מומבסה
| |||
פוטומונטז' של מומבסה | |||
מדינה | קניה | ||
---|---|---|---|
מחוז | מומבסה | ||
ראש העיר | חמיסי מבוגה (Hamisi Mboga) | ||
תאריך ייסוד | 1593 | ||
שטח | 219.9 קמ"ר | ||
גובה | 50 מטרים | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בעיר | 1,208,333[1] (2019) | ||
‑ צפיפות | 5,495 נפש לקמ"ר (2019) | ||
קואורדינטות | 4°03′S 39°40′E / 4.050°S 39.667°E | ||
אזור זמן | UTC +3 | ||
http://www.mombasa.com | |||
מומבסה (באנגלית: Mombasa) היא העיר השנייה בגודלה בקניה ועיר הנמל החשובה שלה. העיר משתרעת על פני 219.9 קילומטרים רבועים בדרום-מזרח המדינה על שפת האוקיינוס ההודי כ-441 ק"מ דרום-מזרחית לבירה ניירובי. על פי מפקד האוכלוסין האחרון שנערך בשנת 2019 אוכלוסיית העיר מנתה כ-1.2 מיליון תושבים, רובם מוסלמים.
במומבסה יש שני נמלים, אחד ישן ואחד מודרני. הנמל הישן נמצא בחוף המזרחי ומשמש לדיג, והנמל המודרני ממוקם בחוף המערבי ומשמש לשאר הצרכים הימיים.
הייצוא העיקרי הוא של קפה, תה וכותנה. ישנה מסילת ברזל המקשרת בין מומבסה למזרח אפריקה. לעיר מרכז עסקים מודרני, שוק ומפעלי תעשייה כגון בתי זיקוק, בתי חרושת למזונות, לטקסטיל, למוצרי אלומיניום ולמלט.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקורו של מרבית המידע ההיסטורי על מומבסה נמצא בכתבים פורטוגזים מהמאה ה-16.
את מומבסה גילו סוחרים ערביים במאה ה-11, ועד מהרה הפכה העיר למרכז מסחר גדול במזרח אפריקה, בעיקר לסחר בתבלינים, עבדים, דוחן, קוקוס ושנהב. הקשרים המסחריים הגיעו עד לתת-היבשת ההודית ולסין. החוקר אבן בטוטה ביקר בעיר בשנת 1331 למשך יומיים, ואזכר אותה בכתביו.
וסקו דה גמה היה האירופאי הראשון שביקר במומבסה, והוא זכה לקבלת פנים צוננת, בשנת 1498. שנתיים לאחר מכן נכבשה העיר על ידי הפורטוגלים, שבזזו אותה ובנו בה מבצר. בשנת 1502 הפך האזור לעצמאי, אך הותקפה שוב על ידי פורטוגל בשנת 1528
מומבסה נכבשה על ידי סולטנות עומאן בשנת 1698. בשנת 1887 השלטון בעיר עבר לידי חברת מזרח אפריקה הבריטית.
בשנת 1840 היא נלקחה על ידי הסולטאן של זנזיבר (אי סמוך לאפריקה), ולאחר מכן הוענקה כמתנה לבריטים. כארץ חסות של הבריטים הפכה מומבסה למסוף הימי של מסילת הרכבת, שנוסדה בשנת 1896. המסילה הוקמה על ידי עובדים רבים שהובאו מהודו הבריטית למטרה זו.
בשלהי המאה ה-19 מומבסה הייתה עיר נמל המובילה של האזור. בשנים 1887–1906 מומבסה היוותה את בירת הקולוניה הבריטית, עד אשר הוחלט להעבירה לניירובי.
הייתה שייכת לזנזיבר עד לשנת 1963, אז ויתרה זנזיבר על בעלותה לטובת קניה.
