העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל
 | |
| פעילות |
|
|---|---|
| תחום | אמנות ישראלית, אמנות פמיניסטית, מגדר |
| מדינה |
 ישראל |
| משרד ראשי | תל אביב-יפו |
| מטה הארגון |
תל אביב-יפו  |
| מייסדים | |
| יושב ראש |
|
| תקופת הפעילות | 2015–הווה (כ־9 שנים) |
| אתר העמותה | |
  | |
העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל היא עמותה הפועלת לחקר וריכוז מידע אודות נשים אמניות ומגדר באמנות הישראלית, לצד תמיכה באמניות, אוצרות, חוקרות ופעילות תרבות.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העמותה לחקר אומנות נשים ומגדר בישראל נוסדה בשנת 2015 ביוזמת ד"ר רות מרקוס, בשיתוף המייסדות ד"ר טל דקל, דליה דנון, רותי חינסקי-אמיתי, אורנה נוי-לניר, ד"ר מור פרסיאדו, אורה ראובן וחגית שחל. רות מרקוס שימשה בתפקיד היו"ר עד לדצמבר 2017. כסגנית יו"ר העמותה מונתה מור פרסיאדו. ד"ר טל דקל, דליה דנון, רותי חינסקי-אמיתי, אורנה נוי-לניר, ד"ר מור פרסיאדו וחגית שחל כיהנו כחברות הוועד המנהל. בשנת 2017 פרשה מתפקידה דר' רות מרקוס והחליפה אותה טל דקל בתפקיד יו"ר העמותה. בשנת 2021 נבחרה פרופ' יעל גילעת לתפקיד יו"ר העמותה, ונבחרו חברות הוועד המנהל: ד"ר רות מרקוס, חגית שחל, זיוי ברמן, ד"ר טל דקל, ציפי מזרחי, גילי סיטון, חנאן אבו חוסיין, ד"ר ליאת סידס, דפנה שלום, אמירה פודי, חנה בן-חיים יולזרי, ושטאנג סיון.
הקמת העמותה הייתה חיונית לאור המחקרים שנערכו בשנים האחרונות בנושא מקומן של נשים בסצנת האומנות הישראלית,[1] שהוכיחו כי הייתה הדרת אמניות מתולדות האומנות הישראלית, כולל מהמוזיאונים ומתוכניות הלימודים,[2] ובמקביל נדחקה לשוליים הדיסציפלינה של לימודי המגדר באומנות הישראלית ברוב האקדמיות. העמותה נוסדה כדי לעודד הן את המחקר המגדרי והן את המחקר אודות נשים-אמניות בישראל. לשורותיה מתקבלים ומתקבלות אמניות/אמנים, חוקרות/ים, אוצרות/ים, מנהלות/ים מוסדות אומנות וכיוצא בזה, ללא הבדלי מגדר, אתניות, דת, או כל קטגוריה זהותית אחרת, מכל הקבוצות החברתיות בישראל אשר מתעניינות בהיבטים מגדריים של האומנות בישראל. לעמותה מתקבלות גם יוצרות מתחומי אומנות נוספים, כגון מוזיקה, קולנוע וטלוויזיה, צילום, תיאטרון וכדומה.
פעילות העמותה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פעילות העמותה מתמקדת בשני ענפים מרכזיים: פיתוח הדיסציפלינה של חקר המגדר בתחום האומנות הישראלית וריכוז מידע אודות אמניות ואודות חקר מגדרי באומנות[3] - לצד תמיכה באמניות ויצירת קהילה תומכת עבורן ועבור אוצרות, חוקרות ופעילות תרבות מכלל החברה בישראל. למטרה זו הקימה העמותה אתר אינטרנט שמכיל מידע רב בנושאים אלה. החל משנת 2017 העמותה מעניקה הכרה לחברותיה ובכל חודש זוכה חברת עמותה אחרת בתואר "אמנית החודש", ועבודותיה מקבלות חשיפה משמעותית באתר העמותה ובכלל. באתר ניתן למצוא את רשימת חברות העמותה, עם קישורים לאתרים הפרטיים שלהן, מאמרים ומקורות בנושא מגדר ואמניות בישראל, קישורים לארגונים רלוונטיים ופרטים ותוכניות של כל הפעילויות המצוינות בהמשך.
מגוון הפעילויות של העמותה הוא נרחב ומתחלק לארבע קטגוריות מרכזיות: במה לאמניות ואוצרות או חוקרות, תיעוד, עזר למחקר ופרויקטים מיוחדים.
