לדלג לתוכן

צבא ארצות הברית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף הצבא האמריקני)
צבא ארצות הברית
United States Army
דגל הצבאסמל הצבא
סמל הצבא
מוטו

This We'll Defend

על זה נגן
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
תקופת הפעילות 3 ביוני 1784 – הווה (240 שנה)
הגוף הקודם הצבא הקונטיננטלי
זרועות בצבא זרועות הצבא
שם קצר U.S. Army
מטה וירג'יניהוירג'יניה הפנטגון, וירג'יניה, ארצות הברית
מנהיגות
המפקד העליון נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן
ראש הצבא יושב ראש המטות המשולבים
יושב ראש המטות המשולבים גנרל (צבא ארצות הברית) גנרל צ'ארלס בראון
שר ההגנה מזכיר ההגנה ומזכירת הצבא
מזכיר ההגנה ומזכירת הצבא לויד אוסטין וכריסטין וורמות'
ראש המטה גנרל (צבא ארצות הברית) ראש מטה צבא ארצות הברית
דרגות דרגות צבא ארצות הברית
כוח אדם
סוג שירות התנדבותי, קיימת אפשרות של שירות חובה בעת מלחמה
כוחות פעילים 481,254
כוחות מילואים 527,578
מלחמות שהשתתף בהן
מלחמת האזרחים האמריקנית
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם השנייה
מלחמת קוריאה
מלחמת וייטנאם
מלחמת המפרץ
היסטוריה צבאית של ארצות הברית
http://www.army.mil
הכוחות המזוינים של ארצות הברית
זרועות
צבא ארצות הברית
צי ארצות הברית
חיל האוויר של ארצות הברית
חיל הנחתים של ארצות הברית
משמר החופים של ארצות הברית
חיל החלל של ארצות הברית
עיטורים ומבנה פיקודי
עיטורי הכוחות המזוינים של ארצות הברית
דרגות הכוחות המזוינים של ארצות הברית
נשיא ארצות הברית
מזכיר ההגנה של ארצות הברית
פיקוד קרבי מאוחד
היסטוריה צבאית
היסטוריה צבאית של ארצות הברית
היסטוריה של ארצות הברית
חוק גולדווטר-ניקולס

צבא ארצות הבריתאנגלית: United States Army) הוא הזרוע העיקרית של הכוחות המזוינים של ארצות הברית האחראית על פעולות יבשתיות. בנוסף לכך, צבא ארצות הברית הוא הזרוע הוותיקה והגדולה בין כל הזרועות המרכיבות את הכוחות המזוינים של ארצות הברית. שורשיו של צבא ארצות הברית נטועים במלחמת העצמאות האמריקנית בתור הצבא הקונטיננטלי שנוסד ב-14 ביוני 1775. הצבא הקונטיננטלי הוחלף רשמית על ידי צבא ארצות הברית בהוראת הקונגרס הקונטיננטלי לאחר סיום המלחמה, ב-3 ביוני 1784.

מאז השתתף צבא ארצות הברית בכל עימות מזוין של ארצות הברית והוציא אל הפועל את המבצעים הצבאיים הגדולים בהיסטוריה, בהם פלישת בעלות הברית לסיציליה והפלישה לנורמנדי. כיום, צבא ארצות הברית כפוף למשרד הצבא, אחד משלושת המשרדים המרכיבים את משרד ההגנה האמריקני. בראש הצבא עומד מזכיר הצבא, והקצין הבכיר ביותר בו הוא ראש המטה של הצבא.

נכון ל-2023 מונים הכוחות הסדירים של הצבא כ-452,000 חיילים, בנוסף לכ-195,000 חיילי מילואים ו-335,000 חיילים שמשרתים כחלק מהמשמר הלאומי של הצבא.[1]

משימות צבא ארצות הברית הן:

  • לשמר את השלום והביטחון, ולספק הגנה, לארצות הברית, קהיליותיה, שטחים בבעלותה, וכל שטח אחר שמוחזק על ידי ארצות הברית;
  • לתמוך במדיניות הלאומית;
  • ליישם מטרות לאומיות;
  • לגבור על כל אחריות של פעולות אלימות שמסכנות את שלום וביטחון ארצות הברית.

בנוסף לכך, הצבא מחלק את הזמנים לשלוש תקופות, כשבכל אחת מהן הוא פועל בצורה אחרת:

  • תקופת שלום – על צבא ארצות הברית לשמר את השלום.
  • תקופת עימות – על צבא ארצות הברית לפתור את העימות ולמנוע מלחמה.
  • תקופת מלחמה – על צבא ארצות הברית להילחם ולנצח במלחמה.

