לדלג לתוכן

הנוסע השמיני (סדרת סרטים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
הנוסע השמיני
Alien
בימוי רידלי סקוט
ג'יימס קמרון
דייוויד פינצ'ר
ז'אן-פייר ז'נה
מדינה הממלכה המאוחדת, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה Brandywine Productions עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה פוקס המאה ה-20
הקרנת בכורה 1979 עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט אימה מדע בדיוני, מדע בדיוני צבאי, science fiction horror עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב ‏$154,500,000
הכנסות ‏$1,111,492,120
www.alienmovies.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הנוסע השמיניאנגלית: Alien, מילולית: חייזר) הוא זיכיון סרטי קולנוע מסוגת האימה והמדע הבדיוני. הסרט הראשון, "הנוסע השמיני" בוים בידי רידלי סקוט בשנת 1979[1] וזכה לביקורות אוהדות ולהצלחה קופתית גדולה ונחשב לקלאסיקה של ז'אנר סרטי האימה. סרט זה נעשה בהשראת סרט בשם "היצור! אימה מהחלל החיצון" (באנגלית: It! The Terror from Beyond Space). בסרט כיכבה סיגורני ויבר, שלאחר מכן המשיכה לשחק בשלושת סרטי ההמשך. הראשון שבהם "שובו של הנוסע השמיני", שיצא ב-1986 ובוים בידי ג'יימס קמרון[1] זכה אף הוא לתשבחות רבות ולהצלחה קופתית, ונחשב אף הוא לקלאסיקה ולסרט שהזניק את הקריירה של קמרון. לאחר "שובו של הנוסע השמיני", יצאו לאקרנים ב-1992 הנוסע השמיני 3 וב-1997 הנוסע השמיני 4: התחייה. בהמשך עלו לאקרנים במסגרת הסדרה "פרומתאוס" ב-2012, "הנוסע השמיני: קובננט" ב-2017 ו"הנוסע השמיני: רומולוס"[1] ב-2024. בנוסף הופקו שני סרטי "הנוסע השמיני נגד הטורף" שמהווים סרטי קרוסאובר עם סדרת סרטי האימה הטורף וכן לסרטים מקדימים לאירועי הסרטים הקודמים.

הסרט הראשון זכה בפרס אוסקר על העיצוב החזותי של הסרט שעיצב הצייר השווייצרי הנס רודי גייגר, וכן בפרס הוגו היוקרתי ובפרס באפט"א על עיבוד הסאונד. הסרט השני זכה בשני פרסי אוסקר על עריכת סאונד ואפקטים ויזואליים, בפרסי באפט"א והוגו נוספים כמו גם שמונה מתוך 11 פרסי סאטורן עבור הבימוי, הכתיבה, השחקנית הראשית, שחקני המשנה, התלבושות ואפקטים מיוחדים.

תקצירי עלילות הסרטים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנוסע השמיני

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הנוסע השמיני

הסאגה מתחילה על ספינת החלל "נוסטרומו" הנמצאת במסע מסחרי שגרתי. ספינת החלל כוללת צוות של שבעה אנשי צוות ובהם קצינה שלישית אלן ריפלי. הספינה חולפת ליד פלנטה והציוד בספינה מאתר מקור חיים זר. המחשב בספינה מעיר את הצוות, והקפטן מחליט לנחות ולשלוח צוות לסקירת הפלנטה. בעולם המת הם מוצאים חללית של גזע עתיק, ובתוכה שדה המכיל ביצים של זן לא ידוע. אחת הביצים בוקעת, ויצור עכבישי למראה בגודל כף יד עם זרועות ארוכות קופץ על הקסדה של קיין, קצין הקשר. הצוות מחזיר אותו לספינה, בה מנסים להסיר את היצור מפניו של קיין אך ללא הועיל. כעבור זמן מה, מגלים אנשי הצוות שהיצור נעלם מפניו של קיין והוא אף חוזר להכרה, אך עד מהרה מתפרץ מחזהו יצור מבחיל למראה, באחת הסצינות הזכורות והידועות לשמצה מהסרט. מכאן מתמקד הסרט בניסיונות לחסל את היצור החמקמק ההולך וגדל, הצד את אנשי הצוות זה אחר זה. בסופו של הסרט, לאחר שהיצור חיסל את כל אנשי הצוות מלבדה, מצליחה ריפלי להעיף את היצור אל החלל ולהימלט בחללית מילוט רגעים ספורים לפני השמדתה העצמית של ה"נוסטרומו".

