לדלג לתוכן

הפלס (יומון)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הפלס
סמליל העיתון
סמליל העיתון
תדירות יומון
סוגה חדשות
פורמט טבלואיד
עורך ראשי נתן זאב גרוסמן
תאריכי הופעה יולי 2012 – הווה (כ־12 שנים)
שפה עברית
מדינה ישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
עמוד ראשי בעיתון בתאריך כ"ו אב תשע"ח

הפלס הוא יומון חרדי ליטאי, שהחל להופיע ב-13 ביולי 2012. העיתון מזוהה עם דרכו של הרב שמואל אוירבך ומפלגת בני תורה.

שם העיתון משמר את שמו של ירחון הפלס שהופיע בתחילת המאה ה-20 בפולטבה על ידי הרב אליהו עקיבא רבינוביץ'[1].

הקמת העיתון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיתון יתד נאמן, המזוהה עם דגל התורה, נוהל בעשור הראשון של מאה זו על ידי מקורבי הרב יוסף שלום אלישיב. אנשי הרב אהרן לייב שטיינמן טענו כי העיתון איננו נייטרלי. באמצע שנת 2012, לאחר שחלה הרב אלישיב, הביאו אנשי הרב שטיינמן למהפך בשליטה בעיתון. בעקבות כך פוטר נתן גרוסמן, העורך הדומיננטי של העיתון, ובהמשך התפטר גם המנכ"ל יעקב לבין[דרוש מקור]. לאחר פטירתו של הרב אלישיב חל פיצול בציבור הליטאי: בראש קבוצה אחת עמד הרב שטיינמן, ובה תומך לאחר פטירת הרב אלישיב רוב הציבור הליטאי, ובראש הקבוצה השנייה עמד הרב אוירבך.

בעקבות המהפך בשליטה ביתד נאמן הקימו מקורבי הרב אוירבך, ובראשם גרוסמן ולבין, ב-13 ביולי 2012 (כ"ג בתמוז תשע"ב), את "הפלס". הרב אוירבך היה הסמכות הרוחנית של העיתון מיסודו. חברי הוועדה הרוחנית היו הרב ברוך שמואל דויטש והרב צבי פרידמן, לשעבר חברי הוועדה הרוחנית של "יתד נאמן", כשנציג מטעמם מבקר את תוכני העיתון בהתאם לקו האידאולוגי.

חרם המודעות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על רקע הפילוג בציבור הליטאי סובל "הפלס" מחרם מודעות שמפעילים כלפיו גורמים המזוהים עם ההנהלה החדשה של "יתד נאמן"[2]. בפברואר 2014 פרסמו רבני הקבוצה המזוהה עם הרב שטיינמן והרב חיים קניבסקי, מכתב נגד העיתון "הפלס" ובו כתבו שהוא מחלל שם שמים ומפיץ שנאה ולכן אסור לפרסם או להתראיין בו[3]. ביוני 2014 פרסם הרב אוירבך מכתב תמיכה בעיתון, וכתב שהוא "מרבה כבוד שמים ועומד על משמר התורה והיהדות... באשר הוא יסודה וקיומה של תורה והרבה גופי תורה תלויים בו"[4].

כחלק מהנסיון לשבור את חרם המודעות, הוקם "ועד ידידי הפלס". במסגרת פעילות הוועד בוצעו מאות שיחות לגורמים הקשורים בחברות שפרסמו ב"יתד נאמן" ולא ב"הפלס" - משרדי הפרסום, שירות הלקוחות, סמנכ"לי השיווק והמנכ"לים, ואף לבני משפחותיהם - ומחו על החרמת "הפלס" ועל הפרסום ב"יתד נאמן"[5][6]. ההתקשרות בוצעה בחלקה דרך קו שנקרא מוקד המאבק, שבו פורסמו שמות החברות ובעלי התפקיד בהן ומספרי הטלפון שלהם. חלק מנציגי החברות פנו למשטרה והתלוננו על הטרדה. ב-25 במרץ 2015 עצרה המשטרה 22 איש בקשר לפעולות אלו[7].

ב-13 באפריל 2015 הוגש לבית המשפט כתב אישום כנגד מפעיל הקו, אברהם טריגר, בגין שידול להטרדה וקשירת קשר לביצוע פשע[8]. עד אוגוסט 2015 הוגשו בפרשה 18 כתבי אישום. גם לאחר מכן הפיצו פעילי המאבק את מספרי ראשי החברות באמצעות ספרי טלפונים שהונפקו לשם כך[9].

