדוק. DMY העלה ספק ראשון, כאשר גילה שיום השואה צויין לראשונה ב-1951, כך שהוא לא היה יכול להסתמך על תאריך ארבע שנים מאוחר יותר.
המשכתי בבדיקה ומצאתי ציטוט מספרו של תום שגב, על דיון שנערך בכנסת ב-21 באפריל 1951 ובו הוחלט על התאריך. פתחתי את לוח השנה שלי ומצאתי ש-21 באפריל היה החג הראשון של פסח, בו, כמובן, אין דיונים בכנסת. קרוב לאיבוד עשתונות, פניתי ל"דברי הכנסת" כדי למצוא זכר לאותו דיון, אך באתר הכנסת קיימים דיונים רק מאז שנת 1982. לא הייתה לי ברירה. פניתי לנציגנו בכנסת (עידו) בבקשת עזרה. בעזרתו של Wierzba איתר עידו את הפרוטוקול מתאריך 12 באפריל 1951, בו אמר חבר הכנסת מרדכי נורוק את הדברים הבאים: "אנו צריכים לבחור בתאריך מובהק, המתאים גם לזמן רוב השחיטות של יהדות אירופה ולמרד הגיטאות שהתקיים בחודש ניסן. ומשום כך בחרה ועדת-הכנסת בסוף חודש ניסן, בימי הספירה, שבהם הושמדו על-ידי אבות אבותיהם של הנאצים, אנשי מסעי-הצלב, קהילות קדושות רבות".
בגיליון הקודם של הטילדה הופיעה כתבה שלי על התופעה של חידות בדפי משתמשים, ולבושתי הגדולה לא הופיע בו אזכור לאחד המקומות הרוחשים והגועשים ביותר בויקיפדיה העברית בנושאי חידות, הוִיקִרְעטשְׁמֶע. הויקרעטשמע שמתוחזק ע"י יהודה מלאכי מוגדר בתור "מקום מפגש לוויקיפדים דתיים, חרדים ומתעניינים ביהדות" אבל גם בתור: "דלפק הכה את המומחה אלטרנטיבי בנושאי, יהדות, חרדים והמסתעף מהם לכל המעוניין". בתפקידו כדלפק חידות כך מופיעים בו מגוון גדול של חידות בנושאי הלכה כגון איפה מופיע טלפון בתנ"ך (לפתרון)? והיכן בתפילה מוזכרת חתולה (לפתרון)?
בנעורי הרחוקים, ברומניה הרחוקה לא פחות, הייתי תולעת ספרים רצינית, מהסוג המחסל ספר ביום ונמצא בחיפוש מתמיד אחר ספרים חדשים שעדיין לא קראתי. בהיותי טיפוס משונה, היו לי גם גיבורים משונים...
עוטפי הקרמבואים שהתמקצעו בנתיב זה עקב בקשתם לחסימות חוזרות ונושנות מהוויקיפדיה - יאלצו לחפש כיוונים חדשים לקריירה עתידית. רק בוויקיפדיה תוכל למצוא דיון ארוך וכבד ראש, על ניסוח בדיחה, כפי שאמרYair מאת נעה
בפינת ויקימילון מתארח הפעם הערך פסח. הוויקימילונים מזמינים למזנונם לצפות בפרויקט חונך-חניך אותו הם מרימים בימים אלו. מאת Or12
לעיתים נוצר צורך להוסיף טקסט לתבנית אך לא מעוניינים שטקסט זה יופיע בערכים בהם מוצגת התבנית. לדוגמה, את הוראות השימוש בתבנית לא נרצה להציג בערכים עצמם. דוגמה נוספת: אם נרצה לקטלג את התבנית בקטגוריית תחזוקה כלשהי, לא נרצה שהערכים המשתמשים בתבנית יקוטלגו אף הם לקטגוריית התחזוקה. במקרים אלו נוסיף את הטקסט או הקטגוריה בתוך תגיות <noinclude></noinclude>. לעיתים מעוניינים בדיוק בדבר ההפוך: להוסיף טקסט לתבנית אך אנו מעוניינים שיוצג אך ורק בדפים שכוללים את התבנית, אך לא בתבנית עצמה (למשל כשרוצים שהדפים שכוללים את התבנית ייכנסו לקטגוריה). במקרה זה יש להוסיף את הטקסט הרצוי בתוך תגיות <includeonly></includeonly>.
רוצים להשתתף ביצירת העיתון "הטילדה הרביעית"? כל הדרוש לכם הוא רעיון, מקלדת, עכבר, רצון טוב והרבה סבלנות! אם יש לכם מידע מעניין שראוי להיכנס לגיליון הבא, עדכנו אותנו בדף האדום החם.
הצפייה בעיתון הותאמה בצורה אופטימלית לרזולוציה 1024X768 ו-1280X1024.
.JPG)
עוטפי הקרמבואים שהתמקצעו בנתיב זה עקב בקשתם לחסימות חוזרות ונושנות מהוויקיפדיה - יאלצו לחפש כיוונים חדשים לקריירה עתידית. רק בוויקיפדיה תוכל למצוא דיון ארוך וכבד ראש, על ניסוח בדיחה, כפי שאמר Yair מאת נעה
