ליגת העל בכדורסל

ליגת העל בכדורסל

עונת 2024/2025 בליגת העל
שם מלא	ליגת העל בכדורסל
כינוי	ליגת ווינר סל
תחום	כדורסל
ארגון	מנהלת ליגת העל בכדורסל איגוד הכדורסל בישראל
מדינות
קבוצות	14
מירב הזכיות	מכבי תל אביב (57 זכיות)
תקופת הפעילות	1954–הווה (כ־70 שנה)
שמות קודמים	ליגה ארצית, ליגה לאומית, ליגה לאומית א'
אלופה נוכחית	מכבי תל אביב
מפעל נמוך	גביע המדינה בכדורסל הליגה הלאומית בכדורסל
אתר האינטרנט הרשמי של ליגת העל בכדורסל

ליגת העל בכדורסל (נקראת גם ליגת וינר בכדורסל או ליגת וינר סל, ובעבר נקראה ליגת לוטו לצורכי חסות מסחרית) היא הליגה הבכירה בכדורסל הגברים בישראל, והמפעל הבכיר ביותר בו. בין השנים 1954 ל-1958 נקראה "הליגה הארצית", ולאחר מכן נקראה "הליגה הלאומית" ובתקופה מאוחרת יותר "ליגה לאומית א'". נכון ל-2024 מנוהלת הליגה על ידי מנהלת ליגת העל בכדורסל.

אלופת המדינה לעונת 2023/2024 היא קבוצת מכבי תל אביב. מכבי תל אביב היא הקבוצה היחידה המשתתפת בליגה ברציפות מאז שנת היווסדה.

היסטוריה

ראו גם – עונות בליגה העליונה בכדורסל בישראל

הליגה הארצית לכדורסל הוקמה בישראל בשנת 1954. עוד קודם לכן התקיימו משחקי כדורסל בישראל, או בצורה חובבנית ובלתי מסודרת או במסגרת ליגות אגודתיות (מכבי/הפועל). אגודת הפועל הייתה הראשונה לשחק בליגה ארצית, לאחר ש-1938 רשמה את עצמה בפיב"א תחת השם "הפדרציה הארצישראלית (פלשתינה) בכדורסל" ובשנת 1939 הפועל תל אביב הוכרזה כאלופה הראשונה. "ליגת הפועל" התקיימה ברציפות (מלבד עונת 1948/49) עד שנת 1951.

שורשי הליגה הלאומית הראשונה הונחו ב-1947, כאשר מרכז "מכבי" הגיש בקשה נפרדת להקמת התאחדות כדורסל בישראל, וב-1948, לאחר קום המדינה, פיב"א חייבה את שתי ההתאחדויות להתאחד. מעשית המשיכו שתי ההתאחדויות להתקיים במקביל, עד הקמת ההתאחדות לספורט בישראל בשנת 1951, מה שסלל את הדרך להקמת ליגה לאומית מאוחדת.

משמונה הקבוצות שייסדו את הליגה נותרו ארבע בלבד: מכבי תל אביב, הפועל תל אביב, הפועל חולון ומכבי חיפה.

להלן רשימת 8 הקבוצות ששיחקו בליגת העל כשזו יצאה לדרך בשנת 1954, לפי סדר מיקומן:

1. מכבי תל אביב
2. הפועל חולון
3. הפועל תל אביב
4. הפועל מעין ברוך
5. הפועל גבע
6. מכבי דרום תל אביב
7. מכבי חיפה
8. מכבי צפון תל אביב

בתחילת עונת 1975/1976 לראשונה חייב איגוד הכדורסל את כל קבוצות הליגה לארח את משחקיהן באולמות סגורים ולא במגרשים פתוחים.

מיום הקמת הליגה זכו באליפות המדינה 8 קבוצות: מכבי תל אביב זכתה ב-57 אליפויות, הפועל תל אביב זכתה ב-5 אליפויות (כולן בשנות ה-60), הפועל גליל עליון זכתה באליפות בשנת 1993, הפועל חולון בשנת 2008 ובשנת 2022, הפועל גלבוע גליל בשנת 2010, מכבי חיפה בשנת 2013, הפועל ירושלים בשנת 2015 ובשנת 2017, ומכבי ראשון לציון בשנת 2016.

מלך הסלים של הליגה בכל הזמנים הוא דורון ג'מצ'י אשר קלע 9611 נקודות, כמחצית מהן במדי מכבי תל אביב.

עד פברואר 2023 מאיר טפירו היה שיאן ההופעות של הליגה, עם 511 הופעות בליגה הבכירה, אז נשבר שיא ההופעות על ידי גיא פניני.

קווין מגי הוא השחקן עם ממוצע הנקודות הגבוה למשחק - 25.7.

שיטת המשחקים

1954–1979: עונה סדירה בלבד

משנת הקמת הליגה ועד סוף שנות ה-70 התקיימה ליגה סדירה בלבד בשני סיבובים של משחק בית וגומלין במשחק חוץ. מוליכת הליגה בסיום הליגה זכתה באליפות, בלבד מעונה אחת שבה הונהג שלב שני שאליו מעפילות 6 הראשונות ששוב משחקות זו מול בשיטת ליגה, שמוליכת הבית זוכה בסיום באליפות.

