לדלג לתוכן

הפועל חולון (כדורסל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הפועל חולון
מידע כללי
תאריך ייסוד 1947
מדינה ישראלישראל ישראל
אולם ביתי היכל טוטו חולון (5,500 מושבים)
מיקום חולון
כינוי חולוניה, הנמרים הסגולים
ליגה ליגת העל בכדורסל
ליגת האלופות בכדורסל
בעלים עמותת הפועל חולון
צבעי תלבושת סגול וצהוב
תארים
אליפויות 2
2008, 2022
גביעים 2 (2009, 2018)
2009, 2018
הליגה הבלקנית 1
2021
תלבושת
מדי בית וחוץ של הפועל חולון
תלבושת תלבושת בית
צבעי הקבוצה
תלבושת בית
תלבושת תלבושת חוץ
צבעי הקבוצה
תלבושת חוץ
www.hapoel-holon.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הפועל חולון היא קבוצת כדורסל ישראלית מהעיר חולון המשחקת בליגת העל ובליגת האלופות בכדורסל. צבעי הקבוצה הם צהוב וסגול. המועדון נוסד בשנת 1947 כחלק מאגודת הספורט הפועל שהוקמה בשנת 1926.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפועל חולון הוקמה בשנת 1947 על ידי מיכה שמבן. היא אחת מקבוצות הכדורסל הוותיקות בישראל.

עד שנת 2015, אירחה הפועל חולון את משחקיה ב"היכל האחד במאי" בעיר, המכונה בדרך כלל "אולם הפחים". החל מעונת 2015/2016 עברה הקבוצה לשחק בהיכל טוטו חולון.

בתחילת המאה ה-21 נקלעה הקבוצה למשבר במהלכו ירדה עד לליגה הארצית. לאחר שירדה לליגה הארצית קנה את הקבוצה מיקי דורסמן. בתום אותה עונה עלתה חולון חזרה לליגה הלאומית. בעונת 2007/2008 זכתה באליפות הראשונה בתולדותיה. זו הייתה עונת השיא של הקבוצה, במהלכה סיימה את הליגה הסדירה במקום הראשון, וניצחה בגמר הפיינל פור בהיכל יד אליהו את האלופה ב-14 השנים שקדמו לכך, מכבי תל אביב. ב-2022 זכתה בפעם השנייה באליפות המדינה לאחר ניצחון 2–0 בסדרת הגמר על בני הרצליה. הקבוצה הופיעה שבע פעמים בגמר גביע המדינה בכדורסל וזכתה בו פעמיים, ב-2009 וב-2018.

שנות החמישים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפועל חולון, 1951

הפועל חולון הוקמה ב-1947 ושיחקה בעיקר משחקי ידידות נגד קבוצות מישראל ומחוצה לה. המועדון בנה בשנים אלו קבוצה חזקה שנודעה בכינוי "הקבוצה המצרית", וכללה שחקנים כמו מרסל חפץ, יצחק פלד, סמי חודרה, עמי ישי, חיים גורמינזו, פרדי כהן, דוד כהן ועוד שחקנים אחרים. קבוצה זו הייתה אחת הקבוצות החזקות בארץ ושחקניה המשיכו לסגל הראשון של הקבוצה בליגה הבכירה.[1]

ביום העצמאות 1953 נחנך אולם אחד במאי בחולון בניצחונה של הקבוצה על הפועל תל אביב.

ב-1954 הייתה חולון אחת משמונה המייסדות של הליגה הלאומית, אז הליגה הבכירה, והיא אחת מארבע הקבוצות שנשארו פעילות מאז. בשתי העונות הראשונות שלה סיימה כסגנית האלופה פעמיים, כאשר היא מפסידה רק שני משחקי בית בשתי עונות אלו.

ב-1956 שוחק לראשונה מפעל גביע המדינה בכדורסל והפועל חולון העפילה לשלב חצי הגמר, בו הודחה על ידי הפועל תל אביב אחרי ניצחון 64–57 במשחק הראשון והפסד 33–46 במשחק השני.

ב-1959 הגיעה חולון לראשונה בתולדותיה לגמר גביע המדינה, בו פגשה את מכבי תל אביב. חולון הובילה 43–37 כשנותרו שש דקות לסיום המשחק, אך נקודות של מכבי בדקות הסיום העלו אותה ליתרון והביאו אותה לניצחון 53–47.

שנות השישים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנות השישים היו שנים יציבות למועדון, בהן הגיעה חולון לגמר גביע המדינה ב-1961 והפסידה למכבי תל אביב 74–46.

בעונת 1968/1969 נאבקה הפועל חולון על תואר האליפות במשך רוב העונה וסיימה במקום השלישי עם מאזן של 18 ניצחונות מול 6 הפסדים.

בשנות השישים שיחקו בקבוצה עופר אשד, רמי צייג-ברק, אורי שטרן ויצחק פלד.

שנות השבעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנות השבעים לא היו שנים טובות למועדון, ובתום עונת 1971/1972 ירדה הקבוצה לליגת המשנה ולא הגיעה להישגים משמעותיים. אחרי הירידה לליגת המשנה עזב את המועדון השחקן עופר אשד.

בעונת 1978/79 חזר המועדון לליגה הבכירה,[2] והביא איתו חידוש לכדורסל הישראלי, שחקנים זרים ראשונים במועדון: דון מוזר וסטיוארט פרידמן.

בעונה זו הגיע פיני גרשון לעמדת המאמן והגיעו שחקנים חדשים למועדון כמו מוטי דניאל, ישראל אלימלך, ניב בוגין, אבי מאור ואורן שילוני, שבעתיד יובילו את חולון לצמרת הכדורסל הישראלי.

