הטבעה עצמית
הטבעה עצמית (באנגלית: Scuttling) היא גרימת טביעתו של כלי שיט על ידי בעליו או המפעיל שלו או בשמם, וזאת בכוונה תחילה - להבדיל מטביעה המתרחשת עקב אסון או תאונה בלתי מכוונים או עקב פעולת אויב. ההטבעה נעשית על ידי הזרמת מים לתוך כלי השיט או על ידי פגיעה בשלמות גופו המביאה לחדירת מים לתוכו עד לשקיעתו.
בעבר נעשה שימוש בהטבעה עצמית בעיקר ביחס לכלי שיט בשימוש צבאי.
מטרות ואמצעים להטבעה עצמית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הטבעה עצמית ננקטת לשם השגת שורה של מטרות אפשריות:
- לשם חסימת גישה לנמל, חסימת נתיב מים, או כדי לשנות את אופן זרימת המים בנתיב
- למנוע נפילת כלי שיט בידי אויב
- למנוע מכלי שיט מלהיתפס בידי רשויות החוק (במקרים של שימוש לא חוקי בו)
- סילוק כלי שיט העלול להוות מכשול ימי
- כדי לסייע בבניית מעגן או נמל
- כדי ליצור בסיס לשונית מלאכותית לשימושם של בעלי חיים ימיים או של צוללים
- כדי להיפטר מכלי שיט מיושנים או נטושים או כלי שיט שנתפסו ואינם דרושים
- כדי להיפטר מאמצעי לחימה מיותרים או אסורים המועלים על סיפון כלי השיט המוטבע
- לשם מימוש הסכם להגבלת מספר כלי שיט צבאיים.
האמצעים השונים להטבעה עצמית של כלי שיט הם:
- פתיחת שסתומי מים המותקנים בחדרי המכונות של כלי השיט לצורכי תחזוקה שגרתיים, כדי להציפם
- פתיחת שסתומי טביעה, המותקנים בכלי שיט צבאיים והמיועדים לאפשר את הצפתם המהירה במקרה הצורך
- קריעת חורים בדופן כלי שיט, באמצעות כלי עבודה או פיצוץ מטעני חבלה
- פגיעה בכלי השיט באמצעות אמצעי לחימה, מהיבשה, מהים או מהאוויר (למשל במסגרת אימון ימי)
בנוסף ניתן לפתוח אשנבים בדפנות החיצוניות של כלי שיט ודלתות פנימיות בתוכו כדי לזרז את כניסת המים אליו.
אירועים של הטבעה עצמית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1070 - הטבעת הספינות הוויקינגיות מסקולדלב (Skuldelev) (אנ') על מנת לחסום נתיב שיט שדרכו ניתן היה להתקיף מהים את העיר רוסקילדה בדנמרק. שרידיהן התגלו ב-1962
- ראשית המאה ה-15 - הטבעת ספינה בנהר האיסל בהולנד על מנת להשפיע על זרימתו. שרידי הספינה התגלו ב-2012
- 1519 - הרנאן קורטס פקד על הטבעת אוניות הצי שלו במהלך כיבוש וראקרוס שבמקסיקו על מנת למנוע מאנשיו לסגת לקובה
- 1696 - אנשי הצוות של הפריגטה האנגלית ספיר (Sapphire) הטביעו אותה בנמל ביי בולס (Bay Bulls) בניופאונדלנד כדי שלא תיפול בידי הצי הצרפתי
- 1781 - אנשי צוותה של הפריגטה הבריטית גואדלופ הטביעו אותה בנהר יורק במושבה וירג'יניה במהלך מלחמת העצמאות של ארצות הברית כדי למנוע את נפילתה בידי הצי הצרפתי
- 1814 - במהלך מלחמת 1812 הטביעו האמריקנים 19 כלי שיט של שייטת מפרץ צ'סאפיק על מנת שלא יפלו בידי הבריטים
- 1831 - במהלך המהפכה הבלגית פוצץ קברניט הולנדי את ספינת התותחים שלו בנמל אנטוורפן בעת שהמון בלגי הסתער עליה