1979–1989: צורות מוקדמות של פלייאוף

בשנת 1979 הוכנס פורמט פלייאוף, ושמונה הראשונות התמודדו זו מול זו (מקום ראשון מול שמיני, שני מול שביעי וכך הלאה) בסדרות של הטוב משלושה משחקים, כשלקבוצה בעלת המיקום הגבוה יותר יתרון ביתיות. מנצחות סדרות רבע הגמר (מנצחת מקום ראשון-שמיני נגד מנצחת מקום רביעי-חמישי וכך הלאה) וחצי הגמר התמודדו בסדרת גמר של טוב משלוש כאשר המנצחת בסדרת הגמר זוכה באליפות.

הפורמט בוטל לאחר עונה והוחזרה הליגה הסדירה, אך כעבור שנתיים הפורמט הוחזר, כשהפעם התווסף "בית גמר" בשיטת ליגה-בסיום העונה הרגילה משוחק פלייאוף של 6 הראשונות בסיום הליגה הסדירה בסדרות של הטוב משלושה. המנצחות בסדרות עולות לבית גמר בשיטת ליגה של 3 קבוצות ושני סיבובים, מוליכת הבית בסיום זוכה באליפות.

בשנה שלאחר מכן (1983) בוטל בית הגמר והונהג פלייאוף של סדרות בלבד, של המקומות 1–8 בסיום הליגה הסדירה.

1989–2005: שיטת פלייאוף יציבה

בעונת 1989 צומצם הפלייאוף לפלייאוף עליון של מקומות 1–4 בלבד בסיום הליגה הסדירה, ופלייאוף תחתון למקומות 5–8. בעונה שלאחר מכן הונהגו סדרות של הטוב מחמישה משחקים.

בעונת 1998 חזר הפלייאוף למתכונת של שמונה הראשונות זו נגד זו. שיטה זו הונהגה עד אמצע שנות ה-2000.

2006–2011: שיטת הפיינל פור

בעקבות שליטת מכבי תל אביב בליגה שהתבטא בזכייה בכל אליפויות הליגה מאז עונת 1970 למעט עונת 1993 היו טענות על חוסר התחרות בליגה, ובשנת 2005 נאם אפי בירנבוים נאום שכונה "שתיקת הכבשים", בו הוא מחה על השליטה של מכבי תל אביב, וטען שיש להנהיג תקרת שכר בליגה, כמו שמקובל בליגת ה-NBA. בעקבות כך היו עצומות של אוהדים הקוראות לתקרת שכר שעליהן חתמו גם שחקנים ומאמני כדורסל.^{[דרוש מקור]} עוד נטען שחוסר התחרותיות פוגע בעניין הציבורי של הליגה. השיא היה כאשר קבוצת הפועל תל אביב חגגה את האליפות מעצם עלייתה לסדרת משחקי גמר הפלייאוף וסיומה כמקום 2 בעונה, כמחאה על חוסר הספורטיביות.^{[דרוש מקור]} שנה לאחר מכן, בשנת 2006, שיטת המשחקים שונתה לשיטת פיינל פור, על מנת לנסות וליצור תחרות. בשיטה זו האליפות מוכרעת במשחק אחד בלבד, ולא בסדרת משחקי גמר המקובלת ברוב העולם. השיטה התקבלה פה אחד כאשר מכבי תל אביב הסירה את התנגדותה. עוד נקבע, שמשחקי הפיינל פור ייערכו בהיכל יד אליהו ללא קשר למיקום הסופי של הקבוצות.

2011–2013: שינויים בשיטה

ביוני 2011 דירקטוריון מנהלת ליגת העל בכדורסל החליט כי אחרי שני סיבובים של ליגה סדירה, הליגה תתפצל לשני בתים, עליון ותחתון, ואחריהם ישוחקו סדרות רבע הגמר. המנצחות ישחקו בפיינל-פור.

במהלך עונת 2011/2012 שוחקו רק שני סיבובים, כאשר הסיבוב השלישי יבוטל. לאחר שני הסיבובים הראשונים, חולקו הקבוצות בליגה לשני בתים: בית עליון שיורכב משש קבוצות ובית תחתון שיורכב מחמש קבוצות. לאחר החלוקה יקיימו כל אחד מהבתים סבב נוסף.

לאחר הסבב השלישי, שתי הקבוצות שיגמרו ראשונות בבית התחתון (מקומות 7–8) ישחקו ברבע גמר הפלייאוף נגד שתי הראשונות מהבית העליון (מקומות 1–2) בהתאמה. כמו כן, ישחקו הקבוצות 3–6 ו-4–5, בשיטת הטוב מחמישה משחקים. ארבע המנצחות ברבע הגמר יעלו לפיינל פור, שיתקיים בהיכל יד אליהו. שלוש הקבוצות האחרונות בבית התחתון (מקומות 9–11), ישחקו סיבוב אחד ביניהן. ב-19 בפברואר 2013 נקבע תקדים, כאשר הוחלט שגמר הליגה ישוחק, לאחר 7 שנים, בהיכל רוממה שבחיפה ולא בהיכל יד אליהו. שיטת הפיינל פור בליגה הישראלית בוטלה זמנית החל מעונת 2012/2013 (עד לעונת 2015/2016, בה חזרו לשיטה),

2013–2015: ביטול הפיינל פור

העונה הסדירה חולקה לשלושה סיבובים, אשר במהלך שני הסיבובים הראשונים שיחקה כל קבוצה פעמיים נגד כל אחת מהקבוצות האחרות, פעם בבית ופעם בחוץ. בסיבוב השלישי שיחקה כל קבוצה פעם אחת נגד כל אחת מהקבוצות, והביתיות נקבעת לפי המיקום בתום שני הסיבובים הראשונים.