שנות השמונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנות השמונים היו שנים מוצלחות למועדון, בהן הוא הגיע במשך חמש עונות לארבעת המקומות הראשונים בליגה, הגיע ארבע פעמים לחצי גמר הפלייאוף ופעם אחת העפיל לגמר גביע המדינה, על אף שפתח את העשור עם שלוש עונות לא מוצלחות.

עונת 1982/1983 הייתה עונה טובה למועדון, כשחולון סיימה במקום הרביעי והגיעה לחצי גמר הפלייאוף מול מכבי תל אביב והפסידה לה 0–2. במשחק הראשון בסדרה הפסידה הקבוצה מסל ניצחון של ג'ק צימרמן.

בעונת 1984/1985 הגיעה הקבוצה לחצי גמר הפלייאוף ואף ניצחה את האלופה מכבי תל אביב במשחק השני 72–70, אך הפסידה במשחק השלישי והמכריע.

בעונת 1985/1986 סיימה חולון במקום השני בליגה לראשונה מאז 1955, אך הפסידה בחצי גמר הפלייאוף 0–2 לאליצור נתניה. באותה עונה הגיעה הקבוצה לגמר גביע המדינה בו הפסידה למכבי תל אביב 86–90.

בעונת 1986/1987 חוותה הפועל חולון את אחת העונות הסדירות הטובות בתולדותיה, כשסיימה במקום השני עם מאזן 17–5 ואף הנחילה למכבי תל אביב את הפסדה היחיד בעונה הסדירה, 85–66. עם זאת, ברבע הגמר ספגה הקבוצה שני הפסדים מפתיעים להפועל חיפה וסיימה את העונה המבטיחה באכזבה.

לקראת עונת 1987/1988 מונה מרווין קסלר למאמן הקבוצה והובאו שחקנים חדשים כמו שמוליק זיסמן, ג'ו דאוסן וקני אורנג'. חולון סיימה את העונה במקום השלישי בסיום העונה הסדירה ופגשה ברבע הגמר את אליצור נתניה לסדרת הטוב מ-3. חולון ניצחה 2–0 ועלתה לחצי הגמר מול הפועל תל אביב, שניצחה במשחק הראשון בסדרה באולם אוסישקין 86–73, אך במשחק השני ניצחה חולון 70–66 באולם הפחים. המשחק השלישי והמכריע נערך באולם אוסישקין, ובו ניצחה הפועל תל אביב בתוצאה 95–89 ועלתה לגמר הפלייאוף מול מכבי תל אביב. בסדרה על המקום השלישי ניצחה חולון את הפועל גליל עליון 2–0.

את עונת 1988/1989 סיימה הפועל חולון במקום החמישי ולא העפילה למשחקי הפלייאוף.

שנות התשעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונת 1989/1990 אימן את הקבוצה משה ויינקרנץ ולראשונה העפילה הקבוצה לשלב הבתים של גביע קוראץ'. עונה לאחר מכן הגיעה חולון לגמר גביע המדינה לאחר ניצחון על הפועל גליל עליון, אך הפסידה למכבי תל אביב בתוצאה 90–100. מאמן הקבוצה היה אפי בירנבוים, ושיחקו בה ישראל אלימלך, ניב בוגין, האחים קובי ואלי בלול, ריצ'י דומאס, ארל ויליאמס וג'ונתן דלזל. בשלוש השנים לאחר מכן הקבוצה לא הצליחה להתברג בצמרת.

בשנת 1994 הצטרף למועדון איש העסקים נחום מנבר שהזרים כספים רבים והביא לקבוצה שחקנים כמו עדי גורדון, תומר שטיינהאור ומייק קרטר. את עונת 1994/1995 פתח המועדון עם ציפיות להישגים בפלייאוף ואפילו לתואר, שהיו קרובות להגשמה כשחולון סיימה את העונה הסדירה במקום השני והגיעה לגמר גביע המדינה לאחר ניצחון 88–64 על הפועל ירושלים, אך הפסידה לבני הרצליה 77–88 ופספסה הדזמנות לזכות בתואר לראשונה בתולדותיה. בחצי גמר הפלייאוף הודחה חולון על ידי הפועל גליל עליון. בסיום העונה החליט עדי גורדון לעזוב את הקבוצה ושכנע גם את נחום מנבר לעבור איתו להפועל ירושלים.

בעונת 1997/1998 הגיעה חולון לחצי גמר גביע המדינה, אך הפסידה להפועל גליל עליון, ובעונה הבאה, תחת הדרכתו של המאמן אלי קנטי, הדיחה את גליל עליון בסדרת רבע גמר הפלייאוף ובחצי הגמר הפסידה בשלושה משחקים למכבי תל אביב.

העשור הראשון של המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפועל חולון בעונת 1999/2000: עומדים (מימין לשמאל) - ישראל לב (מאמן), עופר נעים, משה מזרחי, דושאן בוצ'בסקי, עופר פליישר, אלי בלול, רועי שידלצקי (עוזר מאמן). יושבים (מימין לשמאל) - רפי פלוצקי, מוטי דניאל, עמית בן-דוד, ג'ורג' גילמור, איתי לב, אור בן גורן, טיירון מייז.

בעונת 1999/2000 אומנה הקבוצה על ידי ישראל לב והפתיעה בהגיעה למקום החמישי בליגה, אך הפסידה ברבע גמר הפלייאוף להפועל גליל עליון.

בעונת 2000/2001 עברה הקבוצה משבר כלכלי ומקצועי, ובסיום העונה ירדה לליגה הלאומית.

בעונת 2001/02 ירדה חולון פעם נוספת לליגה הארצית, הליגה השלישית במבנה ליגות הכדורסל בישראל. ב-2002 נרכשה הקבוצה על ידי איש העסקים מיקי דורסמן אשר הזרים כספים רבים לקבוצה ושימש מאז ועד עונת 2007/08 כמאמנה.

