לדלג לתוכן

הנרי מיוסי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הנרי מיוסי
Henry mucci
השליש הגדודי, סרן ווהן מוס (מימין), ומפקד גדוד הסיירים, סא"ל הנרי מיוסי.
השליש הגדודי, סרן ווהן מוס (מימין), ומפקד גדוד הסיירים, סא"ל הנרי מיוסי.
השליש הגדודי, סרן ווהן מוס (מימין), ומפקד גדוד הסיירים, סא"ל הנרי מיוסי.
לידה 4 במרץ 1909
ברידג'פורט, קונטיקט
פטירה 20 באפריל 1997 (בגיל 88)
מלבורן, פלורידה
מקום קבורה בית הקברות וסט פוינט עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האקדמיה הצבאית של ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות הצבא האמריקניהצבא האמריקני צבא ארצות הברית
תקופת הפעילות 1936–1946 (כ־10 שנים)
דרגה קולונל (צבא ארצות הברית) קולונל
תפקידים בשירות
מפקד גדוד הסיירים השישי
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם השנייה:
המערכה בפיליפינים
הפשיטה על מחנה השבויים בקבנטואן
עיטורים
צלב השירות המצוין (ארצות הברית)  צלב השירות המצוין
כוכב הכסף  כוכב הכסף
כוכב הארד כוכב הארד
לגיון ההצטיינות (לגיונר) לגיון ההצטיינות
לב הארגמן לב הארגמן
מדליית החייל  מדליית החייל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הנרי אנדרוס מיוסיאנגלית: Henry Andrews Mucci4 במרץ 1909 - 20 באפריל 1997) היה קולונל אמריקאי, שהתפרסם בתפקידו כמפקד גדוד הסיירים השישי במהלך הפשיטה על מחנה השבויים בקבנטואן[1].

מיוסי נולד וגדל בעיירה ברידג'פורט, קונטיקט, להורים שהיגרו מסיציליה. הוא החל את דרכו בצבא ארצות הברית עם הרשמו למכללה הצבאית וסט פוינט. לאחר שסיים את חוק לימודיו ב-1936, והוסמך כקצין בדרגת לוטננט התגייס לצבא ועבר הכשרה כלוחם וקורס קציני חי"ר. בראשית 1943, במהלך מלחמת העולם השנייה, הוטל על מיוסי להסב את גדוד תותחני השדה ה-98 לכדי גדוד הסיירים השישי, גדוד קומנדו התואם ביכולותיו לגדודי הריינג'רס האמריקנים והקומנדו הבריטי בחזית אירופה. מיוסי הדיח חיילים רבים, ועיצב את הנותרים לגדוד עילית, המתמחה בפעולות סיור, לוחמת ג'ונגל, פשיטה ולוחמה אמפיבית[2]. מיוסי פיקד על גדוד הסיירים השישי במערכה בפיליפינים, אולם בראשיתה לא נמצאה לגדודו תעסוקה מבצעית ניכרת[3].

בהמשך המערכה, ב-30 בינואר 1945, פיקד מיוסי על כוח מן הגדוד בפשיטה לחילוצם של למעלה מ-500 שבויים מחיילי בעלות הברית, שהוחזקו בשבי היפני לאחר נפילת הפיליפינים ב-1942[4]. כוח הסיירים בפיקוד מיוסי חדר לשטח שהוחזק בידי היפנים מבלי שהתגלה[5], תקף את המחנה, הרג את חיל המצב היפני[6], וחילץ את 512 שבויים במסע רגלי לעבר שטח כוחות בעלות הברית. אבדות הסיירים היו שני הרוגים, הרופא וסייר שנהרג מירי דו צדדי, ו-23 פצועים לכוחות הגרילה הפליפינים שסייעו בבידוד הגזרה ובמניעת הגעת כוחות תגבור יפניים. במהלך הפשיטה נהרגו מעל חמש מאות חיילים יפנים[7]. בשל הצלחת הפשיטה העניק הגנרל דאגלס מקארתור, מפקד כוחות צבא ארצות הברית באוקיינוס השקט, למיוסי את עיטור צלב השירות המצוין[8]. באוקטובר 1944 הציל חייל מטביעה ועוטר על כך במדליית החייל[9]. לאחר המלחמה השתחרר מן הצבא ופנה לעסקים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הנרי מיוסי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ג'יימס אלטיירי, "ראשי-החנית", הוצאת מערכות, 1965, עמודים 316-317.
  2. ^ טל טובי, להילחם מאחורי קווי האויב, מערכות, 460 (אפריל 2015), עמוד 57.
  3. ^ המפטון סיידס, חיילי רפאים, הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2005, עמודים 27-30.
  4. ^ ג'יימס אלטיירי, "ראשי-החנית", הוצאת מערכות, 1965, עמוד 317.
  5. ^ ירון פלינט, התפתחות הכוחות המיוחדים במלחמת העולם השנייה, מערכות 408, אוגוסט 2006, עמ' 31.
  6. ^ המפטון סיידס, חיילי רפאים, הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2005, עמוד 228.
  7. ^ גל פרל פינקל וסא"ל ירון,מבצע "קרנף": מה כדאי לחטיבת הקומנדו ללמוד מרגימנט הריינג'רס של צבא היבשה האמריקני, מערכות 488, יולי 2020, עמוד 42.
  8. ^ המפטון סיידס, חיילי רפאים, הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2005, עמוד 270.
  9. ^ תיאור המקרה