- 1854 - במהלך מלחמת קרים הטביעו הרוסים בנמל סבסטופול אוניות רבות מצי הים השחור שלהם
- 1861 - צבא האיחוד הטביע את הפריגטה מרימק וכלי שיט אחרים בפורטסמות' שבווירג'יניה כדי למנוע את נפילתם בידי צבא הקונפדרציה בתחילת מלחמת האזרחים האמריקנית. הקונפדרציה משתה את האונייה ושיקמה אותה תחת השם וירג'יניה. ב-1862 היא הוטבעה על ידי הקונפדרציה כדי שלא תיפול בידי בעליה המקוריים
- 1861-1862 - צי האבן: במהלך מלחמת האזרחים הטביע צבא האיחוד מספר אוניות שהועמסו באבנים כדי לחסום את הכניסות לנמלים של הקונפדרציה ולמנוע את השימוש בהם
- 1881 - במהלך מלחמת האוקיינוס השקט הטביע הצי הפרואני את אוניותיו בנמלי לימה וקלאו כדי שלא יפלו בידי צ'ילה
- 1898 - במהלך מלחמת ארצות הברית–ספרד ניסה צוות מתנדבים להטביע את אונית המטען מרימק בכניסה לנמל סנטיאגו דה קובה כדי ללכוד בתוכו שייטת של הצי הספרדי. הניסיון נכשל לאחר שהאוניה נפגעה וטבעה מבלי לחסום את הכניסה לנמל
- 1904-1905 - במלחמת רוסיה–יפן ניסה הצי היפני לשווא לחסום את הכניסה לנמל פורט ארתור הרוסי על ידי הטבעת 17 כלי שיט שונים. הרוסים הטביעו ארבעה כלי שיט משלהם בניסיון למנוע את היפנים מלתקוף את הנמל. במהלך המצור על פורט ארתור בשלהי 1904 הטביעו הרוסים בנמל את שרידי שייטת האוקיינוס השקט שלהם כדי למנוע את נפילתם בידי יפן
- במלחמת העולם הראשונה:
- 1914 - צוות סיירת העזר הגרמנית קייזר וילהלם דר גרוסה הטביע את האונייה ליד חוף צפון מערב אפריקה לאחר קרב עם סיירת בריטית
- 1915 - לאחר קרב איי פוקלנד נמלטה הסיירת הקלה דרזדן לנמל האי רובינזון קרוזו הצ'ילאני והוטבעה שם לאחר שהותקפה על ידי אוניות בריטיות
- 1918 - במהלך הפשיטה על זבריחה שבבלגיה הטביע הצי המלכותי הבריטי שתי אוניות ישנות בכניסה לנמל העיר כדי לחסום אותה
- 1919 - ימאי הצי הקיסרי הגרמני הטביעו את אוניותיהם השבויות בנמל סקפה פלו שבסקוטלנד כדי למנוע את נפילתן בידי בריטניה
- 1924-1925 - ארצות הברית, בריטניה, יפן ואוסטרליה הטביעו אוניות שלהן במסגרת הקטנת צייהן מכוח אמנת וושינגטון
- במלחמת העולם השנייה:
- 1939 - לאחר קרב נהר לה פלטה הטביע קברניט האונייה הגרמנית אדמירל גרף שפה את אונייתו מחוץ לנמל מונטווידאו שבאורוגוואי
- 1941 - צוות הסיירת האיטלקית סן ג'ורג'יו הטביע אותה בנמל טוברוק שבלוב כאשר העיר נכבשה על ידי הצבא הבריטי
- 1941 - במהלך המערכה במזרח אפריקה הורה מפקד שייטת הים האדום האיטלקית להרוס את מתקני נמל מאסאווה שבאריתריאה ולהטביע 18 אוניות בכניסות אליו לקראת כיבוש הנמל על ידי הבריטים. שיקום הנמל ארך יותר משנה
- 1942 - בשלהי קרב מידוויי הטביעו היפנים ארבע נושאות מטוסים שלהם שניזוקו ללא תקנה - היריו, סוריו, קאגה ואקאגי
- 1942 - נושאת המטוסים האמריקאית לקסינגטון, שנפגעה קשה בקרב ים האלמוגים, טורפדה וטובעה על ידי משחתת אחות כדי למנוע את נפילתה בידי יפן
