לדלג לתוכן

קלפי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ועדת קלפי במסגרת הבחירות לרשויות המקומיות בישראל
פרגוד שנועד לאפשר חשאיות למצביע
בתור לקלפי, קיבוץ געש

תיבת קַלְפּייוונית: κάλπη) היא קופסה המשמשת בבחירות, לאחסון זמני של מעטפות המכילות פתקי הצבעה, שהוכנסו לתוכן על ידי הבוחרים. התיבה סמוכה לחברי ועדת הקלפי, והמשקיפים הנוכחים באולם. בדרך זו ניתן למנוע החדרה של מעטפת בחירה לתיבה שלא בהתאם לחוק. במדינות מסוימות, כגון אירלנד ורוסיה נוהגים להביא את תיבת הקלפי אל בית הבוחר במקרה שהבוחר אינו מסוגל להגיע לחדר ועדת הקלפי.

הצבעה בקלפי

קלפי בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתיבות הקלפי בישראל פתח צר בחלקן העליון. גודלו של הפתח נקבע כך שניתן יהיה לשלשל בו את המעטפה, שבה ימצא פתק ההצבעה שבחר בו הבוחר. לעיתים יש מכסה נייד על הפתח, כך שניתן להכניס מעטפה לתיבה רק באישורו של הממונה על התיבה: יושב ראש ועדת הקלפי. התיבה נפתחת במלואה רק בחלקה התחתון.

לפני פתיחת תהליך הבחירות, יושב ראש ועדת הקלפי נוהג לפתוח את התיבה מלמטה, להפוך אותה על פניה ולהראות לכל חברי ועדת הקלפי שהיא ריקה. לאחר מכן נוהגים לנעול את התיבה במנעול מיוחד.

בסיום הבחירות פותחים את התיבה. סופרים את מספר המעטפות שנמצאו בקלפי. מספר המעטפות מושווה עם מספר המצביעים כפי שנרשמו ביומן ההצבעות. אם קיים הפרש בין שתי הספירות, מבוצעת ספירה נוספת. אם גם אז נותר ההפרש, מבצעים את מיון הפתקים ורושמים את תוצאות ההצבעה. בדין וחשבון לוועדת הקלפי האזורית מדווחים על ההפרש שהתגלה וממציאים לוועדה את יומן ההצבעה ואת הפתקים. לוועדה המרכזית יש שיקול דעת להחליט מה לעשות. אם אחד הבוחרים אינו מרוצה מהחלטת ועדת הבחירות הוא רשאי לפנות אל מוסדות שיפוטיים. כמובן, השאלה היא קריטית, כאשר ההפרש במספר הקולות, בין המספר הרשום ביומן לבין מספר המעטפות בקלפי, עשוי לקבוע איזה מן המועמדים ייבחר.

הקלפי ביהדות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהתאם לדיני עיכוב מן המשנה[1][2][3] המנוסחים בהתאם לרוח השניותנית היהודית המצדדת ברעיון קיום שתי הכוחות ככאלה הנובעים מן האחד[4], בתלמוד מוזכרת הקלפי כאמצעי להגרלות שונות, כגון בחירת שעיר לעזאזל מבין שני שעירים שווים, ובמחלוקות על נחלות.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "שְׁנֵי שְׂעִירֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים,מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה.שְׁנֵי כִּבְשֵׁי עֲצֶרֶת מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה.שְׁתֵּי חַלּוֹת מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ.שְׁנֵי סְדָרִין מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה.שְׁנֵי בָּזִיכִין מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה.הַסְּדָרִים וְהַבָּזִיכִין מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה" / (מנחות ג,ו)
  2. ^ "שְׁנֵי שְׂעִירֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים,מִצְוָתָן שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶן שָׁוִין בְּמַרְאֶה וּבְקוֹמָה, וּבְדָמִים, וּבִלְקִיחָתָן כְּאֶחָד.ואַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן שָׁוִין, כְּשֵׁרִין. וכו' / (יומא ו,א))
  3. ^ "שְׁתֵּי צִפֳּרִים מִצְוָתָן שֶׁיְּהוּ שָׁווֹת בַּמַּרְאֶה וּבַקּוֹמָה וּבַדָּמִים, וּלְקִיחָתָן כְּאֶחָת/ (נגעים יד,ה) יש הגורסים כי בנוסחים המאוחרים ניכר ניסיון לטשטש את התופעה השניותנית (ובכך להדירה מן ההמון ולצפנה כתורת הסוד) ובהם מופיעים שעירים "כשרין" למרות שאינם שווים
  4. ^ על כך מרחיב פילון האלכסנדרוני בדבריו