שובו של הנוסע השמיני

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – שובו של הנוסע השמיני

בסרט השני "שובו של הנוסע השמיני" או "הנוסע השמיני 2" שיצא לאקרנים ביולי 1986 - לאחר שריחפה 57 שנים בחלל, חללית המילוט של ריפלי מחולצת על ידי החברה בה הועסקה. לאחר שהיא עומדת בפני ועדה המתחקרת את האירועים ב"נוסטרומו", ריפלי לומדת שבכוכב LV-426 עליו אספו את היצור, התיישבו בינתיים מתיישבים שעוסקים בשינוי פני הכוכב לשם קולוניזציה אנושית בו. לאחר איבוד קשר עם המושבה, החברה מבקשת את עזרת ריפלי (בהיותה האדם היחיד שהתמודד עם היצור) בהצטרפות לכוח נחתי-חלל שיבדוק מה התרחש במושבה. ריפלי, החוששת ממפגש נוסף עם היצור לאור חוויות העבר, מסרבת תחילה להצטרף. אולם, לבסוף היא מסכימה לאחר שנציג החברה בורק (בגילומו של פול רייזר), מציע לחדש את רישיון העבודה שלה כקצינה בספינת חלל (שבוטל בעקבות השמדתה את ה"נוסטרומו"), ומבטיח לה שמטרת המסע היא חיסול היצור ולא החזרתו לחללית לשם מחקר מדעי. במושבה הנטושה מוצאים ריפלי, בורק והנחתים ילדה קטנה בשם ניוּט, הניצולה היחידה ממתקפת היצורים. הם מגלים שהיצורים השתלטו על המושבה והקימו בה מדגרה, בה הם משתמשים בשאר המתיישבים בתור פונדקאים ליצירת עשרות יצורים, מולם ריפלי והנחתים צריכים להתמודד. המצב מסתבך עוד יותר, כאשר הקצין המפקד על צוות הנחתים מתגלה כחסר ניסיון וריפלי נאלצת לגלות תושייה בעצמה, בעוד האמת אודות כוונותיהם של בורק והחברה לגבי היצורים מתבררת כאפלה משסברה.

הנוסע השמיני 3

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הנוסע השמיני 3

בסרט השלישי שיצא לאקרנים במאי 1992 מסתבר כי אחד היצורים חדר לחללית המילוט בה נמלטה ריפלי בסרט הקודם. היא מוצאת את עצמה לבדה במתקן כליאה עתידני המכיל אסירים מסוכנים. היצור שהגיע עם ריפלי הספיק במהלך המסע להטיל זרע בתוך גופה (ריפלי כמובן לא הרגישה בכך בהתחלה כיוון שהמסע בחללית נערך המצב של טייס אוטומטי ושינה עמוקה של הטייס) ועם הגיעם למתקן הכליאה, משתיל היצור זרע בכלב שנמצא במתקן הכליאה לשימוש הסוהרים. הזרע בוקע מגופו של הכלב ומתגלה כחייזר בעל אנטומיה של כלב. במהלך הסרט כך מתברר, היצור המקונן כעת בגופה של ריפלי הוא נקבה המסוגלת להטיל ביצים ולכן, נמנע היצור השני (שבקע מתוך הכלב) להתעמת או לנסות לטרוף את ריפלי. האסירים המעטים ששרדו נאלצים להילחם ביצור ללא כלי נשק, האסורים בשימוש במתקן. לקראת סוף הסרט החייזר שיצא מגוף הכלב מושמד וכוחות חילוץ מגיעים לחללית, ביניהם האדם שיצר את בישופ, האנדרואיד שריפלי הכירה בסרט הקודם. הוא רוצה שריפלי תבוא איתו למעבדה כדי שיוכל להוציא מתוכה את היצור, למטרות מחקר מדעיות. ריפלי מסרבת מחשש שהיצור יתפשט ויגרום לשואה בכדור הארץ ולכן היא מחליטה לקפוץ לתוך כור היתוך (הרותח בכמה מאות אלפי מעלות צלזיוס) אל מותה עם החייזר.

הנוסע השמיני 4: התחייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הנוסע השמיני 4: התחייה

בסרט הרביעי שיצא לאקרנים בנובמבר 1997 מגלמת ויבר שיבוט שמדענים מתקופה מאוחרת יותר יצרו מן הדי.אן. איי. של ריפלי והחייזר שהתנחל בתוך גופה. ריפלי "החדשה" קיבלה חלק מן התכונות של היצור כגון דם חומצי וכוחות פיזיים חזקים פי כמה משל בן אדם רגיל. היא נאלצת להתמודד עם מנגנון אנושי מושחת יותר מבעבר, בין היתר מדענים מושחתים אשר מסתבר שהם מנסים להחזיר את גזע החייזרים לחיים על מנת לאלף אותם כך שיוכלו לשמש בתעשייה צבאית ולשימושים אחרים. ריפלי נאלצת גם להתמודד עם חייזרים משובטים ואינטליגנטים יותר מאלה שהכירה בעבר. בנוסף, מתגלה פן רגשי לכאורה בין ריפלי לבין יצור דמוי אדם שהנקבה החייזרית שהוצאה מריפלי המליטה (ולא הטילה),וזה לאחר שקיבלה מריפלי את מערכת הרבייה האנושית. בסופו של דבר על מנת לא לסכן את תושבי כדור הארץ, היא נאלצת להרוג גם אותו.