ב-18 באפריל 2017 נעצרו 28 חשודים, בהם עורך העיתון נתן גרוסמן, מנכ"ל העיתון ובכירים בפלג הירושלמי, בחשד שהפעילו רשת שהטרידה חברות פרסום ובעלי עסקים לפרסם בעיתון[10].

בעקבות כתבות רבות בעיתון שקראו לתלמידי ישיבות לא להתגייס לצה"ל, וכללו דברי שנאה, הסתה והשמצה נגד חיילי צה"ל, ביקש משרד הביטחון למנוע באופן גורף פרסום מטעם הממשלה בעיתון זה. חוות דעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, דינה זילבר, שללה הימנעות גורפת, ודרשה להפעיל שיקול דעת פרטני ביחס לכל מודעה, כגון עד כמה מדובר במידע חיוני[11].

בחורף תשע"ג (2013) החל העיתון בחלוקה חינם של החלק החדשותי של מהדורת יום שישי, ב-45,000 עותקים בירושלים. בנובמבר 2017 הופסקה חלוקה זו[12]. מהדורה זו מופצת גם בדואר אלקטרוני.

לדברי אנשי העיתון, יש לו כ-4,500 מנויים[13]. על פי סקר TGI משנת 2016, שיעור החשיפה של העיתון במגזר החרדי עומד על 14.1% לעיתוני אמצע השבוע, ו-14% לעיתון סוף השבוע (שהחלק החדשותי שלו חולק חינם בירושלים)[14]. על פי סקר TGI ב-2017 ירדה רמת החשיפה לעיתון ל-10.4%, והחשיפה לחינמון ב-11.8%[15]. ב-2018 ירדה החשיפה ל-6.1% ליומון ו-7.1% לחינמון[16].

העיתון רואה עצמו כמייצג הקו ההשקפתי של הרב שך והרב אלישיב. הוא מוביל גישה שמרנית בתחומי החינוך וההשקפה התורנית. הוא רואה בלימוד התורה ובישיבות ערך עליון, ומתנגד בנחרצות לכל פשרה בנושא גיוס בני ישיבות לצה"ל. הוא רואה בשלילה גם את פעילותן של מכללות אקדמיות לבוגרי ישיבות חרדיות. הוא מתנגד להתערבות משרד החינוך בתכני הלימוד במוסדות הלימוד החרדיים.

העיתון עוסק בנושאים השקפתיים בצורה דעתנית ופולמוסית. הוא אינו מפרסם תמונות נשים, נמנע בדרך כלל מלציין שם פרטי של אישה[17] ואינו מסקר אירועים בעלי אופי פלילי או מיני דוגמת פרשיות אונס או מקרי רצח.

קיים מדרג של תארים המוצמדים לשמות הרבנים לפי החשיבות המיוחסת להם, כדלהלן: התואר "רבינו הגדול" שמור לרב אלעזר מנחם מן שך, "רבינו מרן" שמור לרב יוסף שלום אלישיב. "ראש הישיבה הגאון הגדול" הוא תוארם של הרב אהרון לייב שטיינמן והרב שמואל אוירבך, עד שהאחרון שודרג ל"רבינו ראש הישיבה הגאון הגדול", ובהמשך ל"מרן ראש הישיבה"[18]. "הגאון האדיר" הוא תוארם של הרב חיים קניבסקי הרב חיים גריינימן והרב שמואל וואזנר. "הגאון הגדול" הוא תואר לרבנים הנמנים עם חברי מועצת גדולי התורה שמונו לתפקיד זה עד שנת תשע"ב (אז הורחבה המועצה בניגוד לדעתו של הרב אוירבך), וכן גאב"ד וראב"ד העדה החרדית, המקורבים לפלג "בני תורה" זוכים לתואר זה. ישנם אף רבנים ליטאים בכירים נוספים הזוכים לתואר, בעיקר מרבני בריסק, כמו הרב דוד סולובייצ'יק והרב מאיר סולובייצ'יק, וכן רבנים בולטים המזוהים במוצהר עם העיתון, ובהם הרב דב צבי קרלנשטיין, הרב שמואל דויטש, הרב שמואל מרקוביץ והרב אשר דויטש. כמו כן גם נשיא מועצת החכמים של ש"ס הרב שלום כהן מקבל את התואר הנ"ל. אם מאוזכר בעיתון רב בעל מעמד או נושא משרה תורנית נכבדה יוצמד לשמו התואר "הגאון רבי"; משרה תורנית זוטרה - "הרב הגאון רבי". אברך כולל רגיל יקבל את התואר "הרה"ג" (=הרב הגאון).

