הקונגרס הציוני העולמי ה-14
מראה
![]() | |
סמל הקונגרס ה-14 (י"ד) | |
מיקום | אולם הקונצרטים של וינה |
---|---|
עיר | וינה |
מדינה |
![]() |
תאריכים | 18 באוגוסט 1925 – 31 באוגוסט 1925 (14 ימים) |
נשיא | חיים ויצמן |
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/6/67/THE_VIENNA_CONCERT_HALL%2C_THE_SEAT_OF_THE_14TH_ZIONIST_CONGRESS_IN_1925._%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%A6%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%9C_%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%94%2C_%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%91%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%A1_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%94-_14.D67-045.jpg/220px-thumbnail.jpg)
הקונגרס הציוני ה-14 התקיים ב-18 - 31 באוגוסט 1925 בעיר וינה שבאוסטריה. יושב ראש הקונגרס היה ד"ר חיים ויצמן.
הקונגרס התנהל על רקע תחילתו של גל העלייה הרביעית. גברה בו הביקורת על ההנהגה הציונית, שהחלה בקונגרס ה-13.
כמו כן, הוחלט לבטל את השקלים המיוחדים של המפלגות, ולאשר את "השקל המאוחד"[1].
הרכב הקונגרס[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלוש מאות ועשרה צירי הקונגרס התחלקו כדלהלן[2].
- הציונים הכלליים - 177
- השמאל (מפלגות שונות) - 59
- המזרחי - 55
- הרדיקלים - 15
- הרוויזיוניסטים בהנהגת זאב ז'בוטינסקי זכו ל-4 צירים[3].
חיים ויצמן שימש כיושב ראש הקונגרס.
נאום ויצמן[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנאומו התייחס יו"ר הקונגרס חיים ויצמן להתייחסות הציונות לתושביה הערבים של ארץ ישראל[4].
ארץ ישראל חייבת להיבנות בלא לפגוע כהוא זה באינטרסים הלגיטימיים של הערבים
— נורמן רוז, חיים ויצמן: קורות חיים, (תרגום מאנגלית: כרמית גיא), הוצאת עידנים, 1990, פרק ט, עמ' 123–124
ויצמן גרס כי הקונגרס
חייב להכיר בעובדה שארץ ישראל אינה רודזיה; כ-600,000 ערבים מתגוררים בה, ומבחינת הצדק הבינלאומי יש להם זכות לחיות את חייהם בארץ ישראל, שאינה נופלת מזכותנו לבית לאומי משלנו
— נורמן רוז, חיים ויצמן: קורות חיים, (תרגום מאנגלית: כרמית גיא), הוצאת עידנים, 1990, הערות, פרק ט, הערה 21, עמ' 310.
ממשתתפי הקונגרס[עריכת קוד מקור | עריכה]
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/e/e3/%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%A1_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%94_-_%D7%A2%D7%A9%D7%A8_%D7%91%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%94_%28_1925_%29_%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A6%D7%AA_%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_-_%D7%94%D7%A8-PHG-1002922.png/220px-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%A1_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%94_-_%D7%A2%D7%A9%D7%A8_%D7%91%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%94_%28_1925_%29_%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A6%D7%AA_%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_-_%D7%94%D7%A8-PHG-1002922.png)
- הרב זאב וולף גולד - ממנהיגי תנועת "המזרחי"
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מעוז עזריהו ויאיר שפירא, קבורתו מחדש של מקס נורדאו בתל אביב: מחקר בגאוגרפיה פוליטית של הזיכרון הציוני, דגש
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הקונגרס הציוני
- ^ ארץ ישראל במאה העשרים, מיישוב למדינה 1900-1950, מרדכי נאור, דן גלעדי, עמ' 167, משרד הביטחון, תל אביב 2006.
- ^ יוסי גולדשטיין, בין ציון לציונות: תולדות התנועה הציונית 1881-1914, האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 312
- ^ רוז, הערות, פרק ט, הערה 21, עמ' 310.
הקונגרסים הציוניים העולמיים לפני הקמת המדינה | |
---|---|
|