בסביבות אמצע שנות ה-90 של המאה ה-20, הוחלט בצבא ארצות הברית לאמץ רשמית את מה שנודע עד אז כ-"7 ערכי היסוד" וללמדם לטירונים. 7 ערכי היסוד הם:

  1. נאמנות – לרחוש אמונה ונאמנות לחוקת ארצות הברית, לצבא, ליחידה, ולחיילים העמיתים.
  2. חובה – למלא את מחויבותיך.
  3. כבוד – לנהוג כלפי אחרים כפי שהם אמורים להיות נהוגים.
  4. שירות מסור לזולת – השם את רווחת האומה, הצבא, ועמיתיך לפני שלך.
  5. הגינות – לחיות את ערכי הצבא.
  6. יושר – עשה את מה שנכון, גם חוקית וגם מוסרית.
  7. אומץ אישי – להתמודד עם פחד, סכנה, או מצוקה, גם גופנית וגם מוסרית.
קרב יורקטאון

הצבא הקונטיננטלי הוקם ב-14 ביוני 1775 בהוראת הקונגרס הקונטיננטלי כצבא מאוחד של 13 המושבות כנגד הממלכה המאוחדת, כשג'ורג' וושינגטון מונה למפקד הצבא. הצבא הורכב בעיקר מלוחמים ששירתו אצל הכוחות הבריטיים וממיליציות קולוניאליות שונות. עם התקדמות מלחמת העצמאות של ארצות הברית, הצבא הקונטיננטלי נהנה מסיוע רב מצד צרפת (סיוע שהתבטא במימון, משאבים, ולימוד טקטיקות צבאיות) ופרוסיה (שהתבטא במדריכים).

ג'ורג' וושינגטון השתמש בטקטיקת פגע וברח, כשהוא תוקף את הצבא הבריטי בנקודות חלשות שלו. תחת פיקודו של וושינגטון, הצבא הקונטיננטלי הצליח לנצח את הצבא הבריטי במקומות דוגמת טרנטון ופרינסטון, לאחריהם הוא פנה דרומה. עם סיוע צרפתי, ספרדי, והולנדי, ולאחר ניצחון בקרב יורקטאון, הצליח הצבא הקונטיננטלי לגבור סופית על הצבא הבריטי, ובכך הושגה עצמאותה של ארצות הברית (לראשונה בהיסטוריה הצלחה בניסיון הפיכה קולוניאלי).

הצבא הקונטיננטל פורק לאחר המלחמה, כשאת מקומו תופסים גופים צבאיים שונים לכל המושבות בנפרד, למעט חטיבה אחת שהגנה על אזור צפון מערב וסוללת ארטילריה אחת בניו יורק. עם זאת, בשל המלחמות עם השבטים הילידים, תושבי ארצות הברית הבינו שעליהם להחזיק בצבא מאוחד ומאומן.

במאה ה-19 נמשך עיצוב דמותה של המדינה הצעירה, לאחר הכרזת העצמאות (1776) משלטון בריטניה וקבלת החוקה של ארצות הברית (1787). 13 המושבות, שהחלו את דרכן עם ההתיישבות הראשונה בווירג'יניה ב-1608, הפכו למדינה עצמאית לכל דבר ועניין, אפילו במושגים של המאה ה-21. אמנם, המסגרת המדינתית של ארצות הברית הוגדרה, באופן חסר תקדים לתקופתה, כפדרציה, קרי, איחוד של מדינות שונות, הממשיכות לקיים את מסגרותיהן השלטוניות הנפרדות, אך, במקביל, סרות למשמעתם של מוסדות שלטון משותפים המחייבים את כולן באותה מידה. המוסדות הפדרליים של ארצות הברית הם: הנשיא, העומד בראש הרשות המבצעת; הסנט ובית הנבחרים, המהווים יחדיו את הרשות המחוקקת; בית המשפט העליון, כערכאה שיפוטית העומדת בראש הרשות השופטת ומשמשת כמפרשת היחידה של החוקה וצבא ארצות הברית, כצבא פדרלי הכפוף ישירות לנשיא.
החוקה של ארצות הברית, שאושררה בכל המדינות, היא למעשה הדבק המאחד את כל מרכיביה של הפדרציה. לה נשבעים אמונים כל המבקשים לקבל אזרחות של ארצות הברית. עם זאת, עמדה החוקה הזאת במבחנים קשים במהלך המאה ה-19. לחלק ממבחנים אלה הייתה משמעות צבאית וצבא ארצות הברית נאלץ להתמודד לעיתים בשדה הקרב כדי שהמדינה הצעירה תמשיך להתקיים ולפעול, כפי קבעו האבות המייסדים.
במאה ה-19 נקבעו באורח סופי יחסי הכוחות בין הממשל המרכזי לבין המדינות בברית. הנושא הוכרע בשדה הקרב במלחמת האזרחים בין מספר מדינות דרומיות, שבקשו לפרוש מהברית לבין מספר מדינות צפוניות, בהנהגת הממשל המרכזי, שהתנגדו לכך. במסגרת ניצחון הצפון במאבק זה בוטל מוסד העבדות והחוקה תוקנה בהתאם; הנשיא המכהן, אברהם לינקולן, נרצח; מאות אלפים אבדו את חייהם; הפדרציה המשיכה להתקיים והממשל המרכזי שוב לא אוים; האופי החקלאי של המדינה החל להשתנות ונכנע לתהליכים תעשייתיים מוגברים; ההתפשטות הטריטוריאלית מערבה הסתיימה עם ההגעה לחופי האוקיינוס השקט ונקבעו גבולותיה הסופיים של המדינה. במאה זו נקבע ניצחונם המוחלט של המתיישבים הלבנים על הילידים (האינדיאנים). צבא ארצות הברית גרש אותם ממקומות מושבם לשמורות מיוחדות. פעולות צבאיות אלה נעשו במרבית המקרים בכוח הזרוע ובאכזריות רבה. היסטוריונים בני זמננו משתמשים במושגים רצח עם וטיהור אתני כדי לתאר את הפעולות הללו. בני התקופה הקולוניאליסטית הזו, הן בארצות הברית והן ברחבי העולם, היו סובלניים יותר כלפי אירוע היסטורי זה.