כנסים וימי עיון
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאז הקמתה קיימה העמותה שני כנסים ארציים בשיתוף עם הפקולטה לאמנויות באוניברסיטת תל אביב בנושא נשים ומגדר באמנויות בישראל. כל אחד מהכנסים התקיים במשך יומיים וכלל הרצאות של בכירי החוקרות והחוקרים בתחום מגדר ונשים באמנויות השונות בישראל, שהציגו את החידושים וההתפתחויות בתחומים אלה וכן הציגו בפני הקהל את פעילותן של אמניות שונות, ותיקות ועכשוויות. הכנס הראשון[4] נערך ב-2017 והכנס השני נערך ב-2019, שניהם התקיימו בשיתוף עם החוג לתולדות האומנות, הקרן לחקר אומנות ישראלית TIAF, ובית ציפר - הארכיון לתיעוד ולחקר האומנות בישראל. התוכניות וכן חלק מההרצאות בליווי דימויים נמצאים באתר העמותה. העמותה מתכוונת להמשיך ולקיים כנסים מעין אלה כל שנתיים.
במקביל העמותה מקיימת כל שנה סדרת מפגשים בנושאי אומנות ומגדר,[5] הפתוחים גם לקהל הרחב. הסדרה הראשונה התקיימה במכללת סמינר הקיבוצים בתשע"ח, (2018), והסדרה השנייה התקיימה באוניברסיטת תל אביב בתשע"ט, (2019). שתי סדרות חדשות ניתנות ב-2020, האחת באזור המרכז[6] והשנייה בצפון.[7] בנוסף, העמותה יוזמת שיתופי פעולה וימי עיון עם גופי תרבות מכל רחבי הארץ, בהם עם הגלריה לשלום בגבעת חביבה; ומוזיאון חיפה לאומנות, שבו התקיים יום עיון על הגוף הנשי בעקבות תערוכת חנה אורלוף. התכניה וכמה מההרצאות בליווי דימויים נמצאות באתר העמותה. יום עיון נוסף התקיים לרגל יום האישה הבינלאומי במוזיאון החברתי "על התפר" שבירושלים. בעתיד מתוכננים כמה ימי עיון נוספים.
תערוכות
[עריכת קוד מקור | עריכה]העמותה יוזמת מטעמה תערוכות שנתיות, כמו התערוכות "הסיפור שלה",[8] בבית האמנים בתל אביב, שהציגה בפני הקהל עשר אמניות ותיקות נשכחות, והן עוררו בקהל עניין רב. בעקבות התערוכה, אחת מהאמניות שהוצגו אז, חנה לוי, זכתה לתערוכה משלה והיא הוצגה ב-2019–2020 במוזיאון הרצליה באוצרות רותי חינסקי אמיתי. תערוכה נוספת הייתה "(מ)ציירות נוף"ב-2018,[9] בבית האמנים בתל אביב, שבה נבחנה סוגת ציור הנוף, שהפכה שוב לרלוונטית בשנים האחרונות, ובה הוצגו ציורי נוף של אמניות ותיקות מול עכשוויות. תערוכה נוספת הייתה ב-2019, "נשים יוצרות מציאות"באוצרות דבורה מורג וענת מנדיל, בבית האמנים בראשון לציון, שהציגה תפיסה אוצרותית חדשה.[10] העמותה ממשיכה לתמוך בתערוכות נוספות בחסותה.
שיתופי פעולה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העמותה שיתפה פעולה בכתיבת ערכים אודות אמניות נשים במסגרת פרויקט ויקי נשים וממשיכה להוסיף לוויקיפדיה ערכים על נשים אמניות. כמו כן העמותה משתפת פעולה עם כתב העת "מגדר" וטל דקל ערכה גיליון מיוחד שהוקדש כולו לנושאים של אומנות ומגדר.[11] כמו כן העמותה מקיימת שיתוף פעולה קבוע עם כתב העת המקוון 44 Degrees.[12] שיתופי פעולה נוספים היו פאנל מומחיות "תעשיית המין בישראל - מורכבויות וייצוגים"[13] לרגל תערוכתה של חגית שחל "אַי פִיל פְּרִיטִי" בגלריית "מקום לאמנות" בתל אביב, אוצר: ניר הרמט ופאנל מומחיות לרגל התערוכה "שמלה, סימלה: השיבה לאנטאה" בירושלים, אוצרות: נעמי טנהאוזר וריטה מנדס-פלור.
פרס לאמנית מצטיינת בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – פרס לאמנית מצטיינת בישראל על שם בקי דקל
החל משנת 2019 מעניקה העמותה פרס לאמנית מצטיינת בישראל על שם בקי דקל.[14] הפרס בסך 15,000 ש"ח הוא ראשון מסוגו בישראל, והוא מיועד לנשים-אמניות חברות העמותה. בשנת 2020 נוספה קטגוריה נוספת - "ציון לשבח" מטעם העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל. אות זה מוענק לשתי אמניות נוספות שהוועדה המקצועית מצאה אותן ראויות במיוחד.
