לדלג לתוכן

היריון ולידה בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

היריון ולידה בישראל מתייחס לתהליכים ולתנאים שמדינת ישראל מעניקה ומאפשרת לזוגות בהתייחס ובהקשר להיריון וילדים במדינת ישראל.[1]

קדם היריון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבתי הספר השונים בישראל מתקיימים שיעורים לחינוך מיני וחינוך לחיי המשפחה. בשיעורי החינוך המיני מלמדים על הימנעות ממחלות מין, בין היתר על ידי ביצוע בדיקות לגילוי מחלות מין טרם קיום יחסים בוגרים, איך מקיימים יחסי מין וכן על אמצעי מניעה, כמו: גלולה למניעת היריון.

בקהילות שונות בישראל, במיוחד בקהילה החרדית, טרם הנישואים הזוג מבצע בדיקה גנטית על-מנת לוודא כי לילוד לא יהיו בעיות רפואיות או גנטיות. במקרים מסוימים השדכנים והשדכניות כבר מחזיקים בנתוני הזוג ומפגישים רק בין אלו שנמצאו מתאימים מבחינות אלו. כדאי לקיים גם בדיקת פוריות. אם רופא המשפחה או רופא הנשים לא הודיע ולא ביקש מזוג לאחר נישואיהם לבצע בדיקה גנטית, וגם אם לא ביקש לבצע בדיקת מי שפיר לאחר הכניסה להיריון ונולד תינוק בעל מום, ההורים יכולים לתבוע את הרופא בטענה להולדה בעוולה ואי כשירותו ומקצועיותו של הרופא שלא ביצע את מלאכתו כהלכה והפנה את ההורים לבדיקות המתאימות.[2]

בעיות פוריות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעיתים מתגלים בעיות פוריות אצל זוגות, ניתן לטפל בזה דרך רופא נשים וטיפולי פוריות, כמו שימוש בתרומת זרע או תרומת ביציות ואם פונדקאית, במקרים חריגים אף בהפריה חוץ גופית. במקרי ההפריה חוץ גופנית יש לבצע בדיקת אבחון גנטי טרום השרשה.

זוגות הקהילה הגאה לרוב משתמשים בתרומת זרע מבנק זרע או באם פונדקאית, לעיתים גם בחברים או מכרים לצורך כך. מאחר שמדינת ישראל אינה מאפשרת שימוש באם פונדקאית לזוגות הומואים בישראל, הדבר מתאפשר רק מחוץ לישראל (ראו גם: פונדקאות להומוסקסואלים בישראל).

הקפאת זרע מתאפשרת במקרה של מוות בגיל צעיר או חלל צה"ל, לארבעה חודשים או יותר. במקרים מסוימים בהעברה להקפאה עמוקה בתנאים מיוחדים, ובין היתר בטמפרטורה של מינוס 196 מעלות. תנאים אלו יבטיחו כי הזרע יישמר במצב טוב למשך זמן רב – גם לחמש שנים ויותר.[3][4][5]

היריון ולידה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקרים של חשד לבעיות בתינוק מבצעים בישראל בדיקות סקר בהיריון כמו בדיקת אולטרה סאונד להיריון וכן בדיקת מי שפיר.

הפלה ניתן לרוב לבצע רק עד שלושה חודשים לאחר הכניסה להיריון[דרוש מקור]. קיימים ארגונים כמו אגודת אפרת המסייעים לאמהות או זוגות שאינם רוצים לבצע הפלה אך המתקשים במימון התינוק. זאת בסיוע באוכל, מיטה וביגוד.

קיימים בתי חולים ובתי החלמה בהם ניתן ללדת בבריכות מים, כמו בבית החולים הדסה הר הצופים והמרכז הרפואי שערי צדק.

