לדלג לתוכן

הקולבר ריפור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הקולבר ריפור
The Colbert Report
סוגה קומדיה
פארודיה
חדשות
יוצרים סטיבן קולבר
ג'ון סטיוארט
בן קרלין
בימוי ג'ים הוסקינסון עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחים סטיבן קולבר עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים סטיבן קולבר
פרסים פרס פיבודי, Primetime Emmy Award for Outstanding Variety, Music or Comedy Series, פרס אמי לבידור בפריים טיים לכתיבה לתוכנית קומית או מוזיקלית, Primetime Emmy Award for Outstanding Variety, Music or Comedy Series, פרס אמי לבידור בפריים טיים לכתיבה לתוכנית קומית או מוזיקלית, פרס אמי לבידור בפריים טיים לכתיבה לתוכנית קומית או מוזיקלית, פרס פיבודי, פרס סטלייט לשחקנית הטובה ביותר בסדרה קומית או מוזיקלית, פרס ג'נסיס עריכת הנתון בוויקינתונים
ארץ מקור ארצות הברית
שפות אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום התרחשות ניו יורק עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר עונות 10
מספר פרקים 1447
הפקה
מפיקים בפועל סטיבן קולבר עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה Spartina Productions, Busboy Productions, Comedy Partners עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך פרק 22 דקות
שידור
רשת שידור קומדי סנטרל (ארצות הברית)
תקופת שידור מקורית 17 באוקטובר 200518 בדצמבר 2014
קישורים חיצוניים
www.colbertnation.com
דף התוכנית ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הקולבר ריפוראנגלית: The Colbert Report) הייתה תוכנית טלוויזיה בת כחצי שעה, ששודרה בערוץ הקומדי סנטרל (Comedy Central) בארצות הברית בימות השבוע בין השעות 23:30 לחצות, מה-17 באוקטובר 2005 עד ל-18 בדצמבר 2014. הקולבר ריפור היא פארודיה סאטירית המבוססת פורמט תוכנית אירוח ודעות על נושאי היום; במקור התבססה על תוכניתו של ביל או'ריילי, The O'Reilly Factor. התוכנית הוגשה ונכתבה על ידי סטיבן קולבר, קומיקאי אמריקאי שביסס את דמותו כ"כתב שטח" קודם לכן בתוכנית הדיילי שואו (The Daily Show) של ג'ון סטיוארט. ניתן להתייחס לקולבר ריפור כספין אוף של הדיילי שואו.

לאור מעברו של סטיבן קולבר לרשת CBS כדי להחליף את דייוויד לטרמן בהנחיית התוכנית "The Late Show", הגיעה התוכנית לסיומה בדצמבר 2014.

מבנה התוכנית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • פתיח מהיר בן כמה שניות, בו עובר קולבר על פינות היום, ומסיים במשפט "זהו הקולבר ריפור".
  • מוזיקת הפתיחה, בה מתנוססים סמלים אמריקאים רבים, כגון העיטם לבן-הראש המופיע על סמל הלאום, דגל ארצות הברית ואף מילות תואר פטריוטיות, המתחלפות מפעם לפעם.
  • פינות שונות, הקשורות בדרך כלל לאירועי היום. פינות אלו מתחלפות ומתחדשות תדירות. מעטות מהן מהוות נכס צאן ברזל בתוכנית, כגון המילה ("The Wørd"). ראו בהרחבה.
  • אורח משנה: פעמים רבות במהלך התוכנית מפנים זמן קצר לאירוח סלבריטאי המציג נושא רלוונטי כלשהו, או הבא להגיב לאחת מהפינות הקודמות. במקרה והאורח הוא פוליטיקאי הרץ למשרה כלשהי, נוהג קולבר לומר כי הוא קיבל את "הקפצת קולבר" בסקרים.
  • אורח: השליש האחרון של התוכנית מוקדש בדרך כלל לאורח ראשי, המקדם ספר או תקליט כלשהו. בדרך כלל קולבר ינסה לגרור את הדיון לעימות מילולי משעשע.
  • קטע סיום בן כמה שניות, בו קושר קולבר את הקטעים שהוצגו קודם לכן ונפרד מהצופים.