בסיום העונה הסדירה שיחקו 8 הקבוצות הראשונות בשלב ה"פלייאוף" בשיטת הטוב מ-5, וארבע המנצחות שיחקו בפיינל פור. ארבע הקבוצות הראשונות מתוך ה-8 שיחקו בפלייאוף היו בעלות יתרון הביתיות: 3 משחקים מתוך החמישה נערכו בביתן, לעומת שניים בלבד לקבוצות שמוקמו במקומות 5–8 בליגה הסדירה.

משחקי שלב הפלייאוף

• סדרת משחקים 1: מקום 1 בליגה הסדירה משחקת מול מקום 8
• סדרת משחקים 2: מקום 2 - מקום 7
• סדרת משחקים 3: מקום 3 - מקום 6
• סדרת משחקים 4: מקום 4 - מקום 5

במקום שיטת הפיינל פור, חצאי הגמר מוכרעים בסדרה של הטוב מחמישה משחקים. האלופה הוכרעה ב-2012/2013 במשחק אחד, ובשתי העונות שלאחר מכן הוכרע הגמר בשני משחקים - בית וחוץ.

2015–2020: חזרה לפיינל פור

במרץ 2015 הוחלט בדירקטוריון מנהלת הליגה לחזור לשיטת הפיינל-פור מעונת 2015/2016 עם תנאי המגדיר כי במקרה שיוחלט לאפשר לשתי קבוצות להשתתף ביורוליג (לרוב מדובר באלופה או סגניתה) ידונו שוב בשיטת הגמר. כמו כן הוחלט שהפיינל-פור יתקיים בהיכלים הגדולים בישראל - פיס ארנה בירושלים או היכל מנורה מבטחים בתל אביב, לפי בחירתה של הקבוצה שסיימה את הליגה הסדירה במקום הראשון.

2020–היום: חזרה לסדרות

החל מעונת 2020/2021, אחרי שני סיבובים של 22–26 מחזורים (בהתאם לכמות הקבוצות בליגה), הקבוצות שסיימו במקומות 1–6 יתחרו ביניהן סיבוב אחד במסגרת הבית העליון, והקבוצות שסיימו במקומות 7–12 ישחקו סיבוב אחד במסגרת הבית התחתון. 2 הראשונות בבית התחתון יעלו לסדרות רבע הגמר, ושתי האחרונות ירדו לליגה הלאומית. בפלייאוף, סדרות רבע הגמר יתקיימו בשיטת הטוב מחמישה משחקים, ואילו חצי הגמר והגמר בשיטת הטוב משלושה.

הקבוצות

הרכב הליגה

מספר הקבוצות בליגה אינו קבוע ונע בין 10 ל-16 בהתאם להחלטת מנהלת הליגה. החל מעונת 2016/2017 משחקות בליגה 12 קבוצות (למעט עונת 2020/21 בה שיחקו 13 קבוצות). מנהלת ליגת העל מגבילה את הכניסה לליגת העל ולא מאפשרת בהכרח למעפילות מהליגה הלאומית לעלות אליה. התנאים לעלייה מורכבים בעיקר מגודל ואיכות האולם הביתי של הקבוצה. תנאי נוסף הוא גיוס תקציב של לא פחות ממיליון דולר בעונה. קבוצה שלא מקיימת את התנאים הללו לא יכולה לשחק בליגת העל ובמקום מובילות הליגה הלאומית שלא מקיימות את התנאים, נשארות הקבוצות שסיימו את ליגת העל במקומות האחרונים והיו צריכות לרדת.

הקבוצות בליגה לעונת 2024/2025

קבוצה	עיר	נוסדה	אולם ביתי	מושבים
הפועל ירושלים	ירושלים	1943	פיס ארנה ירושלים	11,000
מכבי תל אביב	תל אביב	1932	היכל מנורה מבטחים	10,383
הפועל חולון	חולון	1947	היכל טוטו חולון	5,500
הפועל חיפה	חיפה	1930	היכל הספורט רוממה חיפה	5,000
הפועל גליל עליון	מ.א. הגליל העליון	1976	פיס כפר בלום	2,200
הפועל תל אביב	תל אביב	1935	היכל קבוצת שלמה	3,504
הפועל באר שבע	באר שבע	1965	אולם הקונכייה	3,000
עירוני קריית אתא	קריית אתא	1974	אולם רמז	1,000
הפועל עפולה	עפולה	1968	אולם עירוני עפולה עילית	1,000
מכבי עירוני רמת גן	רמת גן	1946	אולם זיסמן	1,500
בני הרצליה	הרצליה	1985	אולם ספורט היובל	1,500
הפועל גלבוע גליל	מועצה אזורית הגלבוע	2008	היכל הספורט גן נר	2,057
עירוני נס ציונה	נס ציונה	2004	היכל לב המושבה	1,200
אליצור עירוני נתניה	נתניה	1959	היכל הספורט החדש	2,500