חופשת לידה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני קבלה לעבודה אין לחייב מועמדת לגלות את עובדת היריונה. חוק עבודת נשים אוסר בפירוש אפליית עובדת מחמת היריונה בכל ההיבטים הקשורים בעבודה (קבלה לעבודה, תנאי עבודה, קידום בעבודה, פיטורים - חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה). לאחר הקבלה לעבודה בחודש החמישי להיריון, קיימת חובת גילוי של העובדת על היריונה למעסיק. לאחר מסירת ההודעה העובדת פטורה משעות נוספות ועבודה במנוחה השבועית עד הלידה.[6] בנוסף יש לשלם לעובדת על היעדרות מעבודה עקב בדיקות היריון וטיפולי פוריות, כשפיטורין במהלך תקופה זו אסורים.[7][8][9]

עובדת שעבדה 12 חודשים באותו מקום עבודה, זכאית לחופשת לידה של 26 שבועות, ניתן לבקש גם להאריך את חופשת הלידה לחל"ת (חופשה ללא-תשלום). ניתן לעביר חלק מחופשת הלידה לבן הזוג. כלומר, אם האישה צמצמה לעצמה את חופשה הלידה ל-23 שבועות, באפשרותו של בן הזוג לקחת חופשה של 3 שבועות. אך אסור שחופשה זו תחפוף בין שני בני הזוג. במקרה של פיטורים בזמן היריון או אחרי לידה ניתן לתבוע את המעסיק לפיצויים.[10]

מדינת ישראל מממנת את הוצאות הלידה והאשפוז.[11]

כנוהל יש לפנות בתקופה של 6 שבועות אחרי הלידה לגינקולוג בקופת החולים למעקב לאחר לידה לבדיקות הבאות:

במקרי כאבים קיצוניים ולא טבעיים יש לקבוע תור מוקדם יותר.[12][13]

לעיתים מתגלים אצל האם תסמינים של דיכאון אחרי לידה ובדידות לאור כך שבן הזוג ממשיך לעבוד והיא נשארת לבדה בבית, במשרד הבריאות דרך טיפות החלב עושים מאמצים לאתר מקרים אלו ולהפנות לטיפול.[14][15]

בנוסף קיימים מקרים של בטן נפוחה, סימני מתיחה ונפילת חזה. המדינה וקופת החולים מממנים חלק מהוצאות השיקום והניתוחים הפלסטים כחלק סל השירותים של קופות החולים. במקרה של לידה קיסרית, ניתן לבצע פעולות ניסיון העלמת צלקות.[16]

קצבאות והטבות להורים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ הריון ולידה, באתר משרד הבריאות
  2. ^ לפני הריון. משרד הבריאות.
  3. ^ מהי הקפאת זרע? כיצד היא מתבצעת?
  4. ^ תהליך הקפאת הזרע
  5. ^ שימור זרע
  6. ^ האם קיימת חובה לגלות על היריון בראיון עבודה?, פורטל העובדים
  7. ^ תשלום עבור היעדרות מהעבודה עקב בדיקות היריון, באתר כל זכות
  8. ^ היעדרות מהעבודה וימי מחלה בגין טיפולי פוריות, באתר כל זכות
  9. ^ איסור פיטורי עובד/ת במהלך טיפולי פוריות, באתר כל זכות
  10. ^ פורטל העובדים.
  11. ^ מימון הוצאות אשפוז היולדת, ביטוח לאומי
  12. ^ תקופת משכב לידה לאחר לידה נרתיקית, כללית
  13. ^ מעקב היריון, כללית
  14. ^ הורות והרוים - אחרי הלידה, משרד הבריאות
  15. ^ נוהל לאיתור נשים בסיכון לדיכאון בהריון ולאחר לידה, משרד הבריאות.
  16. ^ צלקת אחרי ניתוח קיסרי? יש מה לעשות!, כללית
  17. ^ סל לנשים בהריון ולאחר הלידה
  18. ^ חבילת הריון ולידה
  19. ^ חבילת היריון ולידה
  20. ^ מענק לידה, באתר כל זכות
  21. ^ ילדים, קצבאות והטבות
  22. ^ קצבה חודשית ותגמול בגין יולדת שנפטרה, באתר כל זכות
  23. ^ תוספת מעונות לעובדים בשירות המדינה, באתר כל זכות