בשנת 2019 האמנית הראשונה שזכתה בפרס היא חנאן אבו חוסיין,[15] ראו גם.[16]
בשנת 2020 זכתה בפרס האמנית ורד נסים,[17] ראו גם.[18] פרסי הצטיינות: שגית זלוף-נמיר ואמירה זיאן.
בשנת 2021 זכתה נחמה גולן. פרסי הצטיינות: דבורה מורג ושולה קשת.
בשנת 2022 זכתה אנה לוקשבסקי. פרסי הצטיינות: סמאח שחאדה ונירית טקלה.
בשנת 2023 זכתה חוה ראוכר. פרסי הצטיינות: אריאן ליטמן ושרון גלזברג.
בשנת 2024 זכתה פרופ' ברכה ליכטנברג אטינגר. פרסי הצטיינות: אסתר כהן ופאטמה שנאן.
צוות הוועד המנהל הראשון
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ד"ר רות מרקוס (מייסדת עמותה)
- פרופסור יעל גילעת (יו"ר העמותה)
- ד"ר מור פרסיאדו (סגנית יו"ר העמותה)
- רותי חינסקי-אמיתי
- דליה דנון
- חגית שחל
- אורנה נוי-לניר
גוף המייעץ ליד הוועד: ד"ר גליה בר אור, ד"ר יעל גילעת, דבורה מורג, ד"ר עאידה נסראללה ואורה ראובן.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל- העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל, באתר "גיידסטאר ישראל"
העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל, ברשת החברתית פייסבוק
כתבות
- רות מרקוס, מדוע נשים מודרות מההיסטוריה של האמנות הישראלית?, באתר ערב רב, 8 באוגוסט 2015
- ענת ברזילי, מחזקות: העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר מנכיחה יוצרות, באתר כלכליסט, 15 בינואר 2018
- העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל מכריזה על פרס שנתי ע"ש בקי דקל לאמנית מצטיינת, באתר ערב רב, 25 בפברואר 2019
נעמה ריבה, גם ב-2019, אמניות בישראל עוד לא שברו את תקרת הזכוכית של המוזיאון, באתר הארץ, 6 במרץ 2019
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ רות מרקוס (עורכת), נשים יוצרות בישראל 1920–1970, ישראל: הקיבוץ המאוחד, 2008
- ^ רות מרקוס, מדוע נשים מודרות מההיסטוריה של האמנות הישראלית?, ערב רב, 8.8.15
- ^ נעמה ריבה, גם ב-2019, אמניות בישראל עוד לא שברו את תקרת הזכוכית של המוזיאון, באתר הארץ, 6 במרץ 2019
- ^ מאת מערכת האתר, קול קורא לכנס "נשים ומגדר באמנויות בישראל" 1-2 בפברואר, 2017, באתר האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר, 2016-05-08
- ^ עושים סדר חדש - 31.10.2017 - תכנית מלאה, נבדק ב-2019-10-25
- ^ רב ערב 05.11.19, באתר ערב רב Erev Rav
- ^ מפגשי העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל [אורנים / קריית טבעון]
- ^ רות מרקוס ורותי חינסקי-אמיתי, הסיפור שלה, יולי-אוגוסט 2016
- ^ סמדר שפי, (מ)ציירות נוף, יולי 2018
- ^ ענת מנדיל, אקטיביזם אוצרותי בתערוכה "נשים יוצרות מציאות - מחווה לוותיקות העיר ראשון לציון", ערב רב, 18.6.19
- ^ טל דקל עורכת אורחת, גיליון חמישי, באתר "מגדר" כתב עת למגדר ופמיניזם, 2018 (ארכיון)
- ^ 44 DEGREES 2018 Made By Women, Issuu (באנגלית)
- ^ פאנל 'תעשיית המין בישראל - מורכבויות וייצוגים', נובמבר 2018, נבדק ב-2019-10-27
- ^ חנאן אבו חוסיין זוכת פרס בקי דקל, באתר בסיס לאמנות ותרבות, 20.8.19
- ^ ורד לי, האמנית חנאן אבו חוסיין: "אני לוקחת את מה שהוטח בי ומשתמשת בזה באמנות שלי", באתר הארץ, 14 באוגוסט 2019
- ^ הלחם, העיגול, השמן והחוט – חומרי הקיום הבסיסיים והחיים בין העולמות של אבו-חוסיין, באתר ערב רב
- ^ ורד נסים היא זוכת "פרס בקי דקל" לשנת 2020 מטעם העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל, 27.07.2020
- ^ פרס בקי לשנת 2020 לאמנית ורד נסים, 22.07.2020