חוקי שחקנים והשבתת הליגה

חוקי הזרים

עד סוף שנות ה-70 הותר רק לשחקנים בעלי אזרחות ישראלית להשתתף במשחקי הליגה. בשנת 1979 הותר לראשונה לקבוצות לשתף שחקן אחד בעל נתינות זרה במשחקיהן, כמעט בלי יוצא מן הכלל שחקן אמריקאי. בקיץ 1984 פרץ סכסוך בין הקבוצות לגבי הגדלת מספר הזרים. מרכז מכבי דרש הוספת זר ומעבר לשני זרים, מרכז הפועל רצה להישאר עם אחד. אחרי איומי פרישה של קבוצות מכבי, שתכננו להקים ליגה חדשה, בסופו של דבר הוסכם שבעונה שלאחר מכן אכן יותר שיתוף שני זרים. מצב זה נשאר עד עונת 1999, בה הותר שיתוף של שלושה זרים-שניים מתוכם ללא הגבלה של מדינה ושלישי בעל אזרחות ממדינות אירופה, שכונה שחקן בוסמן. כעבור שנתיים הותר שיתוף שחקן בוסמן נוסף. לפני עונת 2006 הוחלט לאמץ את "החוק הרוסי", שם נוסה לראשונה-החתמת שחקנים זרים ללא הגבלת מספר או נתינות, בתנאי שעד שלושה מהם יימצאו בו זמנית על המגרש. ביוני 2011 הוחלט על ביטול החוק הרוסי ונקבע כי כל קבוצה תוכל לרשום עד שמונה זרים בסגל, אך רק ארבעה מהם יוכלו להירשם בטופס המשחק, לצידם של לפחות שישה ישראלים.

ביוני 2012 הוחלט שבעונת 2012/2013 יוכלו קבוצות הליגה לבחור אם לשחק עם 4 זרים או עם 5 זרים ו"החוק הרוסי". עוד הוחלט כי מעונת 2013/2014 לא תהיה בחירה והליגה תשוחק על פי "החוק הרוסי" כאשר כל קבוצה יכולה לרשום 5 זרים למשחק.

אולם במרץ 2013, לקראת סוף עונת המשחקים 2012/2013, החליט ארגון שחקני הכדורסל בישראל לפתוח בשביתת שחקנים במטרה להפחית את מספר הזרים. בעקבות השביתה הגיעו הקבוצות וארגון השחקנים להסכם שלפיו במשך חמש עונות החל מ-2013/14 יונהג החוק הרוסי וכל קבוצה תוכל לרשום למשחק 5 זרים כאשר קבוצות שירשמו 4 זרים למשחק למשך כל העונה יתוגמלו כספית. סכום כספי נוסף יחולק בין קבוצות שבהן צברו השחקנים הישראלים יותר דקות משחק.

בעונת 2017/2018 הופסקה עונת הכדורסל במחזור ה-32 עקב שביתת שחקני הכדורסל הישראלים במחאה על נושאים שונים, ביניהם כוונת מנהלת הליגה לבטל את החוק הרוסי. השביתה הסתיימה תוך מספר ימים, והליגה המשיכה במסלולה עם הסכם שנחתם לטווח קצר.

בסוף עונת 2018/2019, כחלק ממתווה שרעבי, הוחלט להפסיק את החוק הרוסי, ושכל קבוצה תשחק עם לפחות ישראלי אחד בחמישייה ותוכל לרשום מקסימום 5 זרים למשחק.

חוקי המתאזרחים

הסיבה לחוק המתאזרחים הוא בעיקר "החוק הרוסי". בכל רגע נתון היו חייבים להיות לפחות 2 ישראלים על המגרש, מה שגרם לצורך במספר שחקנים ישראלים גדול המתאימים לליגת העל.

עם הזמן מספר המתאזרחים ששיחקו בישראל בעקבות החוק הרוסי הלך וגדל, ובעקבות כך מעמד השחקנים שגדלו בישראל ירד.

בקיץ 2019, כחלק ממתווה שרעבי, הוחלט שהחל מעונת 2021/2022 כל קבוצה לא-תוכל לרשום יותר מ-2 מתאזרחים "חדשים" (ותק של לפחות 4 שנים בישראל). ללא כל הגבלה על מתאזרחים ותיקים. רישום שלישי והלאה של מתאזרח "חדש", יבוא על חשבון מכסת שחקן זר.

בקיץ 2021, החליט בית הדין של איגוד הכדורסל על קיצור זמן הוותק הנדרש כדי להיקרא מתאזרח ותיק לשנתיים ועל הורדת הקנס בחצי על רישום מתאזרחים חדשים החל מהמתאזרח השני בקבוצה. בנוסף, הוחלט כי האיגוד יצטרך לגבש מתווה חדש בתוך חצי שנה.

חוקי הצעירים

במסגרת ההסכם שנחתם בין מנהלת הליגה לבין ארגון השחקנים, התקבל חוק נוסף, שזכה לשם "חוק הצעירים". במסגרת החוק כל קבוצה חייבת לרשום לכל משחק שלה בליגת העל לפחות שני שחקנים ישראלים מתחת לגיל 22, ועוד שחקן ישראלי אחד לפחות מתחת לגיל 25. חוק זה, יחד עם החוק הרוסי, אמנם עורר עליו מחלוקת עזה, גם מצד יו"ר איגוד השחקנים ניר אלון וגם מצד מספר קבוצות, אך המשיך להתקיים עם שינויים קלים עד עונת 2019/2020.

בנוסף, קיים חוק הכרטיס הכפול שמאפשר לשחקנים צעירים מליגת העל לשחק במקביל בקבוצה מליגה נמוכה יותר, ובכך להרוויח דקות וניסיון משחק.

