שגית זלוף נמיר
 | |
| לידה |
15 ביולי 1978 (בת 46) קריית ביאליק, ישראל |
|---|---|
| לאום | ישראלי |
| מקום לימודים | |
| תחום יצירה | צילום |
  | |
שגית זלוף נמיר (נולדה ב-15 ביולי 1978) היא אמנית ישראלית העוסקת בצילום. בנוסף היא מרצה לצילום ואמנות, אוצרת ומלווה אמנותית. ביצירותיה עוסקת זלוף נמיר בגוף, מגדר וזהותה המזרחית.[1] זכתה בציון לשבח של הפרס ע"ש בקי דקל מטעם העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל.[2]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]זלוף נמיר נולדה בקריית ביאליק ולמדה במחלקה לצילום של ויצו חיפה. עם סיום לימודי התואר הראשון בהצטיינות ב-2004 הפכה למרצה במחלקה, וב-2005 החלה את לימודי התואר השני באמנות בין תחומית באוניברסיטת תל אביב. מאז היא יוצרת, מרצה ואוצרת במסגרות שונות.
תערוכת היחיד הראשונה שלה - "כל מלאך הוא נורא" - הוצגה ב-2005 במסגרת סדרת "נדבך" לאמנים צעירים בבית האמנים ירושלים, באוצרותו של שמחה שירמן. מאז הציגה ב-8 תערוכות יחיד ובעשרות תערוכות קבוצתיות בישראל ומחוצה לה.[3] במהלך השנים 2011–2014 הייתה חברה ב"אינדי" גלריה שיתופית לצילום.
זוכת ציון לשבח מטעם הפרס ע"ש בקי דקל לאמנית עכשווית מצטיינת לשנת 2020, מטעם העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל.[2]
תערוכות יחיד
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 2005 - "קרוב כמו מחט", גלריית המדרשה, המדרשה לאומנות בית-ברל.[4]
- 2005 - "כל מלאך הוא נורא", נדבך, בית האמנים בירושלים[5]
- 2006 - "זמן פצע", הגלריה לצילום ע"ש מורל דרפלר, האקדמיה לעיצוב ויצו חיפה[6]
- 2008 - "צ'ינקו", גלריה D&A, תל אביב
- 2010 - "מטמורפוזה", מוסררה, ירושלים
- 2011 - "שבריר", גלריה אינדי, תל אביב
- 2013 - "in vitro", גלריה אינדי, תל אביב[7]
- 2015 - "ברירה טבעית", גלריית המרכז האקדמי ויצו חיפה[8]
- 2019 - "חג'יבדה", אוצרת אירנה גורדון. גלריית מנשר.[9]
תערוכות קבוצתיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 2006 - Vision/Action, Hebrew Union College-Jewish Institute of Religion Museum, New York, היברו יוניון קולג'
- 2008 - "הפוחלץ השואג", מוזיאון בית שטורמן, עין חרוד[10]
- 2008 - Photography from Israel, the Bohem Tradecenter, Germany
- 2008 - "מבוי סתום", גלריה רוזנפלד, תל אביב[11]
- 2009 - "דו"ח שנתי", גלריה קימא, תל אביב
- 2009 - "ארכאולוגיה של בניה", מוסררה, ירושלים
- 2010 - "חלון אל המציאות", המרכז לאמנויות, מוזיאון חיפה לאמנות
- 2010 - "לחלום מציאות?", גלריה פירמידה, חיפה
- 2010 - "בשר ודם", קלישר, תל אביב
- 2011 - "ושיודע/ת לשאול", מכללת הדסה, ירושלים
- 2011 - Wizo in NY, Ben-Rimon Gallery, New York
- 2011 - "יריד צבע טרי" 4, אמנית חממה, תל אביב
- 2011 - "שוורצע וילדע חייה", גלריה Zemack, תל אביב
- 2011 - "טריטוריה מרחבית", גלריה אינדי, תל אביב
- 2012 - "יחיד/רבים", הגלריה לאמנות בטבעון[12]
- 2012 - "נראות גברית", בית האמנים תל אביב
