התנדבות בקיבוץ
המתנדבים בקיבוצים הם לרוב צעירים אשר מגיעים מכל רחבי העולם לקיבוצים בישראל כדי להיות שותפים לפרק זמן מוגבל בעבודה בענפי הקיבוץ השונים, לעיתים גם על-מנת לצבור ניסיון בתחום החקלאות וניהול חווה ומשק ולשוב למדינתם.
המתנדבים בדרך כלל מגיעים לישראל לתקופה קצרה של שניים עד שלושה חודשים באשרת מתנדב, ומשתתפים בעבודה בכל ענפי הקיבוץ (כגון חקלאות, מטבח, גינון, תעשייה). המתנדבים מקבלים לרוב דמי כיס מן הקיבוץ (נכון ל-2008 כ-200 ש"ח בחודש) ומקבלים מגורים, מזון ופעילויות חברתיות אותם מספק הקיבוץ המארח בתמורה.
בתום תקופת ההתנדבות, מחליטים מעטים מן המתנדבים להישאר בארץ, כאשר חלקם אף התחתנו עם ילידי הארץ. מתוך המתנדבים היהודים אשר מחליטים להישאר בארץ, רובם נשארים בקיבוצים בהם התנדבו ולפעמים אף ממשיכים לשירות סדיר בצה"ל. המתנדבים הלא יהודים אשר מחליטים להישאר בארץ לרוב מתגיירים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תופעת המתנדבים בקיבוצים החלה באמצע שנות השישים כאשר צעירים מדור הבייבי בומרס, בייחוד יהודים, אך גם צעירים לא יהודים מאירופה, שהסתקרנו מחיי הקומונה בקיבוצים בישראל, החליטו להתנדב ולהתנסות בחיי שיתוף.[1][2] עד מלחמת ששת הימים מדובר היה במתנדבים בודדים בכל קיבוץ. מיד אחרי מלחמת ששת הימים, עם עליה בגל ההזדהות עם מדינת ישראל ששטף את יהודי התפוצות, גברה התעניינותם של הצעירים היהודים ממדינות המערב בישראל ובעקבות כך גם הגיעו מספר רב יותר של מתנדבים ונוצרו בקיבוצים תשתיות דיור והתארגנות לטיפול בתופעה.
בשנים שלאחר מכן התגברה בהדרגה והתמסדה תופעת המתנדבים בקיבוצים. במקביל, ירד חלקם של המתנדבים היהודים ורוב המתנדבים הגיעו ממדינות מערב אירופה בקבוצות או כבודדים. בשנים הראשונות היו הקיבוצים מרוצים מהתופעה שהביאה עבודה זולה במקום העבודה השכירה שהייתה מנוגדת לאידאולוגיה הקיבוצית וגם הוסיפה צבע חדש לקיבוץ ופתיחות לתרבות העולם, אולם חיש מהר, עלו גם תופעות לוואי למתנדבים שנתקבלו בפחות שביעות רצון בקיבוצים: שימוש בסמים, תרבות שתיית אלכוהול ונישואי תערובת שהיו כרוכים לעיתים בהגירת חברי הקיבוץ ובניו שנישאו לבני זוג שהיו מתנדבים.[3]
בתקופת השיא של תופעת המתנדבים, בשנות השבעים, הגיעו קרוב ל-12 אלף מתנדבים מדי שנה,[4] והיוו גורם תרבותי משפיע וכוח עבודה נייד וזול במאות קיבוצים ברחבי הארץ.
בעקבות משבר הקיבוצים בשנות ה-80 וה-90 החלו רבים מהקיבוצים לאמץ דפוסי פעולה מונחי כלכלת שוק והגיעו למסקנה כי עבודת המתנדבים אינה משתלמת. במקביל, החלו בהדרגה חלק מהקיבוצים להעסיק עובדים זרים מתאילנד בחקלאות ועובדים ישראלים בתעשייה ובשירותים.
סך הכל הגיעו לקיבוצים בישראל מאז מלחמת ששת הימים ועד שנת 2005 כ-350 אלף מתנדבים מ-35 מדינות שונות.[4] כשהמדינות מהן הגיעו הכי הרבה מתנדבים הן הממלכה המאוחדת (50 אלף), דרום אפריקה (40 אלף), שוודיה (25 אלף), דנמרק (20 אלף), וגרמניה (15 אלף).[5] ב-2010 נטען כי 20 מתוך 179 חברי הפולקטינג שהו בעברם בקיבוצים.[6]
הסרת התמיכה וההתנדבות האירופאית בקיבוצים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסרט התיעודי "תוצרת חוץ" שנעשה על תופעת ההתנדבות בקיבוצים, מועלת הטענה שהתזוזה ימינה של החברה הישראלית ואירועים כמלחמת לבנון הראשונה, האינתיפאדה הראשונה, ורצח יצחק רבין, הורידו את האטרקטיביות של הקיבוצים בקרב צעירים ממדינות המערב. וכתוצאה מכך חלה ירידה משמעותית בגלי המתנדבים בקיבוצים כאשר השיא היה בשנת 2001 כאשר הגיעו רק 100 מתנדבים לישראל[7] עקב פריצת האינתיפאדה השנייה. מנגד החלה להיווצר תופעה של צעירים הבאים להתנדב לטובת הצד הפלסטיני ובשטחי הרשות, כולל תמיכה בתנועות החרם על ישראל.[8] בשנת 2007 הגיעו קרוב ל-1,500 מתנדבים לישראל.[7]
מתנדבים מפורסמים
[עריכת קוד מקור | עריכה]חלק מהמתנדבים הרבים, אשר הגיעו מכל העולם במשך השנים, התפרסמו במהלך הזמן. ביניהם:
- ג'רי סיינפלד - הקומיקאי האמריקני וכוכב קומדיית המצבים המצליחה "סיינפלד" התנדב בגיל 17 בקיבוץ סער בשנת 1971.