ארצות הברית נהגה לשלם לגורמים שונים בחופו הדרומי של הים התיכון כדי שלא יפגעו באינטרסים המסחריים ובשיט של ספינותיה באזור. ב-1801 הכריז הפחה של טריפולי מלחמה על ארצות הברית ואף השתלט על הספינה פילדלפיה, שעלתה על שרטון מול טריפולי. ב-1804 הופיעה שייטת של ארצות הברית ובתגובה הרעישה את טריפולי. צוות מיוחד עלה על הפילדלפיה והעלה אותה באש כדי למנוע את נפילתה לידי המקומיים. בעקבות פעולה צבאית מרוחקת זו נחתם הסכם חיובי מבחינת ארצות הברית עם שליטי טריפולי.

בשנת 1812 ארצות הברית יצאה למלחמה נגד בריטניה בה ידה הייתה על התחתונה. על אף שבמהלך המלחמה הוכיח צבא ארצות הברית את מקצוענותו כשהדף את הכוחות בריטיים באזור הניאגרה ואת ניסיון הפלישה הבריטית בניו אורלינס, הוא נכשל בהגנה על וושינגטון הבירה שנשרפה כליל על ידי חיילים בריטיים.

ב-1817 פרץ צבא ארצות הברית בפיקודו של הגנרל ג'קסון לתחומי פלורידה, שנשלטה באותה תקופה עדיין על ידי ספרד. מטרת הפעולה הייתה מרדף אחרי אינדיאנים, שהשמידו מהמארב יחידה צבאית, שכללה נשים וילדים. הפעולה ארכה כשנתיים, העכירה את יחסי ארצות הברית ובריטניה ובסופה ויתרה ספרד על שליטתה בפלורידה ומכרה אותה לארצות הברית תמורת 5 מיליון דולר.

בתחילת שנות ה-30 פרץ עימות גלוי בין מדינת קרוליינה הדרומית לבין הממשל המרכזי בשאלת סמכותו של האחרון להטיל מכסי מגן, בניגוד לאינטרסים של המדינה הבודדת בברית. הנשיא אנדרו ג'קסון, הגנרל לשעבר, גילה נחישות ושלח צבא לתגבור המאחז הצבאי במבואות עיר הנמל צ'ארלסטון. מטרתו הייתה להרתיע והיא הושגה במלואה. מלחמת האזרחים נמנעה בשלב זה.

עד מלחמת האזרחים השתתף הצי של ארצות הברית במבצעים שנועדו למנוע את סחר העבדים השחורים מאפריקה מלהגיע לחופי המדינה. זאת, לאחר שהקונגרס הוציא את סחר העבדים מחוץ לחוק החל מ-1808.

בין השנים 1816 ל-1860 הייתה מקובלת בציבור השקפת העולם בדבר הייעוד הגלוי של ההתיישבות ביבשת אמריקה הצפונית. השקפת עולם זו, יחד עם אינטרסים כלכליים מובנים מאליהם, הניעה בעיקר את המתיישבים האמריקנים, שדחפו את גבולות המדינה מערבה ודרומה. הדבר התבטא גם בהתכתשויות בין צבא ארצות הברית לשבטים הילידים. בנוסף לכך, ארצות הברית יצאה למלחמה עם מקסיקו בה ידה הייתה על העליונה והיא הצליחה לכבוש שטחים שעתידים להיכלל במדינות קליפורניה, נבדה, יוטה, קולורדו, אריזונה, ויומינג, וניו מקסיקו.

