הר אלגון
 | |
| הר אלגון והשבר הסורי-אפריקני | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג הר | הר געש כבוי |
| גובה | 4,321 מטר |
| מדינה |
 אוגנדה קניה |
| מיקום | גבול אוגנדה–קניה |
| העפלה ראשונה | 1890 |
| קואורדינטות | 1°07′08″N 34°31′34″E / 1.118888888°N 34.5260°E |
הר אלגון (באנגלית: Mount Elgon) הוא הר געש כבוי בגבול אוגנדה וקניה, מצפון לקיסומו, ממערב לקיטלה וממזרח למבאלה. ההר הוא הר הגעש הגדול והקדום ביותר באפריקה ומשתרע על שטח של 3,500 קמ"ר. הר הגעש מהווה חלק מהשבר הסורי-אפריקני והקלדרה שלו היא הקלדרה השלמה הגדולה ביותר בעולם.
גאולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אדמת ההר היא קרקע לטריטית והוא מתנקז למספר נהרות. הגדולים ביניהם הם נהר סואם הנשפך לאגם טורקנה ונהר נזויה הנשפך לאגם ויקטוריה. בצידו הדרומי של ההר קיימת רשת מערות אשר המוכרת ביותר ביניהן היא מערת קיטום שרוחבה 60 מטרים והיא חודרת 200 מטרים לעומק ההר.
להר חמש פסגות עיקריות:
- ווגגאי (Wagagai) באוגנדה (4,321 מטרים).
- סודק (Sudek) בקניה (4,302 מטרים).
- קויטובוס (Koitobos), עמוד בזלת המגיע לגובה 4,222 מטרים בצד האוגנדי של ההר.
- מוביי (Mubiyi) המתנשאת לגובה 4,211 מטרים.
- מסבה (Masaba) המתנשאת לגובה 4,161 מטרים.
אטימולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההר נקרא על שם שבט האלגיו (Elgeyo) שחי בעבר במערות הגדולות בצידו הדרומי. שבט המסאי קרא להר "אל דויניו אילגון" ("Ol Doinyo Ilgoon") שפירושו הר השַד. מספר שבטים בצד האוגנדי מכנים את ההר על פי אחת מפסגותיו בשם מסבה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האירופיים הראשונים שהעפלתם לפסגות הר אלגון מתועדת היו פ. ג'קסון, א. ג'דג' וג'. מרטין, שטיפסו לפסגת סודק בשנת 1890. בשנת 1896 היה צ'ארלס ויליאם הובלי האירופי הראשון שהקיף את ההר. קמונקה וסטיגלר היו הראשונים שהעפילו לפסגות ווגגאי וקויטובוס בשנת 1911.
קבוצות אתניות
[עריכת קוד מקור | עריכה]שלושה שבטים חיים על ההר - הבאגיסו, הסאביני והאוגיאק.
הבאגיסו והסאביני הם שבטי חקלאים. הבאגיסו מלים את בניהם בטקס שנערך כל שנה שנייה. הסאביני מקיימים טקס דומה אך משחיתים את איבר המין של בנות השבט.
הבאגיסו נקראים גם בשם באמסבה ומאמינים שהר אלגון הוא התגלמות אביהם הקדמון, מסבה. האוגיאק היו בעבר שבט ציידים ולקטי דבש. היום יושבים מרבית בני השבט ביישובי קבע, חלקם מרצונם וחלקם על ידי הממשלה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הר אלגון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)