הגדת שאלתיאל
הגדת שאלתיאל או הגדת שאלתיאל חן היא הגדה של פסח מאוירת עם עיטורי זהב הכתובה על גבי קלף, שנכתבה בספרד במאה ה-14.
ההגדה הייתה ברשותה של משפחת שאלתיאל-גרסיאן-חן מברצלונה, צאצאי זרובבל בן שאלתיאל, ראש הגולה בבבל. [דרוש מקור] ההגדה מכונה בפי החוקרים "הגדת האח להגדת ריילנדס" בשל הדמיון הרב בין השתיים, לא ברור האם אחת הועתקה מהשנייה או ששתיהן הועתקו מהגדה שלישית שאינה בנמצא. נמצאת בספרייה הבריטית.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההגדה נדדה מברצלונה לקנדיאה (כיום הרקליון) שבכרתים, שם התגוררו צאצאי בני המשפחה. מתקופת קנדיאה נשארו מספר מזכרות בהגדה: באחד העמודים הראשונים כתב מאיר בן מלכיאל אשכנזי שהוא מכר את ההגדה לגיסו משה אבן כבש בסיוון ה'קס"ב (1402). בעמוד האחרון נכתב בכתב יד כי ההגדה הייתה שייכת לאברהם חן בן האלוף רבי יהודה חן הרופא (רבה הראשי של קנדיאה) בן הרב עמנואל חן הרופא לבית שאלתיאל. כל השמות שהוזכרו בהגדה הוכרו לחוקרים בהיותם מופיעים ב"תקנות קנדיאה" - תקנות היסטוריות שכתבו רבני העיר קנדיאה בשנים ה'רס"ד - ה'שמ"ד.
ההגדה נמצאת בספרייה הבריטית - הספרייה הלאומית של הממלכה המאוחדת בלונדון (הגדולה בעולם), החל מה'תרל"ו (1876).
בה'תשס"ב ראתה אור מהדורת פקסימיליה מצומצמת אשר צילומיה נמצאים כיום בספרייה הלאומית בירושלים, ספריית אוניברסיטת בר-אילן, ספריית אגודת חסידי חב"ד ועוד. בראשית המאה ה-21 התקיים יום עיון באוניברסיטת אוקספורד לגבי 4 הגדות מהמאה ה-14 ביניהם הגדת שאלתיאל.
ייחודיות ומבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפרט הנדיר בהגדה הוא "פירוש מבית מדרשו של רש"י להגדה של פסח" שהוסיף הצייר, אשר על פי החוקרים מיוחס לרש"י או למי מבית מדרשו. הפירוש מופיע בשינויי לשון קלים בשתי הגדות נוספות בלבד - הגדת "פה ישרים" לרב חביב טולידאנו והגדת "כל ישראל חברים" מפריז. הפירוש זכה להתייחסות בפירוש ריטב"א להגדה, המייחסו לרש"י עצמו.
ההגדה כתובה בכתב ספרדי מרובע בהבלטת צבע המוקף בקישוטים, ובראשית ההגדה קודם כתב היד ישנה סדרת ציורים על סיפורי משה ואהרן אצל פרעה, עשר המכות ויציאת מצרים. נוסח ההגדה עצמו מלווה במעט איורי טקסט ועיטורי זהב.
לאחר סיום ההגדה, כולל כתב היד מחזור לחג הפסח. המחזור כולל פיוטי "אזהרות" לשבת הגדול מאת רבי זרחיה הלוי ומאת רבי יהודה הלוי, המערבית "ליל שמורים אותו אל חצה" לתפילת ערבית של פסח, רשויות ופיוטי נשמת ויוצר לפסוקי דזמרה וברכות קריאת שמע של כל ימות החג, ותפילת טל לתפילת מוסף של היום הראשון. מבחר הפיוטים במחזור כולל למעלה מ-60 פיוטים ממשוררי תור הזהב בספרד ומפייטני פרובנס, כדוגמת יוסף אבן אביתור, שלמה אבן גבירול, יצחק אבן גיאת, משה אבן עזרא, לוי אבן אלתבאן, יהודה הלוי, אברהם אבן עזרא, וזרחיה הלוי.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ההקדמה להגדת שאלתיאל (מהדורה מחודשת), מאת ד"ר משה שאלתיאל.
- אבני חן אליעזר ליין ושניאור זלמן ברגר, ה'תשע"ה, הוצאת ספרים קה"ת. עמ' 47 - 53 פרק ז'.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סריקת פקסמיליית ההגדה באתר הספרייה הלאומית
- השקת המהדורה המחודשת באתר חב"ד און ליין.
- באתר משפחת שאלתיאל(הקישור אינו פעיל).