מלחמת האזרחים האמריקנית הייתה המלחמה היקרה ביותר בהיסטוריה האמריקנית במונחים של חיי אדם. במהלך המלחמה, צבא הקונפדרציה של מדינות הדרום הוביל באיכותו על צבא האיחוד של מדינות הצפון ואף ניצח במקומות רבים, אך היכולת התעשייתית הגדולה יותר של האיחוד, יחד עם אוכלוסייה גדולה הרבה יותר השפיעו על המלחמה, ובסופו של דבר צבא ארצות הברית הצליח להפוך את הגלגל בקרב גטיסברג במזרח וקרב ויקסברג במערב. בסך הכל, נהרגו במלחמה כ-8% מכלל הגברים האמריקנים בני 13 ל-43 (6% מכלל הגברים במדינות הצפון בגילאים האלה נהרגו לעומת 18% מכלל הגברים במדינות הדרום).

לקראת סוף המאה ה-19 החלה ארצות הברית בפעילות קולוניאליסטית, כמו מקבילותיה האירופאיות. המבטים הופנו תחילה לאוקיינוס השקט ולדרכי המסחר עם סין. ב-1891 נשלחו נחתים להוואי כדי להגן על האינטרסים המסחריים והכלכליים של הסוחרים האמריקניים באי. המלכה המקומית הודחה והוואי הפכה לרפובליקה, שסופחה רשמית לארצות הברית ב-1900.

החל מ-1878 החלה תחרות בין ארצות הברית, גרמניה ובריטניה על השליטה באיי סמואה, שבדרום האוקיינוס השקט. ב-1900 הוסכם על השתלטות ארצות הברית על חלק מאיים אלה וחלקם האחר עבר לגרמניה. בריטניה זכתה בפיצוי כספי.

ב-1895 התערבה ארצות הברית בסכסוך גבולות בין גיאנה הבריטית לבין ונצואלה. מאחר שבריטניה סירבה לקיים הליך בוררות איימה ארצות הברית בהפעלת דוקטרינת מונרו, הקובעת את עליונותם של אינטרסים אמריקניים על כל שלטון קבוע של מדינה אירופאית ביבשת אמריקה. פירוש הדבר היה התמודדות צבאית בין הציים של שתי המדינות, אף על פי שלצי הבריטי היה יתרון של 5:1 על זה של ארצות הברית. לבסוף הסכימה בריטניה לבוררות וסכנת המלחמה בין שתי המדינות הידידות חלפה.

עם ההגעה לאוקיינוס השקט וסיום ההתפשטות מערבה הוסט הייעוד הגלוי של האמריקנים לאימפריאליזם, קרי, כיבושים מחוץ לגבולות ארצות הברית. חיל הים של ארצות הברית, שדורג ב-1880 במקום ה-12 בעולם, דורג ב-1900 במקום השלישי.
עוד בימי הנשיא תומאס ג'פרסון, בתחילת המאה ה-19, נחשבה קובה כחלק מתחום ההשפעה של ארצות הברית וכחיונית לאינטרסים הכלכליים שלה. בעקבות מרד, שפרץ באי ב-1895 נגד שלטון ספרד, סערה דעת הקהל בארצות הברית ודרשה התערבותה לטובת המורדים בשם ערכים אנושיים. למעשה השיקול היה כלכלי היקף הסחר עם קובה עמד על 100 מיליון דולר ב-1893. שליטה באי קובה הייתה אמורה לשרת גם את האינטרסים של ארצות הברית בים הקאריבי והגדילה את חשיבותה של תעלת פנמה העתידית.
לכן, ב-1898 הצטרפה ארצות הברית למאבק נגד ספרד בקובה. זאת, אף על פי שהספרדים נענו כמעט לכל הדרישות האולטימטיביות, שהוצגו להם. יתר על כן, לספרדים הייתה עליונות צבאית ברורה בהיקף הכוחות. תוך עשרה שבועות סילקה ארצות הברית את ספרד מקובה כשאת הניצחון הגדול ביותר נוחל הצי, שהטביע צי מערכה ספרדי גדול.

עם הכרזת המלחמה נגד ספרד, בעניין קובה ב-1898, פרצה שייטת של ארצות הברית למפרץ מנילה בפיליפינים והשמידה שייטת ספרדית, שעגנה בו. בהמשך כבש כוח יבשתי את מנילה, יחד עם כוח של המורדים המקומיים. ארצות הברית השתלטה על הפיליפינים והחלה להתמודד ישירות מול המורדים המקומיים, שהתנגדו לכובש החדש. מנגד, האימפריה הספרדית, שהתקיימה מאז קולומבוס (1492) ברחבי העולם, הפכה לזיכרון רחוק.[2]