שם התוכנית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באנגלית, שם התוכנית מאוית ב-The Colbert Report (דו"ח קולברט). את שם המשפחה בחר קולבר לבטא ללא האות הסופית, אף על פי שמשפחתו מדרום קרוליינה אינה ממקור צרפתי (סבו, למשל, ביטא את שם המשפחה כקולברט). באופן הומוריסטי, נבחר לבטא את המילה ריפורט גם ללא ה-T הסופית. בתוך התוכנית הבדיחה המשיכה לפינות שונות, כגון הספור ריפור (The Sport Report).

פינות שונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשני שלישים מאורכה של תוכנית רגילה מוקדש לפינות השונות, מתחלפות מדי פרק. חלקן חוזרות לעיתים קרובות, אחרות יכולות להופיע פעם אחת או שתיים ותו לא.

  • המילה (The Wørd): לאחר קטע מעבר קצר, מתחיל קולבר להסביר על מילה חדשה בלקסיקון. לעיתים זו פרשנות מחודשת למילה קיימת, לעיתים הלחם של מילים או אף מילים חדשות. המסך מורכב משני חלקים: חציו מראה את קולבר על שולחן המנחה בעודו מדבר למצלמה, החצי השני הוא מסך כחול ועליו הערות שונות המפרשות בזמן אמת את דבריו של קולבר. לרוב הניגוד בין הדברים הנאמרים לבין הכתוב על הצד הכחול מהווה את הבדיחה. לאחר סיום התוכנית, הפינה המשיכה גם לתוכניתו החדשה לייט שואו עם סטיבן קולבר, תחת השם "The WERD".
  • קוף במנוסה (Monkey on the Lam): פינה בה מתחקה קולבר אחר בעלי חיים שנמלטו מגני חיות/בתי מטבחיים/מסעדות. החלה במהדורת קופים (הפתיח כלל קוף על כבש, היורה באקדח) והמשיכה במהדורת לובסטר.
  • לרמות את המוות עם ד"ר סטיבן ט' קולבר, דוקטורט באמנות (Cheating Death): פינת בריאות, בה עוקב קולבר אחר חדשות שונות הנוגעות לחולי אמריקאי. כל אחת מהם מגיעה עם הסבר משעשע ולבסוף המלצה: וקסאדרין, גלולות מחברת הרוקחות פרסקוט. אלו נמכרות בקופסאות גדולות ובעלות תווית צבעונית, הכוללת המלצה חמה של הד"ר קולבר. כל הנוטל אותן יזכה למזור שלם למחלה שהוצגה זה עתה. תגובות לוואי: גרועות מהמחלה. כל כמה פינות מגלה קולבר כי לצערו וקסאדרין הורדה מהמדפים בגלל בעיה שולית כלשהי (נניח, התפוצצויות לבביות קלות), וכעת משווקת תרופה אחרת במקומה, עם שם דומה באופן חשוד, ולעיתים תוויות זהות עם שינוי אות במרקר.
  • הורדת הכובע/אצבע מאשימה (Tip of the Hat/Wag of the Finger): פינה בה קולבר מוקיע/מהלל תופעה כלשהי, לרוב רצף של שלוש או ארבע. לא תמיד המהוללים יוצאים ללא בושה, והנזופים ללא הלל נסתר.
  • כלב האלפא של השבוע (Alpha Dog of the Week): פינה בה מהלל קולבר את תעוזתו ואומץ לבו של אדם כלשהו. לרוב תוך כדי הוא מצליח להשפיל אותו.
  • יריב ראוי (Formidable Opponent): קטע המצולם על מסך ירוק, ובו סטיבן קולבר מתווכח נמרצות עם היריב היחיד אותו הוא מכבד - הוא עצמו. הוא מגלם ברצף את שני בני השיח, כאשר אפקט ממוחשב פשוט הופך אותו מפונה ימינה לפונה שמאלה, ולעיתים משנה את צבע עניבתו.
  • מצעד האיומים (The Threatdown): מצעד של חמישה (ולעיתים יותר או פחות) איומים נוראים העומדים בפני העם האמריקאי. קולבר מאיים על קהלו בשלל אסונות ומפלצות העולות בתקשורת היומית (כגון חקיקות בקונגרס או שמועות על גרעין איראני), כאשר הבולטים ביניהם הם דובים ורובוטים, ובמקרה הנורא מכל - רובוטים דוביים!
  • קולבר פלטינום (Colbert Platinum): קטע המוגש למיליונרים ומעלה בלבד. פשוטי העם מתבקשים בפתיחתו לסור לכניסת המשרתים. הפינה עוקבת אחר תוכניות ומבצעים המפורסמים במציאות אך ורק לעשירים במיוחד (למשל גולגולת אדם המעוטרת במאות יהלומים), בדרך כלל בלעג רב.
  • הספור ריפור (The Sport Report): פינת הספורט של התוכנית, בה קולבר נותן פרשנות ספורט ועצות למגרש (למשל, בפוטבול יש לתת רובים לרכזים. כך הקבוצה השנייה תחשוב פעמיים לפני שתשלח מישהו לעבור את קו החצי).
  • קולברפסט (ColbertPest): בתור מחאה על פסטיבלי המוזיקה השונים, קולבר למשך שבוע הפך את תוכניותיו ל"קולברפסט". במסגרתן הוא אירח בין היתר את נגן הוייט סטריפס, ג'ק וויט