- 1942 - הטבעת אוניות הצי הצרפתי בטולון שבדרום צרפת כדי למנוע את נפילתן בידי הגרמנים
- 1943 - הוטבעו 32 כלי שיט של הצי הדני על מנת למנוע את תפיסתם בידי הגרמנים
- 1944 - בעלות הברית הטביעו אוניות ישנות כדי שישמשו כשוברי גלים במסגרת הקמת הנמלים המלאכותיים בחופי נורמנדי שבצרפת לאחר הנחיתה שם
- 1945-1946 - מבצע דדלייט - הטבעתן באוקיינוס האטלנטי של צוללות גרמניות שהוסגרו לידי בריטניה לאחר סיום מלחמת העולם השנייה באירופה
- 1946 - ציי ארצות הברית ואוסטרליה הטביעו 49 צוללות יפניות משלל המלחמה. רובן הוטבעו כדי למנוע מברית המועצות מלסקור אותן
- 1946-1951- צי ארצות הברית הטביע 28 אוניות ששימשו כמטרות במהלך הניסויים הגרעיניים באטול ביקיני והזדהמו עקב כך בקרינה רדיואקטיבית
- 1967 - בתום מלחמת ששת הימים הטביעה מצרים כלי שיט בשני קצותיה של תעלת סואץ כדי לחסום אותה לשימוש על ידי ישראל. התעלה נותרה סגורה לשיט עד 1975
בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1996 - הגוררת איתנה הוטבעה ליד איי אכזיב כדי שתהפוך לאתר צלילה
- 1997 - הסטי"ל אח"י כידון הוטבעה ליד חוף שבי ציון, כדי שתשמש אתר צלילה וזיכרון ללוחמי שייטת 13 שנפלו באסון השייטת
- 2012 - ספינת הדיג ניצן הוטבעה ליד נהריה כדי שתשמש כאתר צלילה.
הטבעה לשם סילוק כלי שיט וחומרים מסוכנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]כיום (שנות האלפיים) מוטבעות אוניות ישנות כשיטה להיפטר מהן, במקום להעבירן לפירוק. שיטה זו שנויה במחלוקת ובמיוחד כאשר על גבי האונייה המוטבעת מצויים חומרים מסוכנים. לעיתים נעשה הדבר בכוונה: בשנות השישים, במסגרת מבצע שכונה CHASE (ראשי תיבות של Cut Holes and Sink 'Em), הטביע הצי האמריקאי אוניות כשעליהן מטענים של גז עצבים מסוג VX, גז חרדל, פצצות אוויר, מוקשים ופסולת רדיואקטיבית. האונייה האמריקאית אוריסקני הוטבעה ב-2006 כשעליה למעלה מ-3 טון של ביפנילים עתירי כלור (PCB), ששימשו כחומר מבודד בחיווט שבה, תוך הפרת אמנת סטוקהולם למניעת זיהום אורגני. טיבוע אוניית הצי המלכותי האוסטרלי אדלייד (Adelaide) מול חופי ניו סאות' ויילס שנועד להיעשות ב-2010 עוכבה בכשנה עקב התנגדות ציבורית שנבעה מחשש מרעילות חומרים שעליה וכן חשש כי ההטבעה תשנה את משטר הגאות ונדידת החול באזור ההטבעה. האונייה הוטבעה לאחר שנעשתה עבודה נוספת לסילוק חומרים מסוכנים מגופה.
חילות ים נוהגים להטביע אוניות ישנות על ידי הפיכתן למטרות ירי במסגרת תרגילים צבאיים או ניסויים. כך הוטבעה ב-2005 נושאת המטוסים "אמריקה" לאחר פיצוצים בתוכה במסגרת ניסויים מסווגים, שנועדו לסייע בפיתוח נושאות המטוסים מסדרת ג'רלד פורד.
כלי שיט של פיראטים מול חופי סומליה מוטבעים על ידי הרשויות לאחר שנתפסו. לעומת זאת, סוחרי סמים קולומביאנים, המפעילים נרקו-צוללות לשם הברחת סמים לארצות הברית, נוהגים להטביען אם אותרו על ידי גורמי אכיפת חוק, על מנת להעלים את הראיות להברחת הסמים.