בשנת 1910 צבא ארצות הברית החל להתחמש במטוסים לצורכי לחימה. באותה השנה, החלה המהפכה המקסיקנית, כשבתגובה אליה צבא ארצות הברית פרס כוחות בסביבת יישובים הקרובים לגבול על-מנת להבטיח את ביטחון התושבים ורכושם. לאחר התקפתו של פנצ'ו וייה על העיירה קולומבוס בניו מקסיקו בשנת 1916, התקפה בה נהרגו 17 אנשים ונשרפו עשרות בתים, החל הצבא במבצע לתפיסתו שבשבילו נשלחו כ-12,000 חיילים למקסיקו, מבצע שנמשך עד ה-7 בפברואר 1917, אז הוכר ככישלון והסתיים. בנוסף לכך, בשנת 1917 הצטרפה ארצות הברית למלחמת העולם הראשונה לצד מדינות ההסכמה (הממלכה המאוחדת, צרפת, ואיטליה). צבא ארצות הברית היה הכוח העיקרי שנשלח לאירופה במסגרת המלחמה. ההתערבות האמריקנים היטתה את מאזן הכוחות לטובת מדינות ההסכמה שהצליחו לבקע את קווי ההגנה הגרמניים.

חיילים בזמן הפלישה לנורמנדי

לאחר המתקפה על פרל הארבור בשנת 1941, ארצות הברית הצטרפה למלחמת העולם השנייה לצד בעלות הברית (ברית המועצות והממלכה המאוחדת) כנגד מדינות הציר בהנהגת גרמניה הנאצית, איטליה הפשיסטית, האימפריה היפנית ועוד מדינות קטנות יותר. כוחות קטנים של צבא ארצות הברית נשלחו למערכה באוקיינוס השקט ככוח משני לסיוע חיל הנחתים האמריקני בכיבוש האיים, אך הזירה העיקרית בה היה מעורב הייתה הזירה האירופאית. צבא ארצות הברית התחיל את התערבותו במלחמה על ידי לקיחת חלק בכיבוש חלקה המערבי של צפון אפריקה. לאחר מכן, הצבא הוביל את מבצע הנחיתה הימית הגדול בהיסטוריה, כחלק מהפלישה לסיציליה באוגוסט 1943 והפלישה לאיטליה עצמה חודשים מועטים לאחר מכן. מאוחר יותר, ב-6 ביוני 1944, בעלות הברית פתחו במבצע אוברלורד בהובלת צבא ארצות הברית ובמהלכו בוצעה נחיתה ימית גדולה אף יותר מזו שבוצעה בפלישה לסיציליה, כחלק מהפלישה לנורמנדי. כשנתיים לאחר סיום המלחמה, ב-1947, הוחלט על הפרדת הכוח האווירי של הצבא והקמת חיל האוויר של ארצות הברית. שנה לאחר מכן הוחלט לבטל את ההפרדה הגזעית ביחידות הצבא.

אחר סיום מלחמת העולם השנייה, החלה המלחמה הקרה בין המערב בהנהגת ארצות הברית לבין המזרח בהנהגת ברית המועצות. רק בשנת 1950 הגדיל צבא ארצות הברית פי 4 את מספר חייליו במערב אירופה, כשבהמשך הוצבו שם שני קורפוסים למקרה של מתקפה סובייטית. הנוכחות של הצבא במערב אירופה בכמויות הגדולות האלו נשארה עד סיום המלחמה הקרה.

חיילים מדיוויזיית החי"ר ה-2 במלחמת קוריאה

כחלק מהמלחמה הקרה, צבא ארצות הברית השתתף במלחמת קוריאה. הייתה זו מלחמה, שנפתחה על ידי קוריאה הצפונית במטרה לכבוש את קוריאה הדרומית, כחלק מקואליציה לשמירת שלום מטעם האו"ם. צבא ארצות הברית היווה במלחמה כוח אמריקני משני לחיל הנחתים, אך גם הוא לקח בה חלק משמעותי. כוח שמירת השלום הצליח בסופו של דבר לכבוש כמעט את כל חצי האי הקוריאני, אך סין, שטענה שהיא מאוימת על ידי הכוח, הצטרפה למלחמה והדפה את הכוח אל קו הגבול הבינלאומי שלפני המלחמה.

סיור רגלי לפלישה תקיפה על עמדה של הוייטקונג

גם במהלך מלחמת וייטנאם בה תמכה ארצות הברית בשלטון דרום וייטנאם שהתמודד כנגד צפון וייטנאם וארגון הוייטקונג שלחם כנגד שלטון בדרום וייטנאם ושנתמכו על ידי ברית המועצות, לקח צבא ארצות הברית חלק אך שוב היה כוח משני לחיל הנחתים האמריקני. על אף שבפועל תמיד הייתה ידו של צבא ארצות הברית על העליונה בכל קרב, המלחמה נחשבת לנקודת שפל מבחינתו בשל מספר סיבות: מספר ההרוגים הגבוה שנבע ממלחמת הגרילה הנחושה של הווייטקונג, ההתנגדות הגדולה למלחמה בציבור ארצות הברית עד שהצבא נאלץ להוציא צו גיוס חובה למלחמה.