השפעת התוכנית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוכנית פיתחה קהל מעריצים נאמן, וגרמה למספר תופעות תרבותיות יוצאות דופן, ביניהן:

על-שם סטיבן קולבר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטיבן קולבר קיבל מספר אותות כבוד לאורך תוכניתו.

  • קריאת גוזל עיטם לבן-ראש על שמו, סטיבן ג'וניור. בהתאם, קולבר עקב אחר קורותיו של העיטם מקרוב, ואף הקדיש חלק מתוכניתו על מנת למנוע את מעברו של ג'וניור לקנדה.
  • קריאת הקמיע של נבחרת הוקי, הסגינאו ספיריט (Saginaw Spirit), על שמו. בובת הקמיע הייתה בדמות עיטם, ונקראה מחדש הסְטִיגֶל (הלחם של המילים סטיבן ואיגל). בהתאם, קולבר עקב בקנאות אחר עלייתה של הנבחרת בגביע ההוקי לנוער (OHL), ראיין את ראש העיר של הקבוצה המתחרה, ואף הופיע במדי הנבחרת.
  • הוצאת טעם מיוחד של גלידת בן אנד ג'רי על שמו, תחת הכינוי Stephen Colbert's Americone Dream. הגלידה היא בטעם וניל, פתיתי ופל וסירופ קרמל, ויצאה רק בשוק האמריקאי. מספר תוכניות הקדישו חלקים לגלידה זו, כולל אירוח של בן וג'רי, ומלחמת חורמה כנגד וילי נלסון, שזכה אף הוא לטעם גלידה מקביל (בטעם פאי אפרסקים).
  • ב-22 באוגוסט 2007 השיק ריצ'רד ברנסון, מייסד חברת וירג'ין, חברת תעופה חדשה (שלוחה של חברת וירג'ין אטלנטיק) בשם וירג'ין אמריקה. למטוס הראשון בסדרה הוא קרא "אייר קולבר". כתוצאה מכך הוא זכה לראיון בתוכנית, שפורסם ללא הפסק כל אותו שבוע. בראיון זה התפתחה אווירת שטות לא צפויה באולפן, ובמהלכה הביליונר וקולבר נקלעו לקרב מים.

שבירת פרק כף היד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2007, באחד ממופעי החימום לפני-תוכנית, קולבר כשל בצעדיו ונפל מול המצלמות, סודק את פרק כף ידו. היד גובסה על ידי רופא, וקולבר ניצל את מלוא זמן ההחלמה - כשבועיים - על מנת להשיק קמפיין להעלאת מודעות לפרק כף היד. הוא החתים מועמדים לנשיאות, מנחי חדשות פופולריים ואף את דובר הבית הלבן על גבסו, וחילק להם בתמורה צמידי סיליקון אדומים ועליהם הכיתוב Wrist Strong. המטרה של אותם צמידים היא למשוך תשומת לב לפרק כף היד של העונד אותם, בדיחה על חשבון צמידי Livestrong שהוציא לאנס ארמסטרונג להעלאת המודעות לסרטן.