בעונת 2002/03 העפילה חולון לליגה הלאומית ובעונת 2003/04 סיימה ראשונה בעונה הסדירה, אך הפסידה בחצי גמר הפלייאוף למכבי פתח תקווה 1–3. בעונת 2004/05 שוב הודחה הקבוצה בפלייאוף הלאומית ולא עלתה לליגת העל.

בעונת 2005/06 חולון באליפות הליגה הלאומית לאחר שניצחה את הפועל עפולה בזכות סל ניצחון של עדי פרג, אך לא נרשמה לליגת העל משיקולים תקציביים. בעונת 2006/07 זכתה בפעם השנייה ברציפות באליפות הלאומית לאחר שגברה על הפועל באר שבע 3–2 בסדרה והפעם נרשמה ועלתה לליגת העל.

עונת 2007/2008 הביאה עימה הצלחה חסרת תקדים לקבוצה, ובסופה זכתה הקבוצה באליפות המדינה בכדורסל. באותה עונה שיחקו בקבוצה פי ג'יי טאקר, אריק קמפבל, טריי סימונס, מאליק דיקסון, מורן רוט, אבישי גורדון, גוני יזרעאלי, כריס ווטסון, אלטון בראון, טוני ווישהאם ועמית תמיר. הקבוצה, בבעלותו של מיקי דורסמן אשר שימש גם כמאמן, סיימה ראשונה בעונה הסדירה למרות הנזק שנגרם לה בעקבות אירוע השלכת החזיז במלחה, בו זרק אוהד מיציע הקבוצה חזיז במשחק נגד הפועל ירושלים וגרם לפציעתו של מאבטח. התרעומת בעקבות המקרה הייתה גדולה ודורסמן אף שקל בפומבי לעזוב את הקבוצה, בעוד שאיגוד הכדורסל הטיל על הקבוצה הפסד טכני, הורדת נקודה נוספת וארבעה משחקים ללא קהל. לאחר שהובילו את הקבוצה לאליפות העונה הסדירה לראשונה בתולדותיה עם מאזן 20–7 זכו מיקי דורסמן ופי ג'יי טאקר בתוארי מאמן העונה בליגת העל בכדורסל ושחקן העונה של ליגת העל בכדורסל, בהתאמה. חולון עלתה לפיינל פור, ולאחר ניצחון על עירוני נהריה בחצי הגמר העפילה למשחק הגמר מול מכבי תל אביב, אותה ניצחה פעמיים בעונה הסדירה, שזכתה עד אז ב-14 אליפויות רצופות. חולון ניצחה במשחק 73–72 מסל ניצחון של מאליק דיקסון וזכתה באליפות.

לאחר עונת האליפות החליט דורסמן לעזוב את הקבוצה לאחר שלא נמצאו מקורות מימון נוספים, ומשמעות הדבר הייתה ירידה בתקציב. כמו כן, האליפות בה זכתה הקבוצה הביאה את שחקניה למרכז תשומת הלב, וכמעט כל שחקני עונת האליפות עברו בעונה שלאחר מכן לקבוצות אחרות, למעט כריס ווטסון שנשאר והפך לקפטן הקבוצה. חולון אף דחתה ההזמנה להשתתף בגביע יול"ב, לה זכתה מעצם זכייתה באליפות. למרות הפתיחה הפסימית לעונה זו זכתה חולון לראשונה בתולדותיה בגביע המדינה בכדורסל לאחר שגברה במשחק הגמר על מכבי חיפה 69–68 משלשת ניצחון של בריאן טולברט. חולון סיימה במקום הרביעי בעונה הסדירה והפסידה בסדרת רבע הגמר להפועל גלבוע גליל בתוצאה 2–3.

העשור השני של המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי העשור הקודם, שהיה ההפכפך ביותר בתולדות המועדון וכלל ירידה לליגה השלישית וזכייה בשני תארים, פתחה חולון את העשור השני של המאה ה-21 בעונה רעה, בה סיימה במקום ה-12 והאחרון אך לא ירדה ליגה בעקבות ניצחון 3–2 בסדרת הפלייאוף התחתון על עירוני נהריה.

ביולי 2011 הצטרף פיני גרשון לצוות הניהולי של הקבוצה, דן שמיר מונה למאמן ומוטי דניאל מונה למנכ"ל הקבוצה. לעוזרו של שמיר מונה אלעד חסין. עונת 2011/2012 נפתחה בטורניר גביע ווינר בו העפילה חולון לגמר אך הפסידה למכבי תל אביב 74–78. הקבוצה העפילה לחצי גמר גביע המדינה ולחצי גמר הפיינל פור, אך בשניהם הפסידה למכבי תל אביב.

במרץ 2013 עזב גרשון את תפקידו וכחודשיים אחר כך חזר מיקי דורסמן לקבוצה כמנהל מקצועי לאחר שקבוצת רכישה בראשות שלמה אייזיק קנתה את הקבוצה.

בקיץ 2013 עזב דן שמיר את אימון הקבוצה לטובת משרת עוזר מאמן בצסק"א מוסקבה ובמקומו מונה ליאור ליובין. במרץ 2014 התפטר ליובין מתפקידו עקב חוסר גיבוי מצד הקהל וחוסר היכולת של הקבוצה, שהייתה במשך כל העונה במרכז הטבלה, להתקדם לצמרת בהתאם לציפיות.[3] אלעד חסין, שהיה עוזרם של שמיר וליובין, קודם לעמדת המאמן. הקבוצה סיימה את העונה הסדירה במקום השביעי והודחה על ידי הפועל ירושלים ברבע גמר הפלייאוף.

עונת 2014/2015 הייתה העונה האחרונה בה שיחקה הקבוצה באולם הפחים המיתולוגי. הקבוצה סיימה את העונה הסדירה במקום השלישי, אך הפסידה למכבי ראשון לציון ברבע הגמר. בסוף העונה עברה הבעלות על הקבוצה למיקי דורסמן.

נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין בפגישה עם שחקני הקבוצה לאחר זכייתה בגביע המדינה בכדורסל 2017/2018

את עונת 2015/2016 פתחה הקבוצה בהיכל טוטו חולון, אולמה הביתי החדש, אך לא הצליחה להגיע להישגים על המגרש וחודשיים לאחר פתיחת העונה מצאה עצמה במקום האחרון בטבלה. בסוף נובמבר 2015 פוטר חסין מאימון הקבוצה ובמקומו מונה דן שמיר לקדנציה השנייה שלו.[4] לאחר מאבקי תחתית במשך רוב העונה הצליחה הקבוצה להינצל מירידת ליגה וסיימה את העונה במקום העשירי. בקיץ 2016, לאחר סכסוך בעלות מתוקשר, עברה הבעלות על הקבוצה לאנשי העסקים שלמה אייזיק ואיתן לנציאנו, בעוד דורסמן שמר על הבעלות על מחלקת הנוער של המועדון.[5]

עונת 2016/2017 נפתחה בצל מאבקי הכוחות בהנהלת הקבוצה, אך במהלכה רשמה הקבוצה הישגים כמו הגעה לחצי גמר גביע המדינה (בו הפסידה להפועל ירושלים) וסיום העונה הסדירה במקום הראשון בטבלה, לראשונה מאז עונת 2007/08. הקבוצה הודחה בסופו של דבר ברבע גמר הפלייאוף לאחר הפסד 1–3 למכבי חיפה, הפעם הראשונה בתולדות ליגת העל בה הקבוצה שדורגה ראשונה בתום העונה הסדירה הודחה בפלייאוף על ידי המדורגת שמינית). השחקנים הבולטים בעונה זו היו קאליף וייאט (שקרע את הרצועה הצולבת בפברואר 2017 ולא שב לשחק בשאר העונה), טו הולוואי (שהחליף את וייאט), ג'יימס בל ודריון אטקינס.

בעונת 2017/2018 זכתה חולון בגביע המדינה לאחר שניצחה בגמר את מכבי תל אביב 86–84 מסל ניצחון של גלן רייס ג'וניור 1.6 שניות לסיום. בגמר הליגה הפסידה הקבוצה למכבי תל אביב 75–95. במהלך העונה שוחרר רייס לאחר שהכה את חברו לקבוצה גיא פניני לאחר הפסד להפועל גלבוע גליל,[6] אך לאחר שחולון העפילה לפיינל פור הוחזר לקבוצה.[7] הוא שיחק רק במשחק הגמר וקלע 14 נקודות, אך לא הצליח לעזור לקבוצתו לזכות באליפות.

בעונת 2018/2019 קבעה חולון שיא מועדון כאשר ניצחה ב-24 משחקים בעונה הסדירה, אך בפלייאוף הודחה ברבע הגמר על ידי מכבי ראשון לציון. חולון העפילה לחצי גמר גביע המדינה, שם הודחה על ידי הפועל ירושלים. באותה עונה רשמה חולון את הישג השיא שלה באירופה כאשר העפילה לחצי גמר היורופקאפ 2019, בו הפסידה לדינמו סאסארי (לאחר שנשרה מליגת האלופות בכדורסל). באותה עונה בלט בקבוצה קורי וולדן שנבחר לשחקן העונה בליגת העל בכדורסל.

שנות העשרים של המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת עונת 2019/2020 מונה שרון דרוקר למאמן הקבוצה במקום דן שמיר, שעבר לאמן את ניו זילנד ברייקרס מהליגה האוסטרלית. לקבוצה הצטרפו בין השאר מלאקי ריצ'רדסון, שנבחר בסיבוב הראשון בדראפט ה-NBA ‏2016, יוגב אוחיון והרכז מרכוס פוסטר, שהוביל את הקבוצה עם כ-20 נקודות בממוצע למשחק. הקבוצה התקשתה לעמוד בציפיות ולאחר מספר תוצאות מאכזבות שכללו תבוסה ביתית לעירוני נהריה במסגרת גביע המדינה פוטר דרוקר מתפקידו בדצמבר 2019. לאחר תקופה קצרה בה שימש מתן חרוש כמאמנה הזמני של הקבוצה, מונה לתפקיד היווני סטפאנוס דדאס. בסגל הקבוצה בוצעו שינויים רבים ותחת הדרכתו של דדאס השיגה הקבוצה שבעה ניצחונות ליגה לעומת ארבעה הפסדים. הקבוצה השתתפה שוב בליגת האלופות בכדורסל, אך לא הצליחה לעבור את שלב הבתים לאחר הפסד במחזור האחרון. במרץ הופסקה הליגה בשל התפרצות מגפת הקורונה בישראל, וכשחידשה את פעילותה בחודש יוני נאלצה חולון לבצע שינויים משמעותיים בסגל בשל עזיבת השחקנים הזרים, בעוד שעוזר המאמן עמית שרף מונה למאמנה במקום של דדאס ששהה ביוון. הקבוצה סיימה את העונה הסדירה במקום הרביעי ועלתה לבית העליון, בו הפסידה בכל משחקיה והודחה על ידי הפועל גלבוע גליל בסדרת רבע גמר הפלייאוף.