- 2012 - "סוף העולם", גלריית מיוחס, תל אביב
- 2012 - "אחד מאחד", גלריית מנשר, תל אביב
- 2013 - "Anti Aging" בית האמנים, תל אביב
- 2015 - "פגיעות", מקום לאמנות, תל אביב
- 2016 - "לבן על לבן", מוזיאון מאנה כץ, חיפה[13]
- 2016 - "Mediterranean", גלריה לצילום תל חי
- 2017 - "לו החליט הליוס להטות את השמש", גלריה "המעבדה", תל אביב
- 2018 - "עיניים גדולות", גלריה על הצוק, נתניה.[14]
- 2019 - "מצפן", בית קנדינוף, תל אביב
- 2020 - "קוראות לאלה", בית העיר תל אביב-יפו
- 2020 - "המרכזית 1 חיפה", פירמידה, חיפה
- 2021 - "סוד הצמצום", בית האמנים תל אביב
- 2022 - "הבשלנית הטובה", גלריה זוזו
- 2022 - "מהו ליבה של עיר?", הגלריה העירונית כפר סבא, אוצרת: הגר רבן
- 2022 - אנו – מוזיאון העם היהודי, אוצרת: קרן בר גיל
פרויקטים מיוחדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 2011 - 2014 - מקימה וחברה בגלריה "אינדי", גלריה שיתופית לצילום עכשווי
- 2014 - הפקת והנחיית "התמגדרות", יום עיון בנושא מגדר, מוזיאון חיפה לאמנות בשיתוף מוזיאון העיר חיפה
- 2016-2018 - שופטת בתערוכת "עדות מקומית"[15]
- 2019 - חברה בוועדת השיפוט האמנותי של photo is:rael.
- 2020 - אוצרת התערוכה הקבוצתית "נגופים" במוזיאון חיפה לאמנות עכשווית, תחת אשכול תערוכות המגיב לתקופת הקורונה.[16]
פרסומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הילה ברנר, "מדע שימושי", עכבר העיר, 2013
- הילה ברנר, "נקודת שבירה", עכבר העיר, 2011
- עוזי צור, "מציור לצילום לציור", גלריה, "הארץ" 2011
- ד"ר קציעה עלון, "הפסקת אוכל", גלובס, 2008
- "מחוץ למסגרת", גלריה, "הארץ", 2008
- Jerusalem Post, "Eye Behind The Lens" 2005
- "זום על הפצע", 7 לילות, 2005.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של שגית זלוף נמיר
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הברירה הטבעית של שגית זלוף נמיר, אתר kedailadaat.com,2015.
- ^ 1 2 ורד נסים היא זוכת "פרס בקי דקל" לשנת 2020 מטעם העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל, באתר ערב רב Erev Rav
- ^ שגית זלוף-נמיר, אתר minshar.org.il ,2017.
- ^ פנים חדשות: שגית זלוף-נמיר, באתר הארץ, 9 בינואר 2007
- ^ תערוכת צילום: כל מלאך הוא נורא, אתר news1.co.il,2005.
- ^ גבי מנשה, האסתטיקה של הכאב, באתר ynet, 23 במרץ 2006
- ^ שגית זלוף נמיר - אין ויטרו, אתר galleryindie.com,2013.
- ^ שגית זלוף נמיר - ברירה טבעית, אתר wizodzn.ac.il,2015.
- ^ חג'יבדה - שגית זלוף נמיר, אתר הארץ, 2019.
- ^ טלי כהן גרבוז, הפוחלץ ששאג, באתר ynet, 28 באוקטובר 2008
- ^ בלתי פתיר, באתר ynet, 22 בפברואר 2008
- ^ יחיד/רבים - תערוכה קבוצתית, אתר tivon-lib.co.il,2012.
- ^ זה לבן על לבן, אתר hms.org.il,2016.
- ^ על אוכל באמנות ותרבות ישראלית, אתר netanyanet.co.il,2018.
- ^ לתפוס את הרגע, אתר journalism.co.il,2017.
- ^ "נגופים", באתר מוזיאוני חיפה - שישה מוזיאונים במסגרת אחת
בקרת זהויות  |
|
|---|