אמצע שנות ה-70 עד סוף שנות ה-80 התאפיינו בעיקר בהתארגנות מחדש של צבא ארצות הברית לאחר המלחמה הארוכה בווייטנאם. השינוי העיקרי בוצע על ידי ראש המטה הכללי של הצבא, קרייטון אברמס, שהחליט לשלב יותר את שלוש הזרועות של הצבא: כוחות הסדיר, כוחות המילואים, והמשמר הלאומי. הדבר גרם לכך שכמעט בלתי אפשרי היה לצאת לפעולה עם רק אחת הזרועות. לקראת סוף שנות ה-80 התערבו כמויות קטנות של יחידות הצבא, בעיקר יחידות מיוחדות, בפלישה האמריקנית לפנמה ובפלישה האמריקנית לגרנדה.

לאחר סיום המלחמה הקרה יצא צבא ארצות הברית בתגובה לכיבוש כווית על ידי עיראק למבצע סופה במדבר. במהלך המבצע צבא ארצות הברית פלש אל עיראק ואיגף את הכוחות הצבאיים בכווית. במהלך התמרון הזה, שהיה אחד הגדולים בהיסטוריה וכלל מאות אלפי חיילים, ריסק והביס צבא ארצות הברית את הכוחות היבשתיים העיראקיים, שהיו מהגדולים בעולם באותה העת ומאומנים לפי תורת לחימה סובייטית.

חיילים מהדיוויזיה המוטסת ה-101 במהלך מבצע אנקונדה

בתגובה לפיגועי 11 בספטמבר בשנת 2001, פיגועי הטרור הגדולים בהיסטוריה, ארצות הברית יצאה למלחמה באפגניסטן בשנת 2001 ולמלחמת עיראק בשנת 2003. בשתי המלחמות צבא ארצות הברית חזר לשרת תפקיד מרכזי, כשבאפגניסטן יחידותיו המיוחדות היו הראשונות לפעול וכוחותיו המוצנחים היו מכוחות החי"ר הראשונים שנפרסו. בעיראק הצבא נשא ברוב העול המלחמתי, כשכוחות גדולים שלו נעו מכווית וערב הסעודית עד לבירת עיראק, בגדאד.

צבא ארצות הברית מורכב משלוש זרועות: הצבא הסדיר, ושתי הזרועות שמתפקדות כזרועות מילואים שהן צבא המילואים והמשמר הלאומי. חיילי שתי זרועות המילואים נדרשים לעבור אימונים פעם בשנה שנמשך בין שבועיים לשלושה שבועות. המשמר הלאומי הוא שם כולל לצבאות שכל אחד מהם שייך למדינה אחרת של ארצות הברית. על אף שהמשמר הלאומי נחשב לחלק מצבא ארצות הברית, בזמן שהוא לא בשירות פדרלי, יחידותיו כפופות למדינה אליה הן שייכות. המשמר הלאומי של וושינגטון די. סי. כפוף לנשיא ארצות הברית ולא לראש העיר, גם בזמן שהוא לא בשירות פדרלי. כל משמר לאומי של כל מדינה יכול להיות בשירות פדרלי לפי הוראה של הנשיא, גם בניגוד לרצונות מושל המדינה אליה שייך אותו משמר.

בראשות צבא ארצות הברית עומד מזכיר הצבא שכפוף למזכיר ההגנה. ראש המטה של הצבא הוא הקצין הבכיר ביותר בצבא והוא בעל שני תפקידים: ייעוץ למזכיר הצבא, והשתתפות בוועדת המטות המשולבים שכוללת את הקצינים הבכירים של כל זרועות הכוחות המזוינים של ארצות הברית ושמייעצת לנשיא, המפקד העליון של הכוחות המזוינים, מזכיר ההגנה, והמועצה לביטחון לאומי.