קמפיין העלאת המודעות הפך למוטיב עיקרי לאורך אותם שבועות, וכלל ראיונות, וידויים מול המצלמה ואף התמכרות למשככי כאבים ("וטרינר רשם לי את אלו"). במהלכה הראה קולבר עשרות קטעי וידאו של אלימות מיותרת כנגד פרקי כף יד (לרוב סרטי אמנויות לחימה), והסביר לקהל כי פרק כף ידם הוא יקר מפז, ואין לזלזל בו. הקמפיין הסתיים במכירה פומבית של הגבס המעוטר של קולבר, שהוסר בשידור חי על ידי רופאו. אף על פי שקמפיין Wrist Strong היה לא יותר מבדיחה חוזרת, כל ההכנסות ממכירה זו הלכו לצדקה אמיתית: בית חולים לנפגעי מלחמת עיראק.

השפעה על רשת האינטרנט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתוכניתו מתאריך 16.07.2007 הזכיר קולבר כבדרך אגב את האתר "חתיכים ללא חולצה אורזים קניות" (ShirtlessHunks-BaggingGroceries.com), שלטענתו יעלה לרשת בעוד מספר שניות. באותו ערב, מנוע החיפוש גוגל ציין בסטטיסטיקות(הקישור אינו פעיל) כי צירוף המילים "חתיכים", "אורזים" ו"קניות" עלה כאחד מצירופי המילים הכי מבוקשות (מקום רביעי במצעד).

באחת מתוכניותיו בה עלה נושא ויקיפדיה, ביקש קולבר מהקהל לשנות את הערך של הפילים האפריקאים ולציין כי מספרם גדל פי שלושה. הרעיון הקומי מאחורי דרישה זו היא לשנות את המציאות על ידי השחתת ויקיפדיה. אכן, ויקיפדיה שונתה לפי הדרישה, ולאחר זמן מה שוחזרה. באופן מפתיע, עיתון מבוטסואנה דיווח לאחר כמה חודשים כי מספר הפילים במדינה עלה פלאים, וכי כעת הם בריבוי יתר. קולבר העלה את הדיווח הזה בתוכניתו כדי "להוכיח" את טענתו המוקדמת. טרם התקבלו עדויות ממקור מוסמך כי הנחת היסוד לפיה עבד קולבר נכונה אמפירית.

מועמדות לנשיאות ארצות הברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש אוקטובר 2007, כחלק מתוכניתו, הכריז סטיבן קולבר כי הוא מתמודד לנשיאות ארצות הברית מטעם מדינתו, דרום קרוליינה. הדבר גרר תגובת קהל אוהדת ועשרות מאמרי עיתונות, חלקם מכתירים את המהלך כבדיחה פוליטית מושחזת ואחרים כמהלך פוליטי אמיץ. באחד בנובמבר 2007, לאחר ששילם דמי רישום בסך 25,000 דולר למפלגה הדמוקרטית (קולבר הסביר שלשלם 35,000 דולר לרפובליקנים זה יותר יקר מלקנות כליה בשוק השחור) ואירח מסיבת קמפיין אחת, הודיעה מנהלת ועד הבחירות הדמוקרטי כי קולבר נדחה על הסף, ולא יופיע בתיבת הקלפי.

השפעה על השפה האנגלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המילה הראשונה שהופיעה בפינה המילה הייתה Truthiness, שניתן לתרגמה כ"אמת בערך", או "לאאמיתה". מילה זו תוארה כיכולת של אדם לדעת כי רעיון מסוים אמיתי באופן אינסטינקטיבי, ללא צורך בתימוכין או בבדיקה מדעית (ולעיתים אף בניגוד גמור לאלו). המילה נכנסה תחת הגדרתה זו במילון מרים וובסטר, שם היא נבחרה כמילת השנה ל-2006. המילה הופיעה והוסברה בתוכניות תחקיר ואירוח, כגון המופע של אופרה וינפרי, 60 דקות ורבות נוספות.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הקולבר ריפור בוויקישיתוף