בנובמבר 2002 התפוצצה מכונית תופת במלון בבעלות ישראלית, וגרמה למותם של שלושה ישראלים ועשרה קנייתים. זמן מה לאחר מכן נעשה ניסיון להפיל מטוס של חברת ארקיע בסמוך לנמל התעופה מומבסה (אנ'), והחשד הוטל על ארגון הטרור אל-קאעידה.[2]
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סיאטל, וושינגטון, ארצות הברית
- לונג ביץ', קליפורניה, ארצות הברית
- שארלוט אמאלי, איי הבתולה של ארצות הברית
- הונולולו, הוואי, ארצות הברית
- ברגן, וסטלן, נורווגיה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של מומבסה
- מידע על מומבסה
- לילי אנג'ל, כתבה על מומבסה ואיים נוספים מול חופי קניה וטנזניה, באתר GoTravel
- מפת מומבסה, המאה ה-16 - בראון הוגנברג, פרויקט ערים היסטוריות, ומפות בהן מופיעה מומבסה, אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
- מומבסה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ https://www.citypopulation.de/en/kenya/admin/
- ^ ליאור אסטליין, המבוקש מס' 1 באפריקה חוסל, באתר ישראל היום, 15 ביולי 2011
האימפריה הפורטוגזית | ||
---|---|---|
צפון אפריקה | אגוז (1506–1525) • אל קאסר אס-סגיר (1458–1550) • ארזילה (1471–1550, 1577–1589) • אזמור (1513–1541) • סאוטה (1415–1640) • מזאגאן (1485–1550, 1506–1769) • אסואירה (1506–1525) • ספים (1488–1541) • אגאדיר (1505–1769) • טנג'יר (1471–1662) • ואדאן (1487–אמצע המאה ה–16) | |
אפריקה שמדרום לסהרה | אקרה (1557–1578) • אנגולה (1575–1975) • אנובון (1474–1778) • ארגן (1455–1633) • קבינדה (1883–1975) • כף ורדה (1642–1975) • סאו ז'ורז'ה דה מינה (1482–1637) • ביוקו (1478–1778) • חוף הזהב הפורטוגזי (1482–1642) • גינאה ביסאו (1879–1974) • מלינדה (1500–1630) • מומבסה (1593–1698, 1728–1729) • מוזמביק (1501–1975) • קילווה קיסיוואני וסונגו מנארה (1505–1512) • טירת סאו זואו בפטיסטה דה אז'ודה (1680–1961) • סאו טומה ופרינסיפה 1753–1975 • סוקוטרה (1506–1511) • זנזיבר (1503–1698) • זיגינשור (1645–1888) | |
מערב אסיה | בחריין (1521–1602) • הורמוז (1515–1622) • מסקט (1515–1650) • בנדר עבאס (1506–1615) | |
תת-היבשת ההודית | ציילון הפורטוגזית (1518–1658) • לקשאדוויפ (1498–1545) • האיים המלדיביים (1518–1521, 1558–1573) • וסאי-ויראר (1535–1739); מומבאי (1534–1661); קז'יקוד (1512–1525); קנאנור (1502–1663); צ'אול (1521–1740); צ'יטגונג (1528–1666); קוצ'י (1500–1663); קאנור (1536–1662); דאדרה ונאגר הבלי (1779–1954); דאמאן (1559–1962); דיו (1535–1962); גואה וגואה העתיקה (1510–1962); הוגלי (1579–1632); נגפטינאם (1507–1657); פוליקאט (1518–1619); פאליפורם (1502–1661); סלסט (1534–1737); מצ'יליפטנאם (1598–1610); מנגלור (1568–1659); סוראט (1540–1612); טהואוטהוקודי (1548–1658); סן תומא דה מליאפור (1523–1662; 1687–1749) | |
מזרח ודרום מזרח אסיה | איי בנדה (המאה ה-16 עד המאה ה-18) • פלורס (המאה ה–16 עד המאה ה–19) • מקאו (1557–1999) • מקאסאר (1512–1665) • מלאקה (1511–1641) • איי מאלוקו (אמבון 1576–1605, טרנאטה 1522–1575, טידורה 1578–1650) • נגסאקי (1571–1639) • טימור הפורטוגזית (1702–1975) | |
אמריקה הצפונית | ניופאונדלנד (1501–1570?) • לברדור (1501–1570?) נובה סקוטיה (1519–1570?) | |
אמריקה המרכזית והדרומית | ברזיל (1500–1822) • ברבדוס (1536–1620) • הפרובינציה הציספלאטינית (1808–1822) • גיאנה הצרפתית (1809–1817) • קולוניה דל סקרמנטו (1680–1777) | |
מדיירה והאיים האזוריים | שתי קבוצות איים אלה היוו חלק מהאימפריה הפורטוגזית החל במאה ה-15, וב-1976 היו למחוזות אוטונומיים. |