בעונת 2020/2021, בעקבות משבר הקורונה, החלה חולון את העונה עם שאר קבוצות ליגת העל בליגה הבלקנית בכדורסל. בסיום העונה זכתה הקבוצה באליפות הליגה לאחר ניצחון 91–75 על אקדמיק פלובדיב בגמר הפיינל פור, אותו אירחה. חולון השתתפה גם בליגת האלופות בכדורסל והעפילה לרבע הגמר, בו הודחה על ידי סן פבלו בורגוס. חולון הגיעה לגמר גביע הליגה ולחצי גמר גביע המדינה, ובשני המעמדים הפסידה למכבי תל אביב. הקבוצה סיימה את העונה הסדירה בליגה במקום השני, גברה על עירוני נס ציונה ברבע הגמר והודחה על ידי הפועל גלבוע גליל בסדרת חצי הגמר. בתום העונה נבחר מאמן הקבוצה סטפאנוס דדאס למאמן העונה, שחקן הקבוצה כריס ג'ונסון נבחר לשחקן ההגנה של העונה ולחמישיית העונה וגיא פניני נבחר לשחקן השישי של העונה.[8]

את עונת 2021/2022 פתחה חולון עם המאמן מאוריציו בוסקאליה, אך הוא פוטר בינואר לאחר הפסד לבשיקטש והוחלף על ידי גיא גודס. הקבוצה הצליחה להעפיל לראשונה לפיינל פור ליגת האלופות בכדורסל, וכ-1,200 אוהדי הקבוצה טסו לבילבאו על מנת לעודד את הקבוצה. חולון הפסידה לטנריפה 71–78 והודחה מהמפעל. הקבוצה סיימה את העונה הסדירה בליגת העל במקום הרביעי וניצחה את הפועל גליל עליון בסדרת רבע הגמר 3–0. בסדרת חצי הגמר ניצחה את הפועל ירושלים 2–1 והעפילה לגמר הפלייאוף לראשונה מאז 2018. בסדרת הגמר ניצחה חולון את בני הרצליה בתוצאה 2–0 וזכתה באליפות המדינה בפעם השנייה מזה 14 שנים. באותה עונה בלטו כריס ג'ונסון שנבחר לחמישיית העונה ולשחקן ההגנה של השנה, ג'ו רגלנד שנבחר לחמישייה השנייה של העונה ולשחקן המצטיין בפלייאוף, טיירוס מגי, רפי מנקו, מיקייל קייזר ואדם סמית'. ג'ו רגלנד וכריס ג'ונסון גם נבחרו לחמשיית העונה בליגת האלופות 2022.[9]

גודס המשיך לאמן את הקבוצה בעונת 2022/2023. חולון סיימה את העונה הסדירה במקום הרביעי וגברה על הפועל גליל עליון בסדרת רבע גמר הפלייאוף, אך הפסידה בחצי הגמר למכבי תל אביב. בליגת האלופות הגיעה הקבוצה לשלב 16 האחרונות. שחקן הקבוצה ג'ו רגלנד נבחר לחמישיית העונה בליגת העל.[10]

לקראת עונת 2023/2024 מונה עוזר המאמן בחמש העונות הקודמות, עמית שרף, למאמן הקבוצה. פרוץ מלחמת חרבות ברזל גרם לעיכוב בפתיחת העונה ולעזיבתם של שני שחקנים זרים, אמד קייבר ואמין נואה.[11][12] בשל המלחמה נאלצה חולון לארח את משחקיה הביתיים בליגת האלופות בלטביה והונגריה. חולון הגיע הודחה בשלב הטופ 16 בליגת האלופות, ולאחר שבע עונות רצופות בהן סיימה את העונה הסדירה בין ארבע הראשונות, סיימה חולון את העונה במקום החמישי והודחה על ידי הפועל ירושלים ברבע גמר הפלייאוף. בגביע המדינה הגיעה הקבוצה לרבע הגמר, בו הפסידה להפועל באר שבע דימונה.

השתתפות באירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקבוצה החלה להשתתף במסגרות האירופיות בעונת 1985/1986 כאשר נטלה חלק בגביע קוראץ' ומאז השתתפה מספר פעמים בגביעי אירופה השונים. עם זאת, במספר מקרים לאורך השנים ויתרה הקבוצה על זכותה להשתתף במסגרות בין-לאומיות, בעיקר מסיבות כלכליות. לאחר שזכתה בכרטיס לגביע קוראץ' בתום עונת 1999/2000 ויתרה הקבוצה על זכותה לשחק במפעל בעונת 2000/01.[13] ב-2008, לאחר זכייתה באליפות המדינה ויתרה חולון על השתתפות בגביע יול"ב,,[14] וב-2009 לאחר זכייתה בגביע ויתרה הקבוצה על זכותה להשתתף ביורוצ'לנג'.[15]

בעונת 2020/2021 השתתפה חולון בליגה הבלקנית וזכתה באליפות הליגה לאחר ניצחון על אקדמיק פלובדיב בגמר הפיינל פור שנערך בהיכל טוטו חולון.

להלן פירוט של השתתפות הקבוצה במסגרות אירופיות:

שנה מפעל שלב מאזן
1985/1986 גביע קוראץ' הודחה בשלב המוקדמות הראשון על ידי אולימפיק אנטיב 1–1
1986/1987 גביע אירופה למחזיקות הודחה בשלב המוקדמות השני על ידי וילרבאן 1–1
1988/1989 גביע קוראץ' הודחה בשלב המוקדמות הראשון על ידי פנאתינאיקוס 1–1
1989/1990 גביע קוראץ' סיימה במקום הרביעי בבית רבע הגמר 4–5[א]
1991/1992 הגביע האירופי הודחה בשלב המוקדמות השלישי על ידי הפועל גליל עליון 2–2
1995/1996 גביע קוראץ' הודחה בשלב המוקדמות השני על ידי טים סיסטם בולוניה 1–3
1996/1997 גביע קוראץ' סיימה במקום השלישי בשלב הבתים 2–4
2012/2013 יורוצ'לנג' סיימה במקום הרביעי בשלב הבתים השני 4–8
2017/2018 ליגת האלופות בכדורסל סיימה במקום השביעי בשלב הבתים 3–11
2018/2019 ליגת האלופות בכדורסל סיימה במקום החמישי בשלב הבתים ונשרה ליורופקאפ 7–7
יורופקאפ הודחה בחצי הגמר על ידי דינמו סאסארי 2–4
2019/2020 ליגת האלופות בכדורסל סיימה את שלב הבתים במקום השישי 6–8
2020/2021 ליגת האלופות בכדורסל הודחה ברבע הגמר על ידי סן פבלו בורגוס 8–5
הליגה הבלקנית בכדורסל זכייה 11–0
2021/2022 ליגת האלופות בכדורסל העפילה לפיינל פור וסיימה במקום ה-4 12–7
2022/2023 ליגת האלופות בכדורסל טופ 16 7–7
2023/2024 ליגת האלופות בכדורסל טופ 16 9–6

אולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

היכל טוטו חולון, המשמש כאולמה הביתי של הקבוצה
ערך מורחב – היכל טוטו חולון

היכל טוטו חולון הוא אולם הבית של הקבוצה הממוקם במתחם פארק פרס בחולון. האולם נחנך בחודש מרץ 2015.

שטח המבנה בקומפלקס היכל הספורט הוא כ-13,000 מטר רבוע, וההיכל מכיל 5,500 מקומות ישיבה. המושבים באולם בצבע סגול. לאולם יש גם עתודת הרחבה של עוד מאות מקומות ישיבה לצורך גידול עתידי. לצד האולם המרכזי בקומפלקס, הוקם אולם רב תכליתי בשם "האנגר בפארק" בשטח של 1,200 מ"ר שרוצף בפרקט ומשמש כמגרש אימונים בהתעמלות וכאולם אירועים. ההיכל החליף את אולם הפחים כאולמה הביתי של הפועל חולון.

משחקה הרשמי הראשון של הפועל חולון באולם נערך בספטמבר 2015 במסגרת גביע ווינר סל, והחל מאוקטובר אותה שנה מארחת הקבוצה את משחקיה הביתיים במסגרת ליגת העל בכדורסל באולם.

משחק של הפועל חולון נגד מכבי ראשון לציון בהיכל הטוטו

סמל וצבע החולצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפועל חולון משחקת בתלבושת צהובה-סגולה שנתרמה במקור בעונת 1983/84 על ידי רוני מן, איש עסקים ישראלי שחי בלוס אנג'לס ואוהד הלוס אנג'לס לייקרס, אשר משחקת בתלבושת דומה. עד אז שיחקה הקבוצה בתלבושת אדומה-לבנה, כמו רוב קבוצות הפועל.[16] בסמל המועדון משולב טיגריס מאז סוף שנות ה-90.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליפות ישראל
גביע המדינה בכדורסל
גביע ווינר סל
ליגת האלופות בכדורסל
יורופקאפ
הליגה הבלקנית בכדורסל

מלך הסלים בכל הזמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לסיום עונת 2023/2024.[17] השחקנים המודגשים עדיין פעילים

# שחקן נקודות הופעות ממוצע למשחק
1 עופר אשד 7495 323 23.2
2 רמי צייג-ברק 3470 257 13.5
3 ישראל אלימלך 3453 334 10.3
4 ניב בוגין 2774 264 10.5
5 דזי בארמור 2087 116 18
6 מוטי דניאל 1996 158 12.6
7 שלומי הרוש 1904 253 7.5
8 אבי מאור 1673 178 9.4
9 צחי פלד 1587 170 9.3
10 אורי שטרן 1566 84 18.6
11 דני הדר 1460 115 12.7
12 מרסל חפץ 1255 100 12.6
13 מייק קרטר 1180 109 10.8
14 דייוויד הנדרסון 1163 52 22.4
15 גיא פניני 1088 138 7.9

הישגים לפי עונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישגים בליגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפועל חולון זכתה באליפות המדינה בכדורסל לעונת 2007/2008 לאחר שניצחה את מכבי תל אביב 73–72 בגמר הפיינל פור בהיכל יד אליהו. הקבוצה זכתה באליפות בפעם השנייה בעונת 2021/2022, לאחר שניצחה את בני הרצליה 2–0.

חולון שיחקה 58 עונות בליגת העל (נכון לעונת 2023/24), שלישית אחרי מכבי תל אביב (70 עונות) והפועל תל אביב (60 עונות).

חולון סיימה את העונה הסדירה במקום הראשון פעמיים (2008, 2017) ובמקום השני שבע פעמים (1954, 1955, 1986, 1987, 1995, 2018, 2021).

נכון ל-2024, חולון השתתפה בפלייאוף ב-24 עונות, מתוכן העפילה 11 פעמים לחצי הגמר, עלתה שלוש פעמים לגמר הפלייאוף וזכתה באליפות פעמיים.

הישגים בגביע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפועל חולון הגיעה שש עשרה פעמים לחצי גמר גביע המדינה בכדורסל ושבע פעמים לגמר, וזכתה בו פעמיים.

תוצאות גמרי הגביע בהם השתתפה הקבוצה:

  • 1958/1959: הפסד 47–53 למכבי תל אביב
  • 1960/1961: הפסד 46–74 למכבי תל אביב
  • 1985/1986: הפסד 86–90 למכבי תל אביב
  • 1990/1991: הפסד 90–100 למכבי תל אביב
  • 1994/1995: הפסד 77–88 לבני הרצליה
  • 2008/2009: ניצחון 69–68 על מכבי חיפה
  • 2017/2018 ניצחון 86–84 על מכבי תל אביב