ערך מורחב – פרומתאוס (סרט)

הסרט החמישי בסדרה, שהוא פריקוול לסרט הראשון, עלה לאקרנים בארצות הברית בתאריך 8 ביוני 2012[2].

הנוסע השמיני : קובננט

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הנוסע השמיני: קובננט

הסרט השישי בסדרה, שהוא סרט המשך לפרומתאוס יצא לאקרנים בארצות הברית בתאריך 19 במאי 2017[2].

הנוסע השמיני: רומולוס

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הנוסע השמיני: רומולוס

הסרט השביעי בסדרה יצא לאקרנים בארצות הברית בתאריך 16 באוגוסט 2024 .

ערך מורחב – זינומורף
ה"זינומורף", כפי שהוא מופיע בסרט "הנוסע השמיני נגד הטורף"

בעיקר סרטי הסדרה נתקלים הגיבורים ביצור חייזרי בעל תכונות טפיליות אשר במהרה תוקף את בני האדם בהם הוא נתקל. דרך התפתחותו של היצור מורכבת ממספר שלבים - "מחבק הפנים", יצור דמוי תמנון, בוקע מביצה, מוצא קורבן, המהדק את זרועותיו סביב ראשו ומטיל בקרבו עובר. לאחר ההשתלה "מחבק הפנים" עוזב את הקורבן, אך העובר ממשיך להתפתח בקרבו ל"זינומורף". הזינומורף מופיע לרוב כיצור שחור עם גולגולת אליפטית גדולה שבאחד קצוותיה שני סטים נפרדים של לסתות. הזינומורף יכול לשלוף את סט הלסתות השני מתוך פיהו וכך להגיע למזון שנמצא מעט רחוק יותר מפיו. הזינומורף נע בזריזות על ארבע או שתי גפיים ויכול לתקוף גם עם זנב ארוך שבקצהו חוד. הן הזינומורף והן מחבק הפנים הם בעלי דם חומצי, אשר מסוגל להמיס מתכת וחומרים אחרים עימם הוא בא במגע.

זמן קצר לאחר ההשתלה הזינומורף פורץ מגוף הקורבן באלימות, גדל במהירות ומתחיל לשחר לטרף. לעיתים ה"זינומורף" הוא מלכה, אשר מטילה ביצים נוספות. טבעו המדויק של הזינומורף נגזר מקורבן ההשתלה - כך במקרה שהקורבן הוא כלב נוצר זינומורף בעל תכונות דומות, וכאשר צמחה מלכה בתור בת אדם היא קיבלה היכולת להרות וללדת זינומורף חי ודמוי אדם.

בסרט פרומתאוס הוצג מחזור חיים שונה - גזע חייזרים יצר מעין נוזל שחור כנשק ביולוגי. כאשר גבר שותה את החומר ומקיים יחסי מין עם אישה זו תהרה יצור דמוי תמנון אשר פועל באופן דומה למחבק הפנים אך גדול ממנו בהרבה.

תרגום שם הסרט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעוד בארצות הברית ובריטניה הוצג הסרט תחת השם "חוצן", בתרגום שם הסרט לעברית הוחלט להתבסס על השם שהיה מקובל בצרפת ומדינות אירפאיות נוספות - "הנוסע השמיני". השם מייצג את העובדה כי החוצן הוא הנוסע השמיני על ספינת החלל נוסטרומו בנוסף לשבעת הנוסעים האנושיים. שם זה נבחר שכן מילים לדוגמת "חייזר" או "חוצן" לא היו מוכרות לקהל הישראלי בסוף שנות השבעים. כינוי זה נשמר במשך כל סדרת הסרטים על אף שאיבד את משמעותו, וכיום משמש ככינוי פופולרי לחייזר מסדרת הסרטים.

סרט תאריך יציאה תקציב סכום הכנסות
ארצות הברית מחוץ לארצות הברית כלל עולמי
1. הנוסע השמיני 25 במאי 1979 $11,000,000 $82,000,000 $123,000,000 $205,000,000
2. שובו של הנוסע השמיני 18 ביולי 1986 $18,000,000 $85,000,000 $98,000,000 $183,000,000
3. הנוסע השמיני 3 22 במאי 1992 $50,000,000 $55,500,000 $104,500,000 $160,000,000
4. הנוסע השמיני: התחיה 26 בנובמבר 1997 $70,000,000 $48,000,000 $113,500,000 $161,500,000
5. פרומתאוס 8 ביוני 2012 $130,000,000 $126,500,000 $277,000,000 $403,500,000
6. הנוסע השמיני: קובננט 19 במאי 2017 $97,000,000 $74,000,000 $166,500,000 $240,500,000
7. הנוסע השמיני: רומולוס 16 באוגוסט 2024 $80,000,000 $18,000,000 $150,000 $18,150,000
סה"כ $376,000,000 $489,000,000 $882,650,000 $1,371,650,000

רשימת סרטי הנוסע השמיני

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימת סרטי הנוסע השמיני נגד הטורף

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הנוסע השמיני בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]