החל מעונת 2020/2021, כחלק ממתווה שרעבי, על כל קבוצה לרשום למשחק לפחות 4 שחקנים בוגרי מחלקות נוער בישראל (Home Grown Player) במקביל לחוק הכרטיס הכפול.

אירועים ותחרויות

• בקיץ 2010 הוחלט להחזיר את ליגת הקיץ, שהתקיימה שנים אחדות ואז הופסקה.
• משחק האולסטאר הוחזר באופן שנתי החל מעונת 2010/2011, לאחר שבוטל בסוף תקופה קצרה שהתקיים בתחילת שנות האלפיים.

חסויות

הליגה נקראת "ליגת וינר בכדורסל", או בקיצור "ליגת וינר סל", בעקבות הסכם החסות של המועצה להסדר ההימורים בספורט עם מנהלת ליגת העל. בשנים 2010–2012 נחתם הסכם חסות בין מנהלת ליגת העל למפעל הפיס ושם הליגה היה "ליגת לוטו".

איש העסקים רענן כץ מעניק חסות נוספת לליגה, ומשמש נשיא כבוד של |מנהלת הליגה. חברת RK"" בבעלותו ממותגת על חולצות השופטים בליגה.

זכויות שידור

ערוץ הספורט הוא בעלי זכויות השידור של ליגת העל, החל מעונת 1992/93, כאשר קודם לכן שודרו משחקי הליגה בערוץ הראשון. עד שנת 2006 חלק מהמשחקים שודרו בערוצי הכבלים המקומיים. בעונת 2010/2011 שודר המשחק המרכזי של ליגת העל בשיטת ה-HD בערוץ "5SPORT HD". בשנים 2012–2016 שודר המשחק המרכזי בערוץ הראשון (לראשונה משנת 1992), והחל משנת 2016 משודרים כל משחקי הליגה בערוץ הספורט. החל מאוקטובר 2018 משודרים כל משחקי הליגה ב-HD, לאחר המעבר של כל ערוצי הספורט (למעט 5GOLD) לשידור ב-HD, והחלפת 5SPORT HD הנפרד ב-5STARS, מה שמוסיף משבצת נוספת לשידורים. המשחק המרכזי משודר גם ב-4K.

מחוץ לישראל, משודרת הליגה במספר מדינות. בנובמבר 2020, חתמה מנהלת ליגת העל בכדורסל על הסכם זכויות שידור עם רשת Family Broadcasting Corporation המשודרת בארצות הברית ובמסגרתו תשדר הרשת שני משחקים בשבוע. חודש לאחר מכן הודיעה המנהלת שהליגה תשודר לראשונה גם באירופה כחלק מהסכם עם רשת ספורטקלוב (Sportklub) המשדרת בבוסניה והרצגובינה, מונטנגרו, סלובניה, סרביה, קרואטיה וצפון מקדוניה. ההסכם שנחתם הוא לשלוש שנים ובמסגרתו תשדר ספורטקלוב בערוציה כ-60 משחקים בעונה מליגת העל.

כל האלופות וסגניות הליגה לפי עונה

אלופות לפני הקמת הליגה - אליפויות לא מוכרות על ידי האיגוד (1939–1951)

מקור

עונה	ליגה	אלופה
1939	ליגת הפועל	הפועל תל אביב
1940		הפועל תל אביב
1941	ליגת הפועל	הפועל תל אביב
	הליגה הירושלמית	מכבי א' בר כוכבא
1942	ליגת הפועל	הפועל חיפה
1943		הפועל תל אביב
1944/5	ליגת הפועל	הפועל תל אביב
	ליגת מכבי	ברית מכבים עתיד
1945/46	ליגת הפועל	הפועל תל יוסף/ עין חרוד
1946/47		הפועל ירושלים
1949/50		הפועל ירושלים
1950/51		הפועל מעיין ברוך

הליגה הלאומית בכדורסל - בפורמט עונה סדירה בלבד (1953–1977)

עונה אלופה סגנית 1953/1954 מכבי תל אביב הפועל חולון 1954/1955 מכבי תל אביב הפועל חולון 1955/1956 העונה בוטלה עקב מלחמת סיני 1956/1957 מכבי תל אביב הפועל תל אביב 1957/1958 מכבי תל אביב הפועל תל אביב 1958/1959 מכבי תל אביב הפועל תל אביב 1959/1960 הפועל תל אביב מכבי תל אביב 1960/1961 הפועל תל אביב מכבי תל אביב 1961/1962 מכבי תל אביב הפועל חיפה 1962/1963 מכבי תל אביב הפועל תל אביב 1963/1964 מכבי תל אביב הפועל תל אביב 1964/1965 הפועל תל אביב הפועל חיפה 1965/1966 הפועל תל אביב מכבי תל אביב 1966/1967 מכבי תל אביב הפועל תל אביב 1967/1968 מכבי תל אביב הפועל תל אביב 1968/1969 הפועל תל אביב מכבי תל אביב 1969/1970 מכבי תל אביב הפועל תל אביב 1970/1971 מכבי תל אביב הפועל תל אביב 1971/1972 מכבי תל אביב הפועל גבת/יגור 1972/1973 מכבי תל אביב מכבי רמת גן 1973/1974 מכבי תל אביב מכבי רמת גן 1974/1975 מכבי תל אביב הפועל רמת גן 1975/1976 מכבי תל אביב הפועל גבת/יגור 1976/1977 מכבי תל אביב הפועל רמת גן