עונה אחרי עונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה מאמן ליגה גביע תחרויות אירופיות הערות
1953/1954 מיכה שמבן סגנות לא נערך
1954/1955 סגנות לא נערך
1955/1956 לא נערכה חצי גמר
1956/1957 מקום 7 לא נערך
1957/1958 מקום 3 רבע גמר
1958/1959 מרסל חפץ מקום 5 גמר
1959/1960 ברוך שליין מקום 5 לא נערך
אברהם שניאור
1960/1961 ברוך שליין מקום 6 גמר
1961/1962 מקום 7 שמינית גמר
1962/1963 שלום קוסובר מקום 7 סיבוב ד'
1963/1964 אליהו עמיאל מקום 4 שמינית גמר
1964/1965 אריה דוידסקו מקום 4 סיבוב ד'
1965/1966 דני ארז מקום 8 סיבוב ה'
1966/1967 מקום 7 לא נערך
1967/1968 שמואל יעקובסון מקום 9 לא נערך
1968/1969 מקום 3 רבע גמר
1969/1970 יצחק פלד מקום 3 רבע גמר
1970/1971 יהושע רוזין מקום 5 רבע גמר
1971/1972 אריה דוידסקו מקום 11 סיבוב א'
1972/1973 ליגה שנייה סיבוב א'
1973/1974 לא נערך
1974/1975 סיבוב א'
1975/1976 שמינית גמר
1976/1977 סיבוב א'
1977/1978 סיבוב א'
1978/1979 פיני גרשון מקום 6 רבע גמר
1979/1980 מקום 6 רבע גמר
1980/1981 מרדכי זלצר מקום 8 שמינית גמר
1981/1982 מקום 9 שמינית גמר
1982/1983 אריה מליניאק מקום 4 שמינית גמר
1983/1984 מקום 7 שמינית גמר
1984/1985 איוון דאנקן מקום 3 חצי גמר
1985/1986 מולי קצורין מקום 3 גמר גביע קוראץ': סיבוב ראשון
1986/1987 מקום 5 רבע גמר גביע ספורטה: סיבוב שני
1987/1988 מרווין קסלר מקום 3 רבע גמר
1980/1981 5 שמינית גמר גביע קוראץ': סיבוב ראשון
איוון דאנקן
1989/1990 משה ויינקרנץ מקום 7 רבע גמר גביע קוראץ': טופ 16
1990/1991 אפי בירנבוים מקום 5 גמר
1991/1992 מקום 6 שמינית גמר גביע ספורטה: סיבוב שלישי
אילן קובלסקי
1992/1993 מקום 10 שמינית גמר
1993/1994 מקום 9 שמינית גמר
1994/1995 אריק שיבק, מאיר קמינסקי מקום 3 גמר
1995/1996 חנוך מינץ מקום 6 שמינית גמר
1996/1997 ניב בוגין, רלף קליין מקום 8 רבע גמר גביע קוראץ': סיבוב שני
1997/1998 עופר חירותי, אלי קנטי מקום 9 חצי גמר
1998/1999 אלי קנטי מקום 3 שמינית גמר
1999/2000 ישראל לב מקום 5 שמינית גמר
2000/2001 14 סיבוב א'
2001/2002 ליגה שנייה סיבוב א'
2002/2003 ליגה שלישית לא השתתפה
2003/2004 ליגה שנייה שמינית גמר
2004/2005 סיבוב א'
2005/2006 מיקי דורסמן שמינית גמר
2006/2007 סיבוב א'
2007/2008 זכייה חצי גמר
2008/2009 דני פרנקו מקום 5 זכייה
2009/2010 עמיר עוזי, מיקי דורסמן מקום 12 רבע גמר
2010/2011 דני פרנקו מקום 7 שמינית גמר
2011/2012 דן שמיר מקום 3 חצי גמר גמר גביע ווינר סל
2012/2013 מקום 9 רבע גמר יורוצ'לנג': טופ 16
2013/2014 ליאור ליובין מקום 7 שמינית גמר
אלעד חסין
2014/2015 מקום 5 שמינית גמר
2015/2016 דן שמיר מקום 10 סיבוב א'
2016/2017 מקום 5 חצי גמר אלופת העונה הסדירה
2017/2018 סגנות זכייה ליגת האלופות בכדורסל: שלב הבתים
2018/2019 מקום 5 חצי גמר ליגת האלופות: שלב הבתים
יורופקאפ: חצי גמר
2019/2020 שרון דרוקר, סטפאנוס דדאס מקום 5 רבע גמר ליגת האלופות: שלב הבתים
2020/2021 סטפאנוס דדאס מקום 3 חצי גמר ליגת האלופות: רבע גמר גמר גביע ווינר סל
אליפות הליגה הבלקנית בכדורסל
2021/2022 מאוריציו בוסקאליה, גיא גודס זכייה חצי גמר ליגת האלופות: חצי גמר
2022/2023 גיא גודס מקום 4 רבע גמר ליגת האלופות: טופ 16
2023/2024 עמית שרף מקום 5 רבע גמר ליגת האלופות: טופ 16

סגל הקבוצה בעונת 2023/2024[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפועל חולון
שחקנים מאמנים
עמדה # ארץ שם גובה (מטר) תאריך לידה
PG 2 ארצות הבריתארצות הברית דאונדרה ברנס 1.91 16 בינואר 1997
SF 3 ארצות הבריתארצות הברית ג'סטין סמית' 2.01 1 במרץ 1999
SG 6 ארצות הבריתארצות הברית טאג'יר מקול 1.96 17 באוגוסט 1994
PF/C 9 בלגיהבלגיה הנס ואנוויין 2.08 15 בפברואר 1995
SG 11 ארצות הבריתארצות הברית סי. ג'יי. האריס 1.91 19 בפברואר 1991
PG 12 ישראלישראל שחר עמיר 1.86 11 במרץ 1999
PF 15 ארצות הבריתארצות הברית קווין הארווי 2.07 9 ביולי 1996
SF 16 ישראלישראל יותם חנוכי 2.04 8 בדצמבר 2000
SF 21 ישראלישראל נתנאל ארצי 1.97 21 במרץ 1997
SG 22 ארצות הבריתארצות הברית דרו קרופורד 1.96 18 באוקטובר 1990
PG 44 ישראלישראל ניב משגב (ק') 1.81 25 ביולי 1995
מאמן:

ישראלישראל עמית שרף

עוזרי מאמן: ישראלישראל גוני יזרעאלי
ישראלישראל עידו לויט

מחלקות הנוער[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלקת הנוער של הפועל חולון
היכל האחד במאי, הידוע בכינויו "אולם הפחים", שימש כאולמה הביתי של הפועל חולון בין השנים 1953–2015 וכיום משמש אולם הבית של מחלקת הנוער של המועדון

מחלקות הנוער של הפועל חולון כוללות מעל ל-1,000 ילדים ובני נוער מרחבי העיר חולון. קבוצת הנוער של המועדון זכתה באליפות המדינה ב-1978 וב-1984 ובגביע המדינה ב-1978, 1979, 1986, 1995 וב-1996.[18] קבוצת הנוער של המועדון משחקת, נכון ל-2024, בליגת העל בכדורסל לנוער, ומארחת את משחקיה באולם הפחים בעיר, שעד 2015 היה אולם הבית של הקבוצה.

שחקני עבר בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – קטגוריה:כדורסלני הפועל חולון

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הפועל חולון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משחק נוסף הסתיים בשוויון
  1. ^ מנחם כהן, חתיכת היסטוריה: חוויות ממשחק ה-1,000 של הפועל חולון, באתר nrg‏, 20 בינואר 2011
  2. ^ אורי שטרק, חולון רוצה לחדש ימיה כקדם, מעריב, 25 באפריל 1978
  3. ^ אתר למנויים בלבד אריה ליבנת, ליאור ליובין התפטר מהפועל חולון, אלעד חסין יחליפו, באתר הארץ, 18 במרץ 2014
  4. ^ יעל שחרור, דן שמיר חתם לעונה וחצי בהפועל חולון, באתר ynet, 27 בנובמבר 2015
  5. ^ ברק חקלאי, עשן לבן: הפועל חולון תעבור לאייזיק, באתר ynet, 5 ביולי 2016
  6. ^ אור שקדי‏, גלן רייס ג'וניור היכה את גיא פניני ושוחרר מהפועל חולון: "היה לו רצח בעיניים", באתר וואלה‏, 9 באפריל 2018
  7. ^ אייזיק נתן אור ירוק: רייס ג'וניור חוזר לחולון, באתר ONE‏, 7 ביוני 2018
  8. ^ נבחרת מצטייני העונה בליגת ווינר סל, באתר מנהלת ליגת העל בכדורסל, ‏15 ביוני 2021
  9. ^ Star Lineup revealed, Bortolani Best Young Player, ליגת האלופות בכדורסל, ‏7 במאי 2023
  10. ^ ג'ו רגלנד נבחר לחמישיית מצטייני העונה, באתר מנהלת הליגה, ‏27 במאי 2023
  11. ^ סתיו איפרגן, בעקבות המצב הבטחוני: אמד קייבר סיים את דרכו בהפועל חולון, באתר ynet, 28 באוקטובר 2023
  12. ^ סתיו איפרגן, רשמית: אמין נואה עוזב את הפועל חולון, באתר ynet, 2 בדצמבר 2023
  13. ^ גביע אירופה לשיקולים כלכליים, באתר ynet, 2 ביולי 2000
  14. ^ דנה סידי, חולון ויתרה על היול"ב, הבעלות עברה מדורסמן לטובי שוורץ, באתר ynet, 26 ביוני 2008
  15. ^ אבי אורנן, מכבי חיפה לא תתמודד באירופה, הפועל ירושלים תקבל את מקומה ביורוקאפ, באתר nrg‏, 24 ביוני 2009
  16. ^ אהרל'ה ויסברג‏, סודות מחדר ההלבשה: סיפורי התלבושות המוזרים בכדורסל הישראלי, באתר וואלה‏, 9 באוקטובר 2015
  17. ^ הפועל חולון, קלעי כל הזמנים, באתר מנהלת הליגה
  18. ^ אלופות ומחזיקות גביע הנוער בכל הזמנים, באתר ספסל
ליגת האלופות בכדורסל 2023/2024 - שלב הבתים

בית א'
ספרדספרד אוניקאחה מאלגה
הונגריההונגריה פלקו סומבטהי
יווןיוון פריסטרי אתונה
צרפתצרפת לה-מאן

בית ב'
צרפתצרפת דיז'ון באסקט
ליטאליטא ריטאס וילנה
יווןיוון פרומיתאס פטרס
צ'כיהצ'כיה אופבה

בית ג'
ספרדספרד טנריפה
טורקיהטורקיה דרושפאקה
לטביהלטביה VEF ריגה
צרפתצרפת שולה באסקט

בית ד'
יווןיוון א.א.ק. אתונה
גרמניהגרמניה לודוויגסבורג
איטליהאיטליה דינמו סאסארי
פוליןפולין קינג שצ'צ'ין

בית ה'
טורקיהטורקיה פינאר קרשיאקה
בלגיהבלגיה אוסטנדה
גרמניהגרמניה אולדנבורג
צרפתצרפת שטרסבורג

בית ו'
ישראלישראל הפועל חולון
גרמניהגרמניה טלקום בון
טורקיהטורקיה בורסאספור
ספרדספרד ריו בראוגן

בית ז'
ישראלישראל הפועל ירושלים
טורקיהטורקיה גלאטסראיי
יווןיוון פאוק סלוניקי
פורטוגלפורטוגל בנפיקה ליסבון

בית ח'
טורקיהטורקיה טופאש בורסה
בוסניה והרצגובינהבוסניה והרצגובינה איגוקאה
ספרדספרד מורסיה
איטליהאיטליה דרטונה באסקט