הצבא מאורגן בארבעה פיקודים ייעודיים, בשישה פיקודים מרחביים, בארבעה פיקודים פונקציונליים וביחידות כפופות נוספות. הפיקודים הייעודיים הם:

הפיקודים מרחביים ברחבי העולם:

הפיקודים הפונקציונליים:

גופים כפופים ומדווחים:

שינויים במבנה הצבא

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מ-2013 מתוכנן שהיחידה הבסיסית של צבא ארצות הברית תהיה החטיבה ולא האוגדה. המהלך יכלול הגדלה במספר החטיבות הפעילות בכל זרועות הצבא. התכנון הוא שכל החטיבות מאותו הסוג יהיו דומות במדויק כך שכל אוגדה תוכל לפקד על כל חטיבה גם בלי קשר קודם כלשהו, מה שיעניק לאוגדות מבנה מודולרי. החטיבות יחולקו ל-3 סוגים מרכזיים:

  • חטיבות חיל רגלים שיכללו בסביבות ה-3,300 חיילים שיוכשרו כחיל רגליים קל או ככוחות מוטסים.
  • חטיבות כבדות שיכללו בסביבות ה-3,700 חיילים שיוכשרו כחיל רגלים ממוכן או כוחות שריון.
  • חטיבות סטרייקר שיכללו בסביבות ה-3,900 חיילים שיוכשרו להפעיל כלי רכב ממשפחת הסטרייקר.

בנוסף לכך, חטיבות סיוע יהיו מודולריות גם הן ויכללו חטיבות תעופה, חטיבות ארטילריה, וחטיבות סיור.

הכשרת החייל בצבא ארצות הברית מחולקת לשני סוגים – פרטני וקבוצתי.

טירונות החייל בצבא ארצות הברית נמשכת כ-10 שבועות, כשלאחריה החייל יוצא ל"אימון פרטני מתקדם" בו הוא עובר את ההתמחות הצבאית המתקדמת שלו, תהליך שנמשך בין 4 ל-10 שבועות נוספים. ישנם חיילים שבנוסף לכך עוברים הכשרה אחרת שמרחיבה את תחומם. על הקצינים חובה לעבור הכשרה נוספת שכזאת בה הם לומדים תוכן "קדם-פיקודי" שמכין אותם לתפקידם בתחום ההתמחות. "הכשרה קבוצתית" מועברת ליחידות שלמות ומועברת לרוב בבסיס הטירונים של כל יחידה, ובה החייל מוכשר כלוחם בתפקיד היחידה.

דרגות הצבא

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרגות חוגרים ונגדים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
דרגת שכר E-1 E-2 E-3 E-4 E-5 E-6 E-7 E-8 E-9
סמל אין סמל
דרגה טוראי טוראי טוראי מדרגה ראשונה מומחה רב-טוראי סמל סמל צוות סמל מדרגה ראשונה סמל מתקדם סמל ראשון סמל ראשי סמל ראשי פיקודי סמל ראשי של הצבא
שם באנגלית Private Private Private First Class Specialist Corporal Sergeant Staff Sergeant Sergeant First Class Master Sergeant First Sergeant Sergeant Major Command Sergeant Major Sergeant Major of the Army
קיצור PV1 ¹ PV2 ¹ PFC SPC ² CPL SGT SSG SFC MSG 1SG SGM CSM SMA
¹ גם בקיצור PVT נעשה לעיתים שימוש כאשר אין צורך בהבחנה בין דרגות השכר.
² לעיתים נעשה שימוש בקיצור SP4 לציון דרגת מומחה. זהו שריד לתקופה בה היו דרגות מומחה נוספות, בדרגת שכר גבוהה יותר.
קוד נאט"ו OR-1 OR-2 OR-3 OR-4 OR-4 OR-5 OR-6 OR-7 OR-8 OR-8 OR-9 OR-9 OR-9

דרגות קצינים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
דרגת שכר O-1 O-2 O-3 O-4 O-5 O-6 O-7 O-8 O-9 O-10
סמל
לֵיטננט מדרגה שנייה
לֵיטננט מדרגה שנייה
לֵיטננט מדרגה ראשונה
לֵיטננט מדרגה ראשונה
קפטן
קפטן
מייג'ור
מייג'ור
לויטננט קולונל
לויטננט קולונל
קולונל
קולונל
בריגדיר גנרל
בריגדיר גנרל
מייג'ור גנרל
מייג'ור גנרל
לוטננט גנרל
לוטננט גנרל
גנרל
גנרל
גנרל הצבא
גנרל הצבא
סמל משוער לגנרל הצבאות
סמל משוער לגנרל הצבאות
דרגה לֵיטננט שני לֵיטננט ראשון קפטן מייג'ור לויטננט קולונל קולונל בריגדיר גנרל מייג'ור גנרל לוטננט גנרל גנרל גנרל הצבא גנרל הצבאות
שם באנגלית Second Lieutenant First Lieutenant Captain Major Lieutenant Colonel Colonel Brigadier General Major General Lieutenant General General General of the Army General of the Armies
קיצור 2LT 1LT CPT MAJ LTC COL BG MG LTG GEN GA
קוד נאט"ו OF-1 OF-2 OF-3 OF-4 OF-5 OF-6 OF-7 OF-8 OF-9 OF-10