מאז אמצע 2019 מזוהה "הפלס" עם מחנהו של הרב אשר דויטש. חלק מתלמידיהם של הרב צבי פרידמן והרב שמואל מרקוביץ, המסתייגים ממנהיגותו, ביטלו את המנוי לעיתון, ומוציאים לאור שבועון עצמאי בשם "המבט", המסקר עמדות מחמירות יותר בתוך הפלג.[19]

  • כל השבוע - מוסף אקטואלי
  • לקראת שבת - מוסף תורני
  • עלומים - מגזין לנוער
  • נופך - מוסף לבית
  • הפלס לילדים - מוסף לילדים

צוות העיתון

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • עורך: נתן גרוסמן
  • הוועדה הרוחנית: הרב ברוך שמואל דויטש והרב צבי פרידמן
  • עורכת המוסף לבית "נופך": ב.צלר
  • עורך המוסף האקטואלי "כל השבוע" שלמה וולף
  • עורך המוסף התורני "לקראת שבת" אברהם חיים שולזינגר

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הפלס בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ הרב רבינוביץ הוציא עיתון נוסף בשם "המודיע", שאת שמו משמר היומון "המודיע".
  2. ^ חקירה נגד גורמים המזוהים עם יתד נאמן, אתר מחלקה ראשונה
  3. ^ הודה הלוי ואבי גרינצייג, גדולי ישראל: "הפלס מחלל שם שמים ומפיץ שנאה", באתר בחדרי חרדים, 17 בפברואר 2014
  4. ^ שנתיים מאז יצא: הגרש"א פרסם מכתב תמיכה בהפלס, בחדרי חרדים 14. 6. 27
  5. ^ אלי שלזינגר, 1300 שיחות, 13 מטרידים: המספרים נחשפים, באתר בחדרי חרדים, 14 באפריל 2015
  6. ^ יקי אדמקר‏, "יתקשרו אליך אלפים": נחשף בליץ ההטרדות החרדי. האזינו, באתר וואלה, 26 במרץ 2015
  7. ^ רועי ינובסקי וקובי נחשוני, חשד: סחטו חברות כדי לפרסם בעיתון חרדי, באתר ynet, 25 במרץ 2015
  8. ^ ישראל כהן, ‏כתב אישום ראשון בפרשת 'הפלס': "שידול להטרדה", באתר כיכר השבת, 13 באפריל 2015
  9. ^ משה הלר, נקמת החרדים: חשיפת הטלפונים של בכירי המשק (ארכיון)
  10. ^ ישראל כהן, ‏גל מעצרים בקרב ראשי "הפלג" ובכירי "הפלס"; 28 נעצרו, באתר כיכר השבת, 18 באפריל 2017
  11. ^ פרסומי הממשלה בעיתון "הפלס" (הקישור אינו פעיל, 24 בינואר 2023), באתר משרד המשפטים, 3 באוקטובר 2017
  12. ^ שיטה חדשה: הפלס מפסיק הפצה חינמית בשישי, ומי יפיץ במקום?, באתר בחדרי חרדים, 16 בנובמבר 2017
  13. ^ יאיר אטינגר, ביהדות התורה חרדים לקראת הבחירות המתקרבות, באתר הארץ, 28 באוקטובר 2012
  14. ^ ישראל כהן, ‏סקר TGI לעיתונות החרדית: התחזקות קלה לעיתונים, הרדיו מעט נחלש, באתר כיכר השבת, 5 בספטמבר 2016
  15. ^ אלכסנדר כץ, TGI חרדי: יתד והפלס רבים - וקורסים, ומה ברדיו?, באתר ביזפורטל, 15 במרץ 2017
  16. ^ אלכסנדר כץ, צניחה בחשיפה לעיתונים, הרדיו מתחזק: הנה נתוני ה-TGI החרדי, באתר ביזפורטל, 29 באוקטובר 2018
  17. ^ עידו קינן, חסרת מזל, באתר העין השביעית, 24 באפריל 2013
  18. ^ אברמי פרלשטיין, היסטוריה ליטאית: ב'פלס' הוענק תואר 'מרן' לגר"ש אויערבך, באתר בחדרי חרדים, 30 בדצמבר 2016
  19. ^ הפילוג ב'הפלג' - רשמי: נפתח שבועון חדש