הליגה הלאומית בכדורסל - בפורמט שיטת גמר (1977–2000)

עונה אלופה תוצאת סדרת הגמר סגנית שיטת הליגה בעונה זו שלב הגמר פלייאוף עונה סדירה 1977/1978 מכבי תל אביב בית גמר הפועל גבת/יגור פלייאוף בית גמר (6 הראשונות) 2 סיבובים 1978/1979 מכבי תל אביב 0:2 הפועל תל אביב סדרת גמר הטוב מ-3 אין 2 סיבובים 1979/1980 מכבי תל אביב אין הפועל תל אביב עונה סדירה בלבד (2 סיבובים) 1980/1981 מכבי תל אביב הפועל רמת גן 1981/1982 מכבי תל אביב 2:4 הפועל רמת גן בית גמר משולש סדרת הטוב מ-3 (6 הראשונות) 2 סיבובים 1982/1983 מכבי תל אביב 0:2 הפועל רמת גן סדרת גמר הטוב מ-3 סדרת הטוב מ-3 (8 הראשונות) 1983/1984 מכבי תל אביב 0:2 הפועל רמת גן 1984/1985 מכבי תל אביב 1:2 הפועל תל אביב 1985/1986 מכבי תל אביב 0:2 אליצור נתניה 1986/1987 מכבי תל אביב 1:2 הפועל תל אביב 1987/1988 מכבי תל אביב 1:2 הפועל תל אביב 1988/1989 מכבי תל אביב 0:2 הפועל תל אביב סדרות הטוב מ-5 (4 הראשונות) 1989/1990 מכבי תל אביב 0:3 הפועל גליל עליון סדרת גמר הטוב מ-5 1990/1991 מכבי תל אביב 1:3 מכבי ראשון לציון 1991/1992 מכבי תל אביב 2:3 הפועל תל אביב 1992/1993 הפועל גליל עליון 1:3 הפועל תל אביב 1993/1994 מכבי תל אביב 0:3 הפועל תל אביב 1994/1995 מכבי תל אביב 0:3 הפועל גליל עליון 1995/1996 מכבי תל אביב 0:3 הפועל ירושלים 1996/1997 מכבי תל אביב 0:3 הפועל ירושלים 1997/1998 מכבי תל אביב 0:3 הפועל אילת סדרת גמר הטוב מ-5 סדרות הטוב מ-5 (8 הראשונות) 1998/1999 מכבי תל אביב 1:3 הפועל ירושלים 1999/2000 מכבי תל אביב 1:3 מכבי רעננה

ליגת העל בכדורסל - בפורמט סדרות גמר (2000–2005)

עונה אלופה תוצאת סדרת הגמר סגנית שיטת הליגה בעונה זו שלב הגמר פלייאוף עונה סדירה 2000/2001 מכבי תל אביב 0:3 הפועל ירושלים סדרת גמר הטוב מ-5 סדרות הטוב מ-5 (4 הראשונות) חלוקה לפלייאוף במחצית העונה 2001/2002 מכבי תל אביב 0:3 עירוני רמת גן 3 סיבובים 2002/2003 מכבי תל אביב 0:3 עירוני נהריה חלוקה לבתים + סיבוב שלישי 2003/2004 מכבי תל אביב 0:3 הפועל תל אביב סדרות הטוב מ-5 (8 הראשונות) + בית חצי גמר 2 סיבובים 2004/2005 מכבי תל אביב 0:3 הפועל תל אביב

ליגת העל בכדורסל - עידן הפיינל פור / משחקי גמר / סדרות גמר

עונה אלופה תוצאת משחק הגמר סגנית מיקום משחק הגמר שיטת הליגה בעונה זו שלב הגמר פלייאוף עונה סדירה 2005/2006 מכבי תל אביב 66:96 הפועל ירושלים היכל נוקיה, תל אביב פיינל פור ללא 3 סיבובים 2006/2007 מכבי תל אביב 78:80 הפועל ירושלים 2007/2008 הפועל חולון 72:73 מכבי תל אביב 2008/2009 מכבי תל אביב 72:85 מכבי חיפה סדרות הטוב מ-5 (8 הראשונות) 2 סיבובים 2009/2010 הפועל גלבוע גליל 77:90 מכבי תל אביב 2010/2011 מכבי תל אביב 64:91 הפועל גלבוע גליל 3 סיבובים 2011/2012 מכבי תל אביב 63:83 מכבי אשדוד 3 סיבובים (לאחר חלוקה לפלייאוף עליון ותחתון) 2012/2013 מכבי חיפה 79:86 מכבי תל אביב היכל רוממה, חיפה משחק גמר יחיד סדרות הטוב מ-5 (8 הראשונות) 2013/2014 מכבי תל אביב 163 : 161 (77:81 / 82:84) מכבי חיפה משחקי הגמר שוחקו כמשחקי בית/חוץ צמד משחקי גמר (בית-חוץ) 2014/2015 הפועל ירושלים 168 : 133 (65:80 / 68:88) הפועל אילת 3 סיבובים 2015/2016 מכבי ראשון לציון 77:83 הפועל ירושלים פיס ארנה, ירושלים פיינל פור סדרות הטוב מ-5 (8 הראשונות) 2016/2017 הפועל ירושלים 76:83 מכבי חיפה היכל מנורה מבטחים, תל אביב 2017/2018 מכבי תל אביב 75:95 הפועל חולון 2018/2019 מכבי תל אביב 75:89 מכבי ראשון לציון 2019/2020 מכבי תל אביב 81:86 מכבי ראשון לציון סדרות הטוב מ-3 (8 הראשונות) 3 סיבובים (לאחר חלוקה לפלייאוף עליון ותחתון) 2020/2021 מכבי תל אביב 2–1 הפועל גלבוע גליל משחקי הגמר שוחקו כמשחקי בית/חוץ סדרת גמר הטוב מ-3 סדרות הטוב מ-3 (8 הראשונות) 2021/2022 הפועל חולון 2–0 בני הרצליה סדרות הטוב מ-5 ברבע והטוב מ-3 בחצי (8 הראשונות) 2022/2023 מכבי תל אביב 2–1 הפועל תל אביב 2023/2024 מכבי תל אביב 2–1 הפועל תל אביב