כלי טיס פעילים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מטוסי תובלה ואחרים
דגם תמונה ארץ ייצור כניסה לשירות סוג כמות עימותים עיקריים
C-12 Huron
דגמים C,D,F
("הורון")
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית משנת 1974 מטוס תובלה C-12C - 17
C-12D - 14
C-12F - 17
Gulfstream C-20
דגם C
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית משנת 1985 מטוס תובלה C-20C - 4
C-26 Metroliner
דגם E
("מטרוליינר")
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית משנת 1989 מטוס תובלה C-26E - 11
C-31 Troopship
דגם A
("אוניית צבא")
הולנדהולנד הולנד משנת 1958 מטוס תובלה C-31A - 2
Gulfstream C-37
דגמים A,B
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית משנת 1998 מטוס נוסעים C-37A - 2
C-37B - 1
אחרים
דגם תמונה ארץ ייצור כניסה לשירות סוג כמות עימותים עיקריים
EO-5
דגם C
קנדהקנדה קנדה משנת 1978 מטוס סיור EO-5C - 5
RC-12 Huron
דגמים D,H,K
("הורון")
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית משנת 1974 מטוס סיור RC-12D - 12
RC-12H - 6
RC-12K - 18
Cessna UC-35
דגמים A,B
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית משנת 1987 מטוס נוסעים UC-35A - 20
UC-35B - 7
מסוקי קרב
דגם תמונה ארץ ייצור כניסה לשירות סוג כמות עימותים עיקריים
AH-6 Little Bird
דגמים MH,M
("ציפור קטנה")
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית משנת 1980 מסוק קרב MH/AH-6M - 51 מלחמת המפרץ
AH-64 Apache
דגמים A,D
("אפאצ'י")
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית משנת 1975 מסוק קרב AH-64A - 107
AH-64D - 619
מלחמת המפרץ, מבצע קיום דמוקרטיה, מלחמת עיראק
מסוקי סער
דגם תמונה ארץ ייצור כניסה לשירות סוג כמות עימותים עיקריים
UH-1 Iroquois
דגם H
("אירוקווס")
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית משנת 1959 מסוק סער UH-1H - 875 מלחמת וייטנאם
UH-60 בלק הוק
דגמים A,L,M
("נץ שחור")
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית משנת 1979 מסוק סער UH-60A - 751
UH-60L - 592
UH-60M - 100
מלחמת האזרחים בסומליה, מלחמת עיראק, מלחמת אפגניסטן
UH-72 Lakota
דגם A
("לקוטה")
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
גרמניהגרמניה גרמניה
משנת 2007 מסוק סער UH-72A - 250
CH-47 Chinook
דגמים D,F
("צ'ינוק")
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית משנת 1962 מסוק סער, מסוק תובלה CH-47D - 394
CH-47F - 48
מלחמת וייטנאם
אחרים
דגם תמונה ארץ ייצור כניסה לשירות סוג כמות עימותים עיקריים
EH-60 Black Hawk
דגם A
("נץ שחור")
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית משנת 1979 מסוק לוחמה אלקטרונית EH-60A - 64
MH-47 Chinook
דגמים D,E,G
("צ'ינוק")
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית משנת 1962 מסוק רב משימתי MH-47D - 11
MH-47E - 23
MH-47G - 27
MH-60 Black Hawk
דגמים K,L
("נץ שחור")
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית משנת 1979 מסוק רב משימתי MH-60K - 23
MH-60L - 35
בל OH-58 קיואה
דגמים A,C,D
("קיווא")
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית משנת 1969 מסוק סיור OH-58A - 150
OH-58C - 210
OH-58D - 368
TH-67 Creek
דגם TH
("קריק")
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
קנדהקנדה קנדה
משנת 1967 מסוק אימונים TH-67 - 172
STOL
דגם תמונה ארץ ייצור כניסה לשירות סוג כמות עימותים עיקריים
DHC-6 Twin Otter
דגם A
("טווין אוטר")
קנדהקנדה קנדה משנת 1965 STOL - מטוס נוסעים ‏ UV-18A - 6

כלי טיס זרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
כלי טיס זרים
דגם תמונה ארץ ייצור כניסה לשירות סוג כמות עימותים עיקריים
Antonov An-26
דגם An-26
ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות משנת 1969 מסוק תובלה An-26 - 3
Antonov An-2
An-2
ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות
פוליןפולין פולין
משנת 1947 מטוס תובלה An-2 - 1
Mil Mi-24
דגם Mi-24
ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות משנת 1972 מסוק קרב עם יכולות תובלה Mi-24 - 1

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Department of Defense (DoD) Releases Fiscal Year 2017 President’s Budget Proposal, אתר משרד הגנה האמריקאי
  2. ^ מוריסון, קומאג'ר, לכטנברג: ההיסטוריה של ארצות הברית. הוצאת זמורה ביתן. תל אביב. 1983. עורך מדעי: חגי הורוביץ.