- סשה ברון כהן - הקומיקאי הבריטי והאדם שמאחורי עלי ג'י ובוראט התנדב במשך שנה בקיבוץ ראש הנקרה לקראת סוף שנות השמונים.
- סיגורני ויבר - השחקנית האמריקנית והכוכבת של סאגת הנוסע השמיני, התנדבה בקיבוץ תל יצחק ועבדה במטבח במשך מספר חודשים בגיל 18 בשנת 1967.
- סיימון לה-בון - סולן להקת דוראן דוראן התנדב בקיבוץ גבולות. בשל כך באלבום הראשון של הלהקה נכלל שיר אשר נקרא תל אביב.
- סנדרה ברנרד - הקומיקאית האמריקנית התנדבה בקיבוץ כפר מנחם בשנת 1972 בהיותה בת 17.
- דברה וינגר - השחקנית האמריקנית וכוכבת הסרט "קצין וג'נטלמן" התנדבה בקיבוץ בית זרע בשנת 1972 בגיל 17.
- בוב הוסקינס - השחקן הבריטי וכוכב הסרט "מי הפליל את רוג'ר ראביט", התנדב בקיבוץ זיקים בגיל 25 בשנת 1967.
- אנני ליבוביץ' - הצלמת האמריקאית, הייתה מתנדבת בקיבוץ עמיר ב-1969.
- היינץ פישר - נשיא אוסטריה לשעבר, היה מתנדב בקיבוץ שריד בשנות ה-60.[9]
- מישל בקמן - פוליטיקאית אמריקאית, הייתה מתנדבת בקיבוץ בארי.
- אוליבר סאקס - נוירולוג וסופר מדע פופולרי בריטי-אמריקאי, התנדב בצעירותו בקיבוץ עין השופט.
- ברני סנדרס - סנאטור אמריקאי-יהודי ממדינת ורמונט, התנדב בשער העמקים.
- אנתוני הופקינס - שחקן בריטי, התנדב ביגור.
- רנה סימונסן - דוגמנית דנית, התנדבה ב-1989 ארבעה חודשים בגבעת חיים מאוחד.
- ג'וזף פיינדר - סופר אמריקאי, התנדב בתל יוסף.
- בוריס ג'ונסון - ראש ממשלת הממלכה המאוחדת, התנדב בכפר הנשיא בקיץ 1984, כאשר היה בן 20.
- הלן מירן - שחקנית בריטית, התנדבה ביישוב האון בסוף שנות השישים ביחד עם בן זוגה הישראלי באותה תקופה.
- לארס פאבורג-אנדרסן - ראש משלחת האיחוד האירופי לישראל בין השנים 2013-2017, התנדב בקיבוץ נאות מרדכי.
- נועם חומסקי - פילוסוף והיסטוריון אמריקאי-יהודי. התנדב בקיבוץ הזורע ב-1953, כאשר היה בן 24.
- פיטר גרין - מייסד פליטווד מק, התנדב במשך חודשיים לאחר שעזב את הלהקה בקיבוץ משמרות בשנת 1971, כאשר היה בן 25.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלי אשכנזי, בקיבוצים חוגגים 40 שנות מתנדבות שבדיות, באתר וואלה, 7 ביוני 2005
- עדי הגין, "הקיבוצניקים לא מבינים את הצורך שלנו לבלות", באתר TheMarker, 15 בדצמבר 2011
- נחמן גלבוע, המתנדבים החדשים: עובדים בקיבוצים, לומדים מנהיגות וחוזרים לחו"ל כשגרירים, באתר mynet קיבוץ, 28 במאי 2019
- נעה שפיגל, מתנדבי הקיבוצים, 2019: המערביים פינו את מקומם לסינים, ליפנים ולדרום קוריאנים, באתר הארץ, 7 ביוני 2019
- מפורסמים שהתנדבו בקיבוץ
- כתבה על מתנדבים רשומים במשרדי הסוכנות היהודית בחו"ל
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אריאל רנן, צעירים גרמנים בקיבוץ, דבר, 4 במאי 1966
- ^ רן אדליסט, פנים אל פנים עם אידאולוג ה"היפיס", דבר, 15 בפברואר 1968
- ^ משה ברק, היה הייתה התנדבות, הזמן הירוק, 7 ביולי 2011
- ^ 1 2 אלי אשכנזי, בקיבוצים חוגגים 40 שנות מתנדבות שבדיות, באתר וואלה, 7 ביוני 2005
- ^ ידיעות הקיבוץ, קטעי "עובדה!" בגיליון מיוחד לרגל 100 שנות קיבוץ (גיליון מספר 1237, מתאריך 29.9.2010)
- ^ עלי קדם, בדנמרק התלהבו: תמונות המתנדבים בקיבוצים יוצגו בתערוכה, באתר nrg, 10 בנובמבר 2010
- ^ 1 2 יונת אטלס ולירון מילשטיין, המתנדבים בקיבוץ עין השלושה נחושים להישאר, באתר ynet, 15 בינואר 2008
- ^ טוביה טננבאום, 2014, תפוס ת'יהודי, סלע מאיר.
- ^ הקשר האוסטרי, באתר "אתר הקיבוצים", 11 בדצמבר 2008