טבלת זכיות באליפות

אליפויות לפי קבוצות
מכבי תל אביב: 57 (81.4%)   הפועל תל אביב: 5 (7.1%)   הפועל ירושלים: 2 (2.9%)   הפועל חולון: 2 (2.9%)   הפועל גליל עליון: 1 (1.4%)   הפועל גלבוע גליל: 1 (1.4%)   מכבי חיפה: 1 (1.4%)   מכבי ראשון לציון: 1 (1.4%)

מקום	קבוצה	אליפויות	סגנויות	עונות כאלופה	עונות כסגנית
1	מכבי תל אביב	57	7	1954, 1955, 1957, 1958, 1959, 1962, 1963, 1964, 1967, 1968, 1970, 1971, 1972, 1973, 1974, 1975, 1976, 1977, 1978, 1979, 1980, 1981, 1982, 1983, 1984, 1985, 1986, 1987, 1988, 1989, 1990, 1991, 1992, 1994, 1995, 1996, 1997, 1998, 1999, 2000, 2001, 2002, 2003, 2004, 2005, 2006, 2007, 2009, 2011, 2012, 2014, 2018, 2019, 2020, 2021, 2023, 2024	1960, 1961, 1966, 1969, 2008, 2010, 2013
2	הפועל תל אביב	5	22	1960, 1961, 1965, 1966, 1969	1957, 1958, 1959, 1963, 1964, 1967, 1968, 1970, 1971, 1979, 1980, 1985, 1987, 1988, 1989, 1992, 1993, 1994, 2004, 2005, 2023, 2024
3	הפועל ירושלים	2	7	2015, 2017	1996, 1997, 1999, 2001, 2006, 2007, 2016
4	הפועל חולון	2	3	2008, 2022	1954, 1955, 2018
5	מכבי חיפה	1	3	2013	2009, 2014, 2017
	מכבי ראשון לציון	1	3	2016	1991, 2019, 2020
7	הפועל גליל עליון	1	2	1993	1990, 1995
8	הפועל גלבוע גליל	1	2	2010	2011, 2021
9	הפועל רמת גן	0	6	-	1975, 1977, 1981, 1982, 1983, 1984
10	מכבי עירוני רמת גן	0	3	-	1973, 1974, 2002
	הפועל גבת/יגור	0	3	-	1972, 1976, 1978
12	הפועל חיפה	0	2	-	1962, 1965
	הפועל אילת	0	2	-	1998, 2015
14	עירוני נהריה	0	1	-	2003
	אליצור נתניה	0	1	-	1986
	מכבי עירוני רעננה	0	1	-	2000
	מכבי אשדוד	0	1	-	2012
	בני הרצליה	0	1	-	2022

עולות ויורדות

עונה	עולות מהלאומית	יורדות ללאומית
2023/2024	אליצור עירוני נתניה, הפועל גלבוע גליל	הפועל אילת
2022/2023	הפועל עפולה, מכבי עירוני רמת גן	הפועל גלבוע גליל
2021/2022	עירוני קריית אתא	מכבי ראשון לציון
2020/2021	אליצור עירוני נתניה, הפועל גליל עליון	עירוני נהריה, מכבי חיפה
2019/2020	בני הרצליה, הפועל חיפה	מכבי אשדוד
2018/2019	מכבי חיפה	בני הרצליה
2017/2018	הפועל באר שבע	מכבי חיפה
2016/2017	עירוני נס ציונה	מכבי קריית גת
2015/2016	הפועל גלבוע גליל	עירוני נס ציונה
2014/2015	מכבי קריית גת	הפועל גלבוע גליל
2013/2014	עירוני נהריה	מכבי אשדוד, ברק נתניה
2012/2013	עירוני נס ציונה	אליצור אשקלון
2011/2012	הפועל תל אביב, הפועל אילת	מ.כ. הבקעה, בני השרון/הרצליה
2010/2011	מ.כ. הבקעה	עירוני אשקלון
2009/2010	מכבי אשדוד	הפועל עפולה, עירוני נהריה, עירוני רמת גן
2008/2009	ברק נתניה, הפועל עפולה, הפועל גלבוע גליל	עירוני קריית אתא, מכבי גבעת שמואל
2007/2008	מכבי חיפה, עירוני קריית אתא, מכבי גבעת שמואל	הפועל גלבוע/עפולה, הפועל גליל עליון
2006/2007	הפועל חולון	מכבי גבעת שמואל
2005/2006	הפועל גלבוע/עפולה, הפועל חולון	א.ס. רמת השרון, הפועל תל אביב
2004/2005	עירוני רמת גן, מ.ס. רמת אפעל	מ.כ. חיפה, מכבי פתח תקווה
2003/2004	מכבי פתח תקווה	עירוני רמת גן
2002/2003	אליצור אשקלון	אליצור קריית אתא/מוצקין
2001/2002	הפועל תל אביב, א.ס. רמת השרון, עירוני נהריה	בני הרצליה
2000/2001	מכבי גבעת שמואל, בני הרצליה	מכבי כרמיאל, הפועל צפת, הפועל חולון, הפועל חיפה, מכבי חדרה, אליצור אשקלון
1999/2000	מכבי כרמיאל, הפועל צפת, אליצור קריית אתא, מכבי גבעת שמואל, מכבי חדרה, אליצור אשקלון	מכבי קריית מוצקין
1998/1999	הפועל חיפה, מכבי קריית מוצקין	הפועל תל אביב, מכבי גבעת שמואל, הפועל אילת
1997/1998	הפועל תל אביב, מכבי חיפה	מכבי קריית מוצקין, מכבי נתניה
1996/1997	מכבי קריית מוצקין, מכבי נתניה	הפועל תל אביב
1995/1996	מכבי גבעת שמואל, מכבי עירוני רעננה	הפועל גבת, הפועל צפת, מכבי ירושלים
1994/1995	הפועל צפת	בית"ר רמת גן, הפועל גבעתיים, הפועל חיפה
1993/1994	הפועל חיפה, מכבי ירושלים	עירוני נהריה, הפועל עפולה
1992/1993	הפועל עפולה, בית"ר רמת גן	מכבי חיפה, מכבי חדרה
1991/1992	בני הרצליה, הפועל גבת, הפועל גבעתיים, עירוני נהריה	בית"ר תל אביב, א.ס. רמת השרון
1990/1991	הפועל אילת, מכבי חדרה	הפועל גבת

מצטיינים עונתיים ונתונים

תארים אישיים בליגת העל בכדורסל
שחקן העונה מאמן העונה חמישיית העונה תגלית העונה מובילי הסטטיסטיקות	מצטיין הגמר שחקן ההגנה השחקן השישי השחקן המשתפר

מובילי הסטטיסטיקות בכל עונה

ערך מורחב – מובילי הסטטיסטיקות

השחקנים המצטיינים

ערך מורחב – שחקן העונה

ערך מורחב – מצטיין הגמר

הקלעים המובילים בכל הזמנים

להלן רשימת עשרת השחקנים שקלעו הכי הרבה נקודות במשחקי העונה הסדירה בליגה.

דירוג	שם השחקן	שנים בליגה	נקודות
1	דורון ג'מצ'י	1978–2000	9,611
2	מיקי ברקוביץ'	1972–1995	8,465
3	עופר אשד	1958–1978	7,785
4	בועז ינאי	1972–1989	6,985
5	אור גורן	1974–1993	6,606
6	ברד ליף	1983–1998	6,086
7	חיים בוכבינדר	1962–1972	6,044
8	סטיב קפלן	1974–1985	5,913
9	תנחום כהן-מינץ	1957–1978	5,851
10	חיים זלוטיקמן	1974–1995	5,812

שיאני ההופעות בכל הזמנים

מעודכן ל-25 באוגוסט 2023. השחקנים המודגשים פעילים.

דירוג	שם השחקן	שנים בליגה	הופעות
1	גיא פניני	2002–2023	521
2	מאיר טפירו	1993–2016	511
3	דורון ג'מצ'י	1978–2000	466
4	מיקי ברקוביץ'	1972–1995	465
5	ישראל אלימלך	1978–1999	427
6	רביב לימונד	2003–2022	426
7	אבי בן-שימול	2004–2021	425
8	מוטי דניאל	1979–2001	422
9	ניצן חנוכי	2005–2021	420
10	תומר שטיינהאור	1985–2004	412
11	ארז חזן	1980–1999	410
	עמית בן דוד	1997–2015	410
13	יהוא אורלנד	2000–2016	409
14	ליאור אליהו	2004–2020	402
15	עידו קוז'יקרו	1998–2014	399
16	יוגב אוחיון	2004–	397
17	תנחום כהן-מינץ	1957–1978	395
18	משה ברנר	1992–2009	392
19	אלישי כדיר	2005–2022	384
20	חיים זלוטיקמן	1975–1995	374

ראו גם

• נבחרת ישראל בכדורסל
• נבחרת העתודה של ישראל בכדורסל
• כדורסל בישראל
• גביע המדינה בכדורסל
• גביע ווינר סל
• משחק האולסטאר
• ליגת הקיץ
• ספר הכדורסל הישראלי
• היכלי כדורסל בישראל

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של ליגת העל בכדורסל
• ליגת העל בכדורסל, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• ליגת העל בכדורסל, ברשת החברתית אינסטגרם
• ליגת העל בכדורסל, ברשת החברתית טיקטוק
• רשימת קלעי כל הזמנים של ליגת העל
• אלישע שוחט, ספר הכדורסל הישראלי

הערות שוליים

נבחרי העונה של ליגת העל בכדורסל
חמישיית העונה בליגת העל בכדורסל מובילי הסטטיסטיקות בליגת העל בכדורסל